מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- (-) Remove rebb filter rebb
- satmar (57) Apply satmar filter
- letter (47) Apply letter filter
- archiv (30) Apply archiv filter
- from (30) Apply from filter
- his (30) Apply his filter
- household (30) Apply household filter
- household, (30) Apply household, filter
- teitelbaum (27) Apply teitelbaum filter
- copi (21) Apply copi filter
- distinguish (21) Apply distinguish filter
- yoel (20) Apply yoel filter
- rabbi (13) Apply rabbi filter
- book (11) Apply book filter
- holi (8) Apply holi filter
- object (8) Apply object filter
- famili (7) Apply famili filter
- sighet (7) Apply sighet filter
- munkac (6) Apply munkac filter
- bobov (4) Apply bobov filter
- pupa (4) Apply pupa filter
- state (4) Apply state filter
- unit (4) Apply unit filter
ספר תהלים, עם פירוש אמרות טהורות, מאת הרה"ק רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. סיגט, דפוס משה בלומענפעלד וחתנו יחיאל מיכל דאוויד, [תר"ס 1900]. שני שערים (השער השני מורחב).
הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו), תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר ל"החוזה מלובלין" ולמגיד מקוז'ניץ.
עם הסכמות המהדורה הראשונה, ובהן הסכמת הגאון הקדוש רבי אריה ליבוש ליפשיץ בעל "אריה דבי עילאי" אב"ד וישניצא (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל), המספר בהסכמתו כי זכה בצעירותו להכיר את המחבר: "...זכיתי ליהנות מאורו ומכירו הייתי אז בימי הנעורים... וכולו מחמדים וחריפות של אמת... כל רואיו הכירו גודל אור קדושתו ופרישתו, וכאשר ידעתי נאמנה בהיות מכון שבתי בק"ק שינאווא...".
העותק של הגאון הצדיק רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד - חותמותיו בדפי השער והמגן: "דוד מאשקאוויטש – קרעסטור" - הרב מבוניהאד – הגה"צ רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרעסטיר. חתן בזיוו"ר של בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו ועל קדושתו ויראת השמים שלו. ההדיר את ספרי רבותיו בעל ה"לבושי מרדכי" ממאד וה"קרן לדוד" מסאטמר. היה מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, וקודם הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד לעמוד בתפילות המוספין כשליח ציבור – על מקומו של האדמו"ר].
[9], ח-תלא, [1] דף. ללא דף ההסכמות הנוסף ו-[11] דף עם "שמות הפרנומעראנטען", שנוספו לחלק מהטפסים בלבד. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. פגמים קלים. כריכת עור חדשה.
ספר תהלים, עם פירוש "עוללות יהודה", מאת הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", עם "אגרת מוסר מרמב"ן" ו"צעטיל קטן מרבינו אלימלך". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
העותק שלפנינו היה בבעלות אחיין-המחבר הגאון רבי אברהם חנוך פרידמאן דומ"ץ סאטמר, אשר נתנו במתנה כדורון דרשה לחתן ר' אברהם בן הנגיד ר' משה שימאן [הנגיד ר' משה שימאן נזכר ברשימת המתנדבים שבסוף הספר]. בראש דף השער הקדשה בכתב-ידו: "ד"ד [דורון דרשה] לכבו' הב' החתן תמים למו"מ [למצות ומעשים] טובים מופ' בתו"י [בתורה ויראה] מו"ה אברהם בן הנגיד ר' משה שימאן מפה ליום חתונתו ושמחת לבו ויה"ר [ויהי רצון] שיעלה זיווגם יפה ויזכה לבנות בית נאמן בישרא'[ל] כיר"א [כן יהי רצון אמן] – מידידו הק' אברהם חנוך פר"מ דומ"ץ דפה"; תחת ההקדשה מופיעה חותמתו: "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה. סאטמאר יע"א".
בראש הספר נדפסה הסכמתו של רבי אברהם חנוך פרידמאן הנ"ל, המעיד כי מסר למו"ל רבי חיים צבי צימענד, "תלמוד מובהק וחביב מאוד מאדומו"ר הגאון הקדוש החסיד מרן יהודה גרינואלד", את כתבי יד קדשו של המחבר על התהלים: "הנני נותן לו השורה הזאת לעד ולראי' בידו שמסרתי לו בשמחה רבה העתקות מהפירוש 'עוללות יהודה' על תהלים שהשאיר אחריו ברכה בעל המחבר הקדוש".
ברשימת "שמות החותמים" בעיר קראלי שבסוף הספר, מופיע שמו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים: "הרב הגאון הצדיק מו"ה ר' יואל טייטעלבוים אב"ד שליט"א", ושם חתנו הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים.
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו- נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר", ותלמידו המובהק ונאמן ביתו של המחבר רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
[4], רנו, [10] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשולי דף פט, עם פגיעה בשולי הטקסט. חותמות. חיתוך שוליים מוזהב. כריכת עור חדשה, נאה.
וריאנט – בעותק שלפנינו נדפסו [10] דף בסוף הספר, בהם נוספו שמות רבים נוספים לרשימות "המתנדבים" ו"החותמים"; במרבית העותקים נדפסו [4] דף בלבד.
מכתב (על גבי גלויה) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן דומ"ץ סאטמר ונכד ה"חתם סופר". סאטמר, [כ"ז אלול תרצ"ד] 7 בספטמבר 1934.
נשלח לבאדן שבשווייץ אל קרוב-משפחתו רבי משה בולאג (חתן הגאון רבי משה בונם קרויס אב"ד באדן בעל "מנחת משה", שהיה בן-אחותו של רבי אברהם חנוך, ונין ה"חתם סופר"): "כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר לאלתר בספרן של צדיקים ושנים טובים ומתוקים וכט"ס, לכבו' אהובי... מו"ה משה נ"י חתן בן אחותי הגה"ק שליט"א...".
בפתח מכתבו מוסר רבי אברהם חנוך את תודתו וברכתו על התרומה ששלח בסך שבעים פראנק: "בתודה על טובך וצדקתך שהעלמת מבני משפחתי את שמי וה' ברחמיו יפרנסני מתחת ידו המלאה והרחבה שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד ומעלתך בצדקתך תזכה למצות ומע"ט מתוך עושר וכבוד ואריכות ימים"; וממשיך ומברכו לרגל השנה החדשה: "ובכן אבא לברכך ואת ביתך בברכת השנים שתזכו לכתיבה וחתימה טובה ויחדש ה' עליכם ועל כל הנלוים לכם שנה טובה ומתוקה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם אכיה"ר... הק' אברהם חנוך פר"מ".
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו- נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר". תלמידו המובהק ונאמן ביתו של רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
גלויה. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. בלאי קל. בולים וחותמות-דואר. חותמת (באותיות לועזיות) של רבי אברהם חנוך.
אוסף מגוון ומעניין של חמישה-עשר מכתבים מרבנים, חסידים ואנשי מעשה מהעיר סאטמר, בהם פסקי בית דין, חתומים בחתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים הדיינים. [סאטמר וגלילותיה, תרע"ו-שנות התש"י בקירוב 1916-1950 בקירוב]. עברית ויידיש.
• מכתב החסיד רבי אליהו הלוי עפשטיין מסאטמר, אל הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש. סאטמר, [תרע"ו 1916].
המכתב כולל תיאור מרתק על ליל הסדר בשנת תר"נ במחיצת רבו הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש: "...בזכרי על הסדר, בעת תלמידיו באו חדר בחדר, הנני עודני בזכרוני בשנת שש"ן לפ"ק בעת ישבו בליל התקדש חג הפסח על הסדר, בהתלהבות עצום ונורא כאחד מן השרפים בדביקות נפלא, הפלא ופלא, באימא ויראה רתת זיעה וחלחלה, פתח פיו הקדוש בהלל והודאה, כמעט שהיה בטל במציאות עוה"ז בשעה אמירה זכה ויאה, כיון שהגיע לפסוק אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, אמר פירושו... ויאמין לי כהדר"ג כי הי' ארכבותינו דא לדא נקשן ותסמר כמעט שערת ראשינו מפחד בשמענו מפורש יוצא מפי גדול בענקים..." [חלקו של המכתב נדפס בספר "מזכרת פאקש", חלק ב, עמ' פב].
בחלקו התחתון של הדף, רישום "קוויטעל" להזכרה לברכה, עם שמו ושם אמו, ושמות זוגתו וילדיו.
• מכתב ארוך בדברי תורה אל הגאון משאמלויא רבי שלמה זלמן עהרנרייך. עמוד וחצי בכתב-יד (לא חתום; על נייר מכתבים רשמי של הקהילה היהודית בשאמקוט), כפי הנראה נכתב ע"י אחד מרבני העיר. [שאמקוט], "אסרו-חג דשבועות יתפאר לפ"ק" [תרצ"א 1931].
• היתר-עגונה, כתוב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליהו לייכטאג "דומ"צ דקהל יראים סאטמאר", עם חתימות הדיינים חברי הבי"ד: רבי שמשון רוזנברג ("הק' שמשון בן כ"ה יודא ליב ז"ל ראזענבערג") ורבי יעקב ליב פרנקל ("הק' יעקב ליב פרענקיל בעהמ"ס גבורת אריה וס' מגדנות מהרי"ל"). סאטמר, כ"ז שבט תרצ"ב [1932].
• מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שמעון פולק (פאללאק) מסאטמר, עורך כתב העת "בית ועד לחכמים" ובעל ספר "ראשי בשמים". סאטמר, תר"צ [1929]. נשלח אל בנו בבודפשט [כנראה בנו רבי משה יהודה פולק, עורך הירחון "הישיבה"].
במכתב מספר לו אביו על חגי תשרי במחיצת רבו האדמו"ר [כנראה האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז] ועל הרב הצדיק מקראלי [כנראה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בתקופת כהונתו כאב"ד קראלי]: "אחיך חיים יושע נ"י נסע לביתו... והי' בקראלי [=אצל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים] בחוה"מ וכיבד אותו מאד וחקר גם עליך – והנה אני חלוש מטורח הדרך... כי לא ידעתי אף לילה אחת קודם זייגער 3, כי הרבה לילות עמדנו אצל הפתח שנזכה ליכנס ואח"כ כל ימי החג נגמרו הסעודות וכל לילה זייגער 4 – ומשך ימי החג לא הי' שום גשם... ומה אומר ואדבר אנכי מי שראה עבודתו יום ולילה – וכל החסידים עומדים מפניו באימה ויראה(?) – אי"ה בשבוע הבע"ל אסע ביום א' להה"צ מקראלי [=האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים] אודות שיחתום על היתר העגונה... יוסף שמעון".
• מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שמעון פולק (פאללאק) מסאטמר, עורך כתב העת "בית ועד לחכמים" ובעל ספר "ראשי בשמים". סאטמר, תרצ"ו [1936]. נשלח אל רבי מנשה מרגליות בברוקלין ניו יורק, בענין הדפסת חידושי תורתו.
• שני מכתבים מ"בית דין צדק דקהל ארטה' סאטו-מארע והגלילות יצ"ו", בחתימת דומ"צ סאטמר רבי ישי העכט ויינטרויב. סאטמר, [שבט ואדר] תש"ט [1949]. המכתבים עוסקים בענין הצלת עותקים של ספר "שו"ת אבני זכרון", שנותרו לאחר השואה מונחים בבית דפוסו של רבי מאיר ליב הירש בסאטמר: "שלא ישלטו בהם ידי זרים ולא יתחלל כבוד התורה". המכתב הראשון נשלח אל המחבר רבי אלטר שאול פפר, והמכתב השני נשלח אל בנו רבי מאיר יהודה פפר, שהודיעו "שאביו הגאון ז"ל נפטר מכבר" [הגאון רא"ש פפר נפטר בארה"ב כבר בשנת תרצ"ו], והוא מבקש מהבן שישלם את הוצאות פדיית הספרים ושליחתם אליו.
• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של "הק' ישכר דוב בלאאמו"ר הר"צ מווערעצקא, נכד הה"ק הטהור א"א מברוד זלה"ה זי"ע". בקשת עזרה וסיוע כספי מאת רבי יצחק סאדין, רב בית-הכנסת "אוהב שלום" בברוקלין. סאטמר, [י"ג סיון] תרפ"ט [1929]. הכותב הוא החסיד רבי ישכר דוב וויינברגר (תרל"א בערך-נספה בשואה תש"ד) חסיד בעלז מנכבדי העיר סאטמר, מצאצאי משפחת פרנקל-תאומים.
• היתר-נישואין, בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי יצחק קליין ראב"ד סאטמר [עורך הירחון התורני "אהל יצחק" ו"המגיד"]. סאטמר, [ל' אדר] תש"ב [1942].
• שלשה מכתבים מ"בית דין צדק דקהל ארטה' סאטו-מארע והגלילות יצ"ו" – לאחר השואה, גביית עדות על נספים בשואה והיתר נישואין. באחד מהם חתומים שלושת הדיינים: הראב"ד רבי משה אריה פריינד, רבי שלמה זלמן פרידמן, ורבי אברהם צבי וייס. סאטמר, תש"ו-תש"ז [1946-1947].
• מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת מרת אסתר וויעזעל. סאטמר, [כנראה לאחר השואה]. יידיש. המכתב קרוע וחסר.
• מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת משגיח כשרות רבי יחיאל יהודא וואלענגשטיין. [שנות התש"י בקירוב]. יידיש.
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של רבי יחיאל אויש אב"ד וואלקאן ולאחר המלחמה דומ"ץ בסאטמר; בקשת עזרה וסיוע לקראת חג הפסח מאת רבי יצחק סאדין, רב בית-הכנסת "אוהב שלום" בברוקלין. ברוקלין, ניו יורק, [שנות התש"י בקירוב]. יידיש.
• מצורף: צילום מוקדם של מכתב (ארבעה דפים גדולים), מאת החסיד רבי ירמיהו קאהן (שנכתב בברוקלין בחודש אייר תשכ"ג), ובו הוא מתאר באריכות את ליל הסדר וימי חג הפסח שזכה להסתופף במחיצת רבו הקוה"ט רבינו יואל מסאטמר, וחוזר על דברי התורה והחידושים ששמע אז מפי רבו.
16 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. אחד המכתבים במצב בינוני.