ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ה 1885. מהדורה רביעית. ארבעה חלקים.

ספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".

בדף המגן, חותמת האדמו"ר רבי מנחם נחום מקנטיקוזבה, בתקופת מגוריו בעיר ווזנסנסק שבמחוז ניקולייב: "מנחם נחום בלאאמו"ר הרה"ץ זצ"ל ראבינאוויטש". הרה"ק רבי מנחם נחום רבינוביץ – האדמו"ר מקנטיקוזבה-קוידינוב-חיפה (תרמ"ז-תשי"ט), בנו של האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה-ליניץ (תרכ"א-תרפ"ו). דור חמישי למחבר האדמו"ר הזקן בעל התניא (אמו שיינא פערל, בת רבי מרדכי דובער טברסקי מטומשפול, בן רבי מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין בן האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בן האדמו"ר הזקן מליאדי). כיהן ברבנות ובאדמו"רות ברוסיה על מקום חמיו האדמו"ר רבי יוסף פרלוב מקוידינוב. בשנת תרע"ו נסמך להוראה מהגר"ח מבריסק. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה אב"ד בחיפה. מתורתו נדפס הספר "מחשבת נחום" (ירושלים תשס"ד).

ארבעה חלקים בשני כרכים. • כרך א (ויקרא-במדבר): [2], ח; נד דף; [1], צו דף. • כרך ב (דברים ושה"ש): [1], ק דף; [1], נא דף. 28-30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. נייר שביר. קרעים בשולי דפים. כריכות חדשות.

הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט: דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תקע"ח-תק"פ [1818-1820]. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. נדפס על נייר כחול. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע.

מעבר לשער של חלק א, "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" - רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכרת גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].

חתימות בחלק בשער חלק א (ובדפים נוספים): "מנחם מענדל זעליג במו"ה יחיאל מיכל ווידמאן מבערק(?)"; "שלמה ליפמאן". חתימות בשער חלק ב: "שייך לר' זאב וואלף בלא"א מוהר"ר שלמה כ"ץ היצהרי". הגהות קצרות בכתב-יד בשולי כמה דפים של שני החלקים.

שני חלקים בשני כרכים. • חלק א (ברכות, שבת ועירובין - תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. • חלק ב (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות - תק"פ 1820): [2], ג-ריד דף. 35 ס"מ בקירוב. מרביתו על נייר כחול. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך שוליים לא אחיד. רישומים וחותמות. כריכות עור ישנות (עם שדרות חדשות).

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), ועל שמה מכונה שמו - המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).

אוסף של חמישה ספרים מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:

• ספר "ביאורי הזהר", "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם דף שער נפרד). ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי]. [2], סד, לא-לד, סט-פד; מ, לא-לד דף. הוספות: [12], יג-כ, [1] דף.

• ספר מאמרים יקרים, מאמרי חסידות מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה יחידה. שני דפי שער. כולל שני דרושים ארוכים בחסידות: א. "ענין גביע הכסף", הנחלק לי"ב פרקים, ו"בו מבואר כל כוס של ברכה, ברכת המזון, וכוס של קידוש, וכוס שלעתיד לבא" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, בראשית, עמ' רעט ואילך); ב. "ענין ברכת חתנים", הנחלק לכ"ד פרקים, "יבואר בו ענין האמונה, וענין חתן וכלה... ועוד עניינים נפלאים" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, דרושי חתונה, עמ' קסח ואילך). הדרושים נאמרו על ידי אדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ב-תקפ"ג ומיוסדים על תורת אביו רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, נמצאו הכתבים בכתי"ק והובאו לראשונה לדפוס בספר שלפנינו. [3], ב-סג, [1] דף.

• ספר "תורת חיים", חלקים א-ב, על ספר בראשית - ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה של חלק ב' [בקאפוסט תקפ"ו נדפס חציו הראשון של "תורת חיים", על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן אדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה)]. שני חלקים בכרך אחד: חלק ראשון (פרשיות בראשית – חיי שרה): [2], קמא דף; חלק שני (פרשיות תולדות – ויחי): [1], קח דף.

• ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן בעל התניא, מאת בנו האדמו"ר רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. החיבור נקרא "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה ב"סידור הרב" (סידור עם דא"ח; קאפוסט, תקע"ו), שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב החיבור הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק ממנו הוא פירוש חדש על חלקים שאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו האדמו"ר האמצעי (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו). [2], קיד דף. בדף השער חותמות: "משה חיים חפץ" [כנראה רבי משה חיים חפץ, מתלמידי הגר"א מווילנא, עלה לארץ בשנת תר"ה בקירוב, שימש כשד"ר בשליחות היישוב היהודי בירושלים, נפטר בשנת תרמ"ד]; "מענדיל ניסן לנדא" [מראשי כולל חב"ד בירושלים; חתום במכתב אל הרשויות בארץ משנת תרפ"ו, לצד ממוני הכולל, בבקשה לאשר את מינוי אדמו"ר הריי"ץ לנשיא כולל חב"ד בארץ ישראל].

• ספר רפואות העם, שלושה ספרים נפתחים: ספר פוקח עורים רפואות הנפש [מהרב החריף... מוהר"ר דוב בער...], וספר רפואות עם תעלה ארוכה רפואות הגוף [כולל רפואות לכל מחלה ונגע מרופא מומחה], וספר דרכי ישרים הנהגות טובות [מאת רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג]. [לבוב, הוצאת H. ZuKer, דפוס U. W. Salat, תרמ"א 1881]. פרטי דפוס בעמוד האחרון (בשער "אמשטרדאם"). יידיש ועברית. [26] דף.

5 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים קלים וסימני עש. כריכות חדשות.

ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה.

סט שלם; שבעה חלקים; שני שערים לכל חלק. ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. המאמרים בחלק השביעי נדפסו מרשימות "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכתב-יד קדשו".

בראש חלק א' הקדמת המו"ל, בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.

בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".

המחבר, האדמו"ר מקאפוסט הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". סביו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין כיצד הוא חוזר בהרחבה ובטוב טעם על מאמרי החסידות שאמר סביו ה"צמח צדק" (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב ל-34 שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.

הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).

על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).

שבעה חלקים בשני כרכים. כרך א (בראשית-במדבר): [4], מח; [2], נז; [2], נ; [2], פ דף. כרך ב (דברים; שה"ש, לקוטים ודרושים לחתונה; הוספות מהעתקות השומעים, עם מפתחות הפסוקים): [2], קה, [1]; [2], מט; [2], עד, [1]; טו דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכות חדשות.

ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, הפטרות, מגילות, אגרות, ליקוטים שונים ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). [לבוב]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו 1842-1866]. סט שלם – ארבעת החלקים. מהדורה ראשונה.

ספריו של ר' אהרן מסטראשעלע לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים. בסט שלפנינו נכרך שתי פעמים קונטרס שאלות ותשובות בן יח דף, שלא נרשם ביבליוגרפית - בסוף חלק ב (לקוטים ושו"ת) ובסוף חלק ד (דברים).

הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר אדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד-נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בין ר' אהרן לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. אדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של אדמו"ר הזקן – פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של אדמו"ר הזקן ור' משה ווילענקער. בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון, ספר "שערי היחוד והאמונה" - ביאור על חלק "שער היחוד והאמונה" שבספר התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה" - ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת אדמו"ר האמצעי. לאחר הסתלקותו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.

ארבעה חלקים בארבעה כרכים. • כרך א (בראשית-ויקרא, מועדים ומגילות – לבוב, תר"ב): [2], צג, [1]; עו; נו דף. • (ליקוטים ושו"ת – לבוב, תר"ב): [1], לה, [2], מה-קו; יח דף (קונטרס שו"ת). • כרך ג (במדבר – וורשא, תרכ"ו): [2], עו דף. • כרך ד (דברים – וורשא, תרכ"ו): [3], ב-סב; יח, [2] דף (לוח הטעות); יח דף (קונטרס שו"ת). 22.5-24 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. פגמים וקרעים קלים (קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בשער ובכמה דפים נוספים בחלק ב). חותמת. כריכות חדשות.