מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
סינר בו השתמש האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשעת האכילה בשנות חוליו.
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "בגד בו השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל בשנות חוליו בעת האכילה. הבגד עבר מרשות קודשו לידי המשב"ק הרה"ח ר' מאיר דייטש, שנתנו במתנה לחתנו הרה"ח ר' זלמן גליק. הבגד התקבל על ידי מאת הרה"ח ר' זלמן גליק".
54.5X94 ס"מ.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
הרה"ח ר' מאיר ב"ר מרדכי ליב דייטש, גבאי ומשמש בקודש אצל האדמו"ר מסאטמר במשך שנים רבות. בשנות חוליו של האדמו"ר, בשעה שהדיבור היה קשה עליו, היה ר' מאיר יושב בקביעות בחדרו ומסייע לבאים אליו להבין את תשובותיו. לאחר פטירת האדמו"ר, הנהיג את בית המדרש של קהילת "בני יואל", בבית הרבנית מרת אלטא פייגא שב"קרית יואל – מונרו". עסק בצרכי מצוה ועמד בראש "קופת חתנים".
קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר
במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.
במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).
ספר שר שלום, כוונות זמניות לסדר ליל פסח וכוונות חנוכה ופורים, מסידור הרב השמ"ש - רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש), בהוצאת רבי חיים שאול דוויך הכהן (הרב השד"ה, ראש ישיבת המקובלים "רחובות הנהר"), ורבי אליהו יעקב לעג'ימי. ירושלים, דפוס האחים ליפשיטץ, תרע"ב [1912]. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: "סידור כוונת ספירת העומר", מסידור הרש"ש, בהוצאת ישיבת "שער השמים". [ירושלים, דפוס ש' צוקערמאן, תרע"ד 1914]. עותק חסר שער. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף השער חותמת בעלות של האדמו"ר מתקופת מגוריו בירושלים (בשנת תש"ו בערך, לפני שעבר לארה"ב): "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות - בעיה"ק ירושלים תובב"א". עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב (רישומים בשער "שר שלום" ורישום בדף הראשון של "כוונת ספירת העומר").
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
שני ספרים בכרך אחד. "שר שלום": [1], א-מח, נג דף (חסרים [4] דף: דפים מט-נב. דפים מה-מח נכרכו פעמיים). "סידור כוונת ספירת העומר": [3], ב-יב, עז דף (חסר דף שער ודף יג). 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים עם פגיעות קלות בטקסט (פגיעה בציור "מנורת למנצח" בעמוד האחרון), והדבקות נייר דבק. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר תקוני הזהר, עם פירוש כסא מלך, מאת המקובל רבי שלום בוזגלו (הרש"ב, בעל "מקדש מלך"). [ווארשא, דפוס J. Berger, תרמ"ה] 1885. בשער: "כמו שנדפס בבראדי".
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף השער חותמת בעלות של האדמו"ר מתקופת מגוריו בירושלים (בשנת תש"ו בערך, לפני שעבר לארה"ב): "יואל טייטלבוים - אבדק"ק סאטמאר והגלילות - בעיה"ק ירושלים תובב"א". עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
בדף המגן הקדמי מופיעים רישומים של מספר שמות להזכרה לפני האדמו"ר לברכה ולישועה - קוויטלעך שכתבו החסידים בספר בו נהג רבם האדמו"ר ללמוד בכל חודש אלול.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1], ב-קיג, קיט-קכה, קכא-קצד, ו דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים. רצועות דבק לחיזוק מעבר לדף השער ובדפי המגן. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר סדר עולם רבה להתנא רבי יוסי בר רבי חלפתא, עם ביאורים והגהות מאת היעב"ץ, הגאון מווילנא, והגהות "מאיר עין" מאת רבי ירוחם מאיר ליינער מראדזין. וורשא, דפוס שמעון בער לנדא, תרס"ה 1904.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף האחרון חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[2], 3, IV-XVIII, מו דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר תפארת הגרשוני, דרושים וביאורים על התורה, מאת רבי גרשון אשכנזי. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, [תרס"ב 1902].
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף האחרון חותמתו של האדמו"ר מתקופת מגוריו בעיר מולדתו סיגט (בצעירותו לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ד, עד שנת תרס"ו): "יואל טייטלבוים בהרהצז"ל מ. סיגעט"; וחותמת מאוחרת יותר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי (תרפ"ו-תרצ"ד): "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
רישומים בדף השער ובדפים האחרונים: "יואל טייטעלבוים – סאטמאר יצ"ו"; "זה הספר שייך לאדמ"ר ההגה"ק מרן יואל טייטעלבוים שליט"א אב"ד דק"ק אורשיווא..."; "לה' הארץ ומלואה, זה הספר שייך להרהגה"צ מרן יואל טייטעלבוים שליט"א ח"פ סאטמאר יצ"ו".
מספר רישומי קוויטלעך בדפים הראשונים והאחרונים.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[9], י-צח דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים. הדבקות נייר ודבק בשולי כמה דפים. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר שפע טל, מפתח לחכמת הקבלה, מאת רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג. פרנקפורט דמיין, דפוס שמעון טריר כ"ץ שלי"ט [בבית דפוסו של המדפיס יוהאן קעלנר], [תע"ט 1719]. מהדורה שניה. איורים ותרשימים קבליים.
עותק מיוחס.
בעותק זה למד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר פעמים רבות. בעמוד האחרון מכתב-עדות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט: "...הספה"ק הזה הי' אצל כ"ק מרן הגה"ק רבינו מסאטמער שליט"א... בשאלה ממני כמה פעמים ולמד בו זמנים טובא ע"י ידיד נפשי הב' החשוב ירא ושלם כמר מנחם מענדל גרינבערג נ"י – וע"ז באעה"ח [ועל זה באתי על החתום] י"ג סיון תשכ"ד לפ"ק, ברוקלין יצ"ו, הק' אלימלך אלטר פאנעט בהרה"ק מהר"י אב"ד דעעש שליט"א..."; תחת מכתב האדמו"ר מדעעש, מופיע מכתב-אישור חתום בידי משמשו-בקודש של האדמו"ר מסאטמר - רבי מנחם מענדל גרינברג: "ג"א [גם אני] באתי על החתום לקיים הנ"ל – מנחם מענדל הכהן גרינבערג".
הגהה בשולי דף יט/1 - ארבע מילים שנכתבו כנראה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, הכותב: "כי כל בגמטרי' יסוד". הגהות בכתיבות-יד שונות בשולי כמה עמודים.
העותק היה מלפנים בבעלות הגה"ק רבי מרדכי אליעזר עהרענגרובער אב"ד ווראנוב בעל "נחלת יוסף" (תלמיד ה"שבט סופר" בישיבת פרשבורג, חתן הגה"ק רבי פינחס שטיינער אב"ד איללאק) – חותמתו בדף-השער: "מרדכי אליעזר עהרענגרו[בער] חופ"קק ווראנאף והגליל יע"א" - הגאון רבי מרדכי אליעזר עהרנגרובר אב"ד ווראנוב בעל "נחלת יוסף" (תרכ"ח בערך – כסלו תש"ג), מגדולי רבני הונגריה. חתן הגה"ק רבי פנחס שטיינער אב"ד איללאק בעל "בריתי שלום". בבחרותו למד בישיבת הגה"ק רבי משה פאלאק אב"ד באניאהד, ובשנת תרמ"ה נסע יחד עם ידיד-נעוריו ובן עירו פאקש, המהרי"ץ דושינסקי, ללמוד בישיבת ה"שבט סופר" בפרשבורג. בהמשך חזר לבית הוריו וקיבל תורה מפי המרא דאתרא הגה"ק רבי זוסמאן סופר. בשנת תרס"ב מונה לרב בית-מדרש בעיר שטיינאמנגער (סאמבאטהעלי), ובשנת תרס"ח התמנה לדומ"ץ ורב ד"חברת ש"ס" בעיר פאפא. בשנת תרע"א עלה לשמש בכתר הרבנות בעיר הגדולה ווראנוב, בה כיהן במשך ל"ב שנה עד לפטירתו. בנו יחידו, הגאון רבי הילל מאיר משה (תרנ"ב-חשון תרע"ט), חתן הגה"ק בעל "ערוגת הבושם" ומחסידי המהרי"ד מבעלז.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט (תרפ"ט-תשס"ה), אב"ד דקהל "זכרון יוסף" בברוקלין, ניו יורק, ונשיא ומייסד כולל "מראה יחזקאל" בארץ ישראל. בן האדמו"ר רבי יוסף פאנעט אב"ד אילונדא ודעעש, ונכד הגה"ק רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל". חתן הגה"ק רבי יחיאל גרינצווייג אב"ד דאלהא.
המשב"ק ר' ניסן מנחם מענדל הכהן גרינבערג (מכונה "ר' מענדל שיקאגא"), שימש במשך כמה שנים כ"הויז בחור" (בחור המתגורר בבית האדמו"ר ומופקד על צרכיו) אצל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בצעירותו היה בן-בית אצל הגה"צ ר' צבי הירש מייזליש אב"ד קהילת "שארית ישראל" בשיקגו, ונסע בהמלצתו ובעידודו ללמוד בישיבת סאטמר בוויליאמסבורג, שם התקרב אל רבו האדמו"ר מסאטמר. שימש בקודש במשך שנים רבות, ואף התלווה בשנת תשי"ט אל האדמו"ר מסאטמר בביקורו בארץ.
[2], ב-טז, יח-נג, נג-סב, סד-סו, סו-עד, עו-פ דף. 34 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני - קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט; קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות רבות בטקסט משני צדי הדף, ובמסגרת (משוקמים בהדבקות נייר פרגמנט); הדבקות נייר ודבק בשולי כמה דפים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
שני ספרים שהיו בבעלות רבי שרגא פייביש אשכנזי ובנו רבי יוסף אשכנזי, משמשיו בקודש של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר:
1. ספר המנהיג, דינים, מנהגים וסדרי תפילות וברכות, מאת רבי אברהם בן נתן [ראב"ן] הירחי. לבוב, D. H. Schrenzel, [תרי"ח] 1858. העותק של רבי שרגא פייביש אשכנזי, מצעירותו, בתקופת מגוריו בעיר צפת וקודם הגירתו להונגריה - חותמותיו בדף השער ובדף האחרון: "שרגא פייביש אשכנזי בעה"ק צפתו"; "שרגא פייביש אשכנזי בעיה"ק צפת ת"ו – Fawisch Aschknasi, Saffed". חותמות נוספות: "בני אפרים יוסף דוב שיחי' נולד א. וישלח יב כסליו תער"ב לפ"ק". הגהות קצרות בכתב-יד בשולי כמה דפים.
[92] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. נקבי עש קלים. הדבקות לחיזוק בשולי כמה דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
2. ספר הגן ודרך משה, דינים, הנהגות ומוסר מאת רבי יצחק בן אליעזר ורבי משה כהנא מגיביטש. פיעטרקוב, מ. קנאסטער בווארשא, [תר"ע 1910]. העותק של רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי – בדף השער, חתימות בעלות שלו מתקופת מגוריו בקראלי בצל רבו האדמו"ר רבי יואל שכיהן ברבנות העיר: "הק' אפרים יוסף דוב אשכנזי קראלי יצ"ו"; וחותמת בעלות נוספת שלו מתקופה מאוחרת יותר, לאחר שעבר עם רבו האדמו"ר לעיר סאטמר: "אפרים יוסף אשכנזי סאטמאר".
[1], א-לו דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. גליונות חתוכים באופן לא אחיד; כמה מהגליונות אינם חתוכים. כריכה חדשה.
החסיד הנודע רבי שרגא פייביש אשכנזי (בערך תרמ"ה-נספה בשואה תש"ד), יד ימינו ומשמשו בקודש של קרובו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (הרב ומשמשו היו מצאצאי רבי משה דוד אשכנזי הרב מטולטשווא, חמיו של ה"ייטב לב"). חתן רבי יעקב יצחק אונגר מצפת (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). נסע כשד"ר מארץ ישראל בשלהי תקופת מלחמת העולם הראשונה והגיע להונגריה. עפ"י עצת הרב מפלאנטש, התקרב רבי שרגא פייביש אל קרוב-משפחתו האדמו"ר מסאטמר והפך ליד ימינו ומשמשו בקודש לאורך תקופה של כ-27 שנה (בתקופת מגוריו באורשיווא, קראלי וסאטמר), עד ימי השואה.
בנו, החסיד רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ב-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל עניני הכלל. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. בימי השואה התלווה רבי יוסף אל האדמו"ר בנסיעתו ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, עלה עמו בהמשך לארץ ישראל, ולאחר תקופה קצרה עברו יחד לארה"ב. היה בעליו של הוצאת הספרים "ירושלים" בוויליאמסבורג. ערך את ספרי רבו האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל"). מחבר ספר "שארית יוסף" על התורה.
ספר שאלות ותשובות שמן רוקח, חלק א, על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון רבי אלעזר לעוו. [סינער-וואראהל, גליל סאטמר, דפוס יעקב ווידער, תרס"ט 1909].
עותק של בית המדרש החסידי הראשון שהקים האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בעיר סאטמר בצעירותו [בשנת תרס"ו בקירוב]. בדפי הספר מופיעות חותמות רבות: "חברה קנין ספרים דב"המד של הרה"גה"צ מ' יואל ט"ב שליט"א פה סאטמאר יע"א". בספר מופיעות גם חותמות בית מדרשו מתקופה מאוחרת יותר [לאחר שנתמנה לרבנות העיר - בשנת תרצ"ד]: "חברה קנין ספרים דביהמ"ד אהבת רעים של מרן הרגה"צ אבדפ"ה [=אב"ד דפה] סאטמאר שליט"א".
לקראת ראש השנה תרס"ו, כשנה וחצי לאחר נישואיו, עזב רבי יואל את עיר הולדתו סיגט והעתיק את מקום מושבו לעיר סאטמר הסמוכה. בתפילות הימים הנוראים כבר התקבץ בביתו החדש מנין חסידי קטן. מיד עם בואו לעיר פתח רבי יואל בית מדרש קטן, וקבוצה קטנה של צעירים מחסידי אביו ה"קדושת יו"ט" (וכן כמה מחסידי צאנז-שינאווא בעיר), שהוקסמה מצדקותו ומלמדנותו המופלגת, החלה להתלכד ולהתגבש סביבו. התומך העיקרי של רבי יואל ובית מדרשו היה הגביר החסיד הנודע רבי חיים פריינד, בעליו של בית חרושת גדול לטקסטיל. בשנת תרע"א עבר רבי יואל לכהן ברבנות אורשיווא, ובשנת תרפ"ו עבר לכהן ברבנות קראלי. במשך למעלה מעשרים שנה המשיכה חבורת חסידיו בסאטמר להחזיק את בית מדרשו בעיר, עד אשר עלה בידם להשיבו בשנת תרצ"ד, לכהן ברבנות העיר הגדולה סאטמר.
הגהות בכתב-יד בשולי כמה דפים.
בדפי המגן ובשולי כמה דפים נוספים נרשמו בכתב יד חתימות כמה מתלמידי האדמו"ר רבי יואל מסאטמר: "ליפא שווארץ" [הגאון החסיד רבי חנניה יו"ט ליפא שווארץ, מתלמידי הרבי מסאטמר בשנים קדמוניות, בעל מחבר ספר "המאזרני חי"ל" ומנהל מוסדות "יטב לב ד'סאטמאר" ירושלים]; "אברהם שמחה האלפערט מחוסט"; "יעקב גליקמאן"; "אנטשל שטערן"; "יעקב שטערן"; "מאיר חיים"; "הק' אהרן פריעדמאן"; "אהרן ולדמן" (באותיות לועזיות - Valdman Aron), ואחרים.
[2], קד, [1] דף. חסר דף [3] בראש הספר וחמישה דפים אחרונים (פרענומעראנטן). 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. שליש תחתון של דף השער קרוע וחסר, עם פגיעה במסגרת ובטקסט (גם מעבר לשער). הדבקות נייר לחיזוק. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.