קונטרס מודפס: קינת מקאתילנא תחת כ"דמת אלאלמאן, [קינה על ההרוגים תחת השלטון הגרמני]. אוזאן (טוניס), [תש"ו] 1946. ערבית-יהודית, עם תעתיק באותיות לטיניות, בית אחר בית.
בחלקו התחתון של דף השער נדפס (בלועזית): "כל הזכויות שמורות לגסטון גז".

[8] עמ' (שני דפים כפולים, מנותקים). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול, עם קרעים בשוליים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, B.2124.

תלמוד בבלי. שנחאי, תש"ב-תש"ה [1942-1945]. בהוצאת תלמידי ישיבת מיר בשנחאי. שנים עשר כרכים.
סט חלקי של התלמוד הבבלי, שנדפס בשנחאי בהדרגה בין השנים תש"ב-תש"ו, על ידי תלמידי ישיבת מיר שנמלטו למזרח הרחוק בתקופת השואה. [דפוס צילום מוקטן של הוצאת ווילנא, דפוס ראם]. "ועד ההדפסה" של ישיבת מיר נזכר בשערי הכרכים בכינויים "בית אוצר הספרים עזרת תורה שע"י ישיבת מיר", "ועד ההדפסה תורה אור", "ישיבת מיר", ו"הוצאת מנדבים".
לפנינו כרכי המסכתות: ברכות, עירובין, פסחים, ראש השנה-יומא-סוכה, נדרים, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, זבחים-מנחות, חולין, בכורות-ערכין-תמורה-כריתות-מעילה, נדה.
חסרות המסכתות: שבת, ביצה, תענית, מגילה, מועד קטן, חגיגה, כתובות, גיטין, קידושין, נזיר, סוטה, סנהדרין, מכות, שבועות, עבודה זרה ומסכתות קטנות.
מסכת יבמות לא נדפסה בשנחאי (בני ישיבת מיר למדו מסכת זו, קודם הגיעם לשנחאי, בקובה - יפן, ולשם נשלחו אליהם מאות כרכים של מסכת זו מארצות הברית ע"י הרב קלמנוביץ). ראה עוד: א' אלבוים, דפוסי שנחאי ושארית הפליטה, המעין, כרך מ, גליון ג, ניסן תש"ס.
עותקים מיוחסים:
בתחילת מסכתות עירובין, פסחים, בבא מציעא, זבחים-מנחות, חולין, בכורות-ערכין-תמורה-כריתות-מעילה, חתימות של רבי "ראובן גינצבורג" [לימים, חתנו של "המשגיח" רבי יחזקאל לווינשטיין, ומשגיח בישיבת פוניבז' בבני ברק].
במסכתות נדרים, בבא קמא חתימות וחותמות של רבי "בצלאל פיגלשטיין", מתלמידי ישיבת מיר בשנחאי.
במסכת בבא בתרא, חתימה של רבי "גדלי' זופניק כ"ץ הכהן", מתלמידי ישיבת מיר בשנחאי [היה מהבחורים הפעילים בשגרירות היפנית בקובנה, בעזרה בהכנת האשרות לבחורי ישיבת מיר, פליטי המלחמה בליטא].
במסכת נדה, חתימה של רבי "משה צבי בלומנפלד".

12 כרכים. 26 ס"מ בקירוב. כריכות חדשות, אחידות (מלבד כרך אחד). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ברכת המלוכה, "אל הקיסר האדיר ורב-חסד ניקאלי פאוולאוויטש יר"ה, שליט לבדו בכל ארץ רוסיא ובנותיה". [ליטא?, תקפ"ו 1825]. עברית.

בדף השער: "הובאת מאת היהודים יושבי מדינת ליטא כשבתו על כסאו וכשום עליו הכתר, בשנת הקיסר לנצח יחיה" [=תקפ"ו].

שיר לכבוד הצאר, 12 בתים בני ששה טורים כל אחד, עם שבחים רבים, "אל רום הודך ניקאלי אדירנו / ברכת המלוכה היום לך הקרבנו... אשריך ארץ רוסיא אשרי בניך / שורי! כי דרך כוכב משמיך...". לאחר השיר, תפילה לשלום הקיסר והקיסרית אלכסנדרא פעאדעראוונא.
הצאר ניקולאי הראשון (פאבלוביץ') כיהן כצאר הרוסי בין השנים תקפ"ו-תרט"ו [1825-1855].
[5] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

לא ידוע ביבליוגרפית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, B.1876.

דף גדול בכתב יד, "כתב תוקף" [=חוזה] על הזכויות בבית הכנסת, שניתנו לקהילת "חבורה בעלי מלאכה גלעזערש" [=אגודת הזגגים] בעיר, בחתימות שני גבאי "בית הכנסת הגדולה בחו"ל" [בחוץ לעיר] בעיר לבוב: רבי "יונה גאלדשטערן" ורבי "אפרים אומליב[?]". חשוון תר"ד [1843].

בחוזה שלפנינו מפורטת בקשת "חבורת הזגגים", האומרים, כי כבר בשנה שעברה הם השקיעו עבודה רבה בשיפוץ החלונות הגדולות בבית הכנסת "בלא בצע כסף", והם דורשים "למה נגרע משאר אנשי החבורות דביה"כ, מדוע לא נזכה בשלחן רביעי בביה"כ שיעמוד כל השנה? למה נהיה אנחנו הח'[בורה] נידחים ממ[קום] אל מקום כל השנה כולה, פזורה ואין לנו מקום מנוחה?". הגבאים כותבים כי קיבלו את טענות הזגגים, ומקצים להם מקום מיוחד וזכויות מיוחדות: "והנה אנחנו הגבאים בביה"כ הגדולה בחו"ל הח"מ, ראה ראינו אשר טענותיהם צדקו מאד, שעשו מה שאמרו וגם כל כונתם הוא לשם שמים... לזאת אנו הגבאים הח"מ ממלאים שאלתם ובקשתם, אשר ניתן מאתנו הגבאים הח"מ הכתב תוקף הלזו ביד ראשי אנשי החבורה הנקובים פה בשמותם... שהמה זכו בשלחן קבוע בביה"כ הגדולה בחו"ל עבורם ועבור שאר אנשי החבורה, שיעמוד כל השנה כולה... שיתפללו שמה, דהיינו סביב השלחן ישבו ששה עשר אנשים אנשי החבורה גלעזערס לבד, דהיינו שיעמוד ספסל אחד לאורך השולחן מצד אחד על שמונה אנשי החבורה לישב עליו, ושיעמוד ספסל אחד מצד השני לאורך השלחן לישב עליו ע'[וד] שמונה אנשי החבורה... וגם ספסל קטן לרוחב השלחן מצד אחד ולא מצד השני על אחד או שני אנשים...". בהמשך מפורטים תנאים נוספים לחוזה זה, בהם התחייבויות הזגגים לתיקונים נוספים בחלונות בית הכנסת, ועוד פרטים מעניינים – המתעדים את עניני הקהילה ומנהגי בית הכנסת בלבוב באותה תקופה.
מהמסמך שלפנינו [וגם מפנקס תקנות האגודה, שנמכר במכירת "קדם", קטלוג 74, פריט 341] עולה כי לאגודת הגלעזירש [=זגגים] בלבוב, לא היה בית כנסת משלהם, אך הם התארגנו לבא למנין קבוע בבתי הכנסיות הגדולים והעתיקים של "ת"ל" ו"ח"ל" [=תוך העיר וחוץ לעיר – שני אזורים ידועים בעיר לבוב. ראה אודות בתי כנסיות אלו בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב"]. בתקנות האגודה הנ"ל עולה כי סוכם שבני החבורה יישבו יחד באותו אזור בבית הכנסת, ואלו מהם שיבואו להתפלל בקביעות יהיו זכאים ב"עליה לתורה" לפחות פעם אחת בחודש.

במאה ה-19 התארגנו בעיר לבוב (למברג) – שהיתה אז המטרופולין הגדול של היהדות באזור גליציה המזרחית – איגודים מקצועיים של בעלי מלאכה שונים, שקבעו ללמוד יחדיו ולהתפלל בצוותא. האיגודים נוסדו ביוזמת רבני העיר, כדי לחזק את המצב הרוחני והסוציאלי של אלפי הפועלים בעיר, שהפכה למרכז תעשייתי גדול. בעיר נוסדו אז עשרות מנינים ו"קלויז'לאך" [בתי כנסיות קטנים], לקבוצות שונות של בעלי מלאכה. בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" (מאת זאב פישר-שיין, תל אביב, תשכ"ט) מתועדים בתי הכנסת בעיר, בהם: בית הכנסת "עורכי שולחן ומנעימי זמר" של אגודת המלצרים והכליזמרים; בית הכנסת "עוסקי במלאכת הקודש" של אגודת פועלי הדפוס וכורכי הספרים בבתי הדפוס הגדולים שבעיר; בית הכנסת "קצרו לפי חסד" של אגודת מוכרי טקסטיל (מנופקטורים); בית הכנסת "אקספרס" של אגודת הסבלים וחברות המשלוח בעיר; בית הכנסת "נושאי כתף" של אגודת הסבלים הפשוטים; בית הכנסת "מלמדים שוהל" לאגודת מלמדי תשב"ר; בית הכנסת "שומרי שבת" של אגודת הגלבים ובעלי המספרות; ועוד בתי כנסיות לקבוצות שונות של בעלי מלאכה: סנדלרים, חייטים, עושי מגבעות ושטריימלאך, נגרים, סוחרי הבורסה, ועוד.

בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" מספר מר זאב פישר-שיין כי ההתארגנויות הללו של איגודי בעלי המקצוע נעשו ביוזמתו של רב העיר הגאון בעל ה"שואל ומשיב": "...הגאון הנודע רבי יוסף שאול נתנזון, עודד וטיפל מתוך מסירות אבהית בהקמת הרבה מבתי הכנסת בעירו... דאג למצבם הרוחני של בעלי המלאכה וביחוד לאותם שוליות. הוא ארגן אותם, את בעלי המקצועות השונים – כל מקצוע בנפרד – וטרח להקים להם משכנות-יעקב לתורה ולתפלה, להקנות להם מוסר ויראת אלוקים, להרגילם ולחנכם למצוות ולמעשים טובים" (בסוד ישרים ועדה, עמ' טו). במסמך שלפנינו מתגלה כי היוזמה של התאגדות בעלי מלאכה הייתה שנים רבות קודם לכן, עוד בתקופת רבי שמחה נתן אלינברג, שכיהן כדומ"ץ ראשי בעיר משנת ת"ר, וכאב"ד העיר משנת תר"ד – ואילו ה"שואל ומשיב" התמנה לרבנות העיר בשנת תרי"ז, כאשר רבי שמחה נתן התפטר מן הרבנות וקרא לבעל ה"שואל ומשיב" שיבוא לכהן במקומו כאב"ד העיר. רבי שמחה נתן עצמו נפטר בשמחת תורה שנת תרי"ט 1858 (ראה: וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, א', עמ' 214-218).

[1] דף, 35 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם מעט פגיעות בטקסט, בקפלי הנייר ובשוליו. מודבק על בד לשימור.

דף בפורמט גדול במיוחד: שרטוט תכנית אדריכלית של פנים המבנה החדש וסידורי הישיבה בבית הכנסת של "קהל עדת ישורון" בפרנקפורט דמיין. [פרנקפורט דמיין, תרס"ז 1907]. גרמנית.

לפנינו תכנית אדריכלית של פנים מבנה בית כנסת "עדת ישורון", בה מפורטים סידורי הישיבה בעזרות הגברים והנשים, והכניסות והיציאות לבית הכנסת. מלות ההסבר בתכנית נכתבו בגרמנית. כפי הנראה התכנית שלפנינו נעשתה כחלק מההכנות לחנוכת המבנה החדש של בית הכנסת, שנחנך בפרנקפורט דמיין באוגוסט 1907.

102x65 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. בלאי. סימני קיפול. קרעים, בהם קרעים חסרים בסימני הקיפול, עם פגיעה באיורים. הדף קרוע ומנותק לשני חלקים.

מצורפים:
• מעטפה (קרועה ופגומה) הנושאת את שם בית הכנסת (בגרמנית), בה כפי הנראה נשלחה התכנית או חלקים ממנה. [פרנקפורט דמיין, מרץ 1907 (חותמות הדואר)].
• תצלום של פנים מבנה בית הכנסת, בו נראים ארון הקודש ועזרת הגברים והנשים.
• עלון מודפס, Tisch-Lied zur Feier der Einweihung der Neuen Synagoge der "Israelitischen Religionsgesellschaft zu Frankfurt Am Main [שיר לכבוד חנוכת בית הכנסת החדש של קהילת עדת ישורון בפרנקפורט דמיין]. פרנקפורט דמיין, יט אלול תרס"ז, 29 באוגוסט 1907. גרמנית.