ארבעה מכתבים בפלפול ובהלכה, שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין (בתקופת כהונתו כאב"ד יעליסאוועטגראד ובתקופת מגוריו ירושלים), מאת חשובי רבני חב"ד ברוסיה בתקופת אדמו"ר ה"צמח צדק", אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. חרסון, רומַנובקה, יקטרינוסלב וליובאוויטש, תרס"ב-תרע"ב [1902-1912].

1. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי גרשון דובער פינסקר אב"ד חרסון, בענין התרת עגונה. חרסון, י"ח שבט תרס"ב [1902]. בראש המכתב חותמתו: "גרשון דובער בהרה"ג ש' זלמן ז"ל פינסקר – חופ"ק חערסאן" - הגאון החסיד רבי גרשון דובער פינסקר אב"ד חרסון (תר"ה-לאחר תרע"ב), בן הגאון החסיד רבי שלמה זלמן פינסקר אב"ד קרייצבורג, ליובאוויטש וחרסון (מחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" ואדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש), וחתן הגאון רבי יעקב אליהו ריבלין ראב"ד ריגא. בשנת תרל"ו התמנה לכהן כאב"ד בברעזנאוואטע (פלך חרסון), ובשנת תרמ"ו עלה לכהן על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה חרסון.

2. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי שיימאן (שלמה) איטקין אב"ד רומַנובקה. רומַנובקה, תרס"ג [1903]. בראש הדף חותמתו: "שיימן בהרב איטקין מו"צ דק' ראמאנאווקא" - במכתב מבקש הרב איטקין את חוות דעתו של הרב ברלין בענין מכונה לשאיבת מי הבאר אל המקווה [בפתח מכתבו מזכיר הרב איטקין תשובה שקיבל מהרב ברלין שבוע ימים קודם לכן; ראה שו"ת זה בעניני מקוואות בספר "נשמת חיים – יורה דעה", ירושלים תשס"ח, סימן קכב, עמ' ריט-רכ]. הגאון החסיד רבי שיימאן איטקין (נפטר תרס"ו), רב ואב"ד העיירה רומונובקה (עיירה חב"דית בפלך חרסון), בן רבי יואל איטקין אב"ד אלכסנדריה (פלך חרסון) וחתנו וממלא מקומו של רבי ישראל לייב ינובסקי (זקנו של הרבי מליובאוויטש).

3. מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי דוב זאב קוזבניקוב מו"צ בקהילת יעקאטרינסלאוו; בענין ירושת משרת השו"ב בקהילה. יקטרינוסלב (דנייפרו), י"א ניסן תרס"ה [1905]. בראש הדף חותמתו: "דוב זאב ב"ר יוסף ז"ל קאזעווניקאוו מור'צד'פ"ק קאאטרינאסלאוו" - הגאון החסיד ר' דובער זאב וואלף קאזעווניקאוו (קוזבניקוב; נולד תקצ"ח-ת"ר בערך – נפטר טבת תרס"ח), כיהן במשך שנים רבות כרב הקהילה החסידית ביקטרינוסלב (כיום דנייפרו). מזקני חסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. בהיותו בן י"ז שנים נסע אל האדמו"ר ה"צמח צדק" בליובאוויטש, אשר שלחו ללמוד אצל רבי הלל מפאריטש (ר' הלל פאריטשער). גאון מופלג בנגלה ובחסידות; איש קדוש ומורם מעם שסיפורי מופת התפרסמו אודותיו. היה מעוטר כל שעות היום בטלית ותפילין ועסק בתורה ותפילה באריכות ובדבקות. לאחר פטירתו, התמנה רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש) על מקומו ברבנות יקטרינוסלב.

4. מכתב ארוך (קונטרס בן 10 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה. ליובאוויטש, כ"ז סיון בעת"ר [תרע"ב 1912]. בסוף המכתב חותמותיו: "חיים מינדילאוו Ch. Mendelow". שקלא וטריא בסוגיות שונות (חזקות וחזקת ממון, צרורות וכח-כוחו, ועוד).

המכתב נשלח בזמן שהותו של הרב נאה בליובאוויטש אצל רבו האדמו"ר הרש"ב, לאחר תום שליחותו בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, בדרכו חזרה לארץ ישראל. בתקופה זו לבש הרב נאה את הבגדים המיוחדים ליהודי בוכרה ואימץ את שם המשפחה: "מענדילאוו" [=בן מענדל]. על אף גילו הצעיר בעת שליחת המכתב שלפנינו, 22 שנה בלבד, התפרסם הרב נאה בגאונותו והחליף מכתבי שו"ת עם גדולי רבני ירושלים. בפתח ספרו שהדפיס באותם ימים עבור תושבי סמרקנד, "חנוך לנער" – סיכום מפורט של דיני ומנהגי הנחת תפילין בלשון הקודש ובבוכרית, נדפס, בין היתר, מכתבו של הרב ברלין אליו, שבו הוא מכנה את הרב נאה בתארי חיבה והערצה: "...החריף ובקיא גמיר וסביר וידיו רב לו לישא וליתן במלחמתה של תורה... ידידו נאמן באהבתו ומוקירו ומכבדו כרום ערכו שוחר אושרו וטובתו". [מדברי הפתיחה בראש המכתב שלפנינו אנו למדים כי קדמו לו מכתבי שו"ת נוספים: "ח"י סיון הרצתי להדר"ג מכתב ארוך ע"י אאמו"ר [רבי מנחם מענדל נאה] שליט"א, ועתה הנני לכתוב ולהציע לפני הדר"ג את הדבר הקשה ממני בקראי את מכתבו הב' אלי, לאות כי קראתי בשים לב.."].

הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה (תר"נ-תשי"ד), מחשובי חסידי ורבני חב"ד, מראשי כולל חב"ד בארץ ישראל, ורב שכונת הבוכרים בירושלים. בצעירותו היה בן בית אצל ה"שדי חמד", הרב חיים חזקיה מדיני, שהשתעשע עמו רבות בלימודו. בשנת תרע"א נסע בשליחות האדמו"ר הרש"ב לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן וכיהן שם כרב על מקומו של דודו הרב שיל"א אליעזרוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוגלה למצרים, שם ייסד ישיבה לגולים. היה בין מלוויו של האדמו"ר הריי"ץ בעת שהותו בירושלים בשנת תרפ"ט, וקיבל ממנו הסכמה לספרו "קצות השולחן". מחבר סדרת הספרים "קצות השלחן" (תשעה חלקים), "קונטרס השיעורים", וחיבורים נוספים בהלכה. עיקר פרסומו על שיטתו בגודל מידות השיעורים (מכונה בשל כך גם "בעל השיעורים").

מקבל המכתבים, הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. שימש כרב הראשי של מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.

ארבעה מכתבים (14 עמודים בכתב-יד). 21-22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים, קמטים ובלאי קל.

למיטב בדיקתנו, ארבעת המכתבים שלפנינו לא הובאו מעולם בדפוס.

מכתב "שנה טובה" מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ווארשא, ח"י אלול תרצ"ה [1935].

נשלח אל שאר-בשרו הרה"ח ר' עזריאל זעליג סלונים: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו... בברכת כתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ב טבת תשכ"א [1961].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו. מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה).

נשלח אל הגה"ח רבי חיים שלום הלוי סגל מירושלים. במכתבו מברך הרבי (על פי תורת אדמו"ר הזקן בעניין הפסוק "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה"): "...לעשות מצרה צהר ע"י אור התורה והמצוות". הרבי מסיים בברכה לבשורות טובות.

בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. בלאי קל.

מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ח"י כסלו תשכ"ח [1967].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו. מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), כנראה אל הרה"ח ר' נפתלי צבי גוטליב.

המכתב נשלח בימים שבין חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, יו"ד כסלו, ובין חג הגאולה של אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא, י"ט כסלו [המכתב נדפס במקור ביום יו"ד כסלו, יום גאולת האדמו"ר האמצעי, אולם נשלח כמה ימים אחר כך, ביום י"ח כסלו. בראש המכתב תוקן התאריך בעט; בגוף המכתב נמחקה המילה "ביום" ובמקומה נכתב "בין", וכן נמחקו בהמשך המילים: "וימים ספורים לפני יום"].

במכתבו מברך הרבי: "יהי רצון אשר... יתחזק ויוסיף כאו"א [כל אחד ואחד]... בעסק התורה, בעסק גמ"ח (ומצות בכלל) ובעבודת התפלה – מוארים באור תורתן הנ"ל – תורת החסידות ובחיות ובפנימיות, ולקרב עיכ"ז [על ידי כל זה] קיום היעוד... יום פדיית הקב"ה ובניו, יום ה' הגדול והנורא, יום גאולתנו ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש".

הרבי מסיים את מכתבו: "בברכה שתהא העתקתם לדירה חדשה בשטומ"צ [בשעה טובה ומוצלחת] ובברכת חג הגאולה".

בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ט' שבט תשט"ז [1956].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.

נשלח אל ר' דוד פרקוביץ בלונדון, במענה על הודעתו מקביעת זמן חתונת בתו. במכתבו מברך הרבי: "ואכפול ברכתי שיהי' בשעה טובה ומוצלחת ויבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה... בברכת מזל טוב מזל טוב".

הרבי מוסיף ומברכו בבריאות: "ויבשר טובות בהאמור, וכן מהטבת מצב בריאותו בגשמיות וברוחניות גם יחד".

הגה"ח ר' דוד ב"ר אברהם ישעיהו פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים. מחשובי חסידי האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ. לאחר הסתלקות רבו התקרב אל האדמו"ר בעל ה"חלקת יהושע" מביאלא רבי יחיאל יהושע רבינוביץ. נודע כבעל שמועה וכבעל מנגן. התגורר מספר שנים בלונדון, שם זכה לשמש את רבי יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם". בשנות השואה סייע (יחד עם רבו האדמו"ר ממודז'יץ ובשיתוף פעולה עם האדמו"ר הריי"ץ) בהצלתם של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגוריי. עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"רי חב"ד; היה ממתפללי בית המדרש ובית כנסת חב"ד בשכונת "בית ישראל" בירושלים, ונהג להשתתף בשיעורי חסידות ובהתוועדויות.

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל.