שני פריטים העוסקים בפולמוס נישואיו של מנהיג "נטורי קרתא" רבי עמרם בלוי (בלויא):

1. מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של ראב"ד ה"עדה החרדית" הגאון רבי פנחס אפשטיין, אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. מכתב חריף המספר על השתלשלות הפולמוס והחרם שהוטל על מנהיג "נטורי קרתא" רבי עמרם בלוי בגין נישואיו עם הגיורת רות בן-דוד, בניגוד לדעת הבי"ד, גירושו מירושלים לבני-ברק והאיסור שהוטל עליו לשוב ולהתגורר בירושלים. ירושלים, י"ט אלול תשכ"ה [1965].

2. "קונטרס – חלק ב – תשובה בהלכה של הרב... רבי עמרם ברש"י בלויא שליט"א, שכתב להשיב לאחד היראים בברוקלין שבאמריקה, אודות טועה אחד שכתב שבית דין של זמנינו כוחו יפה כמו בית דינו של רבן גמליאל". בני-ברק, ג' ניסן תשכ"ו [1966]. חמישה עמודים (מודפסים במכונת כתיבה), בהם מוכיח רבי עמרם בלוי על פי הש"ס והראשונים כי אין כוח בידי בית דין של זמננו – בית דין של הדיוטות, לעקור מצות "לא תעשה" מן התורה. הקונטרס לא הופץ ברבים ונשמר בסוד כדי לא לעורר מחדש את הפולמוס.

רבי עמרם בלוי (תר"ס בערך-תשל"ד), מנהיג פלג "נטורי קרתא", ואחיו הצעיר של רבי משה בלוי מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. עמד במרכזה של אחת הפרשיות שהסעירו את הציבור החרדי בירושלים, שנגרמה בעקבות נישואיו לגיורת רות בן דוד. רבי עמרם, שהיה אז אלמן קרוב לגיל שבעים, עמד לשאת את רות, גיורת צרפתיה, הצעירה ממנו ביותר מעשרים שנה. רות בן-דוד (לשעבר: מדלן לוסט פיריי) נולדה בצרפת להורים קתולים, היתה בעלת תואר בהיסטוריה ובגיאוגרפיה. השתתפה בפעילות המחתרת האנטי-נאצית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השניה. בגיל 31 התגיירה בפריז ומאוחר יותר עלתה לישראל. בן דוד היתה מעורבת בפרשת הסתרת הילד יוסל'ה שוחמכר והברחתו לחו"ל. באותה תקופה התוודעה רות אל ציבור "הישוב הישן" וחפצה להצטרף לקהילה סגורה זו ולהינשא לרבי עמרם בלוי. הדבר גרר התנגדות חריפה בקרב אנשי נטורי-קרתא והעדה-החרדית. תלמידיו ובניו של רבי עמרם ראו בנישואין לרות בן דוד פחיתות כבוד למעמדו. רבני העדה-החרדית התנגדו לנישואיו גם מסיבות הלכתיות של נישואי צעירה לזקן, וגם מחשש ל"חילול השם". הרחוב החרדי סער, מודעות וכרוזים התפרסמו בחוצות ירושלים, והעיר היתה כמרקחה. בסופו של דבר לאחר יותר מחצי שנה של פולמוס סוער, ולאחר שהוטל על רבי עמרם חרם, נישאו השנים בעיר בני ברק באלול תשכ"ה. בעקבות זאת נאלץ רבי עמרם בלוי לעזוב את עיר הולדתו ירושלים ולהעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק. לאחר שנים הוציאה רות בן דוד-בלוי את ספרה רב-המכר "שומרי העיר" (ירושלים 1979), בו סיפרה על פרשה כואבת זו.

2 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף של כ-380 מכתבים שנשלחו אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. מרביתם נשלחו מירושלים, שנות התש"י-תש"ל [שנות ה-50-70]. רובם בלשון הקודש ומיעוטם ביידיש.

המכתבים מאת רבנים, אדמו"רים, דיינים, חסידים ומקורבים, מאנשי-מעשה ונקיי-הדעת שבירושלים וארץ ישראל, ומאת אגודות, ארגונים, ישיבות ומוסדות תורה וחסד בארץ ישראל.

מכתבים בחתימותיהם וחותמותיהם של הרבנים והמוסדות, חלקם על ניירות מכתבים רשמיים. מרביתם כתובים בכתב יד וחלקם מודפסים במכונת כתיבה. בשולי רבים מהם נוספו מכתבי-המלצה מרבנים שונים. בשולי כמה מהמכתבים רישומים וחותמות של מזכירות האדמו"ר, עם קיצור תוכן הבקשה.

מרבית המכתבים עוסקים בבקשת סיוע ותמיכה כספית, או קבלות ואישורים על קבלת כספי צדקה שנשלחו מאת האדמו"ר מסאטמר. רבים מהמכתבים כוללים ברכות שנה טובה ו"כתיבה וחתימה טובה"; ברכות לרגל חגי ומועדי ישראל; הזכרת שמות לברכה לפרנסה, בריאות ונחת מהילדים; שאלות בהלכה ודברי תורה; עסקנות וצרכי הכלל; יישוב פולמוסים ומחלוקות; ועוד.

האוסף כולל בין היתר, מכתבים מאת הרבנים: • דיין הבד"צ רבי ישראל יצחק הלוי רייזמאן; • דיין הבד"צ רבי אליהו זלאטניק; • האדמו"ר ממטרסדורף רבי ישראל טויסיג בעל ה"בית ישראל"; • האדמו"ר רבי נפתלי מרדכי שמרלר (פרימישלאנר רבי), עכו; • המו"צ רבי שלום הלוי אייזען; • המגיד רבי שבתי יודלביץ; • רבי שניאור זלמן וועבר; • המקובל רבי יהושע שהרבני; • המקובל רבי יצחק וויינגרטן; • המקובל רבי משה יאיר וויינשטוק; • הרב מרוסטוב ומז'יבוז' רבי ברוך דרוביטשער; • "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון יאדלער ובנו רבי חיים יאדלער; • רבי משה יהושע לנדא ראש ישיבת "שאגת אריה"; • רבי אהרן קאצינעלבויגן ראש ישיבת "תורה ויראה"; • רבי אפרים זלמן היילפרין; • רבי שלמה זלמן בריזל; • רבי אברהם אהרונוביץ; • רבי יעקב משה קרעמער; • רבי חיים יעקב קלפהולץ; • רבי יצחק אריאלי בעל "עינים למשפט"; • האדמו"ר מקומרנא רבי שלום סאפרין; • רבי יצחק דוד שאג-צוובנר; • רבי הלל שלעזינגער מהנהלת "העדה החרדית"; • מזכיר "העדה החרדית" רבי יוסף שנברגר; • רבי גרשון שטמר; • רבי יוסף הופמן; מנהיג חוג "נטורי קרתא" רבי עמרם בלוי; • רבי ישעיה נפתלי חנון; • הרבנית יהודית אשכנזי אלמנת הגה"צ רבי מתתיהו אשכנזי; • רבי מרדכי דוד דייטש; • רבי שמואל שמעלקי הלוי איש הורוויץ; • רבי אברהם הלוי איש הורוויץ; • רבי פנחס הלוי הורוויץ; • רבי אברהם משה קירשנבוים ובנו רבי ישראל שמעון קירשנבוים; • רבי משה אברהם שטיינמעץ; • רבי מרדכי הרשטיק; • רבי זיידיל שפירא; • ראש ישיבת המתמידים רבי שמעון רוזנברג; • הרבנית לאה שינקר "אלמנת הרה"צ ר' מנחם מענדל זצ"ל, נכדת הגרי"ח זוננפלד זיע"א ונכדת הגרי"ז סלנט זיע"א"; • רבי מרדכי אהרון שיינברגר; • רבי משה יהושע אייזנבאך; • רבי בעריש זאלץ מצפת ובנו רבי יעקב; • רבי משה חיים שטראלי מבני ברק (מתלמידי ה"קדושת יו"ט" מסיגט); • רבי פנחס מרדכי זינגר; • רבי משה מאנדרער; • רבי ישראל שמעון חשין; • רבי שמחה בונם דוד סופר; • רבי נתן אהרן מושקוביץ; • רבי אברהם מרדכי קליערס; • רבי יפת מוגרבי; • רבי יוסף אשר הלוי פולק; • רבי יוסף הלוי צימרמן; • רבי חנני' יו"ט ליפא שווארץ; • הרה"ח רבי עקיבא יוסף אייזנבאך; ורבים נוספים.

בנוסף, מופיעים באוסף מכתבים מאת ישיבות, מוסדות וארגונים: • "אחוד הישיבות בארץ ישראל"; • ישיבת "שאגת אריה"; • ישיבת "לפלגות ראובן"; • "הנהלת העדה החרדית (הספרדית) של בני עדות המזרח"; • "מרכז להצלת היהדות בכל השטחים"; • "מפעל עזרה לנצרכים"; • "ישיבת המתמידים"; • כולל "שומרי החומות"; • "מפעל לקליטת ילדי העולים"; • "ליגה להצלת ילדי ישראל מן השמד"; • "תלמוד תורה וישיבת קרית ספר ובית התבשיל"; • "בית המדרש תפארת צבי"; • "בית הכנסת דחסידי ותלמידי סטמר" בבני ברק, מפעל "אור החיים"; • "ישיבת הבחורים ובית התבשיל 'תורה ויראה'"; • ישיבת "רבנו חיים יוסף"; • ישיבת "מאור תורה"; • ישיבת "עטרת ירושלים"; • ועוד.

כ-380 דפים (חלקם על נייר מכתבים רשמי או אגרות דואר אוויר). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.