מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- descend (11) Apply descend filter
- his (11) Apply his filter
- letter (11) Apply letter filter
- lev (11) Apply lev filter
- manuscripts, (11) Apply manuscripts, filter
- poster (11) Apply poster filter
- yitav (11) Apply yitav filter
- book (3) Apply book filter
- keren (3) Apply keren filter
- ledavid (3) Apply ledavid filter
- satmar (3) Apply satmar filter
מכתב בכתב-יד הגה"ק רבי יהודה יצחק פרנקל אב"ד סאניק (תלמיד רבי הירש מרימנוב ורבי שלום מקאמינקא), אל מחותנו הגה"ק האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. סאניק (סאנוק, כיום בפולין – Sanok) "יום א' בהעלתך" [י"ג סיון] תר"ם [1880].
בשולי הדף הוסיף בעל ה"ייטב לב" שלוש שורות בכתב-יד קדשו – דבר תורה בענין הגאולה: "...כי זמן הגאולה בניסן, ודור שלא נבנה בימיו כאלו נחרב בימיו, א"כ הו"ל [אם כן הוה ליה] כנשרף בניסן, וכ"כ [וכמו כן] אחר תשרי, כי מ"ד [מאן דאמר] בניסן ומ"ד בתשרי עתידין להגאל, ואו"א [ואלו ואלו] דברי א"ח [אלוקים חיים] כמבואר ברהב"ק [ברבותינו הקדושים], לכן אחריהן צריך להתענות כאמור" [תורה זו שמע ה"ייטב לב", כפי הנראה, מפי זקנו הגאון הקדוש בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, שכן תורה זו מובאת בסגנון דומה בספר "ישמח משה" על המועדים (דף פ"ו, מאמר תענית בה"ב)].
את מכתבו פותח רבי יהודה יצחק פרנקל בתארי-כבוד והערצה מופלגים כלפי ה"ייטב לב": "...שר התורה מקור החכמה והמדע צדיק ונשגב איש קדוש רבן ואביהן של ישראל... מנורה הטהורה איש אלקים בנש"ק... חסידא ופרישא... מוהר"ר יקותיאל יהודה... האבד"ק סיגוט והמדינה".
בגוף המכתב מבקש רבי יהודה יצחק את הסכמת ה"ייטב לב" על ספריו "מעט מים" ו"מחיר חלב", שהדפיס באותו זמן (תר"מ): "...אבא בשאלתי לשום עיניו המזהירים בכתבים הנדפסים ששלחתי, ולהאציל מטובו וחסדו עלי ליתן תעודתו על כתביי אשר נדפסים", ומוסיף כי ביקש מאת מחותנו, בן ה"ייטב לב" רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קולבסוב, להרחיב בפניו בענין זה: "יראתי לנפשי להעמיס על קדושת תורתו רבות מילין במכתב, וערכתי הכל למחו'[תני] הוא בנו הרב הגדול שליט"א האבד"ק קאלבסוב שיציע לפני מרן הקדוש והטהור". רבי יהודה יצחק חותם את מכתבו במילים: "דברי המתאבק בעפר רגליו הקדושים והטהורים, מבקש סליחתו – מחו' הק' יהודה יצחק בן חנה האבד"ק סאניק".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
שולח המכתב אל ה"ייטב לב", הגה"ק רבי יהודה יצחק אריה ליבוש פרנקל (תאומים) אב"ד סאניק (תקפ"ה-תרנ"ד), בן הגאון רבי חיים מרדכי פרנקל-תאומים אב"ד לינסק (מצאצאי ה"קיקיון דיונה" והגאון בעל "ברוך טעם"). תלמיד מובהק לאדמו"ר רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא. הסתופף גם בצלו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב. היה תלמיד-חבר לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, שהעריכו ביותר והחליף עמו מכתבי שו"ת רבים. ה"דברי חיים" כותב אליו באחת מתשובותיו: "נכבד הוא בעיני מאד ובכלל כל הרבנים הגדולים דמדינה זו... ידעתיו לגדול הדור... יזהר מאד מלהניח כתר הרבנות... ולו יאתה כי נתן ה' לו חכמה ודעת" (שו"ת דברי חיים, אבן העזר, סימן עד). בתשובותיו הנוספות מכנהו ה"דברי חיים" בכינויי חיבה והערכה: "ידידי הרב המאור הגדול החריף המושלם החסיד המפורסם", "הגאון הגדול החריף המפורסם ירא ד'", ועוד. בזקנותו הורה ה"דברי חיים" לנכדו האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב (הראשון) שיפנה אל הרב מסאניק בענינים הלכתיים: "תשלח דברי להגאון מסאניק, אם יסכים כן תעשה" (שו"ת דברי חיים, יורה דעה, סימן לב). רבי יהודה יצחק כיהן בתחילה על מקום אביו כראב"ד לינסק. בשנת תרי"ח התמנה לאב"ד העיר סאניק וכיהן בה במשך כשלושים וחמש שנה. נודע כתלמיד חכם גאון וקדוש. עסק רבות בצדקה והכנסת אורחים. ברשותו הייתה ספריה גדולה וחשובה. לאחר פטירתו בנו אנשי עירו ציון ואוהל על קברו כמקום תפילה וישועה. הניח כתבים רבים אחריו, שמרביתם אבדו בשואה. בחייו הספיק להוציא לאור את חידושי סבו ר' יהודה ליבוש על מסכת בבא מציעא בספר "שני צמידים", ועמו את חידושיו שלו – "מחיר חלב" בהלכה ו"מעט מים" באגדה (פרמישלא, תר"מ). בנו רבי יעקב שלמה נשא את נכדת ה"ייטב לב" – הרבנית הצדקת דבורה בת הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קולבסוב.
[1] דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים, קמטים ובלאי קל. המכתב נדפס ב"כרם שלמה" (חודש אדר תש"ס, עמוד פה)
מסמך רשמי, Kihirdetése Bizonyítvány – הצהרה בענין נישואין של זוג יהודי. סטרופקוב (סטראפקא; Sztropkó), 5 באוגוסט 1886 [ד' אב תרמ"ו]. הונגרית.
המסמך חתום בידי הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים מאוהעל, בתקופת כהונתו כאב"ד סטראפקוב והגליל – בשולי המסמך חתימת-יד קדשו (באותיות לועזיות): "Teitelbaum M. J", וחותמתו הרשמית: "משה יוסף טייטעלבוים אב"ד דק"ק סטראפקא".
הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים מאוהעל (תר"ה-תרנ"ז), בנו של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט (נכד ה"ישמח משה" מאוהעל), וחתן האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם אב"ד קשאנוב (בן ה"דברי חיים" מצאנז). היה סמוך כמה שנים על שולחן חותנו-זקנו ה"דברי חיים" בצאנז, שם התעלה בתורה ובעבודת השם, והיה חד מבני עליה החריפים בבית מדרשו. באותה תקופה כיהן בראשות ישיבה לצעירים בצאנז יחד עם שנים מנכדי ה"דברי חיים" - הרה"ק רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב (הראשון) והרה"ק רבי משה הלברשטאם מברדיוב. כעבור זמן התמנה רבי משה יוסף לכהן ברבנות זבארוב, ובשנת תר"מ עלה על כס הרבנות בסטראפקוב. בשנת תרנ"ב התקבל לרב "קהל הספרדים" באוהעל, בה כיהן מלפנים זקנו ה"ישמח משה". רבי משה יוסף נודע בדרשותיו החוצבות להבות אש ובפה מפיק מרגליות לעורר את העם בתשובה. בין תלמידיו באוהעל התפרסמו בהמשך כמה מגדולי רבני הונגריה, ובהם הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי, הגאון רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלאנטא. לאחר פטירתו נתמנה בנו הגה"ק רבי ברכיה טייטלבוים על מקומו ברבנות אועהל, ולאחריו מונה חתנו רבי דוד דוב מייזליש בעל ה"בנין דוד". רבי משה יוסף נזכר מספר פעמים בשו"ת "אבני צדק" לאביו ה"ייטב לב". הניח חיבורים רבים שלא נדפסו. לאחר פטירתו נדפס ספרו "מילי דמיט"ב".
[1] דף כפול. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בקווי הכפל. קמטים ובלאי קל.
מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (נכד ה"ייטב לב" מסיגט). נירבאטור, "ה' ואתחנן" [ט' אב] תרפ"ט [1929].
נכתב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר: "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקה"י נירבאטור והגליל יצ"ו". המכתב נשלח אל ראשי וממוני כולל "שומרי החומות" בירושלים, ועוסק בענינים שונים הקשורים בניהול הכולל בארץ ובחו"ל ובסוגיית פיצול הכולל לשניים.
רבי נפתלי מספר ש"הציונים הארורים" העלילו בפני הרשויות בסלובקיה, כי נשיא כולל "שומרי החומות", הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, עמד כביכול בקשרים עם מדינות זרות הפוגעים באינטרסים של מדינתו. בעקבות כך, הוא ממשיך ומספר, נערכו דיונים שונים בשאלה האם לפצל את הכולל לשני כוללים נפרדים – אחד להונגריה והשני למדינת צ'כוסלובקיה. בעוד "הרב הג' מפישטיאן" [הגאון רבי ישכר שלמה טייכטל] תמך בהצעת פיצול זו, נשיא ה"כולל" הרב מפרשבורג התנגד לה.
רבי נפתלי מתאר ביקור שערך בבית נשיא ה"כולל" הרב מפרשבורג, ואת התרשמותו מאישיותו וגישתו לנידון: "...בחזירתי מהמרחץ בקרתי את הרב הגה"צ הנשיא מפ"ב שליט"א ודיברתי אתו אריכת וקצרות והנה כפי שהגיד לי אינו מסכים עם הג' מפישטיאן לחלק הכולל... הנה ראיתי כי הוא יודע ומבין ובקי בכל דבר בכלל ופרט כל פרט ופרט, והעיקר יודע ומבין כי כל מעמד ומצב הכולל תלוי בזה אשר נחוץ מאוד מאוד להרם קרן התורה ולחזק ידי ת"ח היושבים ועוסקים בתוה"ק. זה הוא היסוד מוסד ובסיס הכולל, וכאשר אמר לי ישנו תח"י כת"י קודשו מהכת"ס זצלל"ה, אשר כתב תקנות הכולל: אשר הכולל נתיסד רק לחזק הת"ח היושבים ועוסקים בתוה"ק על טהרת הקודש על אדמת הקודש, ולהביט על כל איש בעין חמלה וחנינה כפי האפשרי, ובפרט על ת"ח אשר תורתו אומנתו...".
בהמשך הדברים מופיעים דברי תוכחה שונים בעניני ניהול ה"כולל", אך רבי נפתלי מוסיף ומעלה בפני מנהלי הכולל את זיכרונותיו היפים מביקורו בירושלים, ומתאר את אהבתו הרבה לאנשי ירושלים ואת געגועיו לאותם ימים ושעות רבות בצוותא: "...אהוביי ידידיי תאמינו לי באמונה כי אהבת נפשי נפש אהבתי אתכם, וכמעט נפשי יוצאה בכותבי הדברים מגודל הגעגועים אשר הנני מתגעגע והשעות הנעימות אשר הייתי אתכם בצוותא חדש, אף בעת אשר רבתי אתכם את ריב ונלחמתי אתכם המה לי כעת לשעשועי ולעונג נפש בזוכרי אותם ובהעלותם על לבי מה יפות הי' ומה נעמו הי', ובפרט השעות אשר ישבנו בנעימים חברים אהובים מה מאוד מהרו חלפו ועברו, ובגודל אהבתי אשגה אם הנני כותב לכם דברי תוכחה ומוסר, עכ"ז אמת כי מגודל אהבתי הנני חפץ בלונ"ח, משתוקק להרם קרנכם ולהטיב מעמדכם ומצבכם". רבי נפתלי מוכיח ומדריך את ממוני הכולל בירושלים, ומוסר להם את דברי הגאון מפרשבורג: "...לדעתי יהי' לתועלת גדול אשר תראו לקרב ולהתקרב לבני הישיבה בכל אופן אשר תוכל[ו], וגם לרבות שארי הת"ח, בלי שום נטירת טינה וקנאה, ותסירו כעס מלבכם אף למי שחטאו באמת נגדכם... תשלמו טובה תחת רעה ואזי טוב לכם, וכן ביקש אותי הרב הגה"צ מפ"ב הנשיא שליט"א לכתוב לכם. ע"כ אהוביי ידידיי, נא ונא אל ירע בעימכם על כותבי זאת, אדמה אשר הלב יודע ומכיר האמת תבחרו ותדונו כי רק מגודל הרצון והחפץ טובתכם הנני כותב ולא ח"ו לפגוע בכבודכם ע"כ אתם הסליחה...". בתוך דבריו רבי נפתלי כותב גם על "הרעש והאסון הנורא אשר קרה באה"ק" [פרעות תרפ"ט בארץ ישראל; התאריך בראש המכתב שלפנינו הוא אמנם ט' אב תרפ"ט, קודם פרוץ הפרעות ביום י"ז אב תרפ"ט, אך כפי שכותב רבי נפתלי במכתבו, כתיבת המכתב הארוך שלפנינו נעשתה בהמשכים במשך כמה שבועות, וחלקו נכתב לאחר תום הפרעות ביום כ"ג אב תרפ"ט].
במכתב מוזכרים אישים נוספים, בהם: רבי ישראל זאב לאבל שנסע לאה"ק בעניני ה"כולל", רבי יו"ט יקותיאל זלמן ועבער מירושלים, ודמויות אחרות מהנהלת ה"כולל" בירושלים. כמו-כן, במכתב נזכר גם האמן והצייר ר' שלמה זלמן צווייג, אשר עבד במשרד ה"כולל" בירושלים, בציור וצביעה של מכתבי תעודה לתורמים.
בסוף דבריו לאחר החתימה, רבי נפתלי כותב על הסיבה שבגללה נמנע ממנו לנסוע לווינה – "והעיקר מפני חשדא כי אז הייתי נחשד לחבר אגודה, אשר לדידן הוי מומא וד"ל".
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
[2] דף (4 עמודים כתובים). 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
מכתב (3 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע, שבועות ספורים לאחר שנמלט מוואלאווע בשנות השואה והגיע כפליט לעיר נירבאטור. נירבאטור, "מוש"ק בין יו"כ לסכות תש"ב" [מוצאי שבת אור לי"ד תשרי תש"ב - אוקטובר 1941]. גרמנית (כנראה מטעמי צנזורה).
נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי אהרן: "אהרן טייטלבוים אבדק"ק וואלאווע והגליל יצ"ו". נשלח אל "אחייני היקר רבי זלמן ליב טייטלבוים" [כנראה אחד מאחייניו בשם רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, שהצליח להמלט קודם לכן למקום מבטחים], והוא מבקש ממנו לדאוג לשלוח מצרכי מזון אל בני המשפחה הנמצאים בשטחי הכיבוש הגרמני, ובמדינות החסות בהונגריה ורומניה.
במכתבו הוא מספר שהוא נמצא מזה כמה שבועות בנירבאטור [בשלהי שנת תש"א נאלץ רבי אהרן לברוח מוואלאווע, עקב הכיבוש הגרמני וגירוש בעלי נתינות זרה. הוא הגיע לנירבאטור ועלה לכהן על מקום אחיו הרה"ק רבי נפתלי – שנפטר בשנת תרצ"ח]. רבי אהרן מספר לו כי ביקר בדרכו בעיר סאטמר ופגש את ר' אהרן [בנו של מקבל המכתב], הנמצא במצוקת רעב ממשית, ומזרזו לשלוח אליו חבילות מזון. בהמשך הוא מבקש לדאוג גם לאחיו רבי יצחק טייטלבוים מריישא [דודו של מקבל המכתב] ולדאוג שישלחו לו מארה"ב חבילות מזון (כשרות).
בעמוד האחרון רבי אהרן רשם את כתובתו שלו בעיר נירבאטור ואת כתובת מגוריו של אחיו הרה"ק רבי יצחק טייטלבוים בעיר ריישא - "בשטח הגרמני הכבוש".
מכתב זה כנראה נשלח [או הגיע] לארה"ב. על גבי הדף חותמת בהטבעה של "ישיבת אהבת תורה" בברוקלין ניו יורק.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "תהלות אהרן" (תרמ"א-נספה בשואה, תש"ד), צעיר בניו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. היה חותנו של האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר. בשנת תרס"ה התמנה לראב"ד בוואלאווע, וניהל בה ישיבה חשובה לבחורים צעירים. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד, עלה לכהן על מקומו ברבנות וואלאווע. בשלהי שנת תש"א, לאחר פטירת אחיו הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים (בשנת תרצ"ח), התמנה על מקומו ברבנות נירבאטור. הנהיג את עדתו במשך ארבעים שנה ועמד כחומה בצורה בפני רעיונות ההשכלה והציונות. היה מתנגד חריף ל"אגודת ישראל".
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים. הדבקות נייר דבק.
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים מעטשעד. [עטשעד (נאדיעטשעד Nagyecsed), ערב ראש השנה, ראשית שנות הת"ש].
המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי: "אברהם אהרן טייטעלבוים רב ומו"צ דק"ק נאדיעטשעד יע"א", חתום בחתימת-ידו - "הק' אברהם אהרון ט"ב", ובחותמתו - "אברהם אהרון – תופס ישיבה – נ. עטשעד".
בקשת עזרה וסיוע לתלמידי הישיבה בעיר עטשעד, שנשלחה אל ראשי מנהלי "חברה תמכי תורה" בניו יורק, "היות ששמעתי משמעכם הטוב ומפעולתכם הטוב שת[ו]מכין אורייתא אתם, מה טוב ומה נאה חלקיכם ויהי חלקינו עמכם".
במכתבו מתאר רבי אברהם אהרן את הימים הקשים השוררים בעיר ערב השואה: "...מחמת הלחץ זה הדחק אשר שורר במדינותינו ר"ל הפרנסות מתמעטות והולכות בכל יום מחמת הגזירות חדשות אשר באים בכל עת ובכל עידן, כידוע לכהדר"ג שליט"א בודאי מן המכתבי-עתונים, מובן ממילא שגם התנהלות הישיבה הוא בכבידות גדול, ואין לתאר בחרט עלי הגליון שעד כמה קשה לדחוף הימים והזמנים לנהל בני ישיבה בלחם צר ומים לחץ... ע"כ באתי בבקשה נא ונא לחוס ולרחם להחיש ולמהר גם על בני הישיבה ולתמוך את בני ישיבתי בממון צדקכם... וזכות התורה יעמוד לימינכם שתזכו לזכות ולהחיות את הרבים ולהרים קרן התורה וקרן לומדי' – דברי המצפה שימלא משאלתו לטובה והמברך אתכם בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] ובשנה טובה ומבורכת ומתוקה כדבש, הק' אברהם אהרון ט"ב".
הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים (נספה בשואה תש"ד), רב וראש ישיבה בעיר עטשעד (מחוז סאטמר). בן הרה"ק רבי דוד טייטלבוים אב"ד עטשעד בעל "דברי דוד" (בן האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים מקאלבסוב בן ה"ייטב לב" מסיגט). אביו הרה"ק רבי דוד טייטלבוים כיהן במשך למעלה משלושים שנים כאב"ד עטשעד (בשנים תרע"ב-תש"ד). בבית המדרש שבביתו הקים ישיבה לעשרות בחורים. לעת זקנתו, סייע לו בנו הרה"ק רבי אברהם אהרן במטלות הרבנות ונטל על שכמו את ניהול הישיבה. בתקופה זו היה רבי אברהם אהרן כותב לעיתים את מכתבי אביו. רבי אברהם אהרן ואביו רבי דוד נספו בשואה בשנת תש"ד יחד עם כל בני קהילתם.
היחיד מששת בניו של רבי דוד ששרד את השואה הוא בנו הרה"צ רבי נפתלי צבי טייטלבוים האדמו"ר מעטשעד בבורו-פארק (נפטר בשנת תשל"ד).
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 23.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי סיכה. בלאי קל.
על הישיבה בעיר נאדי-עטשעד, ראה בספר "ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן", חלק ב, עמ' 196-199 (המכתב שלפנינו מצולם שם בעמ' 199); "ויתילדו על משפחותם", בני ברק תשס"ד, עמ' פה ו-קנא.
מכתב דייני ק"ק סאטמר, חתום בחתימת-ידם של דייני העיר הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (חתן האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר) והגה"ק רבי אליהו לייכטאג. סאטמר, "יום ה' אחק"ד" [אחרי-קדושים; ח' אייר] תרצ"ו [1936].
המכתב נכתב כנראה בידי הגאון רבי אליהו לייכטאג דומ"ץ סאטמר, וחתום בחתימת-ידו, ובחתימת-יד קדשו וחותמתו של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים: "חנני' יום טוב ליפא מאיר אבדק"ק סעמיהאלי יע"א".
המכתב נשלח אל הרבנים הגאונים דייני בית דין צדק ק"ק גרוסווארדיין, ועוסק בסירובו של אחד מבני קהילתם לקיים פסק בית-דין: "...הנגיד מו"ה מרדכי קלמן נ"י מקהלתכם בא אלינו בקובלנא וצעק שה"ר אברהם... נ"י מקהלתכם ממאן לקיים הפסק ביד"צ שיש לו עליו מאתנו הח"מ עוד מאשתקד... ולאשר אנחנו מרחוק לא נוכל לידע אם כדבריו כן הוא, ע"כ מובן שהדבר מוטל על דיינא דאותו העיר להזמינם ולברר את מי הצדק ולהכריחו לקיים הפס"ד בכל מה דאפשר – בעה"ח אור ליום ה' אחק"ד התרצ"ו לפק"ק פ"ע סאטמאר יע"א, הק' חנניו"ט ליפא, הק' אלי' לייכטאג".
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות בארשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה עלה לירושלים, הקים את ישיבת "ייטב לב" ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בעיר. בזמן מלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב. כונן מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר. הגאון רבי אליהו לייכטאג דומ"צ סאטמר (נספה בשואה בשנת תש"ד), בן הגאון רבי פנחס לייכטאג אב"ד הוניאד, ותלמיד רבי צבי קינסטליכר מהוניאד. בשנת תרע"ח מונה לכהן כדיין ומורה צדק בקהילת סאטמר. במקביל כיהן גם כראש ישיבה בסאטמר. היה ממקורביו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר וקבע תפילתו בבית מדרשו של האדמו"ר.
15X23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (חתן האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). ירושלים, "א' קרח" [כ"ד סיון] תש"ו.
נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי חנניה יו"ט ליפא מתקופת ירושלים (לאחר שניצל בשואה ועלה לארץ ישראל): "חנני' יום טוב ליפא טייטלבוים אבד"ק סעמיהאלי ראבד"ק סאטמאר יצ"ו – חו"פ ירושלים עיה"ק ת"ו, בית ישראל החדשה".
מכתב עדות להיתר-עגינות עבור ר' מנחם ב"ר חיים אדלער, שאשתו וילדיו נספו באושוויץ: "...מכיר אני אותו זה מזמן מרובה לאיש ירא ה' ונאמן ויכולים לסמוך על דבריו בלי שום חשש ח"ו. גם אני הח"מ שמעתי מפי איזה אנשים מבני עירו שה'[יו] ביחד עם אשתו וב"ב [בני ביתו] בגעטא אחד, ואח"כ נשלחו ביחד למחנה ההשמדה 'אויסשוויטץ'... נשארה שם בעווה"ר מפני שהיתה מטופלת בבנים קטנים, כידועה בעווה"ר אשר נשים כאלו הלכו ביחד עם ב"ב לצד השמאל ר"ל, ה' ירחם – ולראי' באה"ח [באתי על החתום] פה ירושלים... הק' חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים".
לצד חתימת-יד קדשו מופיעה חותמתו: "חנני' יום טוב ליפא מאיר, אבדק"ק סעמיהאלי יע"א וראבד"ק סאטמאר יצ"ו, בעיה"ק ירושלים תובב"א".
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא - בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיבה, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. בתקופת השואה השתתפו החתן והבת במאמצי ההצלה של האדמו"ר מן המלחמה, וכבר בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בזמן מלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב (שהגיע לשם יחד עם משמשו ר' יוס'ל אשכנזי כשנה וחצי קודם לכן, בראשית שנת תש"ז). ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. בשנת תשט"ו נישא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. נקבי תיוק עם פגיעה בכמה אותיות בטקסט. כתמים ובלאי.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזאקסון אב"ד סיגט (חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט, אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). סיגט, כ"ה אדר תש"ז [1947].
נכתב על נייר מסמכים רשמי שלו: "יחיאל יהודה איזאקזאהן אב"ד דק"ק סיגעט והגליל יע"א", וחתום בחתימת-ידו "יח"י איזאקזאהן", ובחותמתו: "יח"י איזאקזאהן אבדק"ק סיגעט והגליל".
נשלח אל "בית הדין המיוחד לתקנות עגונות" שהוקם בבודפשט לאחר השואה – בירור אודות שני נעדרים בשואה.
הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזקסון (תרפ"א-תשל"ז), בן רבי אברהם ישכר דוב איזקסון אב"ד פאליען- ריסקעווע וחתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט (אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). תלמיד הגאון רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעלהיד. לאחר השואה שימש זמן קצר כרב שארית הפליטה בעיר סיגט, על מקום גיסו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". בהמשך עלה לישראל וכיהן כרבה של אחוזת שמואל בחיפה. בשנותיו האחרונות היגר לארה"ב, ושימש כרב קהילת "מגן אברהם" וראש ישיבת "תורת אמת" בלוס אנג'לס.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 16X20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. התכהות הנייר בשוליים. קרע חסר קטן בשוליים.
כרזה מודפסת, "עת ספוד" – הספד בירושלים על הסתלקות האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט" אב"ד סיגט. ירושלים, אדר תרס"ד [1904].
הודעה על ההספד שיישא הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר לזכרו של בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט, בבית המדרש החסידי "אהל משה גרשון ורעכל" בבתי כולל אונגרין בירושלים.
"עת ספוד – על הלקח מאתנו ארון אלקים, הרב הגאון הק'... אדמו"ר מרן חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים האבד"ק סיגוט זצוק"ל, יעורר עליו הספד ובכי הרב הגאון... מו"ה עקיבא יוסף שלעזינגער... ביום פטירת משרע"ה ז' אדר בשעה תשעה בבהמ"ד אהל משה דחסידים בבתי כולל אונגארן, וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'...".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו ה"ייטב לב" נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר. הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ח-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו ב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים.
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים בקווי הקפל, מחוזקים בהדבקות דבק סלוטייפ בגב. קרעים חסרים קטנים בשוליים.
נדיר מאוד – העותק היחיד הידוע לנו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
דף מודפס – מודעה העוסקת בהכשר הניתן ליין תוצרת העיר פיומה באיטליה, חתומה בידי גדולי וחשובי האדמו"רים והרבנים בהונגריה וגליציה. סיגט, דפוס ווידער, "יום ג' לסדר משם רעה אבן ישראל" [עשרה בטבת], תרס"א [1 בינואר 1901].
המודעה עוסקת בכשרותו של היין הבא מעיר פיומה שבאיטליה (כיום: רייקה בקרואטיה), ומזהירה לקנות רק מאת מוכרים שלהם תעודת כשרות חתומה על ידי שני המשגיחים – רבי משה זאב אבראהאם מסאטמר ורבי משה יצחק לעווי מגרוסווארדיין [כדי ללבן את סוגית כשרות היין הבא מפיומה שבאיטליה הרחוקה נערכו מספר אספות רבנים בהונגריה. ע"כ ראה גם בשו"ת "ערוגת הבושם" (או"ח סי' צד-צה) וב"אגרות שפירין" (עמ' קס-קסג)].
המודעה חתומה על ידי עשרים ושניים מגדולי האדמו"רים והפוסקים בהונגריה וגליציה באותה תקופה: האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט; האדמו"ר רבי משה פאנעט מדעעש; האדמו"ר בעל "דרכי תשובה" ממונקאטש; האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבאבוב; האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב; המהרש"ם מברעזשאן; הגאון בעל "ערוגות הבושם" מחוסט; הגאון בעל "זכרון יהודה" מסאטמר; הגאון בעל "הרי בשמים" מסטרי; הגאון רבי אברהם מנחם (מענדיל) הלוי שטיינברג אב"ד ברודי; הגאון רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד ווייטצען; ונוספים. בגב המודעה רישומי דברי תורה, בכתב-ידו של הגאון רבי דוד שפרבר מבראשוב, מימי צעירותו.
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים (עם פגיעה בשם המדפיס).
קול קורא לעזרה! - כרזה מודפסת למען הקמת חברת "תומכי ישיבות", חתומה ע"י חשובי אדמו"רי ורבני טרנסילבניה, בהם האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים. "ווארדיין-גדול" (גרוסוורדיין), דפוס גלאנצער, כ"א אדר שני תרפ"ט [1929].
קול-קורא לייסוד חברת "תומכי ישיבות" בטרנסילבניה. מטרת החברה היתה הקמת קרן כספית מיוחדת שתושיט עזרה לראשי הישיבות ותשפר את תנאי חייהם של בחורי הישיבות העניים, על ידי מתן הקצבה כספית קבועה והקמת פנימיות וחדרי-אוכל מיוחדים (במקום מנהג הבחורים לאכול "ימים" אצל בעלי-הבתים בקהילה).
החברה נוסדה בעקבות החלטת אספת הרבנים ונציגי הקהילות האורתודוקסיות של טרנסילבניה, שנערכה בחגיגיות רבה בעיר גרוסוורדיין באדר תרפ"ט. במהלך האספה פרצה מחלוקת באשר למיקום מרכז החברה - בעוד יוזמי הרעיון, ובראשם רבי יוסף זלצר, טענו בתוקף שיש למקם את מרכז הפעילות בעיר גרוסוורדיין, משום שבידי הקהילה הנכבדה והגדולה נמצאים האמצעים הדרושים להצלחת ההתארגנות, הרי שכמה מחשובי הרבנים והאדמו"רים בטרנסילבניה, ובראשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד קראלי, התנגדו לכך, מפני שחששו מראשי הקהילה בגרוסוורדיין, שהיו ברובם הגדול חברי ה"מזרחי".
על קול הקורא חתומים כמה מחשובי האדמו"רים והרבנים בטרנסילבניה: האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן באותה תקופה כאב"ד קראלי), האדמו"ר רבי מנחם מענדל הגר אב"ד ווישאווא, הגאון רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מארגארעטן, רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעלהיד, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג, הגאון רבי מרדכי בריסק אב"ד טשנד, הגה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד הוניאד, ועוד.
[1] דף. 34 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.
