ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. שני חלקים בשני כרכים.

מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול.

מהדורה שניה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב, כי אמנם "אאזמ"ו זלל"ה המחבר העלים שמו הקדוש בשער הספר וטמנו ברמז [=בראשי התיבות בכותר הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים], כאשר יצא לאור בחיים חיותו... עם כל זה אמרתי אבוא במגלת ספר... מי ומי הוא המחבר הקדוש למען ידעו דור אחרון לעורר שפתי ישנים בזכרון שמו הקדוש, ויהיו שפתי צדיק דובבות לעורר רחמים וחסדים מברכה העליונה...".

עותקים מיוחסים: 

בדף השער של חלק ב', רישום בעלות (בעפרון) של האדמו"ר מבורשא רבי חיים בן ציון הגר: "שייך להרב הח' ומפואר מו"ה חיים בן ציון האגיר נ"י בן יקר להרה"צ הקוה"ט מרן מוהר"פ מבארשא" – האדמו"ר רבי חיים בן ציון הגר מבורשא (נספה בשואה תש"ד), אדמו"ר בסיגט על מקום אביו האדמו"ר רבי פנחס הגר אב"ד בורשא (בן ה"אמרי ברוך" מוויז'ניץ), וחתן האדמו"ר רבי יחיאל אשכנזי מאלעסק-ארה"ב.

בשער חלק ב' מופיעות גם חותמות: "יצחק ה"ק קליין מחבר ספרי אהל יצחק עשרה חלקים ראב"ד בעיר סאטמאר" - הגאון רבי יצחק קליין (תרכ"א-נספה בשואה), נולד בעיירה טאב לאביו רבי ישראל קליין. למד בישיבת ה"שבט סופר" בפרשבורג ובישיבת רבי אליעזר זוסמן סופר בפאקש. חתן רבי חיים פרידריך אב"ד טורץ. בשנת תרס"ב התמנה לדומ"ץ בקהילת הסטטוס-קוו בסאטמר, ובסמיכות למלחמת העולם הראשונה התמנה לראב"ד. ערך והדפיס במשך שנים רבות את כתבי עת התורניים "אהל יצחק", "מגד ירחים" ו"המגיד", בהם לקחו חלק רבנים ותלמידי חכמים חשובים. מחבר "זכרון ישראל" (סאטמר, תרע"ב), "ברכת אברהם" (טארנא, תרצ"ד-תרצ"ה), "קול חתן" (סאטמר, תרצ"ז), ועוד.

בשער חלק א' ובכמה מדפי הספר, חותמות בעלות של הגאון רבי שמעון זאב מילר אב"ד אראד: "שמעון זאב מיללער אב"ד דקה"י אראד יצ"ו", ושל אביו השו"ב רבי צבי משה מילר: "צבי משה מיללער שו"ב"; "צבי משה מיללער שו"ב דק"ק שאמקאטא – מארע". הגאון רבי שמעון זאב מילר אב"ד אראד (תרע"ח-תשמ"ו), מתלמידי ישיבות האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בקראלי ובסאטמר (האדמו"ר אמר עליו פעם: "דער אראדער רב כבר היה ת"ח מופלג בעת שלמד אצלי בימי בחרותו"). לאחר השואה כיהן ברבנות שאמקוט, ובהמשך מונה לאב"ד אראד. בשנת תשכ"ג היגר לארה"ב, שם מינהו רבי יואל מסאטמר לר"מ בישיבה ובראש כולל להוראה. מחבר ספר "שפתי שמעון". אביו, רבי צבי משה מילר מטארנא, מחסידי ה"דברי חיים" מצאנז ושו"ב בקהילת שאמקוט. האדמו"ר רבי יואל אב"ד סאטמר החשיבו מאד כבר-סמכא בהלכות שחיטה ובחירת שוחטים (ראה אודותיו בהקדמת ספר "שפתי שמעון", ניו יורק תשנ"ה, מאמר לתולדות המחבר בראש הספר, עמ' י-יא).

שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [1], ב-קפג, [1]; חלק שני: [1], קסא, [1] דף. 23.5-24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים משוקמים בשולי כמה דפים. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה לחלק א. כריכה מקורית לחלק ב, עם שדרה ופינות מעור, בלויה מעט.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

ספר שאלות ותשובות אבני צדק, על ד' חלקי שו"ע, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"). לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ה-תרמ"ו 1885-1886. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. 

הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו הוא מספר שסביו מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס – "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה. מהר קח לך עת ועונה, להביא ס' שו"ת 'אבני צדק' לביהד"פ ראשונה, ואת ספר 'רב טוב' באחרונה, ידעתיך למשכיל ואיש תבונה, ותעשה רצוני בלי תפונה, לתקן בכל מקום שצריך תקנה...".

הגהות בכתב-יד בשולי כמה דפים (כנראה בידי מספר כותבים שונים).

חותמות בשער חלק א: "דוד יודא פריינד אבדק"ק סאסרעגן" – הגה"צ רבי דוד יהודה פריינד (נפטר תשמ"ה), חתן האדמו"ר מדעעש הגאון רבי יחזקאל פאנעט, ותלמידם של הגה"ק רבי שאול בראך אב"ד קאשוי והגה"ק בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. שימש בתחילה כראש ישיבה בדעעש, ובהמשך התמנה ל"רב צעיר" לצד אביו בסאסרעגען (סאסרגן). לאחר מכן כיהן כרב "קהילת היראים" בבוקרשט. שרד את השואה, ונשא בזיוו"ש את אחות האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן. עלה לארץ וכיהן כרב בנתניה ולאחר מכן בירושלים. מחבר "אלופי יהודה".

חותמות נוספות של רבי "דוד גדלי' שו"ב".

שני חלקים בשני כרכים. • חלק א (אורח חיים ויורה דעה): [4], מח; ח, נז-פ דף. • חלק ב (יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, עם קצת חידושים על קידושין): [3], פא-קנד דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים, בהם קרעים חסרים וקרעים ארוכים לרוחב הדף, עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. חותמות. כריכות חדשות, תואמות.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

ספר מנחם ציון, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל מרימנוב, שנלקטו ונכתבו על ידי תלמידו המובהק האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל ה"מראה יחזקאל". למברג (לבוב): דפוס U. W. Salat ויעקב משולם ניק, תרל"ח 1878. עם הסכמות האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט והאדמו"ר רבי מנחם מענדל פאנעט אב"ד דעעש.

ספר סגולה – בשער הספר מובאת ברכת האדמו"ר מדעעש (בן המחבר בעל ה"מראה יחזקאל"): "ויה"ר שיתעורר זכות אאמו"ר שישפיע לנו ולכל מי שיקנה הספר הזה שפע ברכה והצלחה וכל טוב, אמן". ברכה זו מובאת בנוסח שונה בהסכמתו שמעבר לשער: "כי נודע לכל בעת שכאדמו"ר הנ"ל אמר תורה על פ' המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל ויה"ר שיתעורר הזכות של אדמו"ר להשפיע לנו ולכל ישראל השפעות טובות בני חיי ומזוני".

האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט כותב בהסכמתו: "וזכות אדמו"ר יגן עלינו ועל כל מי שיקנה הספר הזה הקדוש שיפתח לו מן השמים שפע ברכה והצלחה בני חיי ומזוני".

מובא בשם הרה"ק רבי יצחק הורוויץ מסטיטשין, כי "רוב הספר מנחם ציון מהרה"ק מרימנוב זצ"ל נסוב על פרשת המן, משום שהרב הקדוש מרימנוב הרבה להתפלל על הפרנסה בעד כלל ישראל" (החכמה מאין, בני-ברק תשנ"ו, עמ' פז). עד היום פוקדים אנשים מרחבי העולם את קברו של הרבי מרימנוב, בתפילות על הפרנסה.

[42] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע חסר קטן בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בנייר דבק. חותמות. כריכה חדשה. במפעל הביבליוגרפיה נכתב כי הספר כולל שני דפי שער. בעותק שלפנינו דף שער אחד בלבד (כך גם בעותק המופיע בקטלוג הספריה הלאומית).

ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, מהדורא קמא על שו"ע אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב – גיסו ומחותנו של בעל ה"ייטב לב" מסיגט. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ג [1893]. מהדורה ראשונה.

בראש הספר, הסכמת חתן המחבר, האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, הכותב כי הספר יביא ברכה לביתם של הקונים: "ואת אחי אנכי מבקש... ולהביא ברכה לתוך בתיהם ויקחו את הספר בכסף מלא... וזכות מר חותני המחבר... יגן עלינו להתברך ממעון הברכות ושובע שמחות". בהמשך נדפסו הקדמת בן המחבר רבי אשר אנשיל אשכנזי (חתן האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלעסק), והקדמות נכדי המחבר רבי צבי הירש ורבי ישראל אשכנזי.

המחבר, הגאון רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (תק"ע בערך-תרמ"ב), בנו של האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת, וחתן-חתנו של רבו המובהק הגאון רבי יעקב מליסא בעל ה"נתיבות המשפט" וה"חוות דעת". בתו הרבנית חנה טייטלבוים נישאה לבן-דודה האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר (שנקרא על שמו). הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן אמר על פסקי המחבר: "כאשר הוא פוסק כן פוסקים בשמי מרום". באחת מתשובותיו כותב המהרש"ם מבערז'אן (תלמידו המובהק של רבי יואל אשכנזי), שכל ההיתרים והקולות של המחבר, הם ממה שקיבל מרבו ה"חוות דעת". האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, נכדו של המחבר, כותב בהסכמתו למהדורת תשל"ד: "כי בודאי יהי' ספר חשוב כזה מגאון וצדיק מדור הקודם, ברכה בתוך ביתו של אדם".

[5], ב-ק דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים קלים בשוליים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות כמה דפים. כריכה חדשה.

ספר "עצי חיים" על התורה וספר "עצי חיים" על המועדים, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט:

1. ספר עצי חיים על התורה, שני חלקים - חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.

הספר יצא לאור ע"י חתן המחבר, הגה"ק רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם אב"ד סלאטפינא, בעזרת קרובו (אחיין המחבר), הרה"ג רבי יקותיאל יהודה גרוס דומ"ץ בסיגט (מלפנים אב"ד ברבשט). בראש הספר הקדמת "בני המחבר הקדוש" [שנכתבה כנראה ע"י חתניו הגדולים, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מצ'ישינוב ורבי יקותיאל יהודה הלברשטם האדמו"ר מקלויזנבורג], בה הם מברכים את גיסם [בן המחבר] לרגל עלותו על מקום אבותיו בכס רבנות סיגט: "תודה וברכה לאנשי עיר סיגוט... אשר קבלו אליהם באהבה כאיש אחד בלב אחד את כבוד גיסנו הבן יקיר בחור כארזים חריף ובקי כש"ת מו"ה יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א, למלאות מקום אבותינו הקדושים" [בן המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה תש"ד), שעלה בגיל 14 לכהן על מקום אביו].

[3], ב-קכז; [2], ב-נ דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכה מקורית, עם שדרה ופינות מעור, בלויה ופגומה מעט.

2. ספר עצי חיים על המועדים. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה.

דרשות לראש השנה, שבת תשובה, יום הכפורים, סוכות, חנוכה, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח ושבועות. בראש הספר הקדמת בן המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה תש"ד), שבה כותב: "אחלה בזה את אנשי ידידנו נ"י שיביאו ברכה לתוך ביתם ויקנו את הספר הקדוש בכסף מלא... שישאו ברכה מן השמים, להתברך בכפלים, ועינינו תחזנה בבנין ציון וירושלים...".

[3], ב-קנח דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אצל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מרמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.