לוח קיר מודפס, "לוח על חמשים שנה, עבור זמנים ומועדים, מולדות, תקופות... מן שנת תרס"א 1901 עד שנת תש"י 1950 הבע"ל". בעריכת אליעזר ראפאפארט (Lazar Rapaport). בארטפעלד [ברדיוב]-קולומיה (קולומיאה), M. Blayer, [אחרי תרס"ז 1907]. הדפסה חוזרת של הלוח מדפוס Wilhelm Brauner, [תרס"ה 1905], בהוספת התמונות מסביב.

לוח גדול, שנועד לתלייה על הקיר. סביב שולי הלוח מופיעות תמונות רבות של גדולי ישראל, מרבני הונגריה וארצות שונות, ביניהם: הרי"ף, הרמב"ם, המהרש"א, רבי עקיבא איגר, החתם סופר, הנודע ביהודה ועוד.

32.5X47 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים זעירים לאורך סימני הקיפול – משוקמים בהדבקות נייר (הלוח מודבק על בד לשיקום ולחיזוק).

אוסף לוחות שנה בפורמט כיס. רדלהיים, J. Lehrberger & Comp., [תר"ו-תר"ע 1846-1910].
מרבית הלוחות של השנים תר"ז-תרע"א (חלקם כפולים ומשולשים). כולל כרוניקה של אירועים גדולים בלוח השנה. בסוף מרבית הלוחות מופיעים זמני התפילות בבית הכנסת הגדול בפרנקפורט.

57 לוחות. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הלוחות לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף גדול של לוחות שנה, עם זמנים שונים, דינים ומנהגים לבית הכנסת, בפורמט כיס, ביניהם:
• לוח עברי טייטש, עם התאריך הרוסי כמו בלוח ווילנא, עם דינים ומנהגים לבית הכנסת, בהוצאת המנוח יעקב נירענשטיין. לונדון, שאפירא, וואלענטיין און קא./ מ. ל. ציילינגאלד, [תרפ"ז-תש"ט 1927-1949]. לשנים תרפ"ח-תש"י (חסרים חלק מהשנים).
• "שני לוחות", לוח לשנתיים. [לונדון], יוסף יהושע בר יצחק ואללאינטין, [תרמ"ז-תר"פ 1887-1920]. רוב הלוחות של השנים תרמ"ח-תרפ"א (חסרים מקצת השנים).
• לוחות גרינשטיין / שאפירא וואלענטיין, יידיש ואנגלית. לונדון, S. GREENSTEIN, Shapiro, Vallentine & Co. [תש"א-תש"ט 1941-1949]. לשנים תש"ב-תש"י (מלבד לשנת תש"ז).

• ועוד.

כ-140 לוחות (רבים מהם כפולים). גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הלוחות לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף של 30 חוברות, לוחות עם דינים ומנהגים, לפי מנהגי ארץ ישראל ולפי מנהגי חו"ל (ולאופק ניו יורק), בעריכת הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי, לחלק מהשנים תרס"ט-תשי"ז:
• לוח לארץ ישראל, דיני ומנהגי בית הכנסת [לפי מנהגי ארץ ישראל], בעריכת רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי עם הערות האדר"ת וגדולי ירושלים. ירושלים, לשנים: תרס"ט, תרע"ה-תרע"ו, תרפ"ד, תר"צ, תרצ"ב-תרצ"ג, תרצ"ה-תרצ"ו, תרצ"ח-תשי"א, תשי"ד, תשט"ז. ירושלים, דפוסי רי"ן לעווי ושותפיו; רי"ד פרומקין; האחים סלומון, [תרס"ח-תשט"ו 1908-1955].
• לוח, עם דיני ומנהגי בית הכנסת ושאר דיני ומנהגי השנה, למנהגי חו"ל, ועם זמני היום לאופק ניו יורק, לשנים: תרצ"ד-תרצ"ה, ת"ש, תש"ו. ירושלים, דפוס סלומון, [תרצ"ג-תש"ה 1932-1945].
• תקופת החמה וברכתה, לשנת תרפ"ה, מאת הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי. ירושלים, דפוס סלומון, [תרפ"ד 1924].

הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי (תרל"ב-תשט"ו), ראש ישיבת "עץ חיים" ומנהלה. נולד בלחוביץ' שבליטא ובשנת תרמ"ב עלה ללא משפחתו לארץ ישראל. למד בישיבת "עץ חיים", ולאחר נישואיו עם נכדת הגאון רבי שמואל סלנט, נכנס להנהלת ישיבת "עץ חיים", עסק רבות בעסקי ציבור ולצד זאת חיבר ספרים ומאמרים רבים בהלכה. אחד ממפעליו הגדולים היה הוצאת ה"לוח" לארץ ישראל.

הלוח לארץ ישראל של הגרימ"ט, שהחל לצאת באופן סדיר משנת תרס"ה, התבסס על מנהגי קהילות הפרושים תלמידי הגר"א מווילנא, השפעת הלוח על הציבור האשכנזי בארץ ישראל הייתה ועודנה גדולה ביותר. במשך עשרות שנים היה הלוח תלוי במהדורת הקיר שלו על קירות של מאות בתי כנסת בארץ ישראל. עד היום נוהגים על פיו במרבית בתי הכנסת שבנוסח אשכנז בארץ ישראל.
הלוח נכתב עפ"י "לוח ווילנא" שנדפס בהשראת פסיקותיו של רבי שלמה הכהן מווילנא (בעל ה"חשק שלמה") והותאם למנהגי ה"פרושים" – הקהילות שנוסדו בארץ ישראל ע"י תלמידי הגר"א. הלוח משקף את מנהגים אלו, כפי שהתעצבו בקהילות האשכנזיות בירושלים, עפ"י רבי שמואל סלנט והמהרי"ל דיסקין, בלוח גם שולבו הערות הלכתיות מגדולי ירושלים בזמנו, בעיקר הערות הגאון האדר"ת, שהיה מיוזמי ומעודדי הלוח, וגדולי ירושלים נוספים (רעו הגרצ"פ פרנק, הגרנ"צ וייס, ועוד). הגראי"ה קוק, עוד מימי כהונתו כאב"ד יפו, עודד וחיזק את הדפסת והפצת ה"לוח".
המיוחד בלוחות אלו הוא גם קביעת זמני היום בהלכה קבע הרב טוקצ'ינסקי על סמך מסקנותיו ההלכתיות ועל סמך תצפיות ומדידות שערך בעצמו, במשך אלפי ימים יחד עם רעיו רבי נתנאל הסופר ועוד מחכמי "עץ חיים". [על חשיבות הלוח לשמירת מנהגי הגר"א בארץ ישראל, כתב הרב ש"י זווין: "ומבחינה זו של מנהגי הגר"א בארץ ישראל, יש ערך מיוחד ללוח של הרב טוקצינסקי. עלולים היו מנהגים הללו להיות פורחים באויר, מבלי אחיזה ממשית. הרי בחוץ לארץ קיימים מנהגים אלה במקום אחד בלבד: בקלויז של הגר"א בווילנה... תורה שבעל פה זקוקה לזו שבכתב, והרב טוקצינסקי "הנציח" את המנהגים בלוחותיו...". ראה: סופרים וספרים, ג, עמ' 356-360; עוד על הלוח ראה: י' תבורי, 'לוח דינים ומנהגים', עלי ספר, יט, תשס"א, עמ' 195-207].

30 כרכים. גודל ומצב משתנים. כל החוברות נתונות בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

הרב טוקצ'ינסקי הוציא לאור את הלוח במשך חמישים שנה. לאחר פטירתו, בשנת תשט"ו, המשיך בהוצאת הלוח בנו רבי ניסן אהרן טוקצ'ינסקי. מאז פטירתו, בשנת תשע"ב, ממשיך בכך בנו רבי צבי אריה יחד עם אחיו רבי יוסף. לוח אחד באוסף שלפנינו נדפס אחרי פטירתו של רבי יחיאל מיכל.

ברכת המלוכה, "אל הקיסר האדיר ורב-חסד ניקאלי פאוולאוויטש יר"ה, שליט לבדו בכל ארץ רוסיא ובנותיה". [ליטא?, תקפ"ו 1825]. עברית.

בדף השער: "הובאת מאת היהודים יושבי מדינת ליטא כשבתו על כסאו וכשום עליו הכתר, בשנת הקיסר לנצח יחיה" [=תקפ"ו].

שיר לכבוד הצאר, 12 בתים בני ששה טורים כל אחד, עם שבחים רבים, "אל רום הודך ניקאלי אדירנו / ברכת המלוכה היום לך הקרבנו... אשריך ארץ רוסיא אשרי בניך / שורי! כי דרך כוכב משמיך...". לאחר השיר, תפילה לשלום הקיסר והקיסרית אלכסנדרא פעאדעראוונא.
הצאר ניקולאי הראשון (פאבלוביץ') כיהן כצאר הרוסי בין השנים תקפ"ו-תרט"ו [1825-1855].
[5] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

לא ידוע ביבליוגרפית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, B.1876.