מכירה פומבית 050 חלק ב' מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות – יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שניה. ארבעה חלקים (בארבעה כרכים).
ספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".
בספר מובאים "דרושים" אדמו"ר הזקן בעל התניא, שאמר בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכד המחבר, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה (ז'יטומיר, תר"ח) על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי. המהדורה שלפנינו, שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), הובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י – נבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמת הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד". בסוף כל חלק נוספו ההוספות לספר לקוטי תורה.
בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
ארבעה חלקים בארבעה כרכים: חלק א (ויקרא): [4], ח; נד דף. חלק ב (במדבר): [1], צו דף. חלק ג (דברים): [2], ק דף. חלק ד (שיר השירים): [1], נא דף. 28.5-30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קמטים ובלאי. כתמים, בהם כתמים כהים גדולים עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
ספר "לקוטי תורה" וספר "תורה אור", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ח ותרנ"ט 1878-1899. מהדורה שלישית של לקוטי תורה ומהדורה שלישית של תורה אור.
• ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית שמות, ועל המועדים חנוכה ופורים, עם "הוספות לספר תורה אור" (שער נפרד). ווילנא, תרנ"ט 1899. יצא לאור ע"י ר' שמואל עקיבא שניאורסון (ב"ר חיים משה ב"ר לוי יצחק ב"ר דובער בהרה"ק חיים אברהם בן המחבר אדמו"ר הזקן). [3], ק דף; [1], ב-כד דף.
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים. ווילנא, תרל"ח 1878. מהדורה שלישית. ארבעה חלקים בארבעה כרכים – חלק א (ויקרא): [2], ח; נד דף; חלק ב (במדבר): [1], צו דף; חלק ג (דברים): [1], ק דף; חלק ד (שה"ש): [1], נא דף. בסוף הספר נכרך עוד 2 דף נא.
5 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.
ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ה 1885. מהדורה רביעית. ארבעה חלקים.
ספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".
בדף המגן, חותמת האדמו"ר רבי מנחם נחום מקנטיקוזבה, בתקופת מגוריו בעיר ווזנסנסק שבמחוז ניקולייב: "מנחם נחום בלאאמו"ר הרה"ץ זצ"ל ראבינאוויטש". הרה"ק רבי מנחם נחום רבינוביץ – האדמו"ר מקנטיקוזבה-קוידינוב-חיפה (תרמ"ז-תשי"ט), בנו של האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה-ליניץ (תרכ"א-תרפ"ו). דור חמישי למחבר האדמו"ר הזקן בעל התניא (אמו שיינא פערל, בת רבי מרדכי דובער טברסקי מטומשפול, בן רבי מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין בן האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בן האדמו"ר הזקן מליאדי). כיהן ברבנות ובאדמו"רות ברוסיה על מקום חמיו האדמו"ר רבי יוסף פרלוב מקוידינוב. בשנת תרע"ו נסמך להוראה מהגר"ח מבריסק. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה אב"ד בחיפה. מתורתו נדפס הספר "מחשבת נחום" (ירושלים תשס"ד).
ארבעה חלקים בשני כרכים. • כרך א (ויקרא-במדבר): [2], ח; נד דף; [1], צו דף. • כרך ב (דברים ושה"ש): [1], ק דף; [1], נא דף. 28-30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. נייר שביר. קרעים בשולי דפים. כריכות חדשות.
ספר שארית יהודה, שלחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור, ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב, מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש, אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה.
הובא לדפוס על ידי נכד המחבר ר' זאב וואלף ב"ר ישעיה (בן המהרי"ל מיאנאוויטש).
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), ועל שמה מכונה שמו - המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
[1], מט דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. סימני עש במרבית דפים עם פגיעה קלה בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.
הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט: דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תקע"ח-תק"פ [1818-1820]. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. נדפס על נייר כחול. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע.
מעבר לשער של חלק א, "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" - רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכרת גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].
חתימות בחלק בשער חלק א (ובדפים נוספים): "מנחם מענדל זעליג במו"ה יחיאל מיכל ווידמאן מבערק(?)"; "שלמה ליפמאן". חתימות בשער חלק ב: "שייך לר' זאב וואלף בלא"א מוהר"ר שלמה כ"ץ היצהרי". הגהות קצרות בכתב-יד בשולי כמה דפים של שני החלקים.
שני חלקים בשני כרכים. • חלק א (ברכות, שבת ועירובין - תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. • חלק ב (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות - תק"פ 1820): [2], ג-ריד דף. 35 ס"מ בקירוב. מרביתו על נייר כחול. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך שוליים לא אחיד. רישומים וחותמות. כריכות עור ישנות (עם שדרות חדשות).
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), ועל שמה מכונה שמו - המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
ארבעה מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:
• קונטרס קטן מעניני הבחירה, "אשר הועתק מגוף כתיבת יד קדשו של... מו"ה דוב בער... נדפס בעיר שקלאב והראשונים כבר אזדו[!], ואינינו בנמצא... ע"כ הדפסנוהו שנית בניר יפה... לפר"ט ובחרת בחיים [תפ"ו!]. בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". [קניגסברג, תקצ"א 1831].
[1], ב-יח, [2], עמ'. הדפוסת נרשמה ע"פ ספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים" (ברוקלין, תשס"ח), עמ' קפט, הערה 5.
• ספר "נר מצוה ותורה אור", חלק שני "הנקרא שער היחוד". [טשרנוביץ, דפוס יוהאן אקהרט ובנו, תרי"ח 1858]. [1], ב-מ דף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, ר' הלל פאריטשער, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח). אדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי אדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב אדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
• ספר "שערי אורה והוא שער החנוכה ושער הפורים". [יוהניסבורג, א. גאנשאראווסקי, תר"כ 1860 בערך]. פרטי הדפוס בעמוד האחרון (בדף השער פרטי המהדורה הראשונה: כמש"נ בקאפוסט בשנת תקפ"ב). [1], ב-ק דף. "...ראוי לכל איש ואיש ליתן לבו ודעתו להאיר נפשו... בעניני חנוכה ופורים, שימצא כל אחד ואחד מרגוע לנפשו לפי ערכו ומקומו ושעתו" (מתוך הקדמת המחבר). אדמו"ר הריי"ץ מביא בשם זקנו אדמו"ר המהר"ש, שכל ספר מספריו של אדמו"ר האמצעי יועד לסוג אחר של חסידים, אך "שערי אורה" הוא כללי ונכתב עבור כלל החסידים: "הוא האל"ף בי"ת דתורת החסידות" (קונטרס "לימוד החסידות", עמ' 30).
• ספר "עטרת ראש", דרושי חסידות לימים נוראים – ראש השנה, יום הכפורים ושבת שובה. [יוהניסבורג, א. גאנשאראווסקי, תר"כ 1860 בערך]. פרטי הדפוס בעמוד האחרון (בדף השער פרטי המהדורה הראשונה: כמש"נ בקאפוסט בשנת תקפ"א).
[2], ג-ז, [1], ח-לא, לג-סט, [1] דף. ארבעה כרכים. 17.5-19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. סימני עש קלים ב"שער הבחירה". כריכות חדשות.
אוסף של חמישה ספרים מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:
• ספר "ביאורי הזהר", "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם דף שער נפרד). ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי]. [2], סד, לא-לד, סט-פד; מ, לא-לד דף. הוספות: [12], יג-כ, [1] דף.
• ספר מאמרים יקרים, מאמרי חסידות מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קניגסברג, תרכ"ד 1864]. מהדורה יחידה. שני דפי שער. כולל שני דרושים ארוכים בחסידות: א. "ענין גביע הכסף", הנחלק לי"ב פרקים, ו"בו מבואר כל כוס של ברכה, ברכת המזון, וכוס של קידוש, וכוס שלעתיד לבא" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, בראשית, עמ' רעט ואילך); ב. "ענין ברכת חתנים", הנחלק לכ"ד פרקים, "יבואר בו ענין האמונה, וענין חתן וכלה... ועוד עניינים נפלאים" (נדפס בספר מאמרי אדמו"ר האמצעי, דרושי חתונה, עמ' קסח ואילך). הדרושים נאמרו על ידי אדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ב-תקפ"ג ומיוסדים על תורת אביו רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, נמצאו הכתבים בכתי"ק והובאו לראשונה לדפוס בספר שלפנינו. [3], ב-סג, [1] דף.
• ספר "תורת חיים", חלקים א-ב, על ספר בראשית - ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה של חלק ב' [בקאפוסט תקפ"ו נדפס חציו הראשון של "תורת חיים", על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן אדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה)]. שני חלקים בכרך אחד: חלק ראשון (פרשיות בראשית – חיי שרה): [2], קמא דף; חלק שני (פרשיות תולדות – ויחי): [1], קח דף.
• ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן בעל התניא, מאת בנו האדמו"ר רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. החיבור נקרא "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה ב"סידור הרב" (סידור עם דא"ח; קאפוסט, תקע"ו), שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב החיבור הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק ממנו הוא פירוש חדש על חלקים שאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו האדמו"ר האמצעי (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו). [2], קיד דף. בדף השער חותמות: "משה חיים חפץ" [כנראה רבי משה חיים חפץ, מתלמידי הגר"א מווילנא, עלה לארץ בשנת תר"ה בקירוב, שימש כשד"ר בשליחות היישוב היהודי בירושלים, נפטר בשנת תרמ"ד]; "מענדיל ניסן לנדא" [מראשי כולל חב"ד בירושלים; חתום במכתב אל הרשויות בארץ משנת תרפ"ו, לצד ממוני הכולל, בבקשה לאשר את מינוי אדמו"ר הריי"ץ לנשיא כולל חב"ד בארץ ישראל].
• ספר רפואות העם, שלושה ספרים נפתחים: ספר פוקח עורים רפואות הנפש [מהרב החריף... מוהר"ר דוב בער...], וספר רפואות עם תעלה ארוכה רפואות הגוף [כולל רפואות לכל מחלה ונגע מרופא מומחה], וספר דרכי ישרים הנהגות טובות [מאת רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג]. [לבוב, הוצאת H. ZuKer, דפוס U. W. Salat, תרמ"א 1881]. פרטי דפוס בעמוד האחרון (בשער "אמשטרדאם"). יידיש ועברית. [26] דף.
5 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים קלים וסימני עש. כריכות חדשות.
ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.
תשעה חלקים (ב-6 כרכים):
1. אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. שער מעטפת ושני דפי שער. [3], עו דף. רישום בכתב-יד בשער השני: "נתן רובין ביהמ"ד רבניאווץ".
2-4. יורה דעה, חלקים א-ג (בכרך אחד): חלק א - הלכות שחיטה-רבית; חלק ב - הלכות נדה-מקוואות, וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג - הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ר' ש"י פין ור' א"צ ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. בשער הראשי נדפסו שם המחבר ומקום הדפוס בדיו זהובה. חלק א: [2], פו דף; חלק ב: קכא דף; חלק ג: [1], נב, יג דף.
5. אבן העזר, כרך I - חלק א: הלכות אישות ועגונות; חלק ב: הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. חלק א: [2], קמז דף; חלק ב: [1], פב, [1] דף. חותמת בשער הראשי: "אברהם יחזקאל בהרשז"ל ארלאזאראוו" - הגאון החסיד רבי אברהם יחזקאל ב"ר שאול ארלוזורוב אב"ד חרקוב (בערך ת"ר-תר"ס), מגדולי רבני רוסיה וחסיד מקושר לאדמו"ר ה"צמח צדק", אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, ומקורב לאדמו"ר הרש"ז בעל "מגן אבות" מקאפוסט.
6. אבן העזר, כרך II – חלק א: הלכות גיטין ושמות גיטין; חלק ב – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. חלק א: [2], צט דף; חלק ב: קלה דף. חותמת בדף השער: "מענדיל ליב הלוי – מינסק" [כנראה הגה"ח ר' מענדל ליב קיידנוב מו"ץ במינסק (תשובה אליו מופיעה בשו"ת "בית אב" לרבי אברהם אהרן יודלוביץ' אב"ד קאפוליא, יו"ד סימן ט)]; רישום בכתב-יד בדף המגן: "יום ד' ר"ח מנ"א תרמ"ה".
7. ספר צמח צדק, חידושים על הש"ס, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. [2], קצב דף. חותמות ה"ישיבה הקדושה שארית ישראל בברגן בלזן".
8-9. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השלחן ערוך ונושאי כליהם – חלקים א-ב (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. שני דפי שער לכל חלק. עותק עם המשפט "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו).[2], רפו; [2], נ; ע, [4] דף.
הדפסת ספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, שנותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו, או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. לאחר שמונה-עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.
6 כרכים. גודל משתנה: 22-37 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים בכמה מהכרכים. מצב כללי טוב. כתמים, קמטים, קרעים ובלאי קל. חותמות. כריכות חדשות וישנות.
ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה.
סט שלם; שבעה חלקים; שני שערים לכל חלק. ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. המאמרים בחלק השביעי נדפסו מרשימות "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכתב-יד קדשו".
בראש חלק א' הקדמת המו"ל, בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".
המחבר, האדמו"ר מקאפוסט הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". סביו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין כיצד הוא חוזר בהרחבה ובטוב טעם על מאמרי החסידות שאמר סביו ה"צמח צדק" (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב ל-34 שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).
על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
שבעה חלקים בשני כרכים. כרך א (בראשית-במדבר): [4], מח; [2], נז; [2], נ; [2], פ דף. כרך ב (דברים; שה"ש, לקוטים ודרושים לחתונה; הוספות מהעתקות השומעים, עם מפתחות הפסוקים): [2], קה, [1]; [2], מט; [2], עד, [1]; טו דף. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכות חדשות.
קונטרסים ודפים בכתב-יד, העתקה (חלקית) של חמישה מאמרי חסידות מאת בני ונכדי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש:
• כתב-יד, העתקת מאמר "החלצו" - מאמר חסידות שנאמר על ידי אדמו"ר הרש"ב בשנת תרנ"ט. העתקה עד אמצע האות י"ח (עמודים חסרים). המאמר (שמיוסד על מאמרו של האדמו"ר הזקן) נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב פעמיים בראשית שנת תרנ"ט - בשמחת תורה ובשבת פרשת נח; כותרת בראש העמוד הראשון שלפנינו: "פ' נח רנ"ט".
[31] עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.
• כתב-יד, העתקת שני מאמרי חסידות, ככל הנראה מאמרים מאת אחד מאדמו"רי חב"ד בני או נכדי אדמו"ר ה"צמח צדק". העתקה לא שלמה (עמודים חסרים). כתיבות יד שונות; למיטב בדיקתנו המאמרים לא נדפסו.
[6] עמ'; [10] עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.
• כתב-יד, ארבעה דפים ובהם העתקת שני מאמרי חסידות. ככל הנראה אחד מהם מאת האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון אב"ד בוברויסק (נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש) – כותרת בראש אחד העמודים בו: "שבת ר"ח פ' וארא תרס"ט באברויסק". רישום חתום בסיום העתקה בשולי אחד הדפים במאמר השני: "יום ג' לסדר נצבים תרס"ז לפ"ק, ארשא – נחום דוד ב"ר – ווערטהיים". העתקה לא שלמה (עמודים חסרים). כתיבות יד שונות; למיטב בדיקתנו המאמרים לא נדפסו.
[3] עמ'; [4] עמ'. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קמטים וקרעים חסרים גדולים עם פגיעה בטקסט.