מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- (-) Remove letter filter letter
- rebb (47) Apply rebb filter
- his (41) Apply his filter
- satmar (37) Apply satmar filter
- archiv (30) Apply archiv filter
- from (30) Apply from filter
- household (30) Apply household filter
- household, (30) Apply household, filter
- rabbi (13) Apply rabbi filter
- descend (11) Apply descend filter
- lev (11) Apply lev filter
- manuscript (11) Apply manuscript filter
- manuscripts, (11) Apply manuscripts, filter
- poster (11) Apply poster filter
- yitav (11) Apply yitav filter
- copi (7) Apply copi filter
- distinguish (7) Apply distinguish filter
- book (6) Apply book filter
- munkac (6) Apply munkac filter
- bobov (4) Apply bobov filter
- pupa (4) Apply pupa filter
- state (4) Apply state filter
- unit (4) Apply unit filter
שני פריטים העוסקים בפולמוס נישואיו של מנהיג "נטורי קרתא" רבי עמרם בלוי (בלויא):
1. מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של ראב"ד ה"עדה החרדית" הגאון רבי פנחס אפשטיין, אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. מכתב חריף המספר על השתלשלות הפולמוס והחרם שהוטל על מנהיג "נטורי קרתא" רבי עמרם בלוי בגין נישואיו עם הגיורת רות בן-דוד, בניגוד לדעת הבי"ד, גירושו מירושלים לבני-ברק והאיסור שהוטל עליו לשוב ולהתגורר בירושלים. ירושלים, י"ט אלול תשכ"ה [1965].
2. "קונטרס – חלק ב – תשובה בהלכה של הרב... רבי עמרם ברש"י בלויא שליט"א, שכתב להשיב לאחד היראים בברוקלין שבאמריקה, אודות טועה אחד שכתב שבית דין של זמנינו כוחו יפה כמו בית דינו של רבן גמליאל". בני-ברק, ג' ניסן תשכ"ו [1966]. חמישה עמודים (מודפסים במכונת כתיבה), בהם מוכיח רבי עמרם בלוי על פי הש"ס והראשונים כי אין כוח בידי בית דין של זמננו – בית דין של הדיוטות, לעקור מצות "לא תעשה" מן התורה. הקונטרס לא הופץ ברבים ונשמר בסוד כדי לא לעורר מחדש את הפולמוס.
רבי עמרם בלוי (תר"ס בערך-תשל"ד), מנהיג פלג "נטורי קרתא", ואחיו הצעיר של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. עמד במרכזה של אחת הפרשיות שהסעירו את הציבור החרדי בירושלים, שנגרמה בעקבות נישואיו לגיורת רות בן דוד. רבי עמרם, שהיה אז אלמן קרוב לגיל שבעים, עמד לשאת את רות, גיורת צרפתיה, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה. רות בן-דוד (לשעבר: מדלן לוסט פיריי) נולדה בצרפת להורים קתולים, היתה בעלת תואר בהיסטוריה ובגיאוגרפיה. השתתפה בפעילות המחתרת האנטי-נאצית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השניה. בגיל 31 התגיירה בפריז ומאוחר יותר עלתה לישראל. בן דוד היתה מעורבת בפרשת הסתרת הילד יוסל'ה שוחמכר והברחתו לחו"ל. באותה תקופה התוודעה רות אל ציבור "הישוב הישן" וחפצה להצטרף לקהילה סגורה זו ולהינשא לרבי עמרם בלוי. הדבר גרר התנגדות חריפה בקרב אנשי נטורי-קרתא והעדה-החרדית. תלמידיו ובניו של רבי עמרם ראו בנישואין לרות בן דוד פחיתות כבוד למעמדו. רבני העדה-החרדית התנגדו לנישואיו גם מסיבות הלכתיות של נישואי צעירה לזקן, וגם מחשש ל"חילול השם". הרחוב החרדי סער, מודעות וכרוזים התפרסמו בחוצות ירושלים, והעיר היתה כמרקחה. בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שנה של פולמוס סוער, ולאחר שהוטל על רבי עמרם חרם, נישאו השנים בעיר בני ברק באלול תשכ"ה. בעקבות זאת נאלץ רבי עמרם בלוי לעזוב את עיר הולדתו ירושלים ולהעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק. לאחר שנים הוציאה רות בן דוד-בלוי את ספרה רב-המכר "שומרי העיר" (ירושלים 1979), בו סיפרה על פרשה כואבת זו.
2 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף של שמונה מכתבים מאת מנהיג "נטורי קרתא" הרה"צ רבי עמרם בלוי, ופריטים נוספים. ירושלים, תש"י-תש"כ [שנות ה-50-60].
1-5. חמישה מכתבים אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי עמרם בלוי (אחד המכתבים מודפס במכונת כתיבה). תשי"ב-תשכ"ד [1952-1964]. המלצות עבור נזקקים מבני העליה בירושלים, בקשת סיוע כספי לקניית מכונית עבור עסקני "העדה החרדית הספרדית" בירושלים הנוסעים למעברות ולקיבוצים להציל את העולים משמד, בקשת עזרה כספית להדפסת בטאוני "נטורי קרתא" - "משמרת חומתינו" ו"אום אני חומה".
6-8. שלושה מכתבים אל רבי יוסף אשכנזי, משמשו בקודש של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. תשכ"א-תשכ"ח [1961-1968]. אחד המכתבים (מודפס על נייר מכתבים של תלמוד תורה וישיבת "קרית ספר" ובית תבשיל למען ילדי פליטי הספרדים ועדות המזרח בירושלים) חתום גם בידי הרב יעקב מוצפי והרב ישעיה נפתלי חנון.
9. מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת מנהלי "העדה החרדית" בירושלים, בחתימת רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן "בן מלכה יענטא". מכתב בענין מאסרו של רבי עמרם בלוי בגין מחאתו על חילול שבת בירושלים, ובקשת איגרת ברכה ועידוד לקראת חגי תשרי. אלול תשי"ג [1953].
מצורף: גזיר עיתון – תצלום רבי עמרם בלוי מושב בלוית שוטר לבית הסוהר, לאחר השתתפותו בברית מילה לנכדו.
הרה"צ רבי עמרם בלוי (בלויא; תר"ס בערך-תשל"ד), מגדולי היראים וה"קנאים" בירושלים, מנהיג ומייסד חוג "נטורי קרתא". נטל חלק בפולמוסים ומאבקים שונים בארץ ישראל. ידוע בעמידתו העקבית במלחמות ומחאות כנגד חילולי שבת, גיוס בנות, ופרצות שונות בדת. אחיו הצעיר של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. נישא בזיוו"ש לגיורת רות בן-דוד, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה, דבר שעורר פולמוס סוער בקרב "נטורי קרתא" וה"עדה החרדית" בירושלים.
10 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אוסף של כ-380 מכתבים שנשלחו אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. מרביתם נשלחו מירושלים, שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-50-70]. רובם בלשון הקודש ומיעוטם ביידיש.
המכתבים מאת רבנים, אדמו"רים, דיינים, חסידים ומקורבים, מאנשי-מעשה ונקיי-הדעת שבירושלים וארץ ישראל, ומאת אגודות, ארגונים, ישיבות ומוסדות תורה וחסד בארץ ישראל.
מכתבים בחתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. מרביתם כתובים בכתב יד וחלקם מודפסים במכונת כתיבה. בשולי רבים מהם נוספו מכתבי-המלצה מרבנים שונים. בשולי כמה מהמכתבים רישומים וחותמות של מזכירות האדמו"ר, עם קיצור תוכן הבקשה.
מרבית המכתבים עוסקים בבקשת סיוע ותמיכה כספית, או קבלות ואישורים על קבלת כספי צדקה שנשלחו מאת האדמו"ר מסאטמר. רבים מהמכתבים כוללים ברכות שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה"; ברכות לרגל חגי ומועדי ישראל; הזכרת שמות לברכה לפרנסה, בריאות ונחת מהילדים; שאלות בהלכה ודברי תורה; עסקנות וצרכי הכלל; יישוב פולמוסים ומחלוקות; ועוד.
האוסף כולל בין היתר, מכתבים מאת הרבנים: • דיין הבד"צ רבי ישראל יצחק הלוי רייזמאן; • דיין הבד"צ רבי אליהו זלאטניק; • האדמו"ר ממטרסדורף רבי ישראל טויסיג בעל ה"בית ישראל"; • האדמו"ר רבי נפתלי מרדכי שמרלר (פרימישלאנר רבי), עכו; • המו"צ רבי שלום הלוי אייזען; • המגיד רבי שבתי יודלביץ; • רבי שניאור זלמן וועבר; • המקובל רבי יהושע שהרבני; • המקובל רבי יצחק וויינגרטן; • המקובל רבי משה יאיר וויינשטוק; • הרב מרוסטוב ומז'יבוז' רבי ברוך דרוביטשער; • "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון יאדלער ובנו רבי חיים יאדלער; • רבי משה יהושע לנדא ראש ישיבת "שאגת אריה"; • רבי אהרן קאצינעלבויגן ראש ישיבת "תורה ויראה"; • רבי אפרים זלמן היילפרין; • רבי שלמה זלמן בריזל; • רבי אברהם אהרונוביץ; • רבי יעקב משה קרעמער; • רבי חיים יעקב קלפהולץ; • רבי יצחק אריאלי בעל "עינים למשפט"; • האדמו"ר מקומרנא רבי שלום סאפרין; • רבי יצחק דוד שאג-צוובנר; • רבי הלל שלעזינגער מהנהלת "העדה החרדית"; • מזכיר "העדה החרדית" רבי יוסף שנברגר; • רבי גרשון שטמר; • רבי יוסף הופמן; מנהיג חוג "נטורי קרתא" רבי עמרם בלוי; • רבי ישעיה נפתלי חנון; • הרבנית יהודית אשכנזי אלמנת הגה"צ רבי מתתיהו אשכנזי; • רבי מרדכי דוד דייטש; • רבי שמואל שמעלקי הלוי איש הורוויץ; • רבי אברהם הלוי איש הורוויץ; • רבי פנחס הלוי הורוויץ; • רבי אברהם משה קירשנבוים ובנו רבי ישראל שמעון קירשנבוים; • רבי משה אברהם שטיינמעץ; • רבי מרדכי הרשטיק; • רבי זיידיל שפירא; • ראש ישיבת המתמידים רבי שמעון רוזנברג; • הרבנית לאה שינקר "אלמנת הרה"צ ר' מנחם מענדל זצ"ל, נכדת הגרי"ח זוננפלד זיע"א ונכדת הגרי"ז סלנט זיע"א"; • רבי מרדכי אהרון שיינברגר; • רבי משה יהושע אייזנבאך; • רבי בעריש זאלץ מצפת ובנו רבי יעקב; • רבי משה חיים שטראלי מבני ברק (מתלמידי ה"קדושת יו"ט" מסיגט); • רבי פנחס מרדכי זינגר; • רבי משה מאנדרער; • רבי ישראל שמעון חשין; • רבי שמחה בונם דוד סופר; • רבי נתן אהרן מושקוביץ; • רבי אברהם מרדכי קליערס; • רבי יפת מוגרבי; • רבי יוסף אשר הלוי פולק; • רבי יוסף הלוי צימרמן; • רבי חנני' יו"ט ליפא שווארץ; • הרה"ח רבי עקיבא יוסף אייזנבאך; ורבים נוספים.
בנוסף, מופיעים באוסף מכתבים מאת ישיבות, מוסדות וארגונים: • "אחוד הישיבות בארץ ישראל"; • ישיבת "שאגת אריה"; • ישיבת "לפלגות ראובן"; • "הנהלת העדה החרדית (הספרדית) של בני עדות המזרח"; • "מרכז להצלת היהדות בכל השטחים"; • "מפעל עזרה לנצרכים"; • "ישיבת המתמידים"; • כולל "שומרי החומות"; • "מפעל לקליטת ילדי העולים"; • "ליגה להצלת ילדי ישראל מן השמד"; • "תלמוד תורה וישיבת קרית ספר ובית התבשיל"; • "בית המדרש תפארת צבי"; • "בית הכנסת דחסידי ותלמידי סטמר" בבני ברק, מפעל "אור החיים"; • "ישיבת הבחורים ובית התבשיל 'תורה ויראה'"; • ישיבת "רבנו חיים יוסף"; • ישיבת "מאור תורה"; • ישיבת "עטרת ירושלים"; • ועוד.
כ-380 דפים (חלקם על נייר מכתבים רשמי או אגרות דואר אוויר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מוסדות סאטמר בארץ ישראל - אוסף גדול ומגוון של מכתבים, דוחות, מסמכים והסכמים. ארץ ישראל וארה"ב, שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-50-70]. עברית ומעט יידיש.
באוסף תשעה מכתבים אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר: • שלושה מכתבים מאת הגה"ח רבי חיים אליהו שטרנברג, בעניני מוסדות סאטמר בירושלים ובחיפה, דו"חות, סכסוכים ונושאים שונים. ירושלים וחיפה, תשי"ט-תשכ"ב [1959-1962]; • מכתב מנהלי בית המדרש "אהל רחל" בקטמון, בענין שליח ציבור הנוגע בזקנו. ירושלים, חשון תשי"ט [1958]; • מכתב מנהלי ישיבת ותלמוד תורה "יטב לב" בקטמון, בקשת תמיכה וסיוע. ירושלים, תשט"ז [1956]; • מכתב רבי בן ציון יעקובוביטש מנהל מוסדות סאטמר בבני ברק, הזכרה לחולה וענינים שונים. בני ברק, תשכ"א [1961]. • מכתב רבי שמואל שטיינבערג, מחלוקות ופיטורים בהנהלת מוסדות סאטמר בבני-ברק. ירושלים, תשכ"א [1961]. • מכתב ועד התלמוד תורה והישיבה של סאטמר בחיפה, בחתימת רבי ישעיה זאב גרוס, בקשת סיוע ותמיכה. חיפה, תשכ"א [1961]; • דו"ח (עמ' אחד; לא שלם) על פעילות מוסד "מחזיקי תורה" בחיפה. חיפה, תשכ"ב [1961].
האוסף כולל בנוסף למעלה מ-40 מכתבים שנשלחו אל המשמש-בקודש רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי, מאת מנהלי מוסדות סאטמר בארץ ישראל ואנשי "העדה החרדית" בירושלים - הגה"ח רבי חיים אליהו שטרנברג, הגה"ח רבי חנניה יו"ט ליפא (חי"ל) שווארץ, הגה"ח רבי בן ציון יעקובוביטש, מנהל ישיבת מהרי"ט ומקים שיכון "קרית יואל" בבני ברק, דיין ה"עדה החרדית" רבי ישראל יצחק הלוי רייזמאן, מזכיר ה"עדה החרדית" רבי יוסף שיינבערגער, מוסד "קופת חולים לבני הישיבות", ועוד. מכתבים בענינים שונים - החזקת ומימון המוסדות; יישוב מחלוקות וסכסוכים בהנהלת המוסדות; בעלות על מבנים ומגרשים; מינויים שונים; דו"חות של הכנסות והוצאות; שמות האברכים, המלמדים ותלמידי המוסדות ומשכורותיהם וקצבותיהם; המלצות; ביקורו הצפוי של האדמו"ר בירושלים בקיץ תשי"ב; בניית מבנה חדש תלמוד תורה ולישיבה בירושלים; עניני בניית מוסדות סאטמר בבני ברק ושיכון "קרית יואל"; שאלות בענין כספי קבלת שילומים; גאולת בית הגה"ק מטאלשווא (חמיו של ה"ייטב לב") בעיר העתיקה בצפת; אודות המחלוקת עם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג; פרסום התנצלות ראש ישיבת חברון רבי יחזקאל סרנא בעיתון המודיע על דבריו אודות אי-הצבעה בבחירות; ונושאים שונים ומגוונים נוספים. ירושלים וחיפה, שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-70-60].
• חמישה מכתבים אל רבי שלמה בראווער (מנהל המשרד "יטב לב" בברוקלין להחזקת מוסדות סאטמר בארץ ישראל), מאת הגה"ח רבי חיים אליהו שטערנבערג, רבי אהרן בערקאוויטש, "קופת חולים לבני הישיבות", בעניני המוסדות ותמיכה כספית. ירושלים וחיפה, תשי"ז-תשכ"א [1956-1961].
• מכתב אל הגאון רבי שמחה בונם סופר, הזמנה מטעם הנהלת ה"עדה החרדית" להשתתף בקבלת הפנים שתיערך לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בתחנת הרכבת בירושלים. ירושלים, תשי"ט [1959].
• מכתב בחתימת מנהלי "מרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים" בירושלים הגאון רבי משה וובר ורבי יהודה דייטש, בקשת תמיכה מאת אב"ד סיגט רבי משה טייטלבוים (לימים האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר), ראש הוועד להצלת ילדי מרוקו. ירושלים, תשכ"ט [1969].
• מכתב בחתימת מנהלי "אחוד הישיבות בארץ ישראל", דיין ה"עדה החרדית" רבי אליהו זלאטניק ורבי יצחק דוד שאג (צוובנר), בענין מינוי רבי מנדיל ברנט לשד"ר לטובת המוסד. אלול תשט"ז [1956].
האוסף כולל בנוסף מסמכים, חוזים, הסכמים ופרוטוקולים: • הסכם משפטי (3 עמודים מודפסים במכונת כתיבה, לא חתום) בין "תלמוד תורה יטב לב בע"מ", לבין חברה קבלנית, לבניית בנין מוסדות סאטמר ברחוב יחזקאל פינת רחוב אבינועם ילין בירושלים. ירושלים, תש"כ [1960]; • דו"ח (חמישה עמודים מודפסים במכונת כתיבה; לא שלם) שנשלח אל האדמו"ר מסאטמר ע"י הגה"ח רבי חיים אליהו שטרנברג, בענין הנהלת הישיבה ובית המדרש, עם פירוט הכנסות והוצאות, שמות המלמדים והתלמידים, סכום המשכורות, ענינים משפטיים, ועוד; • שני מסמכים עם פירוט שמות מקבלי קצבה מתלמידי ישיבת ותלמוד תורה "יטב לב" בירושלים. [שנות התש"י בקירוב]; • דו"ח מזכיר ה"עדה החרדית" רבי יוסף שיינבערגער, על ביקורו בקהילות אנ"ש באנגליה ובשווייץ 4 עמ']; • פרוטוקול בית המדרש "אהל רחל" חסידי סאטמר, בענין המאבק על הבעלות על מבנה בית המדרש. ירושלים, תשכ"ג [1963]; • דף מודפס – "סדר והנהגה להמלמדים בישיבתינו הקדוש כפי שזכינו לשמוע מפי כבוד קדושת מרן רבינו שליט"א", ובו ט"ז הוראות.
• ועוד.
למעלה מ-70 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
![אוסף גדול ומגוון של כעשרים מכתבים שנשלחו אל הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים מסאטמר. שנות התש"י-תש"ל [1950-1970]. יי](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol50/95_1.jpg "אוסף מכתבים אל הרבנית מסאטמר מרת אלטע פייגא טייטלבוים")
![אוסף גדול ומגוון של כעשרים מכתבים שנשלחו אל הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים מסאטמר. שנות התש"י-תש"ל [1950-1970]. יי](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol50/95_2.jpg "אוסף מכתבים אל הרבנית מסאטמר מרת אלטע פייגא טייטלבוים")
![אוסף גדול ומגוון של כעשרים מכתבים שנשלחו אל הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים מסאטמר. שנות התש"י-תש"ל [1950-1970]. יי](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol50/95_3.jpg "אוסף מכתבים אל הרבנית מסאטמר מרת אלטע פייגא טייטלבוים")
![אוסף גדול ומגוון של כעשרים מכתבים שנשלחו אל הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים מסאטמר. שנות התש"י-תש"ל [1950-1970]. יי](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol50/95_4.jpg "אוסף מכתבים אל הרבנית מסאטמר מרת אלטע פייגא טייטלבוים")
אוסף גדול ומגוון של כעשרים מכתבים שנשלחו אל הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים מסאטמר. שנות התש"י-תש"ל [1950-1970]. יידיש (אחד המכתבים באנגלית).
מכתבים בכתב-יד, חלקם על נייר מכתבים רשמי. הזכרה אצל בעלה האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, ברכות שונות, עצה והדרכה, בקשת תמיכה וסיוע כספי, ועוד.
האוסף כולל מכתבים מאת: • הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזאקסון; בצדו השני של הדף מכתב רעייתו הרבנית הצדקת מרת חנה איזאקסון, בת האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט [בן האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט ואחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר]. חיפה, אדר ב תשי"ד [1954]; • מכתב הרבנית רייזל בענגיס, אשת הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס גאב"ד ה"עדה החרדית"; בחלקו התחתון מכתב נוסף מאת הרבנית אסתר דושינסקי, אשת המהרי"ץ דושינסקי גאב"ד ה"עדה החרדית". ירושלים, אייר תש"כ [1960]; • מכתב האדמו"ר מסטרופקוב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם. רמלה, אדר תשי"ב [1952]; • מכתב הרבנית מרת מלכה פעסיל מוטצען, בת ר' יעקב פרידמן מסיגט; • מכתב ר' צבי הירש קויפמאן מסאטמר. ירושלים, שבט תש"כ [1960]; • מכתב רבי משה שאול סיראטה; עם מכתב המלצה מאת המו"צ רבי שלום הלוי אייזען. טבת תשל"ד [1973]; • מכתב ארוך (חמישה עמודים) מאת הרבנית מלכה סאקס, בת הרה"ח ר' יוסף שטיינברג. שבט תשכ"ט [1969]; • מכתב הרבנית מרת ברכה לופאוויטש, אשת האדמו"ר מטשרנוביץ-בוקרשט רבי משה יצחק לופאוויטש; • ועוד.
מצורף: הזמנה מטעם "מוסדות חינוך הבנות שע"י ה'עדה החרדית'", לטקס קבלת פנים לרגל ביקור הרבנית מרת אלטע פייגא טייטלבוים בירושלים, י"ג סיון [ללא ציון שנה].
כ-20 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
הרבנית הצדקנית אלטע פייגא טייטלבוים (תרע"ב-תשס"א), מחברתו בקודש בזיוו"ש של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ועזר כנגדו במשך מ"ב שנה. בת האדמו"ר מצ'נסטוחוב רבי אביגדור שפירא, מגזע המגיד מקוז'ניץ, בעל ה"מאור ושמש", ובעל ה"דברי חיים" מצאנז. ביום י"ג אלול תרצ"ז נישאה לאדמו"ר רבי יואל מסאטמר (שהתאלמן כשנה וחצי קודם לכן מאשתו הראשונה). ניצלה בשואה יחד עם בעלה האדמו"ר ב"רכבת קסטנר". לאחר השואה השפיעה רבות על החסידות ומוסדותיה. השתתפה בהקמת מוסדות החסידות, וסייעה בביסוסם ובגיוס כספים למענם. ניהלה קרנות צדקה וחסד. עסקה כל הימים במצות ביקור-חולים והכנסת כלה. אישה משכלת ויראת ה', נודעה בצדקתה המופלגת ותבונתה הרבה. לאחר פטירת בעלה האדמו"ר, הוקם בית המדרש וקהילת "בני יואל" בביתה שב"קרית יואל – מונרו". הרבנית עברה לברוקלין וכיהנה כאדמו"ר בפני עצמה, קיבלה קהל וקראה "קוויטלעך". נפטרה למעלה מעשרים שנה לאחר פטירת בעלה האדמו"ר, ונטמנה לצדו ב"בית החיים" בקרית יואל. כמה מוסדות תורה וחסד בארה"ב ובישראל קרויים על שמה.
ארבעה כרכים וגיליון-דפוס מספריית האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם ראב"ד ודומ"ץ בעיר סאטמר, עם חותמותיו, חתימותיו והגהה ארוכה בכתב-יד קדשו:
1-2. ספר מעיני החכמה, על מסכת בבא מציעא, חלק א – מהדורה קמא, וחלק ב – מהדורה בתרא, מאת הגאון רבי אריה ליב (מהרא"ל) צינץ. ווארשא, שלום שכנא מונק, תרנ"ה 1895. שני חלקים בשני כרכים. חתימות בעלות בשערי שני החלקים: "לה' הארץ ומלואה הק' חיים הלברשטאם"; "הק' חיים הלברשטאם מראצפערטא יע"א וכעת בעי"ת..." (קצוצה בחלקה); חותמת בשער החלק הראשון: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".
חלק א: [2], קלה דף. חלק ב: [2], ב-עא דף. חסרים 8 דף אחרונים. בראש חלק שני מופיע השער של החלק הראשון (השער נכרך במקור בחלק זה, שכן חתימת האדמו"ר מתנוססת בראש כל אחד מהשערים). 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
3. ספר מנחת כהן, על דיני זמן בין השמשות, מאת רבי אברהם פימנטל. למברג (לבוב), אורי זאב סאלאט, תרנ"ב 1892. חותמותיו בשער ובדפים נוספים, מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "חיים האלבערשטאם ראצפערטא"; וחותמתו בשער מתקופת מגוריו בעיר סאטמר: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".
בדפי המגן חתימות שני בניו: "הק' מרדכי דוב האלברשטאם" [ר' מאט'לע הלברשטאם, חתן האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרעסטיר. כיהן כרב בטיסא-לאק, ובהמשך פתח בית מדרש לעצמו בעיר מישקולץ. נספה בשואה]; "הק' יעקב יצחק הלברשטאם" [בנו השלישי והצעיר של רבי חיים, נשא בשנת תש"ג את בת הרה"צ רבי דוד יעקב בריסק אב"ד טיסא-דאדא. נספה בשואה].
בדף המגן הקדמי רישום קוויטעל שרשם אחד מחסידיו להזכרה לרפואה שלמה. בשער ובדפים נוספים חותמות רבי "משה הכהן גראסס – גענף יצ"ו" [הרה"ח ר' משה גרוס, מחשובי חסידי בעלז, תרע"ו-תש"מ]. רישום בראש השער: "זה הספר קניתי מר' אברהם שמואל שרייבער נ"י, פה קמנץ יצ"ו".
[1], ב-פח דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. הדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
4. ספר חנוכת התורה, לקט מחידושי "רבן של כל בני הגולה" הגאון רבי העשיל מקראקא. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [1900-1910 בקירוב - מהדורה סטריאוטיפית של המהדורה הראשונה משנת תר"ס]. בשער הספר רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "לה' הארץ ומלואה, הק' חיים האלבערשטאם מראצפערטא יע"א – זה הספר הקדוש קניתי מאת האברך ר' אפרים פישל הכהן מילדי ראצפערט"; חותמות רבות בשער ובדפי הספר, של "חברה ש"ס וקנין ספרים דביהמ"ד של כ"ק ה"הצ מרן מהרש"א ה"ש שליט"א ראצפערטא יע"א".
[1], 5-16 עמ'; 91, 90-114 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. חותמות. כריכת עור חדשה.
5. דף מתוך מסכת גיטין, פסקי הרא"ש [מהדורה בפורמט קטן, כנראה מאחת ממהדורות למברג שנות התר"כ-תר"ל בקירוב, עמ' צט/1]. בשולי הדף הגהה ארוכה בכתב-יד, חתומה: "הק' חיים האלבערשטאם".
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב.
האדמו"ר רבי חיים האלברשטאם (תרמ"ה-תש"ב), בנו בכורו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (תרכ"ב-תש"ד). נקרא על שם סביו הגדול (אבי-אביו) מרן הגה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י האדמו"ר מוואלברום רבי אברהם שלום פנחס הלוי רוטנברג. התפרסם בקדושתו הרבה ובלהט תפילותיו. נודע לתלמיד חכם ובעל הוראה מובהק. היה חביב מאד על סבו (אבי-אמו) האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורונסטייפל, שהעריך את למדנותו הרבה והחליף עמו תשובות בהלכה (נדפסו בספריו "עמק החכמה" ו"שושנת העמקים"). בספרו "שושנת העמקים" כותב עליו סבו בתארים מופלגים: "נכדי יקירי חמדת לבבי, שרוג נחמד ונעים, סנסן מלא חכמה, בבקיאות וסברא ישרה", וכיוצא בזה. בהיותו כבן 57 נפל למשכב ממנו לא קם. הלווייתו התקיימה בעיר סאטמר ובין הסופדים היה גם המרא דאתרא, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. את מקומו בדיינות מילא בנו רבי אלטר מאיר דוד. כל יוצאי חלציו נספו בשואה.
ספר תשועות חיים, על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי חיים ישעיה הלברסברג בעל "מסגרת השולחן". לובלין, דפוס נחמיה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, [תרפ"ג] 1923.
העותק של הרה"ק רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד, מתקופת כהונתו כדיין ומורה צדק בסאטמר (לאחר השואה) - בראש הספר חותמותיו (דהויות מעט): "משה ארי' פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א". חותמת רבי "יצחק הערשקאוויטש".
הרה"ק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד בוניהאד ונכד האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד. כיהן כדיין ומורה צדק בעיר סאטמר וכאב"ד נאסויד. לאחר השואה כיהן זמן קצר כאב"ד סאטמר. בהמשך עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב" סאטמר וכמורה הוראה בעיר. לאחר פטירת רבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תשל"ט, עלה לכהן על מקומו כראב"ד "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" בשנת תשמ"ט, נתמנה על מקומו לגאב"ד "העדה החרדית".
[1], ב-נב דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני עובש. פגמים קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר תורת חטאת לרבי משה איסרלש (הרמ"א), עם ספר מנחת יעקב וספר תורת השלמים לרבי יעקב ריישר, ספר וויכוח מים חיים לרבי חיים בן בצלאל מפרידברג (אחי המהר"ל מפראג), ספר דמשק אליעזר לרבי אליעזר ב"ר יהושע משברשין, ופירושים נוספים. פיעטרקוב, יצחק שלאמאוויטש, תרס"ג-תרס"ד 1903. שערים נפרדים לספרים תורת השלמים, וויכוח מים חיים ודמשק אליעזר.
העותק של הרה"ק רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד, מתקופת כהונתו כדיין ומורה צדק בסאטמר (לאחר השואה) - בשער הספר ובשולי דפים נוספים מופיעות חותמותיו: "משה ארי' פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א".
העותק היה מלפנים בבעלות אביו הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראנדא והוניאד - בשולי דף השער, רישום בעלות (קצוץ בחלקו) בכתב-יד בנו הרמ"א פריינד: "...הצדיק כקש"ת מו"ה ישראל פריינד אב"ד דק"ק ראנדע והגליל יצ"ו, הק' ארי'".
הגהות בכתב-יד בשולי מספר דפים.
הרה"ק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד בוניהאד ונכד האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד. כיהן כדיין ומורה צדק בעיר סאטמר וכאב"ד נאסויד. לאחר השואה כיהן זמן קצר כאב"ד סאטמר. בהמשך עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב" סאטמר וכמורה הוראה בעיר. לאחר פטירת רבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תשל"ט, עלה לכהן על מקומו כראב"ד "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" בשנת תשמ"ט, נתמנה על מקומו לגאב"ד "העדה החרדית".
אביו, הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא והוניאד (בערך תרל"ג-ת"ש), בן האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד בן הרה"ק רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט. בילדותו התגורר בסיגט וזכה לשמש את האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. בשנת תרס"ו התמנה לכהן כאב"ד ראדנא, ולאחר פטירת חותנו רבי זאב גולדברגר בשנת תרע"ז קיבל על עצמו את עול הרבנות בהוניאד, שם כיהן במשך כעשרים שנה. הרבה לנסוע לצדיקי בית צאנז, ובייחוד הסתופף בצל רבו ה"דברי יחזקאל" משינאווא. לאחר פטירתו הספידו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר והעיד עליו: "שהיה יחיד בדורו במדת הענוה" (מרא דעובדא, ג, עמ' רצ). חידושי תורתו נדפסו בספר "עטרת יהושע" על התורה ועל הש"ס.
[2], סז; [1], ב-כא; יא; יא; ט, [1]; [2], ג-כו דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשני הדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר (דף השער הודבק בגבו לדף חלק). חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר תהלים, עם פירוש אמרות טהורות, מאת הרה"ק רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. סיגט, דפוס משה בלומענפעלד וחתנו יחיאל מיכל דאוויד, [תר"ס 1900]. שני שערים (השער השני מורחב).
הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו), תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר ל"החוזה מלובלין" ולמגיד מקוז'ניץ.
עם הסכמות המהדורה הראשונה, ובהן הסכמת הגאון הקדוש רבי אריה ליבוש ליפשיץ בעל "אריה דבי עילאי" אב"ד וישניצא (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל), המספר בהסכמתו כי זכה בצעירותו להכיר את המחבר: "...זכיתי ליהנות מאורו ומכירו הייתי אז בימי הנעורים... וכולו מחמדים וחריפות של אמת... כל רואיו הכירו גודל אור קדושתו ופרישתו, וכאשר ידעתי נאמנה בהיות מכון שבתי בק"ק שינאווא...".
העותק של הגאון הצדיק רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד - חותמותיו בדפי השער והמגן: "דוד מאשקאוויטש – קרעסטור" - הרב מבוניהאד – הגה"צ רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרעסטיר. חתן בזיוו"ר של בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו ועל קדושתו ויראת השמים שלו. ההדיר את ספרי רבותיו בעל ה"לבושי מרדכי" ממאד וה"קרן לדוד" מסאטמר. היה מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, וקודם הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד לעמוד בתפילות המוספין כשליח ציבור – על מקומו של האדמו"ר].
[9], ח-תלא, [1] דף. ללא דף ההסכמות הנוסף ו-[11] דף עם "שמות הפרנומעראנטען", שנוספו לחלק מהטפסים בלבד. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. פגמים קלים. כריכת עור חדשה.
ספר תהלים, עם פירוש "עוללות יהודה", מאת הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", עם "אגרת מוסר מרמב"ן" ו"צעטיל קטן מרבינו אלימלך". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
העותק שלפנינו היה בבעלות אחיין-המחבר הגאון רבי אברהם חנוך פרידמאן דומ"ץ סאטמר, אשר נתנו במתנה כדורון דרשה לחתן ר' אברהם בן הנגיד ר' משה שימאן [הנגיד ר' משה שימאן נזכר ברשימת המתנדבים שבסוף הספר]. בראש דף השער הקדשה בכתב-ידו: "ד"ד [דורון דרשה] לכבו' הב' החתן תמים למו"מ [למצות ומעשים] טובים מופ' בתו"י [בתורה ויראה] מו"ה אברהם בן הנגיד ר' משה שימאן מפה ליום חתונתו ושמחת לבו ויה"ר [ויהי רצון] שיעלה זיווגם יפה ויזכה לבנות בית נאמן בישרא'[ל] כיר"א [כן יהי רצון אמן] – מידידו הק' אברהם חנוך פר"מ דומ"ץ דפה"; תחת ההקדשה מופיעה חותמתו: "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה. סאטמאר יע"א".
בראש הספר נדפסה הסכמתו של רבי אברהם חנוך פרידמאן הנ"ל, המעיד כי מסר למו"ל רבי חיים צבי צימענד, "תלמוד מובהק וחביב מאוד מאדומו"ר הגאון הקדוש החסיד מרן יהודה גרינואלד", את כתבי יד קדשו של המחבר על התהלים: "הנני נותן לו השורה הזאת לעד ולראי' בידו שמסרתי לו בשמחה רבה העתקות מהפירוש 'עוללות יהודה' על תהלים שהשאיר אחריו ברכה בעל המחבר הקדוש".
ברשימת "שמות החותמים" בעיר קראלי שבסוף הספר, מופיע שמו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים: "הרב הגאון הצדיק מו"ה ר' יואל טייטעלבוים אב"ד שליט"א", ושם חתנו הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים.
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו- נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר", ותלמידו המובהק ונאמן ביתו של המחבר רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
[4], רנו, [10] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשולי דף פט, עם פגיעה בשולי הטקסט. חותמות. חיתוך שוליים מוזהב. כריכת עור חדשה, נאה.
וריאנט – בעותק שלפנינו נדפסו [10] דף בסוף הספר, בהם נוספו שמות רבים נוספים לרשימות "המתנדבים" ו"החותמים"; במרבית העותקים נדפסו [4] דף בלבד.
מכתב (על גבי גלויה) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן דומ"ץ סאטמר ונכד ה"חתם סופר". סאטמר, [כ"ז אלול תרצ"ד] 7 בספטמבר 1934.
נשלח לבאדן שבשווייץ אל קרוב-משפחתו רבי משה בולאג (חתן הגאון רבי משה בונם קרויס אב"ד באדן בעל "מנחת משה", שהיה בן-אחותו של רבי אברהם חנוך, ונין ה"חתם סופר"): "כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר לאלתר בספרן של צדיקים ושנים טובים ומתוקים וכט"ס, לכבו' אהובי... מו"ה משה נ"י חתן בן אחותי הגה"ק שליט"א...".
בפתח מכתבו מוסר רבי אברהם חנוך את תודתו וברכתו על התרומה ששלח בסך שבעים פראנק: "בתודה על טובך וצדקתך שהעלמת מבני משפחתי את שמי וה' ברחמיו יפרנסני מתחת ידו המלאה והרחבה שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד ומעלתך בצדקתך תזכה למצות ומע"ט מתוך עושר וכבוד ואריכות ימים"; וממשיך ומברכו לרגל השנה החדשה: "ובכן אבא לברכך ואת ביתך בברכת השנים שתזכו לכתיבה וחתימה טובה ויחדש ה' עליכם ועל כל הנלוים לכם שנה טובה ומתוקה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם אכיה"ר... הק' אברהם חנוך פר"מ".
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו- נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר". תלמידו המובהק ונאמן ביתו של רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
גלויה. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. בלאי קל. בולים וחותמות-דואר. חותמת (באותיות לועזיות) של רבי אברהם חנוך.
אוסף מגוון ומעניין של חמישה-עשר מכתבים מרבנים, חסידים ואנשי מעשה מהעיר סאטמר, בהם פסקי בית דין, חתומים בחתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים הדיינים. [סאטמר וגלילותיה, תרע"ו-שנות התש"י בקירוב 1916-1950 בקירוב]. עברית ויידיש.
• מכתב החסיד רבי אליהו הלוי עפשטיין מסאטמר, אל הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש. סאטמר, [תרע"ו 1916].
המכתב כולל תיאור מרתק על ליל הסדר בשנת תר"נ במחיצת רבו הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש: "...בזכרי על הסדר, בעת תלמידיו באו חדר בחדר, הנני עודני בזכרוני בשנת שש"ן לפ"ק בעת ישבו בליל התקדש חג הפסח על הסדר, בהתלהבות עצום ונורא כאחד מן השרפים בדביקות נפלא, הפלא ופלא, באימא ויראה רתת זיעה וחלחלה, פתח פיו הקדוש בהלל והודאה, כמעט שהיה בטל במציאות עוה"ז בשעה אמירה זכה ויאה, כיון שהגיע לפסוק אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, אמר פירושו... ויאמין לי כהדר"ג כי הי' ארכבותינו דא לדא נקשן ותסמר כמעט שערת ראשינו מפחד בשמענו מפורש יוצא מפי גדול בענקים..." [חלקו של המכתב נדפס בספר "מזכרת פאקש", חלק ב, עמ' פב].
בחלקו התחתון של הדף, רישום "קוויטעל" להזכרה לברכה, עם שמו ושם אמו, ושמות זוגתו וילדיו.
• מכתב ארוך בדברי תורה אל הגאון משאמלויא רבי שלמה זלמן עהרנרייך. עמוד וחצי בכתב-יד (לא חתום; על נייר מכתבים רשמי של הקהילה היהודית בשאמקוט), כפי הנראה נכתב ע"י אחד מרבני העיר. [שאמקוט], "אסרו-חג דשבועות יתפאר לפ"ק" [תרצ"א 1931].
• היתר-עגונה, כתוב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליהו לייכטאג "דומ"צ דקהל יראים סאטמאר", עם חתימות הדיינים חברי הבי"ד: רבי שמשון רוזנברג ("הק' שמשון בן כ"ה יודא ליב ז"ל ראזענבערג") ורבי יעקב ליב פרנקל ("הק' יעקב ליב פרענקיל בעהמ"ס גבורת אריה וס' מגדנות מהרי"ל"). סאטמר, כ"ז שבט תרצ"ב [1932].
• מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שמעון פולק (פאללאק) מסאטמר, עורך כתב העת "בית ועד לחכמים" ובעל ספר "ראשי בשמים". סאטמר, תר"צ [1929]. נשלח אל בנו בבודפשט [כנראה בנו רבי משה יהודה פולק, עורך הירחון "הישיבה"].
במכתב מספר לו אביו על חגי תשרי במחיצת רבו האדמו"ר [כנראה האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז] ועל הרב הצדיק מקראלי [כנראה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בתקופת כהונתו כאב"ד קראלי]: "אחיך חיים יושע נ"י נסע לביתו... והי' בקראלי [=אצל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים] בחוה"מ וכיבד אותו מאד וחקר גם עליך – והנה אני חלוש מטורח הדרך... כי לא ידעתי אף לילה אחת קודם זייגער 3, כי הרבה לילות עמדנו אצל הפתח שנזכה ליכנס ואח"כ כל ימי החג נגמרו הסעודות וכל לילה זייגער 4 – ומשך ימי החג לא הי' שום גשם... ומה אומר ואדבר אנכי מי שראה עבודתו יום ולילה – וכל החסידים עומדים מפניו באימה ויראה(?) – אי"ה בשבוע הבע"ל אסע ביום א' להה"צ מקראלי [=האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים] אודות שיחתום על היתר העגונה... יוסף שמעון".
• מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שמעון פולק (פאללאק) מסאטמר, עורך כתב העת "בית ועד לחכמים" ובעל ספר "ראשי בשמים". סאטמר, תרצ"ו [1936]. נשלח אל רבי מנשה מרגליות בברוקלין ניו יורק, בענין הדפסת חידושי תורתו.
• שני מכתבים מ"בית דין צדק דקהל ארטה' סאטו-מארע והגלילות יצ"ו", בחתימת דומ"צ סאטמר רבי ישי העכט ויינטרויב. סאטמר, [שבט ואדר] תש"ט [1949]. המכתבים עוסקים בענין הצלת עותקים של ספר "שו"ת אבני זכרון", שנותרו לאחר השואה מונחים בבית דפוסו של רבי מאיר ליב הירש בסאטמר: "שלא ישלטו בהם ידי זרים ולא יתחלל כבוד התורה". המכתב הראשון נשלח אל המחבר רבי אלטר שאול פפר, והמכתב השני נשלח אל בנו רבי מאיר יהודה פפר, שהודיעו "שאביו הגאון ז"ל נפטר מכבר" [הגאון רא"ש פפר נפטר בארה"ב כבר בשנת תרצ"ו], והוא מבקש מהבן שישלם את הוצאות פדיית הספרים ושליחתם אליו.
• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של "הק' ישכר דוב בלאאמו"ר הר"צ מווערעצקא, נכד הה"ק הטהור א"א מברוד זלה"ה זי"ע". בקשת עזרה וסיוע כספי מאת רבי יצחק סאדין, רב בית-הכנסת "אוהב שלום" בברוקלין. סאטמר, [י"ג סיון] תרפ"ט [1929]. הכותב הוא החסיד רבי ישכר דוב וויינברגר (תרל"א בערך-נספה בשואה תש"ד) חסיד בעלז מנכבדי העיר סאטמר, מצאצאי משפחת פרנקל-תאומים.
• היתר-נישואין, בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי יצחק קליין ראב"ד סאטמר [עורך הירחון התורני "אהל יצחק" ו"המגיד"]. סאטמר, [ל' אדר] תש"ב [1942].
• שלשה מכתבים מ"בית דין צדק דקהל ארטה' סאטו-מארע והגלילות יצ"ו" – לאחר השואה, גביית עדות על נספים בשואה והיתר נישואין. באחד מהם חתומים שלושת הדיינים: הראב"ד רבי משה אריה פריינד, רבי שלמה זלמן פרידמן, ורבי אברהם צבי וייס. סאטמר, תש"ו-תש"ז [1946-1947].
• מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת מרת אסתר וויעזעל. סאטמר, [כנראה לאחר השואה]. יידיש. המכתב קרוע וחסר.
• מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת משגיח כשרות רבי יחיאל יהודא וואלענגשטיין. [שנות התש"י בקירוב]. יידיש.
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של רבי יחיאל אויש אב"ד וואלקאן ולאחר המלחמה דומ"ץ בסאטמר; בקשת עזרה וסיוע לקראת חג הפסח מאת רבי יצחק סאדין, רב בית-הכנסת "אוהב שלום" בברוקלין. ברוקלין, ניו יורק, [שנות התש"י בקירוב]. יידיש.
• מצורף: צילום מוקדם של מכתב (ארבעה דפים גדולים), מאת החסיד רבי ירמיהו קאהן (שנכתב בברוקלין בחודש אייר תשכ"ג), ובו הוא מתאר באריכות את ליל הסדר וימי חג הפסח שזכה להסתופף במחיצת רבו הקוה"ט רבינו יואל מסאטמר, וחוזר על דברי התורה והחידושים ששמע אז מפי רבו.
16 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. אחד המכתבים במצב בינוני.