ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, וביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל. הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל שטיין, משה בר"י ציקור מלאשצוב ושאול משה גאלד שטיין, [תקע"ח 1818].
בעמוד האחרון של הספר: הסכמת רבי יוסף קאצינלבוגן אב"ד הרובשוב ואוסטילא.
חותמות "צבי משה מיללער שו"ב דק"ק שאמקאטא-מארע" [שוחט מפורסם באזור סאטמר, אשר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר החשיבו מאד. ראה אודותיו בהקדמת ספר "שפתי שמעון" מאת בנו רבי שמעון זאב מילר אב"ד אראד, בתולדות המחבר, עמ' י-יא].

קכו דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. הדבקות נייר בדף השער ובדפים נוספים (המסתירים מקצת מהטקסט בדף השער), בחלקם על הטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים. כריכה חדשה.

ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וולף מז'יטומיר. [קוריץ, אחרי תקנ"ח 1798. מהדורה שניה – חסר שער והקדמה].
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר – הרה"ק רבי זאב וולף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וולף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
חתימות בכתב-יד בדף השער, בדף פ/2 ובדף האחרון: "שלמה באא"מ המנוח מו"ה אלי' שמחה זללה"ה מסקווירא". הגהה ארוכה בכתב-יד בדף קה, ותיקונים קטנים במספר דפים נוספים.

רס דף. חסרים [2] הדפים ראשונים. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים גדולים וקשים, כהים במיוחד. בלאי. סימני עש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים, וקרעים חסרים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט בדף האחרון. כריכת עור חדשה.

בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140.

אוסף מהדורות של הספר הקדוש "תולדות יעקב יוסף", פירוש על התורה בדרך החסידות, מאת הרה"ק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב", והראשון להפצת תורתו ברבים:
1. ספר תולדות יעקב יוסף. לבוב, דפוס פנחס משה באלבאן, [תרי"ח] 1858. חותמת רבי "אהרן ארי' לייפער חופק"ק טעמעשוואר" (ממשפחת אדמו"רי נדבורנה–קרטשניף. אדמו"ר בטמשוואר, ולאחר השואה המשיך לכהן כאדמו"ר מטמשוואר בירושלים).
2. ספר תולדות יעקב יוסף. לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרכ"ג] 1863.
3. ספר תולדות יעקב יוסף. וורשא, דפוס שלום שכנא מונק, תרמ"א [1881].
4. ספר תולדות יעקב יוסף. פשמישל, דפוס אמקרויט עט פריינד, תרס"ט [1909].
5. ספר תולדות יעקב יוסף. [לנדסברג], דפוס כתר [מדפוסי שארית הפליטה בגרמניה], [תש"ט/ תש"י 1950, בערך].

ספר "תולדות יעקב יוסף" – הספר החסידי הראשון שהובא לדפוס. מחברו הוא הגאון המקובל רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה (נפטר תשרי תקמ"ב), מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב", ראשון מפיצי דרך החסידות. ספר זה הוא המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט, ובו מביא המחבר בלמעלה מ-280 מקומות דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספר הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספר זה אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו, כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר על הספר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים[!]. הסבא-קדישא משפולי היה מייעץ כסגולה להניח את הספר הקדוש תחת מראשותיו של חולה (לישרים תהלה).
ספריו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות", הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי". חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים[!].

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספרי בעל ה"הפלאה", מאת הגה"ק רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, מהדורות ראשונות שיצאו בימי חייו של המחבר. "ספר כתובה" על מסכת כתובות, וספר "המקנה" על מסכת קידושין. שני ספרים בשני כרכים:
• ספר כתובה, "והוא חלק אחד מן ספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" על מסכת כתובות. אופיבאך (אופנבך על המיין), דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפרשבורג, [תקמ"ז 1787].
• ספר המקנה, "והוא חלק שני מספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" על מסכת קידושין. אופיבאך, דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפ"ב, תקס"א [1801].

מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה), בעל ה"הפלאה", היה תלמידו של "המגיד ממזריטש", יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג. כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ. בשנת תקל"ב החל לשמש ברבנות פרנקפורט דמיין, שם כיהן למעלה משלושים ושלוש שנים. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר".

שני כרכים. כרך ראשון, ספר כתובה: [1], ו, קפ; [2], ב-פו, [1] דף. 32.5 ס"מ. כרך שני, ספר המקנה: [5], רנו דף. 31.5 ס"מ. כרך ראשון במצב בינוני-טוב, כרך שני במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בכרך הראשון. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט בכרך הראשון, משוקמים בהדבקות נייר, וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים הראשונים בכרך השני, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים בכרך הראשון. רישומי בעלות בדפי השער של שני הכרכים. חותמות. כריכות חדשות.

ספר תשואות חן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי גדליהו מליניץ. [לאשצוב? ללא שם מדפיס, אחרי תקע"ו 1816]. מהדורה שניה.

המחבר, הרב הקדוש רבי גדליהו מליניץ (תצ"ח-תקס"ד), "אור תורתו הופיע בק"ק מרופאליא ובק"ק אוסטריפאליא, ולסוף ימיו תקע אהלו אוהל של תורה בק"ק ליניץ" (מתוך נוסח השער). זכה להסתופף בצעירותו אצל הבעש"ט מספר פעמים, ואף מביא בספרו מדברי תורתו של הבעש"ט ששמע מפיו. היה תלמידו המובהק של רבי אריה ליב ה"מוכיח" מפולנאה, בעל "קול אריה" (מגדולי תלמידי הבעש"ט), וכן קיבל מתורתם של כמה מגדולי תלמידי הבעש"ט. בספר שלפנינו מובאים דברי תורה רבים ששמע מפיהם. המחבר היה ממעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, והוא אחד מהמקורות החשובים ביותר של הספר "שבחי הבעש"ט" (מחברו מרבה להביא דברים שקיבל מרבי גדליהו).
מסופר שהבעש"ט עצמו "כיבדו מאד, אם כי היה רך בשנים כבן שמונה עשרה או עשרים שנה, עם כל זה חלק לו הבעש"ט כבוד גדול כאחד מתלמידיו הגדולים" (נכדו רבי יהושע העשיל ממונסטריץ', בספרו תורת אבות, במאמר ערך אבות). המאמרים בספר שלפנינו נכתבו והובאו לדפוס על ידי תלמידו רבי יהודה ליב מליניץ (בנו של רבי דוב בער מליניץ, מחברו של הספר "שבחי הבעש"ט").

[4], כד, כז-לח דף. 22.5 ס"מ. נייר ירקרק כהה. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים וסימני עש בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.