מסמך בגרמנית מטעם השלטונות האוסטרו-הונגריים בנוגע לקהילה היהודית בלבוב, בחתימת רבי חיים מרגליות, נכדו של ה"חכם צבי", ושני רבני קהילה נוספים. [לבוב, סוף המאה ה-18, בקירוב].

המסמך כתוב כולו בגרמנית, ובסופו חתימות הרבנים בעברית (ובגרמנית): "הק' חיים מרגליות מלבוב"; "הק' צבי הירש וויטלש"; "הק' אברהם מענקס מלבוב" (שתי חתימות נוספות בגרמנית בלבד, "זוסמן באלאבאן" ו"ל' שנאפר (?)").

רבי חיים מרגליות מלבוב (חי בשנות התק"מ בערך, אוצר הרבנים 6078), בן-בנו של ה"חכם צבי". בנו של רבי אליקום געציל אשכנזי, שהיה בנו העשירי של רבי צבי אשכנזי בעל ה"חכם צבי". ראו: מ' וונדר, אלף מרגליות, עמודה 394 (רשימת בניו של החכם צבי).

35x23.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול. סימן עש.

אוסף גדול של 888 טפסים (מודפסים על 222 דפים), מתוך פנקס הקהילה היהודית בסלוניקי ששוחזר לאחר השריפה הגדולה בשנת 1917 ובהם הצהרות על שמות ומקומות מגורים לצד תצלומים. סלוניקי, 1923-1924. לאדינו.

מאתים עשרים ושנים דפים מודפסים, כל אחד נושא ארבעה טופסי הצהרה ("דיקלאראסייון") המעידים כי הרשומים בהם אכן שייכים לקהילה היהודית של סלוניקי: "מוזוטרוס סוטוסקריטוס דיקלאראמוס סוטו נואיסטרה ריספונסאביליטה קי [...] איס אוריזינאריו די סאלוניקו [...]" ("אנו החתומים מטה מצהירים על אחריותנו כי [...] מוצאו מסלוניקי"). כל טופס נושא תמונת דיוקן קטנה של הרשום או הרשומים בו, וחתום בידי עדים בני הקהילה היהודית בעיר. מלבד הכותרת, הטקסט כולו נדפס באותיות רש"י.

קהילת יהודי סלוניקי הייתה בראשית המאה ה-20 מן הקהילות הגדולות והמשגשגות בבלקן. הקהילה היהודית מנתה כמחצית מאוכלוסיית העיר והחיים היהודיים בה היו כה מושרשים ועשירים בחומר וברוח עד שכונתה "ירושלים דבלקן". היו בה עשרות רבות של בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ועבריים, בתי דפוס יהודיים, עיתונים יהודיים בשלל שפות, ואף בית חולים יהודי מתקדם ומצויד היטב; יהודי סלוניקי שלחו ידם בכל – היו בהם אנשי רוח, סוחרים, תעשיינים, בעלי מלאכה רבים, דייגים וסוורים בנמל. בשנים אלו פעלו בעיר תנועה ציונית גדולה ותנועת פועלים – חברה תוססת, רבת מעמדות ורבת פנים.

בשנת 1917 פרצה בעיר שריפה, שהייתה נקודת מפנה של ממש בחיי הקהילה. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ובעיר שהו פליטים רבים; הגחלים שתחת כירתו של אחד הפליטים התלקחו, האש אחזה בקירות הבית, ומשם התפשטה במהירות בין בתיה הצפופים של סלוניקי העתיקה. שלושים ושתיים שעות בערה האש, עשתה שמות בעיר וכילתה חלקים נרחבים בה, והקהילה היהודית במיוחד הוכתה מכה קשה. מתוך 70,000 אנשים שנותרו ללא קורת גג לראשם, היו 52,000 יהודים. בין היתר, עלה באש ארכיון הקהילה היהודית ובו רישום יהודי העיר לדורותיהם. כדי לתבוע פיצויים מן השלטונות, היה על נפגעי השריפה להוכיח את היותם תושבי סלוניקי וכך פתחה הקהילה ברישום מחודש של יהודי העיר. דפים אלו, הלקוחים מתוך פנקס הקהילה המשוחזר, מעידים על הרשומים בהם כי הם אכן תושבי העיר.

222 דפים, 33 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. קמטים וכתמים (ברובם קלים). קרעים וקרעים חסרים בשוליים (חלקם מחוזקים בנייר דבק).

אוסף ספרים מדפוסי לונדון:
• דורש טוב לעמו, דרושים על אמונה ועיקרי הדת, חלק ראשון, מאת רבי מרדכי צבי שווארץ. לונדון, דפוס י. נרודיצקי, [תרע"ז 1917].
• סדר תודה ותפלה, לחג את חג היובל... מיום הוסד ק"ק כנסת ישראל בלונדון הבירה. לונדון, Office of the Chief Rabbi, [תר"ף] 1920.
• תלמוד ירושלמי למסכת בבא בתרא, עם פירוש נתיבות ירושלים, מאת רבי ישראל חיים דייכעס. לונדון, דפוס עקספרעס, [תרפ"ז 1927].
• ילקוט מאיר, חלקים ה-ז מספר "ליקוטי משמחי לב", מאת רבי מאיר בארנעטט. לונדון, חסר שם מדפיס, [תרע"ג-תרע"ט 1913-1919]. ארבעה כרכים (שני כרכים לחלק ו).
• מראה כהן (מהדורה תניינא), בירור הלכות ודברי פולמוס נגד בד"צ לונדון ונגדוקונטרס נגד פרצות "הכופר והמתיר יוסף שאפאטשניק", מאת רבי שמריה מנשה אדלר. לונדון, דפוס י. נרודיצקי, תרפ"ח [1928].
• גאולת ישראל, בירור ההלכות שבספר מראה כהן, מאת רבי שמריה מנשה אדלר. לונדון, דפוס י. נרודיצקי, תש"ט [1949].
• מערכי אד"ם, דרושים בהלכה ובאגדה, מאת רבי אברהם דוב משה ב"ר מנוש מנוסזאהן, רב בגייטסהד. סעאיני, דפוס יעקב ווידער, תרפ"ט 1929.
• ספר רשמי שאלה, בעניין דפנות המקוה, מאת רבי יעקב יוסף שפירא [מרבני לונדון, בן רבי שמואל שפירא אב"ד רעדים, נכד מוהרצ"א מדינוב בעל ה"בני יששכר"]. בסופו (עם דף שער נפרד): מאמר הישר והטוב, מאמר יקרא דשכבי (הספד על האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב, על ה"חפץ חיים" ועל רבי מאיר שפירא מלובלין), מאמר מעיני הישועה. לונדון, S. & B. Spira, תרצ"ד [1934].
• מים חיים, ענייני הלכה ואגדה, חלק א, מאת רבי חיים אויערבך. לונדון, דפוס יהודא צבי קאראל, [תרצ"ח 1938].
• פרקי אבות, עם תרגום ופירוש באנגלית, מאת רבי יוסף צבי הרץ. לונדון, Office of the Chief Rabbi, תש"ג 1942.
• זכרונות מנעורי ועד הנה, מאת רבי אברהם יצחק דזובאס. לונדון, דפוס י. נרודיצקי, תש"ד [1944].
• תורה, נביאים וכתובים, "דאס איזט דיא גאנצע הייליגע שריפט...", מתורגם ליידיש בידי מרדכי שמואל בערגמאנן. לונדון, פערלאג 3, תרס"ד 1904.

12 ספרים ב-15 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

מגילת אסתר כתובה על גוויל. [תוניסיה, סוף המאה ה-19, בקירוב].
מגילת "המלך" - מרבית העמודות פותחות בתיבת "המלך". 20 שורות בעמודה.
כתובה על עור גוויל [בעיבוד עפצים]. גלולה על ידית עץ. רצועת קשירה מגוויל בראש היריעה הראשונה.

גובה הגוויל: 23.5 ס"מ. גובה הידית: 41 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ופגמים במספר מקומות. במספר מקומות הושלמו מילים החסרות בנוסח המגילה, בכתב קטן בין השורות.

דף קלף בכתב-יד, פסוקים מספר תהלים. כתיבה אשכנזית, עם הערות מסורה בשוליים העליונים והתחתונים של הדף, ובין העמודות. [אשכנז, המאה ה-13-14, בקירוב].

ספר תהלים. פרק קיא, כמחצית מפסוק ה' עד סוף הפרק; פרקים קיב-קיד במלואם, ופרק קטו מפסוק א ועד אמצעו של פסוק טז. כתיבה אשכנזית. הטקסט ערוך בשלוש עמודות, עם המסורה (העמודה השלישית עם פרק קטו קצוצה בחלקה, עם פגיעה בטקסט).
בדף נעשה שימוש משני לכריכה, וצדו האחורי נמחק.

33x31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים. בלאי. סימני עש וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. קמטים.