מכתב על גבי גלוית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודה-ליב צירלסון אב"ד קישינוב וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. קישינוב, אלול תרצ"ב [1932].
המכתב נשלח למונטריאול (קנדה) אל רבי יהושע הלוי הירשהורן, מגדולי רבני קנדה. הרב צירלסון כותב לו שהוא שלח עבורו קונטרס דפוס מתוך ספרו "מערכי לב" שככל הנראה היה חסר בעותק שבידי הרב הירשהורן, "כן שלחתי לכת"ר עקז'[מפלר] אחד 'מערכי לב' בשביל ביהמ"ד. ובכן, הרי עשיתי את שלי, יעשה נא כת"ר את שלו לשלוח בהקדם את המגיע. ברגשי כבוד וברכת התורה, יהודא ליב צירלסאהן, רב הכולל".

הגאון רבי יהודה ליב צירלסון (תר"כ-תש"א) אב"ד קישינוב, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנת תרל"ח נתמנה לכהן כרב בפרילוקי, ובשנת תרס"ח בקישינוב. בשנים תר"כ-תרכ"ו שימש גם כסנאטור בפרלמנט הרומני. נספה בשואה בשנת תש"א. בעל הספרים גבול יהודה, עצי לבנון ועוד.

גלויה. 15X10.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם דובער כהנא שפירא, אב"ד קובנא. קובנא, אדר תרפ"ג [1923].
מכתב תודה שנשלח לרבי יהודה לייב פישמן-מימון ופרופ' חיים פיק – "בעד דברי הנחומים אשר האצלתם לי". הוא מסיים בברכה: "המקום ינחם את עמו בנחמת ציון וירושלם ונזכה לגאולה שלמה". בשולי המכתב נוספה שורה: "שלו' לידידנו הנכבד מר שטרוק נ"י".

הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא (תרל"א-תש"ג), בעל ה"דבר אברהם" מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו, מצאצאי רבי חיים מוואלוז'ין, וחתנו של "הגדול ממינסק" רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן. תלמיד ישיבת וואלוז'ין. ספרו הלמדני "דבר אברהם", שחלקו הראשון נדפס לראשונה בשנת תרס"ו, הוציא לו שם עולם, וכבר בדורו פלפלו בדבריו גדולי הרבנים. שמו נודע כאחד המנהיגים הגדולים של יהדות ליטא. בשנת תרפ"ד השתתף במסע הרבנים המפורסם לארה"ב, יחד עם ה"כלי חמדה", הגראי"ה קוק והגרמ"מ עפשטיין. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ לצרכי רפואה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה עדיין שהה בשוויץ. ידידיו התחננו אליו כי יציל את נפשו ויישאר בשוויץ הנייטרלית, אך הוא עמד על דעתו לחזור לעירו קובנה, באמרו כי קברניט לא נוטש את הספינה בעת סערה. נפטר בגטו קובנה, ואלפי יהודים ליוו את מיטתו לקבורה.
מקבלי המכתב, רי"ל פישמן-מימון ופרופ' חיים פיק שיתפו פעולה ברכישת אדמות בין מוצא לירושלים והנחת יסוד ליישוב "עמק הארזים". נראה כי השניים גם היו מיודדים עם פרופ' הרמן שטרוק [המוזכר במכתב]. בשנת תרכ"ג חתמו השלושה על "קול קורא" לייסוד קופה להוצאת ספרות חינוכית על שם רבי שמואל מוהליבר. כמו כן, את מניות המייסדים הראשונים של בנק המזרחי רכשו שלושתם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14.5X22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים קטנים בשוליים, משוקמים בחלקם בנייר דבק.

מכתב בענייני הלכה, (4 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם מנחם שטיינברג בעל ה"מחזה אברהם". ברודי, אייר תר"ע [1910].
המכתב מופנה "להרב החריף ובקי... מו"ה נחום שמרי' שעכטיר, אבד"ק דארבאן במדינת ראמאניען יע"א" (תרמ"א-תשכ"ז, לימים רבה של הושי ברומניה, ולאחר עלייתו ארצה חבר הרבנות בירושלים). התשובה עוסקת בשני עניינים: א. מכירת חמץ של שותפים; ב. חבורת גומלי חסד שהסכימו ביניהם שיתמכו כספית באבל שיושב שבעה, ואירע לאחד אבל בערב יום טוב, האם צריכים לשלם לו כל ימי השבעה למרות שהרגל מבטל שבעה. התשובה נדפסה בשו"ת מחזה אברהם (ח"א – או"ח, סי' פז, בשינויים קלים, ובתוספת כמה שורות שנוספו מאוחר יותר).

הגאון רבי אברהם מנחם (מענדיל) הלוי שטיינברג (תר"ז-תרפ"ח), מגדולי גאוני גליציה ומגדולי המשיבים בדורו. גיסו של הגאון רבי אריה ליבוש הורביץ בעל "הרי בשמים". חסיד רוז'ין מובהק. מעמודי התווך של חצר הקודש בסדיגורה, אצל האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן וצאצאיו. בשנת תרל"ט התקבל לרבנות העיר סניאטין, ובשנת תרס"ד עבר לכהן ברבנות העיר הגדולה ברודי. נודע בגאונותו הרבה. מסופר עליו כי נסע פעם ברכבת יחד עם הגאון מהרש"ם מברעזאן, בדרכם לאסיפת רבנים בקראקא, ובמשך ארבע שעות רצופות ישבו שני הגאונים יחדיו והתנצחו ביניהם בדברי תורה על ידי איזכור המראי מקומות בלבד (וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ה, עמ' 164). בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לעיר וינה, שם עמד בראש הנהגת ציבור הפליטים מגליציה, יחד עם ידידיו הגאונים רבי מאיר אריק ורבי יוסף ענגיל. לאחר המלחמה היה ממייסדי אגודת ישראל. בשנותיו האחרונות חזר לעירו ברודי. הותיר אחריו עשרות כרכי תשובות וחידושים, בהלכה ובאגדה, שרובם אבדו בזמן מלחמות העולם. מתורתו נדפסו רק שלשת חלקי הספר "מחזה אברהם" ותשובות רבות המפוזרות בספרי רבני דורו.

[2] דף (4 עמ' כתובים). 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, משוקמים בחלקם בנייר דבק.

מכתב מאת הגאון רבי מנחם מנדל כשר. וורשא, תרפ"ג [1922].
נדפס כולו במכונת כתיבה (בשולי הדף האחרון נוספו שתי שורות בכתב ידו), על גבי נייר מכתבים רשמי של "מערכת דגל התורה – ירחון רבני-תלמודי, נוסד ע"י חברי 'מועצת גדולי התורה' בפולין", בעריכתו של הרב כשר.
מכתב בדברי תורה, העוסק בענייני כהן המקריב במשמר שאינו שלו ועוד, והוא מיועד ל"רב הגאון המובהק וכו' כמו"ה אליעזר זילבער שליט"א אבד"ק האריסבורג" – הגאון רבי אליעזר סילבר, לימים נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה.
למיטב ידיעתנו מכתב זה לא נדפס.
בשולי המכתב, מוסיף הרב כשר לפרט לו את תכניותיו לעזוב את פולין ולעלות לארץ ישראל מכמה סיבות: מחמת יוקר המחיה הגובר בפולין; מחמת טרדותיו הרבות "הן בצרכי רבים הן עם הנהלת הישיבה הגדולה מתיבתא... כי הנני מסור בכל לב לעבודתי להוציא לאור את החומש עם התורה שבעל פה... וכל גדולי הדור מזרזים אותי להו"ל את ספרי...". בשולי הגיליון הוסיף הרב כשר שתי שורות בכתב-יד אודות 25$ שחייבת לו "אגודת הרבנים".

הגאון רבי מנחם מנדל כשר (תרנ"ה-תשמ"ד), תלמיד ומקורב לגדולי התורה בעיר מולדתו וורשא: רבי מנחם זמבא, רבי ירוחם פערלא ואחרים. התפרסם בבקיאותו הרבה בכל ספרות התלמוד והמדרשים. יבולו התורני רב, והוא כולל ספרים ומאמרים רבים שחיבר, וכן מהדורות של חיבורי האחרונים והראשונים שההדיר מתוך כתבי-יד. בהם: סדרת ספריו "דברי מנחם" שו"ת וחידושים; עשרות כרכי חומש "תורה שלמה"; הוצאת כתבי הגאון מרוגוטשוב והוצאת כתבי רבי ירוחם פערלא.

[1] דף (כתוב משני צידיו), נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, קרעים קטנים בשוליים ולאורך הקפלים.

שני דפים מודפסים. מודעת ייבוא בשר מאוסטרליה של חברת "נורמן סמורגון", עם צילום ליטוגרפי של מכתבי הרבנים: תעודת ה"הכשר" של רבי יוסף ליפמן גורביץ רבה של מלבורן, עם מכתב של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, הכותב שאפשר לסמוך על ההכשר של הרב גורביץ. [ארץ ישראל, תרצ"ז 1937 בקירוב].

"הודעה חשובה" על ייבוא בשר כשר מאוסטרליה. "אנו נותנים בזה את היכולת לכל אלה שהשתמשו בבשר לא-כשר מסבת המחיר הזול, לקנות באותו המחיר בשר כשר". הם מוסיפים כי "לשם הוכחת הכשרות אנו מצרפים צלום תעודת ההכשר של הרב יוסף ליפמן גורביץ ממלבורן דאוסטרליה, ותעודת יעוד של גאון הדור הרב הישיש והמופלג ר' חיים עוזר גרודזינסקי שליט"א מעיר וילנא, המעיד בעצם ידו שאפשר בהחלט לסמוך על הכשר של הרב י. ל. גורביץ דאוסטרליה".
לדף ה"הודעה" מצורף דף נוסף שבו מצולמים שני מכתבי ההסכמה של הרבנים. רבי חיים עוזר מעיד על הרב גורביץ "כי הרב הנ"ל הוא מבני עירנו, ירא וחרד לדבר ד' ובודאי שיש לסמוך על איש שכמותו ושלא יוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו".

[2] דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. רישומים וחותמות.
על שני הדפים, חותמות עזבון ר' יוסף צבי גייגר מצפת (בצורת חתימת ידו; תר"ל-תש"ד).