מכירה פומבית 051 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – חפצים, תחריטים ותצלומים
מכתב על גבי פתקא, בחתימת-ידו וחותמתו של רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. ירושלים, שנות התר"מ בקירוב.
נכתב בכתיבת סופר (בכתיבת רש"י) וחתום בחתימת ידו (בכתיבה אשכנזית). נשלח לאסיפה ציבורית של ראשי ה"כוללות" הספרדים והאשכנזים בירושלים, בקשר לחלוקת עזבון של נדיב, בין מוסדות הציבור בירושלים, וכה הוא כותב:
"גם הנני מסכים על כל מה שיסכימו מעלת הרבנים ממוני כוללות האשכנזים הי"ו בענין העזבון הידוע וגם אחת[ו]ם בח"י [בחתימת ידי] על כל כתב שיחתמו הרבנים הנ"ל, ומחמת חלישותי ל"ע [לא עליכם] לא אוכל כעת לילך למקום האסיפה ואתם הסליחה. הבא על החתום – שמואל סלאנט".
הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), נודע מילדותו כעילוי וגאון, וכבר בהיותו כבן שבע נדד למרכזי התורה בליטא. בנערותו למד בעיר סלנט בחברותא עם רֵעוֹ הגאון רבי ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר). בהיותו כבן 14, קיבל מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא מכתב שעסק בשאלה מסובכת של סידור גט, דבר המעיד כי כבר בצעירותו סמכו גדולי הרבנים על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. לאחר שנשא את בתו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט, עלה בשנת תר"א (1841) לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.
[1] דף. כ-7X11 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשולי הדף.
פסק דין בכתב-יד, בחתימת ידיהם של רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי משה נחום ולנשטיין ורבי טוביה אריה גולדברגר. [ירושלים, אלול תרמ"ח 1888].
פסק הדין קובע כי יש לתת לרבי עקיבה יוסף שלזינגר שני גראד בפתח תקוה בנחלה "של חמיו ההגה"ג דקאלאמייא שליט"א" [הגאון רבי הלל ל"ש ליכטנשטיין אב"ד קולומייא], וכפי שכתב גאב"ד פרשבורג (על הרקע לפסק הדין ראו: י' שפיגל, תולדות ישראל והתפתחות החסידות ברוסיה הקרפטית, תל אביב חש"ד, עמ' 199-200).
על פסק-הדין חתומים (לפי הסדר): רבי משה נחום ולנשטיין, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי טוביה אריה גולדברגר. לצד החתימות, "חותם כולל עסטרייך אונגרן מעהרן בעהמן בירושלם חברון צפת וטבריא ת"ו".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
רבי טוביה אריה גולדברגר (תרט"ז-תרע"א), מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
[1] דף כפול. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט.
מכתב בכתב-יד, מאת "חברת שערי חסד גמילות חסדים", עם חותמת המוסד וחתימות ידיהם של שלושה מרבני וממוני הגמ"ח: רבי מאיר מייזיל, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי נפתלי צבי פרוש. ירושלים, אייר תרנ"ט [1899].
מכתב קבלה, תודה וברכה, אל "הנגיד המפורס'[ם] חובב ציון... מו"ה זעליג ליפסקי הי"ו". במכתב מאשרים כי נדבתו בסך עשרה שילינג התקבלה על ידי רבי חיים יעקב שפירא [ראב"ד ירושלים], והם מברכים אותו כי "מאת ה' השוכן בציון ישא ברכה מרובה ובכל אשר יפנה ישכי[ל] ויצליח, יזכה עד מהרה לראות בבנין ציון מלך ביפ[י]ו תחזינה עינו בשוב ה' שבות עמו ב"ב כי"ר".
על המכתב חתומים "גבאים ומנהלים חברת גמ"ח שערי חסד הכללי בתוככי ירושלם ת"ו": רבי מאיר מייזיל, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי "נפתלי צבי באמו"ר שלמה זלמן פרוש הכ"מ". לצד חתימותיהם, "חותם חברת שערי חסד גמילות חסדים הכללי".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
רבי מאיר מייזל (תקע"ט-תרס"ד) מחסלוביץ, נבחר בשנת תרל"ג לגבאי ישיבת "עץ חיים" בחורבת רבי יהודה החסיד. בשנת תרמ"א נבחר ע"י מהרי"ל דיסקין לאחד מחברי הנהלת בית היתומים, ובהמשך מונה לגבאי ומנהל של מוסדות נוספים, ביניהם ישיבת "תורת חיים", "בית מחסה" ליתומים, "משמרת הקודש". היה ממייסדי הגמ"ח הגדול "שערי חסד" (א' בנדיקט, 'הגאון רבי יעקב צבי ניימאן זצ"ל', מוריה, י, יא-יב [קיט-קכ], חשוון תשמ"ב, עמ' פב הערה 23).
רבי נפתלי צבי פרוש (תרל"א-תשי"ב), בן רבי שלמה זלמן פרוש מייסד גמ"ח "שערי חסד". שימש מזכיר של רבי שמואל סלנט וממונה על המוסדות הציבוריים שבראשותו, ביניהם ישיבת "עץ חיים" ובית החולים "ביקור חולים". יזם וייסד מספר שכונות בירושלים המתחדשת.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
מכתב "ועד רבני וחכמי הישיבות", עם שבע חתימות של גדולי תלמידי החכמים שבירושלים: רבי "שמשון אהרן פולונסקי" [הרב מטעפליק]; רבי חיים מן; רבי "משה פרענקענטהאל"; רבי "דוד בהר"ן זללה"ה"; רבי "ישעי' זאב ווינוגרד" [מראשי ישיבת "עץ חיים"]; רבי "ישראל יצחק הלוי רייזעמאן" [לימים ראב"ד בית דין "חסידים" ומדייני הבד"צ של "העדה החרדית"]; ורבי "בנימין הכהן יעקבזאן". ירושלים, תשרי תרצ"ב [1931].
נייר מכתבים רשמי של "ועד רבני וחכמי הישיבות בעיה"ק ירושלים תובב"א". מכתב לגבאי בתי הכנסת בירושלים, בקשר גביית ההתחייבויות ל"מגבית הישיבות", עבור חלוקה "לבני הישיבה הנצרכים". בכותרת השמאלית של נייר המכתבים מודפס: "רבני וחכמי הישיבות – עץ חיים, תורת חיים, מאה שערים, חיי עולם, אהל משה, שער השמים, חתם סופר – התאחדו לאגודה אחת" [אגודה זו הוקמה בשביל לתמוך באופן פרטי בתלמידי חכמים לומדי הישיבות בירושלים].
הגאון רבי שמשון אהרן פולונסקי (תרל"ו-תש"ח), כיהן ברבנות בטעפליק והיה מגדולי הרבנים בווהלין (אוקראינה). בשנת תרפ"ב עלה לירושלים וכיהן כרב שכונת "בית ישראל", בה נודע כאחד מגדולי ההוראה בדורו, ורבים מגדולי הרבנים עשו אצלו שימוש-חכמים לקבלת היתר-הוראה.
הגאון הצדיק רבי דוד בהר"ן (תרכ"ה-תש"ו), מגדולי חכמי וצדיקי ירושלים, בן-זקוניו של הגאון הקדוש רבי נחום משאדיק ואחיו של רבי שלמה זלמן בהר"ן. מתלמידי המהרי"ל דיסקין. מקובל ומדקדק במצוות, שנודע בהנהגותיו ביראת שמיים בכל דרכיו.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול, עם קרעים בסימני הקיפול.
אוסף מגוון של מכתבים וניירת שונה, בהם, רשימות חידושי תורה, מכתבים והזמנות:
• דף בחתימות רבנים רבים – דף שלישי מתוך מסמך תקנות "הצדקות המאוחדות של עץ חיים וביקור חולים", על נייר מכתבים רשמי ובמכונת כתיבה, בחתימות ידיהם של הרבנים הגאונים ראשי וממוני שני המוסדות. מטעם ישיבת "עץ חיים" חתומים: רבי איסר זלמן מלצר, רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, רבי זלמן זלזניק, רבי אהרן פרוש גליקמן, רבי יהושע מאיר רייכמאן ורבי אלי' מרדכי אייזענשטיין. מטעם בית החולים "בקור חולים" חתומים: רבי אשר דוב דיליאן – מלפנים זוסמן, רבי יצחק זלצברג, רבי אריה מרדכי רבינוביץ, רבי חנוך הענך ווערנר, רבי יצחק פרנקנתל, רבי שמואל יעקב לוי, לצד חותמת המוסדות המאוחדים. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב].
• מכתב במכונת כתיבה, בחתימת ידו של הגאון רבי מאיר סטלביץ (רבה של שכונת "זכרון משה"), על נייר מכתבים רשמי של "אגודת הרבנים מורי הוראה" בירושלים, [תש"ח בקירוב].
• אישור קבלת גט של האשה רחל בת ר' יהודה לייב מבעלה שלמה ב"ר שמואל הלוי, בחתימה וחותמת של רבי "יעקב מאיר טאראזא, הרב דטעפליק". טעפליק, ח' אייר תרע"ג [1913].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של ר' יעקב פרייפעלד בעניין משלוח ספרים ל"שארית הפליטה" – אל האדמו"ר מסטרטין-עין כרם, רבי יוסף שמואל מוריה-ברנדויין: "הרב מרא דאתרא ר' יוסף שמואל מוריה שליט"א, אב"ד דק"ק פון [-של] עין כרם". [ירושלים?], י"ד אייר תש"י 1950. יידיש.
• מכתב במכונת כתיבה, מאת רבי אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, אל הקונסול האמריקאי בישראל, בבקשת אשרת כניסה לארה"ב לרבי יהושע גולובנציץ כדי לסייע בהכנת דינר לטובת הישיבה. ירושלים, ב' אדר א' תשי"א [1951]. על נייר מכתבים רשמי של ישיבת מיר.
• מכתב הגאון רבי "רפאל הכהן קוק, רב ראשי ואב"ד בעיה"ק טבריה ת"ו והמחוז", אל רבי יהושע גולובנציץ "הרב לאגודת אחים א"א [אנשי אמריקה] בעיקו"ת ירושת"ו ולכל הנלוים אליו", בברכת מזל טוב לחתונת בתו. טבריה, י"ב אדר תשכ"א [1961]. כולל מעטפה מבוילת.
• קטע כתב-יד של דרוש על חודש ניסן, בכתב-יד-קדשו של האדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם, בעל "דברי יחזקאל שרגא". בסופו נרשם בכתיבה אחרת: "ע"כ מדברי נכד הה"ק מרן האדמו"ר א"ז מסטראפקוב זצוקללה"ה זי"ע ועכי"א".
• הזמנה מודפסת של רבי יחיאל מיכל מעכלאוויטש, האדמו"ר מזלוטשוב ארה"ב-נתניה, לנישואיו עם מרת מרים כהנא (פיקסלר-ווייס). [נתניה], תש"י [1950].
• הזמנה מודפסת מאת רבי חיים שנעעבאלג (בן רבי דוד צבי), לנישואי בנו מאיר עם הכלה מלכה בת רבי יואל בעער, בתוספת הזמנה אישית בכתב-ידו וחתימתו. ירושלים תשל"ט [1979]. כולל מעטפה עם הקדשה בכתב-ידו וחתימתו.
• מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי, בכתב-יד וחתימתו של רבי אפרים פישל שטיין, אל רבי משה הלברשטאם, עם תשובה להערותיו לספרו. בני ברק, י"ז ניסן תשמ"ז [1987].
• דף ראשון מתוך מאמר תורני מאת הרב ד"ר אברהם לאבסקי, סופר ומחנך, בכתב-ידו, בעניין "אומר התנופה" מול "עומר התנופה". ניו יורק, [שנות ה-40-50].
• דף בכתב-יד, קוויטל של ראובן צבי בן רוזא, לאדמו"ר לא ידוע. ירושלים, [המאה ה-20].
• כתב-יד "העתקה מספר שערי רצון דף ל"א...; עתון היומי באמעריקא מארגען ז'שרנל מיום ו' כ"ד ניסן תר"צ... כתוב שם בזה הלשון...". יידיש. חותמת "בית המדרש דחסידי סטריקוב, פעיה"ק ירושלים".
• מחברת חידושי תורה ועניינים אישיים, טיוטות מכתבים ורשימות היסטוריות, מאת רבי שמואל זאב בלנק אב"ד כפר-אחים קסטינה והסביבה (אזור קריית מלאכי), על אחד המכתבים, עבור בנו ר' "יצאלע", חתומה גם רעייתו חסיה בלנק. [קסטינה ב' (ערוגות), תשי"ג 1953 בקירוב]. יידיש. [11] דף.
14 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול של כ-135 דפים, עם "רשימת שמות המתנדבים לקופת רמבה"נ [רבי מאיר בעל הנס] זי"ע", בבודפשט. [הונגריה, שנות ה-30 בקירוב].
אוסף גדול של דפים עם רשימת שמות התורמים לקופת רבי מאיר בעל הנס. בכל דף מופיעה רשימה ארוכה של שמות תורמים, הכוללת מספרים סידוריים ולצדם מספר הקבלה של כל תורם, שמו, מקום מגוריו, וסכום התרומה. שמות התורמים נכתבו לעתים רק בעברית, לעתים רק בלועזית, ובחלק מהטפסים בשניהם.
באוסף שלפנינו תיעוד של אלפי תורמים ושמותיהם, מערים ועיירות שונות בהונגריה. בטפסים מרוכזים יחד שמות התורמים מעיר מסויימת. ברובם המוחלט של הטפסים אין אזכור של תאריך, אך במסמכים בודדים מוזכרים תאריכים משנות התר"צ. בחלק מהטפסים מוזכרים שמות הגבאים, וכן הסכום הסופי שהתקבל בעיירה מסויימת. חלק מהטפסים ממולאים רק מצדם האחד, או רק בחלקם.
כ-135 דפים (חלקם דפים כפולים המחוברים זה לזה, וחלקם מחוברים בשדכן). גודל ומצב משתנים.