מכתב בכתב-יד, מאת "חברת שערי חסד גמילות חסדים", עם חותמת המוסד וחתימות ידיהם של שלושה מרבני וממוני הגמ"ח: רבי מאיר מייזיל, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי נפתלי צבי פרוש. ירושלים, אייר תרנ"ט [1899].

מכתב קבלה, תודה וברכה, אל "הנגיד המפורס'[ם] חובב ציון... מו"ה זעליג ליפסקי הי"ו". במכתב מאשרים כי נדבתו בסך עשרה שילינג התקבלה על ידי רבי חיים יעקב שפירא [ראב"ד ירושלים], והם מברכים אותו כי "מאת ה' השוכן בציון ישא ברכה מרובה ובכל אשר יפנה ישכי[ל] ויצליח, יזכה עד מהרה לראות בבנין ציון מלך ביפ[י]ו תחזינה עינו בשוב ה' שבות עמו ב"ב כי"ר".
על המכתב חתומים "גבאים ומנהלים חברת גמ"ח שערי חסד הכללי בתוככי ירושלם ת"ו": רבי מאיר מייזיל, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי "נפתלי צבי באמו"ר שלמה זלמן פרוש הכ"מ". לצד חתימותיהם, "חותם חברת שערי חסד גמילות חסדים הכללי".

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".

רבי מאיר מייזל (תקע"ט-תרס"ד) מחסלוביץ,  נבחר בשנת תרל"ג לגבאי ישיבת "עץ חיים" בחורבת רבי יהודה החסיד. בשנת תרמ"א נבחר ע"י מהרי"ל דיסקין לאחד מחברי הנהלת בית היתומים, ובהמשך מונה לגבאי ומנהל של מוסדות נוספים, ביניהם ישיבת "תורת חיים", "בית מחסה" ליתומים, "משמרת הקודש". היה ממייסדי הגמ"ח הגדול "שערי חסד" (א' בנדיקט, 'הגאון רבי יעקב צבי ניימאן זצ"ל', מוריה, י, יא-יב [קיט-קכ], חשוון תשמ"ב, עמ' פב הערה 23).
רבי נפתלי צבי פרוש (תרל"א-תשי"ב), בן רבי שלמה זלמן פרוש מייסד גמ"ח "שערי חסד". שימש מזכיר של רבי שמואל סלנט וממונה על המוסדות הציבוריים שבראשותו, ביניהם ישיבת "עץ חיים" ובית החולים "ביקור חולים". יזם וייסד מספר שכונות בירושלים המתחדשת.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.

אוסף מגוון של מכתבים וניירת שונה, בהם, רשימות חידושי תורה, מכתבים והזמנות:

• דף בחתימות רבנים רבים – דף שלישי מתוך מסמך תקנות "הצדקות המאוחדות של עץ חיים וביקור חולים", על נייר מכתבים רשמי ובמכונת כתיבה, בחתימות ידיהם של הרבנים הגאונים ראשי וממוני שני המוסדות. מטעם ישיבת "עץ חיים" חתומים: רבי איסר זלמן מלצר, רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, רבי זלמן זלזניק, רבי אהרן פרוש גליקמן, רבי יהושע מאיר רייכמאן ורבי אלי' מרדכי אייזענשטיין. מטעם בית החולים "בקור חולים" חתומים: רבי אשר דוב דיליאן – מלפנים זוסמן, רבי יצחק זלצברג, רבי אריה מרדכי רבינוביץ, רבי חנוך הענך ווערנר, רבי יצחק פרנקנתל, רבי שמואל יעקב לוי, לצד חותמת המוסדות המאוחדים. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב במכונת כתיבה, בחתימת ידו של הגאון רבי מאיר סטלביץ (רבה של שכונת "זכרון משה"), על נייר מכתבים רשמי של "אגודת הרבנים מורי הוראה" בירושלים, [תש"ח בקירוב].
• אישור קבלת גט של האשה רחל בת ר' יהודה לייב מבעלה שלמה ב"ר שמואל הלוי, בחתימה וחותמת של רבי "יעקב מאיר טאראזא, הרב דטעפליק". טעפליק, ח' אייר תרע"ג [1913].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של ר' יעקב פרייפעלד בעניין משלוח ספרים ל"שארית הפליטה" – אל האדמו"ר מסטרטין-עין כרם, רבי יוסף שמואל מוריה-ברנדויין: "הרב מרא דאתרא ר' יוסף שמואל מוריה שליט"א, אב"ד דק"ק פון [-של] עין כרם". [ירושלים?], י"ד אייר תש"י 1950. יידיש.
• מכתב במכונת כתיבה, מאת רבי אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, אל הקונסול האמריקאי בישראל, בבקשת אשרת כניסה לארה"ב לרבי יהושע גולובנציץ כדי לסייע בהכנת דינר לטובת הישיבה. ירושלים, ב' אדר א' תשי"א [1951]. על נייר מכתבים רשמי של ישיבת מיר.
• מכתב הגאון רבי "רפאל הכהן קוק, רב ראשי ואב"ד בעיה"ק טבריה ת"ו והמחוז", אל רבי יהושע גולובנציץ "הרב לאגודת אחים א"א [אנשי אמריקה] בעיקו"ת ירושת"ו ולכל הנלוים אליו", בברכת מזל טוב לחתונת בתו. טבריה, י"ב אדר תשכ"א [1961]. כולל מעטפה מבוילת.
• קטע כתב-יד של דרוש על חודש ניסן, בכתב-יד-קדשו של האדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם, בעל "דברי יחזקאל שרגא". בסופו נרשם בכתיבה אחרת: "ע"כ מדברי נכד הה"ק מרן האדמו"ר א"ז מסטראפקוב זצוקללה"ה זי"ע ועכי"א".
• הזמנה מודפסת של רבי יחיאל מיכל מעכלאוויטש, האדמו"ר מזלוטשוב ארה"ב-נתניה, לנישואיו עם מרת מרים כהנא (פיקסלר-ווייס). [נתניה], תש"י [1950].
• הזמנה מודפסת מאת רבי חיים שנעעבאלג (בן רבי דוד צבי), לנישואי בנו מאיר עם הכלה מלכה בת רבי יואל בעער, בתוספת הזמנה אישית בכתב-ידו וחתימתו. ירושלים תשל"ט [1979]. כולל מעטפה עם הקדשה בכתב-ידו וחתימתו.
• מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי, בכתב-יד וחתימתו של רבי אפרים פישל שטיין, אל רבי משה הלברשטאם, עם תשובה להערותיו לספרו. בני ברק, י"ז ניסן תשמ"ז [1987].
• דף ראשון מתוך מאמר תורני מאת הרב ד"ר אברהם לאבסקי, סופר ומחנך, בכתב-ידו, בעניין "אומר התנופה" מול "עומר התנופה". ניו יורק, [שנות ה-40-50].
• דף בכתב-יד, קוויטל של ראובן צבי בן רוזא, לאדמו"ר לא ידוע. ירושלים, [המאה ה-20].
• כתב-יד "העתקה מספר שערי רצון דף ל"א...; עתון היומי באמעריקא מארגען ז'שרנל מיום ו' כ"ד ניסן תר"צ... כתוב שם בזה הלשון...". יידיש. חותמת "בית המדרש דחסידי סטריקוב, פעיה"ק ירושלים".
• מחברת חידושי תורה ועניינים אישיים, טיוטות מכתבים ורשימות היסטוריות, מאת רבי שמואל זאב בלנק אב"ד כפר-אחים קסטינה והסביבה (אזור קריית מלאכי), על אחד המכתבים, עבור בנו ר' "יצאלע", חתומה גם רעייתו חסיה בלנק. [קסטינה ב' (ערוגות), תשי"ג 1953 בקירוב]. יידיש. [11] דף.

14 פריטים. גודל ומצב משתנים.