מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
ספר ויואל משה, לבאר דיני השלש שבועות, שנאמרו בנביאות, בעניני קץ הישועות, גם לבאר דיני מצות ישיבת אה"ק וכל המסתעף בענינים אלו להלכה ולמעשה, אשר אספתי ולקטתי... הק’ יואל טייטלבוים. ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תש"כ [1959]. שני שערים (הראשון מקוצר).
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. במהדורה הראשונה נדפס רק מאמר "שלש השבועות", ובו קפ"ה סעיפים, שבהם שוטח המחבר את התנגדותו היסודית למדינה הציונית ומברר ודן באיסור ההלכתי להקמת שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל לפני ביאת משיח. בפתח הספר הקדמה ארוכה מאת המחבר.
אל מהדורת הספר הבאה (תשכ"א) נוספו שני מאמרים חדשים - מאמר "ישוב ארץ ישראל", על מצות יישוב ארץ ישראל בימים אלה; ומאמר "לשון הקודש", כנגד השימוש בשפה העברית המודרנית.
[5], ו-רעא עמ’. 23 ס"מ. מצב טוב. כריכה מקורית.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
קונטרס על הגאולה ועל התמורה, לקט מתוך דרשות שנאמרו "מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] שליט"א, אב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו". ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967].
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, מנסח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב".
החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (אודותיה התבטא פעם, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).
[3], ד-רט, [1] עמ'. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כריכה מקורית, בלויה מעט.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
אוסף של ארבעה פריטי דפוס העוסקים בכשרותם של "אתרוגי שביעית" – פולמוס הלכתי שעורר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר נגד שימוש באתרוגי ארץ ישראל בשנת השמיטה:
1. כרוז מודפס, מטעם הנהלת קהילת "קהל יטב לב דסאטמאר" בברוקלין, המודיע לאנ"ש חסידי סאטמר על האיסור להשתמש באתרוגי ארץ ישראל של שנת שביעית – "בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א... חלילה לשום ישראל כשר ליקח מאלו האתרוגים". [ברוקלין], כ"ו תשרי תשי"ב [1951]. [1] דף. 28 ס"מ.
2. "קונטרס שלש תשובות", מאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ברוקלין, ניו יורק, דפוס האחים טברסקי, תשי"ג [1953]. מהדורה ראשונה. בראש הקונטרס הקדמת המו"ל, המשב"ק הרה"ח ר' אפרים יוסף דוד אשכנזי. שלוש תשובות בענין אתרוגים שגדלו בארץ ישראל בשנת השמיטה ע"פ היתר מכירה. בחיבור פוסק המחבר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר באופן נחרץ כי אסור לקנות אתרוגים אלו ואין לברך עליהם, והמברך בהם אינו יוצא ידי חובת מצוה וברכתו לבטלה. [3], ד-צד עמ'. חתימות ר' "בן ציון דוד בריעף" בדף המגן. כריכה מקורית.
3. ספר קשת גבורי כח (קונטרס ארבעה ושלושים מהסדרה "צבי חמד"), עם קונטרס "שוב אשיב", מאת רבי צבי הירש פרידמן רב ואב"ד בברוקלין. ברוקלין, ניו יורק, ועד להפצת כתבי יד של אדמו"ר בעל צבי חמד, [תשט"ז 1956]. בחיבור שלפנינו מוכיח המחבר הגאון רבי צבי הירש פרידמן את האיסור לברך על אתרוגי שביעית, ומצטט מתוך דברי רבו ב"קונטרס שלוש תשובות". חיבור זה נכתב בתגובה לספר "תורת השביעית" (ניו יורק, תשט"ו), שחיבר ראש ישיבת "תורה ודעת", רבי אלעזר כהנוב, בו הוא חלק על פסקו של האדמו"ר מסאטמר, והוכיח מתוך דברי הפוסקים שאתרוגי שביעית מותרים וניתן לברך עליהם בחג..
הקדשה בכתב-יד המחבר בדף המגן הקדמי: "הרבה תורה למדתי... ויותר... מאת הרב ר' ישכר דוב בן שלמה ע"ה" [רבי ישכר דוב ברגמן, תרע"א-תשמ"ד, שעמד בראש הוועד להפצת כתבי היד של המחבר בעל "צבי חמד". המחבר, רבי צבי הירש פרידמן (תר"מ-תשכ"ט), בנו של רבי מנשה שמחה אב"ד סאבראנץ. מתלמידי ה"ערוגת הבושם" מחוסט ומתלמידי ה"קדושת יו"ט" בסיגט. חתן הרה"צ ר' זאב וולף ציטרון אב"ד דאראג; שימש בצעירותו כחברותא בלימוד לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. הגיע לארה"ב בשנות התר"צ, והדפיס עשרות קונטרסים חריפים בפולמוסי הלכה שונים]. [3], ד-צו עמ'. כריכה מקורית.
4. "מלחמת מצוה", מאת רבי יצחק יחיאל הכהן גרוס בעל "אגרת לנבוכים". ירושלים, דפוס "חורב", תשי"ט [1959]. בחיבור שלפנינו, יוצא המחבר בחריפות נגד השגות "המערער" רבי אלעזר כהנוב בספרו "תורת השביעית" (ניו יורק, תשט"ו), ומצדיק את דברי האדמו"ר מסאטמר שאוסר לברך על אתרוגי ארץ ישראל של שנת השמיטה. [7], ו-נא, [1] עמ'. כריכה חדשה.
סה"כ: 4 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
אוסף גדול של ספרים וקונטרסים (חלקם כרוכים יחד) מתורת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר - אשר נלקטו, נאספו ונדפסו ע"י חסידיו ותלמידיו: "חידושי תורה" על חמישה חומשי תורה ומועדי השנה, ועל סוגיות הש"ס והמועדים, שהשמיע האדמו"ר בהזדמנויות שונות במהלך השנים תש"י-תש"כ; וליקוטי אגרות של האדמו"ר. ברוקלין וירושלים, תשט"ז-תשע"ז [1956-2017].
• "חידושי תורה שנשמעו ממרן הגה"ק אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור בברוקלין בשנת התשט"ז" – חידושים על חמשה חומשי תורה ועל מועדי השנה. שני כרכים של המהדורה ראשונה - ירושלים, תשט"ז [1956].
• "קונטרס חידושי תורה, שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמר, מו' לחודש תמוז תשי"ט עד ז' מנחם-אב תשי"ט בארצה"ק ת"ו – מפ' בלק עד פ' דברים. יצא לאור ע"י חסידי סאטמר בבני-ברק". ברוקלין, הוצאת "ירושלים".
• "קונטרס מאר"י ט"ב, תוכן הקונטרס הוא מה שהשיב... כ"ק אדמו"ר מרן יואל טייטלבוים.... לאחד מתלמידיו [ר' צבי פנחס מאשקאוויטש]... בשאלה... האם בנות ישראל שהיו עצורות במחנות העבודה תח"י שלטון הנאצים... נדונות כשבויות מדין התלמוד ואסורות לכהנים, או שונות מצבן ממצב שבויות בתקופת התלמוד ומותרות לכהנים...". ירושלים, דפוס התחיה, תשכ"ב [1962].
• "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו", "קונטרס ב' - פסח ושבועות". ברוקלין, תשכ"ג [1963].
• "דברי פתיחה אשר דרש כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א לפני בחורי הישיבה 'תורה ויראה' בשנת בשנת תשכ"ג – נרשם מפי השמועה". ברוקלין, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ג [1963]. • שלושה קונטרסים – "חידושי סוגיות מאת כ"ק אדמו"ר הגה"ק רשכבה"ג מרן מסאטמאר שליט"א" – "נרשם מפי השמועה ויוצא לאור ע"י תלמידו וש"ב הק' צבי הירש מייזליש": קונטרס א סוגיא דקנין פירות / קונטרס ב סוגיא מעות קונות / קונטרס ה סוגיא פרוזבול. ברוקלין, תשכ"ד-תשכ"ו [1964-1969].
• שלושה כרכים - "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א, אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו": קונטרס א – חידושי תורה על חומש בראשית (ברוקלין, תשכ"ג); קונטרס ב – חידושי תורה על חומש שמות (ברוקלין, תשכ"ג); קונטרס ד – חידושי תורה על חומש במדבר (ברוקלין, תשכ"ז).
• "פרי תמרים", קובץ חידושי תורה מאת רבני ודייני וראשי ישיבות ואברכי כוללים של חסידות סאטמר. קובץ שני, שבועות תשל"ח. יוצא לאור ע"י קהל יטב לב דסאטמאר. ברוקלין, דפוס סענדר דייטש, תשל"ח [1978].
• "ספר דברי יואל – מכתבים, חלק ראשון". יצא לאור "תוך שנה ראשונה להסתלקותו של רבינו זצ"ל ע"י עבדו ש"ב ששימשו בקודש ועמד לימינו קרוב ליובל שנים, אפרים יוסף דוב אשכנזי. ברוקלין, "ירושלים", תש"מ [1980].
• "ספר אגרות מהרי"ט... אגרות שנכתבו... ע"י רבינו הקדוש... מרן יואל טיייטלבוים... חלק מהם נדפסו כאן לראשונה מכתי"ק...". קרית יואל, דפוס מזל, תשס"א [2001].
• "ספר אגרות מהרי"ט, חלק שני... אגרות שנכתבו... ע"י רבינו הקדוש... מרן יואל טיייטלבוים... ונדפסו כאן לראשונה מכתי"ק...". קרית יואל, דפוס מזל, תשע"ז [2017].
16 כרכים וחוברות (חלקם שכפול סטנסיל של הדפסה במכונת כתיבה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חתימות וחותמות. כריכות ישנות וחדשות.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
אוסף גדול של 73 קונטרסים – חידושים על התורה והמועדים, שהשמיע האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר במהלך השנים תשט"ז-תש"כ, ואשר נלקטו, נאספו ונדפסו ע"י חסידיו ותלמידיו. ירושלים, בני-ברק וברוקלין, תשט"ז-תש"כ [1955-1960].
הקונטרסים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל. הקונטרסים נשלחו אל החסידים והתלמידים המנויים ברחבי הארץ והעולם, ועל רבים מהם מופיעים חותמות ובולי-דואר, וחתימות ורישומים שונים. לפנינו הקונטרסים המקוריים, מההדפסה הראשונה של הקונטרסים הבודדים שנמכרו בשעתו. בהמשך זכו "חידושי תורה" אלו להדפסה חוזרת שהופצו בכרכים שלמים, ואף להדפסה של מהדורות צילום חוזרות (ראה פריט קודם).
האוסף שלפנינו כולל: "חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר, גאב"ד דפעיה"ק ירושלם תובב"א על שלחנו הטהור בברוקלין" בשנים תשט"ז-תשי"ט. ירושלים, כסלו תשט"ז – טבת תשי"ט [1955-1959] - • 30 קונטרסים משנת תשט"ז [קונטרסים על החגים חנוכה, פורים ופסח, ועל פרשות השבוע: וירא, חיי-שרה, תולדות, ויצא, וישלח, מקץ, שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה-תצוה, כי-תשא, ויקהל-פקודי, ויקרא, צו, שמיני, תזריע-מצורע, אמור, בהר-בחוקותי, במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח); • 19 קונטרסים משנת תשי"ז [קונטרס על ראש השנה (שבת שובה) ושבועות, וקונטרסים על פרשות השבוע: נח-לך, וירא-חיי שרה, תולדות-ויצא, וישלח, וישב-מקץ-ויגש-ויחי, שמות, אחרי-קדושים, בלק, פנחס מטות-מסעי, דברים, ואתחנן, שופטים, כי-תצא, כי-תבוא, נצבים-וילך; • 6 קונטרסים משנת תשי"ח [קונטרס יום הכפורים וקונטרס מוצש"ק וישב (אור ליום כ"א כסלו), וקונטרסים על פרשות השבוע: וארא, בא-בשלח-יתרו, ויקרא-צו, שמיני-פרשת פרה; • 7 קונטרסים משנת תשי"ט [שני קונטרסים לראש השנה, וקונטרסים לפרשות השבוע: בראשית-נח, לך לך-וירא, חיי-שרה-תולדות-ויצא, וישלח-וישב, ויחי]. האוסף כולל גם: • קונטרס חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר – מ-ו' לחודש תמוז תשי"ט עד ז' מנחם-אב תשי"ט בארצה"ק ת"ו" – יצא לאור ע"י חסידי סאטמאר, בני ברק, כ"א כסלו תש"כ; • 11 קונטרסים משנת תשי"ז – "חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר – נעתק ע"י תלמידיו, ברוקלין, ניו –יארק" [קונטרס מוצש"ק וישב ליום כ"א כסלו סעודת הודאה וקונטרס ערב ומוצאי יום הכפורים, וקונטרסים לפרשות השבוע: בראשית, תולדות, ויצא, וישלח, מקץ-ויגש, שמות, וארא, בא, בשלח].
74 קונטרסים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. רישומים, חתימות וחותמות.
