מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- (-) Remove copi filter copi
- distinguish (21) Apply distinguish filter
- rebb (21) Apply rebb filter
- satmar (14) Apply satmar filter
- teitelbaum (14) Apply teitelbaum filter
- famili (7) Apply famili filter
- letter (7) Apply letter filter
- rabbi (7) Apply rabbi filter
- sighet (7) Apply sighet filter
- yoel (7) Apply yoel filter
ספר תפארת שלמה על התורה, דרושי חסידות וקבלה על סדר פרשיות התורה ועל נביאים וכתובים, ולקוטים על הש"ס, מאת האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק. פיעטרקוב, [תר"ן 1890]. מהדורה שניה של הספר "תפארת שלמה", עם הוספות רבות מתוך כתב-יד קדשו של המחבר, הנקראות בשם "לקוטים חדשים"; הספר הובא לדפוס בשנית ע"י נכדי המחבר, עם הסכמת בעל ה"דברי חיים" מצאנז והקדמת "הרבנים המופלגים" בני המחבר מן המהדורה הראשונה (תרכ"ט).
העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור - חותמותיו מופיעות על גבי דף השער ועל גבי דפים רבים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטאר"; בדף המגן האחורי חותמת חתנו הגאון רבי אורי גליקליך: "אורי גליקליך דומ"ץ דקה"י נירבאטור יע"א ותופס הישיבה" (נספה בשואה בשנת תש"א בקמניץ-פודולסק).
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. הוא נזכר בכמה ממכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
ב, קפו דף. הדף האחרון קפו נכרך שלא כסדרו. דפים קעט-קפב נכרכו פעמיים. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר לחיזוק בשולי כמה דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות כמה דפים. חותמת (באותיות לועזיות) של ר' ליפוט (ליב) פרידמן מנירבאטור. כריכת עור חדשה.
ספר נזר ישראל, על הלכות שבת, עם ספר מקרא קודש, "והוא חלק שני מספר נזר ישראל", על הלכות יו"ט וחוה"מ, מאת הגאון רבי ישראל מתתיהו אויערבאך אב"ד צישינוב וגוואדזיץ בעל "אלפי ישראל" (תקצ"ט-תרס"א). לבוב, דפוס A. Nissen Süß, [תרל"ח] 1878. שער נפרד לספר "מקרא קודש".
העותק של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, בצעירותו, בתקופת מגוריו בעיר סיגט לצד סביו הגדול בעל ה"ייטב לב" – חתימתו בדף השער: "משה דוד סיגעט"; חותמותיו בדף השער ובדף המגן: "משה דוד ט"ב – M. D. Teitelbaum M. Szigeth"; רישום בעלות בדף המגן האחורי מתקופה מאוחרת יותר, לאחר שעלה על כס הרבנות במאדיאר-לאפוש: "זה הספר שייך לאדמו"ר שליט"א אבדק"ק מאדיאר לאפאש יצע"א".
בדף המגן הקדמי חתימה: "Jackob Teitel" [=יעקב טייטלבוים] – ייתכן שהעותק שלפנינו היה שייך קודם לכן לאביו של רבי משה דוד, האדמו"ר הגאון הקדוש רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "היטב איטיב" (ת"ר-תרפ"ד), אחיינו וחתנו של ה"ייטב לב".
בהמשך עבר העותק שלפנינו לידי בנו-בכורו של רבי משה דוד, הרה"צ רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ (חתן הרה"ק רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד גריבוב וצאנז) – בדף המגן האחורי חתימותיו (בדוגמת חותמות): "הק' אברהם חיים ט"ב מלאפוש".
האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (תרט"ו-תרצ"ה), בנו בכורו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, חתן האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. נשא את בת האדמו"ר רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד דוקלא. בהוראת הסבא ה"דברי חיים" נערכה החתונה בעיר צאנז; לאחריה נותר רבי משה דוד שנה שלימה סמוך על שולחנו של ה"דברי חיים" בצאנז וקבל ממנו תורה וחסידות. לאחר מכן עבר לסיגט להסתופף בצל סביו ה"ייטב לב". סבו הגדול צירפו למלאכת העריכה של הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה" שנדפס בשנת תר"מ. בהמשך מסר לידיו ה"ייטב לב" את כל כתבי היד שלו ושל זקנו ה"ישמח משה", על מנת לעורכם ולהביאם לדפוס; בתחילה הדפיס רבי משה דוד את הספרים "ייטב פנים" ו"רב טוב" לאבי-אמו בעל ה"ייטב לב", ובהמשך ערך והדפיס שני חלקים חדשים מתורת ה"ישמח משה", על נ"ך וענינים נוספים, שנדפסו בשנים תרס"ו-תרס"ח. בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד לאפאש (מאדיאר-לאפוש, כיום: רומניה), וכיהן שם למעלה מיובל שנים. הקים בעירו ישיבה חשובה שמנתה למעלה ממאה בחורים. כיהן כראש הלשכה האורתודוקסית בטרנסילבניה.
[1], ב-קכג; [1], נד, [1] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קמטים וקרעים חלקם מחוזקים ברצועות דבק. כריכה חדשה.
ארבעה כרכים וגיליון-דפוס מספריית האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם ראב"ד ודומ"ץ בעיר סאטמר, עם חותמותיו, חתימותיו והגהה ארוכה בכתב-יד קדשו:
1-2. ספר מעיני החכמה, על מסכת בבא מציעא, חלק א – מהדורה קמא, וחלק ב – מהדורה בתרא, מאת הגאון רבי אריה ליב (מהרא"ל) צינץ. ווארשא, שלום שכנא מונק, תרנ"ה 1895. שני חלקים בשני כרכים. חתימות בעלות בשערי שני החלקים: "לה' הארץ ומלואה הק' חיים הלברשטאם"; "הק' חיים הלברשטאם מראצפערטא יע"א וכעת בעי"ת..." (קצוצה בחלקה); חותמת בשער החלק הראשון: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".
חלק א: [2], קלה דף. חלק ב: [2], ב-עא דף. חסרים 8 דף אחרונים. בראש חלק שני מופיע השער של החלק הראשון (השער נכרך במקור בחלק זה, שכן חתימת האדמו"ר מתנוססת בראש כל אחד מהשערים). 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
3. ספר מנחת כהן, על דיני זמן בין השמשות, מאת רבי אברהם פימנטל. למברג (לבוב), אורי זאב סאלאט, תרנ"ב 1892. חותמותיו בשער ובדפים נוספים, מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "חיים האלבערשטאם ראצפערטא"; וחותמתו בשער מתקופת מגוריו בעיר סאטמר: "חיים האלבערשטאם מתגורר פק"ק סאטמאר".
בדפי המגן חתימות שני בניו: "הק' מרדכי דוב האלברשטאם" [ר' מאט'לע הלברשטאם, חתן האדמו"ר רבי אברהם שטיינר מקרעסטיר. כיהן כרב בטיסא-לאק, ובהמשך פתח בית מדרש לעצמו בעיר מישקולץ. נספה בשואה]; "הק' יעקב יצחק הלברשטאם" [בנו השלישי והצעיר של רבי חיים, נשא בשנת תש"ג את בת הרה"צ רבי דוד יעקב בריסק אב"ד טיסא-דאדא. נספה בשואה].
בדף המגן הקדמי רישום קוויטעל שרשם אחד מחסידיו להזכרה לרפואה שלמה. בשער ובדפים נוספים חותמות רבי "משה הכהן גראסס – גענף יצ"ו" [הרה"ח ר' משה גרוס, מחשובי חסידי בעלז, תרע"ו-תש"מ]. רישום בראש השער: "זה הספר קניתי מר' אברהם שמואל שרייבער נ"י, פה קמנץ יצ"ו".
[1], ב-פח דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ופגמים. הדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
4. ספר חנוכת התורה, לקט מחידושי "רבן של כל בני הגולה" הגאון רבי העשיל מקראקא. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [1900-1910 בקירוב - מהדורה סטריאוטיפית של המהדורה הראשונה משנת תר"ס]. בשער הספר רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו מתקופת מגוריו בראצפערט, בצעירותו: "לה' הארץ ומלואה, הק' חיים האלבערשטאם מראצפערטא יע"א – זה הספר הקדוש קניתי מאת האברך ר' אפרים פישל הכהן מילדי ראצפערט"; חותמות רבות בשער ובדפי הספר, של "חברה ש"ס וקנין ספרים דביהמ"ד של כ"ק ה"הצ מרן מהרש"א ה"ש שליט"א ראצפערטא יע"א".
[1], 5-16 עמ'; 91, 90-114 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. חותמות. כריכת עור חדשה.
5. דף מתוך מסכת גיטין, פסקי הרא"ש [מהדורה בפורמט קטן, כנראה מאחת ממהדורות למברג שנות התר"כ-תר"ל בקירוב, עמ' צט/1]. בשולי הדף הגהה ארוכה בכתב-יד, חתומה: "הק' חיים האלבערשטאם".
[1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב.
האדמו"ר רבי חיים האלברשטאם (תרמ"ה-תש"ב), בנו בכורו של האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (תרכ"ב-תש"ד). נקרא על שם סביו הגדול (אבי-אביו) מרן הגה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י האדמו"ר מוואלברום רבי אברהם שלום פנחס הלוי רוטנברג. התפרסם בקדושתו הרבה ובלהט תפילותיו. נודע לתלמיד חכם ובעל הוראה מובהק. היה חביב מאד על סבו (אבי-אמו) האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי מהורונסטייפל, שהעריך את למדנותו הרבה והחליף עמו תשובות בהלכה (נדפסו בספריו "עמק החכמה" ו"שושנת העמקים"). בספרו "שושנת העמקים" כותב עליו סבו בתארים מופלגים: "נכדי יקירי חמדת לבבי, שרוג נחמד ונעים, סנסן מלא חכמה, בבקיאות וסברא ישרה", וכיוצא בזה. בהיותו כבן 57 נפל למשכב ממנו לא קם. הלווייתו התקיימה בעיר סאטמר ובין הסופדים היה גם המרא דאתרא, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. את מקומו בדיינות מילא בנו רבי אלטר מאיר דוד. כל יוצאי חלציו נספו בשואה.
ספר תשועות חיים, על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי חיים ישעיה הלברסברג בעל "מסגרת השולחן". לובלין, דפוס נחמיה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, [תרפ"ג] 1923.
העותק של הרה"ק רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד, מתקופת כהונתו כדיין ומורה צדק בסאטמר (לאחר השואה) - בראש הספר חותמותיו (דהויות מעט): "משה ארי' פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א". חותמת רבי "יצחק הערשקאוויטש".
הרה"ק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד בוניהאד ונכד האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד. כיהן כדיין ומורה צדק בעיר סאטמר וכאב"ד נאסויד. לאחר השואה כיהן זמן קצר כאב"ד סאטמר. בהמשך עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב" סאטמר וכמורה הוראה בעיר. לאחר פטירת רבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תשל"ט, עלה לכהן על מקומו כראב"ד "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" בשנת תשמ"ט, נתמנה על מקומו לגאב"ד "העדה החרדית".
[1], ב-נב דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני עובש. פגמים קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר תורת חטאת לרבי משה איסרלש (הרמ"א), עם ספר מנחת יעקב וספר תורת השלמים לרבי יעקב ריישר, ספר וויכוח מים חיים לרבי חיים בן בצלאל מפרידברג (אחי המהר"ל מפראג), ספר דמשק אליעזר לרבי אליעזר ב"ר יהושע משברשין, ופירושים נוספים. פיעטרקוב, יצחק שלאמאוויטש, תרס"ג-תרס"ד 1903. שערים נפרדים לספרים תורת השלמים, וויכוח מים חיים ודמשק אליעזר.
העותק של הרה"ק רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד, מתקופת כהונתו כדיין ומורה צדק בסאטמר (לאחר השואה) - בשער הספר ובשולי דפים נוספים מופיעות חותמותיו: "משה ארי' פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א".
העותק היה מלפנים בבעלות אביו הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראנדא והוניאד - בשולי דף השער, רישום בעלות (קצוץ בחלקו) בכתב-יד בנו הרמ"א פריינד: "...הצדיק כקש"ת מו"ה ישראל פריינד אב"ד דק"ק ראנדע והגליל יצ"ו, הק' ארי'".
הגהות בכתב-יד בשולי מספר דפים.
הרה"ק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד בוניהאד ונכד האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד. כיהן כדיין ומורה צדק בעיר סאטמר וכאב"ד נאסויד. לאחר השואה כיהן זמן קצר כאב"ד סאטמר. בהמשך עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב" סאטמר וכמורה הוראה בעיר. לאחר פטירת רבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תשל"ט, עלה לכהן על מקומו כראב"ד "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" בשנת תשמ"ט, נתמנה על מקומו לגאב"ד "העדה החרדית".
אביו, הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא והוניאד (בערך תרל"ג-ת"ש), בן האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד בן הרה"ק רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט. בילדותו התגורר בסיגט וזכה לשמש את האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. בשנת תרס"ו התמנה לכהן כאב"ד ראדנא, ולאחר פטירת חותנו רבי זאב גולדברגר בשנת תרע"ז קיבל על עצמו את עול הרבנות בהוניאד, שם כיהן במשך כעשרים שנה. הרבה לנסוע לצדיקי בית צאנז, ובייחוד הסתופף בצל רבו ה"דברי יחזקאל" משינאווא. לאחר פטירתו הספידו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר והעיד עליו: "שהיה יחיד בדורו במדת הענוה" (מרא דעובדא, ג, עמ' רצ). חידושי תורתו נדפסו בספר "עטרת יהושע" על התורה ועל הש"ס.
[2], סז; [1], ב-כא; יא; יא; ט, [1]; [2], ג-כו דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים. קרעים חסרים בשולי דף השער ובשני הדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר (דף השער הודבק בגבו לדף חלק). חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר תהלים, עם פירוש אמרות טהורות, מאת הרה"ק רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. סיגט, דפוס משה בלומענפעלד וחתנו יחיאל מיכל דאוויד, [תר"ס 1900]. שני שערים (השער השני מורחב).
הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו), תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר ל"החוזה מלובלין" ולמגיד מקוז'ניץ.
עם הסכמות המהדורה הראשונה, ובהן הסכמת הגאון הקדוש רבי אריה ליבוש ליפשיץ בעל "אריה דבי עילאי" אב"ד וישניצא (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל), המספר בהסכמתו כי זכה בצעירותו להכיר את המחבר: "...זכיתי ליהנות מאורו ומכירו הייתי אז בימי הנעורים... וכולו מחמדים וחריפות של אמת... כל רואיו הכירו גודל אור קדושתו ופרישתו, וכאשר ידעתי נאמנה בהיות מכון שבתי בק"ק שינאווא...".
העותק של הגאון הצדיק רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד - חותמותיו בדפי השער והמגן: "דוד מאשקאוויטש – קרעסטור" - הרב מבוניהאד – הגה"צ רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרעסטיר. חתן בזיוו"ר של בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו ועל קדושתו ויראת השמים שלו. ההדיר את ספרי רבותיו בעל ה"לבושי מרדכי" ממאד וה"קרן לדוד" מסאטמר. היה מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, וקודם הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד לעמוד בתפילות המוספין כשליח ציבור – על מקומו של האדמו"ר].
[9], ח-תלא, [1] דף. ללא דף ההסכמות הנוסף ו-[11] דף עם "שמות הפרנומעראנטען", שנוספו לחלק מהטפסים בלבד. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. פגמים קלים. כריכת עור חדשה.
ספר תהלים, עם פירוש "עוללות יהודה", מאת הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", עם "אגרת מוסר מרמב"ן" ו"צעטיל קטן מרבינו אלימלך". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
העותק שלפנינו היה בבעלות אחיין-המחבר הגאון רבי אברהם חנוך פרידמאן דומ"ץ סאטמר, אשר נתנו במתנה כדורון דרשה לחתן ר' אברהם בן הנגיד ר' משה שימאן [הנגיד ר' משה שימאן נזכר ברשימת המתנדבים שבסוף הספר]. בראש דף השער הקדשה בכתב-ידו: "ד"ד [דורון דרשה] לכבו' הב' החתן תמים למו"מ [למצות ומעשים] טובים מופ' בתו"י [בתורה ויראה] מו"ה אברהם בן הנגיד ר' משה שימאן מפה ליום חתונתו ושמחת לבו ויה"ר [ויהי רצון] שיעלה זיווגם יפה ויזכה לבנות בית נאמן בישרא'[ל] כיר"א [כן יהי רצון אמן] – מידידו הק' אברהם חנוך פר"מ דומ"ץ דפה"; תחת ההקדשה מופיעה חותמתו: "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה. סאטמאר יע"א".
בראש הספר נדפסה הסכמתו של רבי אברהם חנוך פרידמאן הנ"ל, המעיד כי מסר למו"ל רבי חיים צבי צימענד, "תלמוד מובהק וחביב מאוד מאדומו"ר הגאון הקדוש החסיד מרן יהודה גרינואלד", את כתבי יד קדשו של המחבר על התהלים: "הנני נותן לו השורה הזאת לעד ולראי' בידו שמסרתי לו בשמחה רבה העתקות מהפירוש 'עוללות יהודה' על תהלים שהשאיר אחריו ברכה בעל המחבר הקדוש".
ברשימת "שמות החותמים" בעיר קראלי שבסוף הספר, מופיע שמו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים: "הרב הגאון הצדיק מו"ה ר' יואל טייטעלבוים אב"ד שליט"א", ושם חתנו הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים.
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו- נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר", ותלמידו המובהק ונאמן ביתו של המחבר רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
[4], רנו, [10] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשולי דף פט, עם פגיעה בשולי הטקסט. חותמות. חיתוך שוליים מוזהב. כריכת עור חדשה, נאה.
וריאנט – בעותק שלפנינו נדפסו [10] דף בסוף הספר, בהם נוספו שמות רבים נוספים לרשימות "המתנדבים" ו"החותמים"; במרבית העותקים נדפסו [4] דף בלבד.
מכתב (על גבי גלויה) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן דומ"ץ סאטמר ונכד ה"חתם סופר". סאטמר, [כ"ז אלול תרצ"ד] 7 בספטמבר 1934.
נשלח לבאדן שבשווייץ אל קרוב-משפחתו רבי משה בולאג (חתן הגאון רבי משה בונם קרויס אב"ד באדן בעל "מנחת משה", שהיה בן-אחותו של רבי אברהם חנוך, ונין ה"חתם סופר"): "כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר לאלתר בספרן של צדיקים ושנים טובים ומתוקים וכט"ס, לכבו' אהובי... מו"ה משה נ"י חתן בן אחותי הגה"ק שליט"א...".
בפתח מכתבו מוסר רבי אברהם חנוך את תודתו וברכתו על התרומה ששלח בסך שבעים פראנק: "בתודה על טובך וצדקתך שהעלמת מבני משפחתי את שמי וה' ברחמיו יפרנסני מתחת ידו המלאה והרחבה שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד ומעלתך בצדקתך תזכה למצות ומע"ט מתוך עושר וכבוד ואריכות ימים"; וממשיך ומברכו לרגל השנה החדשה: "ובכן אבא לברכך ואת ביתך בברכת השנים שתזכו לכתיבה וחתימה טובה ויחדש ה' עליכם ועל כל הנלוים לכם שנה טובה ומתוקה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם אכיה"ר... הק' אברהם חנוך פר"מ".
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו- נספה בשואה תש"ד), בן-בתו של ה"חתם סופר". תלמידו המובהק ונאמן ביתו של רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו משחר ילדותו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש במשך עשרות שנים כדיין ומו"ץ בעיר סאטמר (משנת תרס"ה), ניהל בה ישיבה גדולה וכיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי תורה" נוסח אשכנז בעיר. היה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
גלויה. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. בלאי קל. בולים וחותמות-דואר. חותמת (באותיות לועזיות) של רבי אברהם חנוך.
אוסף מגוון ומעניין של חמישה-עשר מכתבים מרבנים, חסידים ואנשי מעשה מהעיר סאטמר, בהם פסקי בית דין, חתומים בחתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים הדיינים. [סאטמר וגלילותיה, תרע"ו-שנות התש"י בקירוב 1916-1950 בקירוב]. עברית ויידיש.
• מכתב החסיד רבי אליהו הלוי עפשטיין מסאטמר, אל הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש. סאטמר, [תרע"ו 1916].
המכתב כולל תיאור מרתק על ליל הסדר בשנת תר"נ במחיצת רבו הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש: "...בזכרי על הסדר, בעת תלמידיו באו חדר בחדר, הנני עודני בזכרוני בשנת שש"ן לפ"ק בעת ישבו בליל התקדש חג הפסח על הסדר, בהתלהבות עצום ונורא כאחד מן השרפים בדביקות נפלא, הפלא ופלא, באימא ויראה רתת זיעה וחלחלה, פתח פיו הקדוש בהלל והודאה, כמעט שהיה בטל במציאות עוה"ז בשעה אמירה זכה ויאה, כיון שהגיע לפסוק אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, אמר פירושו... ויאמין לי כהדר"ג כי הי' ארכבותינו דא לדא נקשן ותסמר כמעט שערת ראשינו מפחד בשמענו מפורש יוצא מפי גדול בענקים..." [חלקו של המכתב נדפס בספר "מזכרת פאקש", חלק ב, עמ' פב].
בחלקו התחתון של הדף, רישום "קוויטעל" להזכרה לברכה, עם שמו ושם אמו, ושמות זוגתו וילדיו.
• מכתב ארוך בדברי תורה אל הגאון משאמלויא רבי שלמה זלמן עהרנרייך. עמוד וחצי בכתב-יד (לא חתום; על נייר מכתבים רשמי של הקהילה היהודית בשאמקוט), כפי הנראה נכתב ע"י אחד מרבני העיר. [שאמקוט], "אסרו-חג דשבועות יתפאר לפ"ק" [תרצ"א 1931].
• היתר-עגונה, כתוב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליהו לייכטאג "דומ"צ דקהל יראים סאטמאר", עם חתימות הדיינים חברי הבי"ד: רבי שמשון רוזנברג ("הק' שמשון בן כ"ה יודא ליב ז"ל ראזענבערג") ורבי יעקב ליב פרנקל ("הק' יעקב ליב פרענקיל בעהמ"ס גבורת אריה וס' מגדנות מהרי"ל"). סאטמר, כ"ז שבט תרצ"ב [1932].
• מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שמעון פולק (פאללאק) מסאטמר, עורך כתב העת "בית ועד לחכמים" ובעל ספר "ראשי בשמים". סאטמר, תר"צ [1929]. נשלח אל בנו בבודפשט [כנראה בנו רבי משה יהודה פולק, עורך הירחון "הישיבה"].
במכתב מספר לו אביו על חגי תשרי במחיצת רבו האדמו"ר [כנראה האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז] ועל הרב הצדיק מקראלי [כנראה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בתקופת כהונתו כאב"ד קראלי]: "אחיך חיים יושע נ"י נסע לביתו... והי' בקראלי [=אצל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים] בחוה"מ וכיבד אותו מאד וחקר גם עליך – והנה אני חלוש מטורח הדרך... כי לא ידעתי אף לילה אחת קודם זייגער 3, כי הרבה לילות עמדנו אצל הפתח שנזכה ליכנס ואח"כ כל ימי החג נגמרו הסעודות וכל לילה זייגער 4 – ומשך ימי החג לא הי' שום גשם... ומה אומר ואדבר אנכי מי שראה עבודתו יום ולילה – וכל החסידים עומדים מפניו באימה ויראה(?) – אי"ה בשבוע הבע"ל אסע ביום א' להה"צ מקראלי [=האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים] אודות שיחתום על היתר העגונה... יוסף שמעון".
• מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף שמעון פולק (פאללאק) מסאטמר, עורך כתב העת "בית ועד לחכמים" ובעל ספר "ראשי בשמים". סאטמר, תרצ"ו [1936]. נשלח אל רבי מנשה מרגליות בברוקלין ניו יורק, בענין הדפסת חידושי תורתו.
• שני מכתבים מ"בית דין צדק דקהל ארטה' סאטו-מארע והגלילות יצ"ו", בחתימת דומ"צ סאטמר רבי ישי העכט ויינטרויב. סאטמר, [שבט ואדר] תש"ט [1949]. המכתבים עוסקים בענין הצלת עותקים של ספר "שו"ת אבני זכרון", שנותרו לאחר השואה מונחים בבית דפוסו של רבי מאיר ליב הירש בסאטמר: "שלא ישלטו בהם ידי זרים ולא יתחלל כבוד התורה". המכתב הראשון נשלח אל המחבר רבי אלטר שאול פפר, והמכתב השני נשלח אל בנו רבי מאיר יהודה פפר, שהודיעו "שאביו הגאון ז"ל נפטר מכבר" [הגאון רא"ש פפר נפטר בארה"ב כבר בשנת תרצ"ו], והוא מבקש מהבן שישלם את הוצאות פדיית הספרים ושליחתם אליו.
• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של "הק' ישכר דוב בלאאמו"ר הר"צ מווערעצקא, נכד הה"ק הטהור א"א מברוד זלה"ה זי"ע". בקשת עזרה וסיוע כספי מאת רבי יצחק סאדין, רב בית-הכנסת "אוהב שלום" בברוקלין. סאטמר, [י"ג סיון] תרפ"ט [1929]. הכותב הוא החסיד רבי ישכר דוב וויינברגר (תרל"א בערך-נספה בשואה תש"ד) חסיד בעלז מנכבדי העיר סאטמר, מצאצאי משפחת פרנקל-תאומים.
• היתר-נישואין, בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי יצחק קליין ראב"ד סאטמר [עורך הירחון התורני "אהל יצחק" ו"המגיד"]. סאטמר, [ל' אדר] תש"ב [1942].
• שלשה מכתבים מ"בית דין צדק דקהל ארטה' סאטו-מארע והגלילות יצ"ו" – לאחר השואה, גביית עדות על נספים בשואה והיתר נישואין. באחד מהם חתומים שלושת הדיינים: הראב"ד רבי משה אריה פריינד, רבי שלמה זלמן פרידמן, ורבי אברהם צבי וייס. סאטמר, תש"ו-תש"ז [1946-1947].
• מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת מרת אסתר וויעזעל. סאטמר, [כנראה לאחר השואה]. יידיש. המכתב קרוע וחסר.
• מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מאת משגיח כשרות רבי יחיאל יהודא וואלענגשטיין. [שנות התש"י בקירוב]. יידיש.
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של רבי יחיאל אויש אב"ד וואלקאן ולאחר המלחמה דומ"ץ בסאטמר; בקשת עזרה וסיוע לקראת חג הפסח מאת רבי יצחק סאדין, רב בית-הכנסת "אוהב שלום" בברוקלין. ברוקלין, ניו יורק, [שנות התש"י בקירוב]. יידיש.
• מצורף: צילום מוקדם של מכתב (ארבעה דפים גדולים), מאת החסיד רבי ירמיהו קאהן (שנכתב בברוקלין בחודש אייר תשכ"ג), ובו הוא מתאר באריכות את ליל הסדר וימי חג הפסח שזכה להסתופף במחיצת רבו הקוה"ט רבינו יואל מסאטמר, וחוזר על דברי התורה והחידושים ששמע אז מפי רבו.
16 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. אחד המכתבים במצב בינוני.