מכתב מאת הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמאן, מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. פריז, "יום ג' ס' בראשית" [כ"ה תשרי] תשכ"ג [1962].

נדפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "הישיבה הקדושה 'אור יוסף' בצרפת", וחתום בחתימת ראש הישיבה רבי "גרשון ליבמאן".

המכתב נשלח אל "כ"ק האדמו"ר הקו"ט [קדוש וטהור], איש אלקים, יחיד הדור, רשכבה"ג הגה"צ ר' יואל טייטלבוים שליט"א" – רבי גרשון מודה לאדמו"ר על שנתן רשות לערוך מגבית בבית מדרשו הגדול לטובת רשת המוסדות "אור יוסף", ועל תרומתו האישית המיוחדת בסך 300 דולר – "שזה אות וסימן מובהק על הוקרתו והערצתו כלפינו... וזה הזרים בלבבות רוח של חסינות והקרבה עצמית למלחמת ה' בציונות וגרורי', העבודה זרה של ימינו, וללכת בדרכו הק' של אדמו"ר שליט"א, ולעמוד איתן...".

הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסדן ומנהיגן של רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם. רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.

אוסף של שבעה-עשר מכתבים בחתימת רבני ודייני "העדה החרדית" בירושלים, שנשלחו אל רבם גאב"ד ה"עדה החרדית" האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ואל משמשו בקודש רבי יוסף אשכנזי. ירושלים, שנות התש"י-תש"ל.

כמה מהמכתבים על נייר מכתבים רשמיים, כמה מהם עם חותמות דיו רשמיות של "העדה החרדית"; חלקם בכתב-יד וחלקם מודפסים במכונת כתיבה; כמה מהם ארוכים.

על המכתבים חתומים דייני, רבני ומנהלי "העדה החרדית" בירושלים, בהם: הראב"ד רבי יצחק יעקב ווייס, הדיין רבי משה אריה פריינד, הדיין רבי אליהו זלאטניק, הדיין רבי ישראל יצחק הלוי רייזמן, הדיין רבי דוד הלוי יונגרייז, מזכיר העדה רבי יוסף שיינברגר, רבי חיים יצחק שווארץ, רבי עמרם בלוי, רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן, רבי הלל שלעזינגער, רבי ישעיה צוובנר, רבי גרשון שטמר, רבי מרדכי צבי שיינברגר.

תוכן המכתבים: ביקורי האדמו"ר בארץ ישראל, עניני עסקנות וצרכי הכלל, פעילות בקרב העולים, התנגדות לציונות, דו"ח מנסיעה ללונדון למטרת תעמולה וגיוס כספים, הזכרת שמות לברכה, ברכות לרגל השנה החדשה וברכות שונות, תמיכה במוסדות, בקשות סיוע עבור נזקקים מבני-העליה ונקיי-הדעת שבירושלים, מחאה על הבריכה המעורבת בירושלים, פולמוס אתרוגי השמיטה, קבלת פנים מטעם מוסד "קופת חולים לבני הישיבות" בהשתתפות הנגידים רבי ישראל זופניק ורבי געציל ברגר, ועוד.

מצורף: מכתב בחתימת רבי הלל שלעזינגער ורבי יצחק צוובנר, אל מזכיר העדה רבי יוסף שיינברגר, בענין הזכרת רבי גרשון שטמר בפני האדמו"ר רבי יואל מסאטמר.

18 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף של שמונה מכתבים מאת מנהיג "נטורי קרתא" הרה"צ רבי עמרם בלוי, ופריטים נוספים. ירושלים, תש"י-תש"כ [שנות ה-50-60].

1-5. חמישה מכתבים אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי עמרם בלוי (אחד המכתבים מודפס במכונת כתיבה). תשי"ב-תשכ"ד [1952-1964]. המלצות עבור נזקקים מבני העליה בירושלים, בקשת סיוע כספי לקניית מכונית עבור עסקני "העדה החרדית הספרדית" בירושלים הנוסעים למעברות ולקיבוצים להציל את העולים משמד, בקשת עזרה כספית להדפסת בטאוני "נטורי קרתא" - "משמרת חומתינו" ו"אום אני חומה".

6-8. שלושה מכתבים אל רבי יוסף אשכנזי, משמשו בקודש של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. תשכ"א-תשכ"ח [1961-1968]. אחד המכתבים (מודפס על נייר מכתבים של תלמוד תורה וישיבת "קרית ספר" ובית תבשיל למען ילדי פליטי הספרדים ועדות המזרח בירושלים) חתום גם בידי הרב יעקב מוצפי והרב ישעיה נפתלי חנון.

9. מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת מנהלי "העדה החרדית" בירושלים, בחתימת רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן "בן מלכה יענטא". מכתב בענין מאסרו של רבי עמרם בלוי בגין מחאתו על חילול שבת בירושלים, ובקשת איגרת ברכה ועידוד לקראת חגי תשרי. אלול תשי"ג [1953].

מצורף: גזיר עיתון – תצלום רבי עמרם בלוי מושב בלוית שוטר לבית הסוהר, לאחר השתתפותו בברית מילה לנכדו.

הרה"צ רבי עמרם בלוי (בלויא; תר"ס בערך-תשל"ד), מגדולי היראים וה"קנאים" בירושלים, מנהיג ומייסד חוג "נטורי קרתא". נטל חלק בפולמוסים ומאבקים שונים בארץ ישראל. ידוע בעמידתו העקבית במלחמות ומחאות כנגד חילולי שבת, גיוס בנות, ופרצות שונות בדת. אחיו הצעיר של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. נישא בזיוו"ש לגיורת רות בן-דוד, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה, דבר שעורר פולמוס סוער בקרב "נטורי קרתא" וה"עדה החרדית" בירושלים.

10 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

מוסדות סאטמר בארץ ישראל - אוסף גדול ומגוון של מכתבים, דוחות, מסמכים והסכמים. ארץ ישראל וארה"ב, שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-50-70]. עברית ומעט יידיש.

באוסף תשעה מכתבים אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר: • שלושה מכתבים מאת הגה"ח רבי חיים אליהו שטרנברג, בעניני מוסדות סאטמר בירושלים ובחיפה, דו"חות, סכסוכים ונושאים שונים. ירושלים וחיפה, תשי"ט-תשכ"ב [1959-1962]; • מכתב מנהלי בית המדרש "אהל רחל" בקטמון, בענין שליח ציבור הנוגע בזקנו. ירושלים, חשון תשי"ט [1958]; • מכתב מנהלי ישיבת ותלמוד תורה "יטב לב" בקטמון, בקשת תמיכה וסיוע. ירושלים, תשט"ז [1956]; • מכתב רבי בן ציון יעקובוביטש מנהל מוסדות סאטמר בבני ברק, הזכרה לחולה וענינים שונים. בני ברק, תשכ"א [1961]. • מכתב רבי שמואל שטיינבערג, מחלוקות ופיטורים בהנהלת מוסדות סאטמר בבני-ברק. ירושלים, תשכ"א [1961]. • מכתב ועד התלמוד תורה והישיבה של סאטמר בחיפה, בחתימת רבי ישעיה זאב גרוס, בקשת סיוע ותמיכה. חיפה, תשכ"א [1961]; • דו"ח (עמ' אחד; לא שלם) על פעילות מוסד "מחזיקי תורה" בחיפה. חיפה, תשכ"ב [1961].

האוסף כולל בנוסף למעלה מ-40 מכתבים שנשלחו אל המשמש-בקודש רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי, מאת מנהלי מוסדות סאטמר בארץ ישראל ואנשי "העדה החרדית" בירושלים - הגה"ח רבי חיים אליהו שטרנברג, הגה"ח רבי חנניה יו"ט ליפא (חי"ל) שווארץ, הגה"ח רבי בן ציון יעקובוביטש, מנהל ישיבת מהרי"ט ומקים שיכון "קרית יואל" בבני ברק, דיין ה"עדה החרדית" רבי ישראל יצחק הלוי רייזמאן, מזכיר ה"עדה החרדית" רבי יוסף שיינבערגער, מוסד "קופת חולים לבני הישיבות", ועוד. מכתבים בענינים שונים - החזקת ומימון המוסדות; יישוב מחלוקות וסכסוכים בהנהלת המוסדות; בעלות על מבנים ומגרשים; מינויים שונים; דו"חות של הכנסות והוצאות; שמות האברכים, המלמדים ותלמידי המוסדות ומשכורותיהם וקצבותיהם; המלצות; ביקורו הצפוי של האדמו"ר בירושלים בקיץ תשי"ב; בניית מבנה חדש תלמוד תורה ולישיבה בירושלים; עניני בניית מוסדות סאטמר בבני ברק ושיכון "קרית יואל"; שאלות בענין כספי קבלת שילומים; גאולת בית הגה"ק מטאלשווא (חמיו של ה"ייטב לב") בעיר העתיקה בצפת; אודות המחלוקת עם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג; פרסום התנצלות ראש ישיבת חברון רבי יחזקאל סרנא בעיתון המודיע על דבריו אודות אי-הצבעה בבחירות; ונושאים שונים ומגוונים נוספים. ירושלים וחיפה, שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-70-60].

• חמישה מכתבים אל רבי שלמה בראווער (מנהל המשרד "יטב לב" בברוקלין להחזקת מוסדות סאטמר בארץ ישראל), מאת הגה"ח רבי חיים אליהו שטערנבערג, רבי אהרן בערקאוויטש, "קופת חולים לבני הישיבות", בעניני המוסדות ותמיכה כספית. ירושלים וחיפה, תשי"ז-תשכ"א [1956-1961].

• מכתב אל הגאון רבי שמחה בונם סופר, הזמנה מטעם הנהלת ה"עדה החרדית" להשתתף בקבלת הפנים שתיערך לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בתחנת הרכבת בירושלים. ירושלים, תשי"ט [1959].

• מכתב בחתימת מנהלי "מרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים" בירושלים הגאון רבי משה וובר ורבי יהודה דייטש, בקשת תמיכה מאת אב"ד סיגט רבי משה טייטלבוים (לימים האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר), ראש הוועד להצלת ילדי מרוקו. ירושלים, תשכ"ט [1969].

• מכתב בחתימת מנהלי "אחוד הישיבות בארץ ישראל", דיין ה"עדה החרדית" רבי אליהו זלאטניק ורבי יצחק דוד שאג (צוובנר), בענין מינוי רבי מנדיל ברנט לשד"ר לטובת המוסד. אלול תשט"ז [1956].

האוסף כולל בנוסף מסמכים, חוזים, הסכמים ופרוטוקולים: • הסכם משפטי (3 עמודים מודפסים במכונת כתיבה, לא חתום) בין "תלמוד תורה יטב לב בע"מ", לבין חברה קבלנית, לבניית בנין מוסדות סאטמר ברחוב יחזקאל פינת רחוב אבינועם ילין בירושלים. ירושלים, תש"כ [1960]; • דו"ח (חמישה עמודים מודפסים במכונת כתיבה; לא שלם) שנשלח אל האדמו"ר מסאטמר ע"י הגה"ח רבי חיים אליהו שטרנברג, בענין הנהלת הישיבה ובית המדרש, עם פירוט הכנסות והוצאות, שמות המלמדים והתלמידים, סכום המשכורות, ענינים משפטיים, ועוד; • שני מסמכים עם פירוט שמות מקבלי קצבה מתלמידי ישיבת ותלמוד תורה "יטב לב" בירושלים. [שנות התש"י בקירוב]; • דו"ח מזכיר ה"עדה החרדית" רבי יוסף שיינבערגער, על ביקורו בקהילות אנ"ש באנגליה ובשווייץ 4 עמ']; • פרוטוקול בית המדרש "אהל רחל" חסידי סאטמר, בענין המאבק על הבעלות על מבנה בית המדרש. ירושלים, תשכ"ג [1963]; • דף מודפס – "סדר והנהגה להמלמדים בישיבתינו הקדוש כפי שזכינו לשמוע מפי כבוד קדושת מרן רבינו שליט"א", ובו ט"ז הוראות.

• ועוד.

למעלה מ-70 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

ארבעה כרכים וגיליון-דפוס מספריית האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם ראב"ד ודומ"ץ בעיר סאטמר, עם חותמותיו, חתימותיו והגהה ארוכה בכתב-יד קדשו:

1-2. ספר מעיני החכמה, על מסכת בבא מציעא, חלק א – מהדורה קמא, וחלק ב – מהדורה בתרא, מאת הגאון רבי אריה ליב (מהרא"ל) צינץ. ווארשא, שלום שכנא מונק, תרנ"ה 1895. שני חלקים בשני כרכים. חתימות בעלות בשערי שני החלקים: "לה' הארץ ומלואה הק' חיים הלברשטאם"; "הק' חיים הלברשטאם מראצפערטא יע"א וכעת בעי"ת..." (קצוצה בחלקה); חותמת בשער החלק הראשון: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".

חלק א: [2], קלה דף. חלק ב: [2], ב-עא דף. חסרים 8 דף אחרונים. בראש חלק שני מופיע השער של החלק הראשון (השער נכרך במקור בחלק זה, שכן חתימת האדמו"ר מתנוססת בראש כל אחד מהשערים). 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

3. ספר מנחת כהן, על דיני זמן בין השמשות, מאת רבי אברהם פימנטל. למברג (לבוב), אורי זאב סאלאט, תרנ"ב 1892. חותמותיו בשער ובדפים נוספים, מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "חיים האלבערשטאם ראצפערטא"; וחותמתו בשער מתקופת מגוריו בעיר סאטמר: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".

בדפי המגן חתימות שני בניו: "הק' מרדכי דוב האלברשטאם" [ר' מאט'לע הלברשטאם, חתן האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרעסטיר. כיהן כרב בטיסא-לאק, ובהמשך פתח בית מדרש לעצמו בעיר מישקולץ. נספה בשואה]; "הק' יעקב יצחק הלברשטאם" [בנו השלישי והצעיר של רבי חיים, נשא בשנת תש"ג את בת הרה"צ רבי דוד יעקב בריסק אב"ד טיסא-דאדא. נספה בשואה].

בדף המגן הקדמי רישום קוויטעל שרשם אחד מחסידיו להזכרה לרפואה שלמה. בשער ובדפים נוספים חותמות רבי "משה הכהן גראסס – גענף יצ"ו" [הרה"ח ר' משה גרוס, מחשובי חסידי בעלז, תרע"ו-תש"מ]. רישום בראש השער: "זה הספר קניתי מר' אברהם שמואל שרייבער נ"י, פה קמנץ יצ"ו".

[1], ב-פח דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. הדבקות נייר. כריכת עור חדשה.

4. ספר חנוכת התורה, לקט מחידושי "רבן של כל בני הגולה" הגאון רבי העשיל מקראקא. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [1900-1910 בקירוב - מהדורה סטריאוטיפית של המהדורה הראשונה משנת תר"ס]. בשער הספר רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "לה' הארץ ומלואה, הק' חיים האלבערשטאם מראצפערטא יע"א – זה הספר הקדוש קניתי מאת האברך ר' אפרים פישל הכהן מילדי ראצפערט"; חותמות רבות בשער ובדפי הספר, של "חברה ש"ס וקנין ספרים דביהמ"ד של כ"ק ה"הצ מרן מהרש"א ה"ש שליט"א ראצפערטא יע"א".

[1], 5-16 עמ'; 91, 90-114 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. חותמות. כריכת עור חדשה.

5. דף מתוך מסכת גיטין, פסקי הרא"ש [מהדורה בפורמט קטן, כנראה מאחת ממהדורות למברג שנות התר"כ-תר"ל בקירוב, עמ' צט/1]. בשולי הדף הגהה ארוכה בכתב-יד, חתומה: "הק' חיים האלבערשטאם".

[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב.

האדמו"ר רבי חיים האלברשטאם (תרמ"ה-תש"ב), בנו בכורו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (תרכ"ב-תש"ד). נקרא על שם סביו הגדול (אבי-אביו) מרן הגה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י האדמו"ר מוואלברום רבי אברהם שלום פנחס הלוי רוטנברג. התפרסם בקדושתו הרבה ובלהט תפילותיו. נודע לתלמיד חכם ובעל הוראה מובהק. היה חביב מאד על סבו (אבי-אמו) האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורונסטייפל, שהעריך את למדנותו הרבה והחליף עמו תשובות בהלכה (נדפסו בספריו "עמק החכמה" ו"שושנת העמקים"). בספרו "שושנת העמקים" כותב עליו סבו בתארים מופלגים: "נכדי יקירי חמדת לבבי, שרוג נחמד ונעים, סנסן מלא חכמה, בבקיאות וסברא ישרה", וכיוצא בזה. בהיותו כבן 57 נפל למשכב ממנו לא קם. הלווייתו התקיימה בעיר סאטמר ובין הסופדים היה גם המרא דאתרא, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. את מקומו בדיינות מילא בנו רבי אלטר מאיר דוד. כל יוצאי חלציו נספו בשואה.