מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- ספרי (106) Apply ספרי filter
- book (106) Apply book filter
- chassid (99) Apply chassid filter
- מכתבים (30) Apply מכתבים filter
- letter (30) Apply letter filter
- חב (28) Apply חב filter
- חבד (28) Apply חבד filter
- חב"ד (28) Apply חב"ד filter
- chabad (28) Apply chabad filter
- chassidut (28) Apply chassidut filter
- וכתבי (21) Apply וכתבי filter
- יד (21) Apply יד filter
- and (21) Apply and filter
- manuscript (21) Apply manuscript filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- import (19) Apply import filter
- ownership (19) Apply ownership filter
ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. [סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, תקנ"ח 1798. מהדורה ראשונה – עותק חסר].
ספר מאור עינים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח; אנצ' לחסידות, ג, עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. בעקבות הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
מספרים כי במקור היה החיבור רחב היקף פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו בידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים" (הספר שלפנינו), והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד, תחת השם המשותף "מאור עינים". רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס.
גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם החוזה מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא [נכד המחבר] מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים".
עותק חסר. סט, עב-צז, צט-קמו דף. חסרים 9 דפים: [2] דפים בהתחלה (בהם דף השער), ודפים ע-עא, צח, קמז-קס. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. סימני עש. במספר דפים קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בדפים רבים, חיתוך הדפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות. רישומים וחותמות עתיקות. כריכה חדשה.
ספר ישמח לב, דרושי חסידות על אגדות הש"ס, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל. [זולקווא, תק"ס 1800]. בדף השער: "כאשר נדפס בסלאוויטא". מהדורה שניה.
הספר נדפס לראשונה בסלאוויטא בשנת תקנ"ח. יחד עמו נדפס באותה שנה בסלאוויטא גם ספר "מאור עינים" של המחבר. כשנתיים לאחר מכן נדפס ספר "ישמח לב" במהדורה חוזרת, היא המהדורה שלפנינו. במהדורתו השנייה של הספר "מאור עינים" שנדפסה בפולנאה (תק"ע 1810), אוחדו שני הספרים לספר אחד. המאמרים על הש"ס שנדפסו בספר "ישמח לב" צורפו לספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם המשותף "מאור עינים", וכך הדבר ברוב המהדורות שנדפסו לאחר מהדורת פולנאה.
המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח, אנצ' לחסידות, ג', עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
כח דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע בדף האחרון, משוקם בנייר-דבק. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, וביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל. הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל שטיין, משה בר"י ציקור מלאשצוב ושאול משה גאלד שטיין, [תקע"ח 1818].
בעמוד האחרון של הספר: הסכמת רבי יוסף קאצינלבוגן אב"ד הרובשוב ואוסטילא.
חותמות "צבי משה מיללער שו"ב דק"ק שאמקאטא-מארע" [שוחט מפורסם באזור סאטמר, אשר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר החשיבו מאד. ראה אודותיו בהקדמת ספר "שפתי שמעון" מאת בנו רבי שמעון זאב מילר אב"ד אראד, בתולדות המחבר, עמ' י-יא].
קכו דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. הדבקות נייר בדף השער ובדפים נוספים (המסתירים מקצת מהטקסט בדף השער), בחלקם על הטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים. כריכה חדשה.
אוסף מהדורות של ספר ליקוטי תורה, דברי חסידות והדרכות ישרות, מאת האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי, המגיד מטשרנוביל (תק"ל-תקצ"ז):
• ספר ליקוטי תורה. לבוב [למברג], דפוס J.M. Stand, [תרכ"ו] 1865. מהדורה שניה. רישום בעלות בדף השער: "זה שייך לי לשמי הק' משה גרשון ב"ר חיים שליט"א"; "משה גרשון ג"ץ" [רבי משה גרשון גאלדצווייג מצפת ומרבני שיקאגו בארה"ב; מגדולי חסידי באיאן; אוצר הרבנים 15343].
• ספר לקוטי תורה. לבוב, דפוס J.M. Stand, [תרכ"ז] 1867. רישום בעלות (בעיפרון): "שייך למשה נחמי'[ה] קאסיררר".
• ספר לקוטי תורה. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, תרמ"ג 1883.
3 ספרים. גודל ומצב ומשתנים. כריכות חדשות. חותמות ורישומי בעלות בחלק מן הכרכים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר אור המאיר, דרושים ורמזים על התורה, המגילות ומועדי השנה בדרך החסידות והקבלה, מאת האדמו"ר רבי זאב וולף מז'יטומיר. [קוריץ, אחרי תקנ"ח 1798. מהדורה שניה – חסר שער והקדמה].
ספר אור המאיר הוא מראשוני ספרי החסידות ובו דברים בשם הבעל שם טוב. המחבר – הרה"ק רבי זאב וולף מז'יטומיר, היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומקורבם ותלמידם של רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי נחום מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה מקורב גם לרבי פנחס מקוריץ, שהתבטא עליו: "ראיתי כיצד אליהו הנביא מתלווה אליו ומגלה לו את סודה הכמוס של האידרא קדישא". הצדיק ר' ליב שרה'ס התבטא עליו כי "ראה על פניו את צלם אלוקים בשלמות". בשער הספר שלפנינו נכתבו דברים מופלאים בשבחו, ביניהם: "היה דבוק בקונו בכל עתיו ורגעיו בלתי נפרד בהליכה ובישיבה...". הספר נכתב מפיו על ידי תלמידו הרה"ק רבי אליעזר מז'יטומיר בעל "פרקי הנאזר". האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר על הספר כי "כל מה שכתוב בספר הוא מחובת כל יהודי להתנהג כך", ובשמו של האדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלזא נאמר כי: "במה שהשפיעו להמחבר תורה מן השמים, אמר רק שמינית, וממה שאמר שמעו רק שמינית, וממה ששמעו הבינו רק שמינית, וממה שהבין הכותב בעל 'פרקי הנאזר' כתב מזה רק שמינית, וממה שהדפיסו מבינים רק שמינית". רבי זאב וולף נפטר בשנת תקנ"ח, וספרו נדפס סמוך לאחר פטירתו (יתכן שלכך רומז פרט השנה: "והיה מנוחתו כבוד").
חתימות בכתב-יד בדף השער, בדף פ/2 ובדף האחרון: "שלמה באא"מ המנוח מו"ה אלי' שמחה זללה"ה מסקווירא". הגהה ארוכה בכתב-יד בדף קה, ותיקונים קטנים במספר דפים נוספים.
רס דף. חסרים [2] הדפים ראשונים. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים גדולים וקשים, כהים במיוחד. בלאי. סימני עש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים, וקרעים חסרים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט בדף האחרון. כריכת עור חדשה.
בשנים תקנ"ח-תק"ע נדפס הספר במספר מהדורות דומות זו לזו, מהן במספר וריאנטים, ראה: א' טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, עמ' 36-39; י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1140.
ספר אבן פינה, שולחן ערוך אבן העזר, עם פירוש דרישת ארי, מאת רבי אברהם אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. למברג, דפוס רבי שלמה יאריש רפפורט, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ולצדה הסכמת תלמיד המחבר רבי משה טייטלבוים אב"ד שיניווא [בעל ה"ישמח משה"], הכותב על רבו: "...כד הווינא טליא יצקתי מים על ידו ושימשתי אותו בישיבה... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי...".
מחבר הספר, המקובל הקדוש רבי (אברהם) אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמה לספרו "אותות השמים": "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר "אותות השמים": "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "מנעוריו לא מש מתוך אהל של תורה... העמיד תלמידים הרבה... וכל דבריו כגחלי אש ולפידים...". בהסכמה לספר אותות השמים כותב עליו רבי לוי יצחק: "...ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות, ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
חתימות בדף השער: "סענדר בארלאנט"; "סענדיר מקולק"; רישום צנזור בשער, משנת 1837; חותמות שונות בשער ובדפי המגן.
[2], קטו, [3] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים גסים בשולי דף השער ודפים רבים נוספים, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
אוסף מהדורות של הספר הקדוש "תולדות יעקב יוסף", פירוש על התורה בדרך החסידות, מאת הרה"ק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב", והראשון להפצת תורתו ברבים:
1. ספר תולדות יעקב יוסף. לבוב, דפוס פנחס משה באלבאן, [תרי"ח] 1858. חותמת רבי "אהרן ארי' לייפער חופק"ק טעמעשוואר" (ממשפחת אדמו"רי נדבורנה–קרטשניף. אדמו"ר בטמשוואר, ולאחר השואה המשיך לכהן כאדמו"ר מטמשוואר בירושלים).
2. ספר תולדות יעקב יוסף. לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרכ"ג] 1863.
3. ספר תולדות יעקב יוסף. וורשא, דפוס שלום שכנא מונק, תרמ"א [1881].
4. ספר תולדות יעקב יוסף. פשמישל, דפוס אמקרויט עט פריינד, תרס"ט [1909].
5. ספר תולדות יעקב יוסף. [לנדסברג], דפוס כתר [מדפוסי שארית הפליטה בגרמניה], [תש"ט/ תש"י 1950, בערך].
ספר "תולדות יעקב יוסף" – הספר החסידי הראשון שהובא לדפוס. מחברו הוא הגאון המקובל רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה (נפטר תשרי תקמ"ב), מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב", ראשון מפיצי דרך החסידות. ספר זה הוא המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט, ובו מביא המחבר בלמעלה מ-280 מקומות דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספר הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספר זה אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו, כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר על הספר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים[!]. הסבא-קדישא משפולי היה מייעץ כסגולה להניח את הספר הקדוש תחת מראשותיו של חולה (לישרים תהלה).
ספריו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות", הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי". חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים[!].
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
חמישה מספרי בעל ה"תולדות יעקב יוסף" שנדפסו בלבוב (למברג), תרי"ח-תרל"ו:
• כתונת פסים, דרושים על ספרים ויקרא ובמדבר, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, תלמיד הבעש"ט, בעל "תולדות יעקב יוסף". לבוב (למברג), דפוס אברהם יהושיע העשיל [דרוקר], תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
• ספר צפנת פענח, דרושים על ספר שמות, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, בעל "תולדות יעקב יוסף". למברג (לבוב), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Co., [תרכ"ו] 1866. מהדורה שניה.
• ספר תולדות יעקב יוסף. למברג (לבוב), דפוס פנחס משה באלבאן, [תרי"ח] 1858.
• ספר תולדות יעקב יוסף. לבוב (למברג), דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרכ"ג] 1863. חסרים דפים מן ההקדמה והושלמו בכתב-יד.
• ספר לשון חסידים, ליקוטים בענייני עבודת ה', על פי ספרי רבי יעקב יוסף מפולנאה וספרי חסידות נוספים, מאת רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תרל"ו 1876.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. חתימות, רישומים וחותמות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספרי הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה – "תורה מגן עדן"
ספריו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות", הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!].
ספרי בעל ה"הפלאה", מאת הגה"ק רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, מהדורות ראשונות שיצאו בימי חייו של המחבר. "ספר כתובה" על מסכת כתובות, וספר "המקנה" על מסכת קידושין. שני ספרים בשני כרכים:
• ספר כתובה, "והוא חלק אחד מן ספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" על מסכת כתובות. אופיבאך (אופנבך על המיין), דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפרשבורג, [תקמ"ז 1787].
• ספר המקנה, "והוא חלק שני מספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" על מסכת קידושין. אופיבאך, דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפ"ב, תקס"א [1801].
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה), בעל ה"הפלאה", היה תלמידו של "המגיד ממזריטש", יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג. כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ. בשנת תקל"ב החל לשמש ברבנות פרנקפורט דמיין, שם כיהן למעלה משלושים ושלוש שנים. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר".
שני כרכים. כרך ראשון, ספר כתובה: [1], ו, קפ; [2], ב-פו, [1] דף. 32.5 ס"מ. כרך שני, ספר המקנה: [5], רנו דף. 31.5 ס"מ. כרך ראשון במצב בינוני-טוב, כרך שני במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בכרך הראשון. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט בכרך הראשון, משוקמים בהדבקות נייר, וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים הראשונים בכרך השני, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים בכרך הראשון. רישומי בעלות בדפי השער של שני הכרכים. חותמות. כריכות חדשות.
ספר נתיבות לשבת, חדושים על שו"ע אבן העזר, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ, בעל ההפלאה. לבוב, דפוס יהודא ליב באלבאן, [תקצ"ח] 1837. מהדורה ראשונה. נדפס עם: גבעת פנחס, שו"ת, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ. לבוב, [תקצ"ח] 1837. מהדורה ראשונה. שני ספרים בשני כרכים.
המחבר, הגאון הקדוש בעל ה"הפלאה" - רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה), היה תלמידו של "המגיד ממזריטש", יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג. כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ. בשנת תקל"ב החל לשמש ברבנות פרנקפורט דמיין, שם כיהן למעלה משלושים ושלוש שנים. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר".
רישומי בעלות של שמואל גולדברג מלבוב - בדף המגן הקדמי של ספר נתיבות לשבת, ובדף המגן האחורי של ספר גבעת פנחס. בשער "נתיבות לשבת" רישום בעלות, בחתימת: "משה חיים וו"ש".
שני כרכים. ספר נתיבות לשבת: [3], מח דף. ספר גבעת פנחס: [1], מז דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים עם פגיעות בטקסט בספר השני. קרעים חסרים בשולי מספר דפים בספר השני, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכות חדשות.
ספר תשואות חן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי גדליהו מליניץ. [לאשצוב? ללא שם מדפיס, אחרי תקע"ו 1816]. מהדורה שניה.
המחבר, הרב הקדוש רבי גדליהו מליניץ (תצ"ח-תקס"ד), "אור תורתו הופיע בק"ק מרופאליא ובק"ק אוסטריפאליא, ולסוף ימיו תקע אהלו אוהל של תורה בק"ק ליניץ" (מתוך נוסח השער). זכה להסתופף בצעירותו אצל הבעש"ט מספר פעמים, ואף מביא בספרו מדברי תורתו של הבעש"ט ששמע מפיו. היה תלמידו המובהק של רבי אריה ליב ה"מוכיח" מפולנאה, בעל "קול אריה" (מגדולי תלמידי הבעש"ט), וכן קיבל מתורתם של כמה מגדולי תלמידי הבעש"ט. בספר שלפנינו מובאים דברי תורה רבים ששמע מפיהם. המחבר היה ממעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, והוא אחד מהמקורות החשובים ביותר של הספר "שבחי הבעש"ט" (מחברו מרבה להביא דברים שקיבל מרבי גדליהו).
מסופר שהבעש"ט עצמו "כיבדו מאד, אם כי היה רך בשנים כבן שמונה עשרה או עשרים שנה, עם כל זה חלק לו הבעש"ט כבוד גדול כאחד מתלמידיו הגדולים" (נכדו רבי יהושע העשיל ממונסטריץ', בספרו תורת אבות, במאמר ערך אבות). המאמרים בספר שלפנינו נכתבו והובאו לדפוס על ידי תלמידו רבי יהודה ליב מליניץ (בנו של רבי דוב בער מליניץ, מחברו של הספר "שבחי הבעש"ט").
[4], כד, כז-לח דף. 22.5 ס"מ. נייר ירקרק כהה. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים וסימני עש בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר קדושת לוי, על התורה ולקוטים, מהאדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב. [ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, תקע"א 1811. מהדורה ראשונה של הפירוש על התורה – עותק חסר ופגום].
במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה מאמריו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על פרשיות התורה (קודם לכן נדפסו תחת השם "קדושת לוי", מאמרי ה"קדושות" על חנוכה ופורים בלבד). המאמרים נדפסו בידי צאצאיו לאחר פטירתו (בתשרי תק"ע), על פי כתבים שהשאיר אחריו המחבר. במהדורה שלפנינו לא נדפסו מאמרי ה"קדושות" על חנוכה ופורים.
חכמים וצדיקים העידו כי סגולת ספר "קדושת לוי" גדולה מאד ויש בכוחה להשפיע על הקורא בו התלהבות ודבקות באהבת ויראת ה'. עוד אמרו כי עצם החזקת הספר בבית גורמת להמתקת הדינים ומסוגלת לשמירה מן המזיקים. ה"אוהב ישראל" כותב בהסכמתו למהדורת תקע"ו: "ובוודאי זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספרים הנ"ל יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו... וימהרו ויחושו לקנות ספרי קודש הנ"ל בכסף מלא". דברים דומים כותב גם רבי אהרן מז'יטומיר בהסכמתו למהדורה הנ"ל. רבני מונקאטש [בהסכמה למהדורת מונקאטש תרצ"ט] כותבים: "ידוע ומקובל מצדיקי דור ודור אשר ספר הקדוש קדושת לוי מסוגל בכל בית להמתקת הדינים...".
עותק חסר ופגום. קנח, קסא-קסב דף. חסרים דף השער ודפים קנט-קס. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה. בינוני עד גרוע. כתמים. בלאי ועקבות פטריה. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בשני דפים בציפוי נייר קשיח, ובמספר דפים במילוי נייר (עם השלמה בצילום). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה קלה בכותרות במספר דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה חדשה, מנותקת.