"דער ערשטער יאהרצייט פון ליובאוויטשער רבי-ן – כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק זצוקל"להה נבג"מ זיע"א הכ"מ – י' שבט תשי"א". לונדון, ""Hamadfis, [תשי"א 1951]. יידיש ואנגלית.

מודעה שפורסמה בחוצות לונדון, ע"י "ועד המסדר" של חסידי חב"ד – הזמנה להתוועדות יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"ץ, ביום ג' ט' שבט תשי"א, בהשתתפות חשובי רבני לונדון. בהמשך המודעה מובאת הצעת "ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר שליט"א" – רבי מנחם מענדל שניאורסון (ימים ספורים קודם מינויו הרשמי לאדמו"ר, ביום ההילולא עצמו יו"ד שבט תשי"א) – סדר הכנה לימים הסמוכים ליום ההילולא: א. לימוד חמישה פרקי משניות; ב. אמירת כל התהילים; ג. נתינת צדקה בכל יום [סדר הכנה זה הוצע על ידי הרבי במכתב כללי-פרטי ששלח לאנ"ש ביום סיום אמירת הקדיש אחרי הרבי הריי"ץ, ט' טבת תשי"א – אגה"ק של הרבי, כרך ד, אגרת תתנב].

[1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי הסליחות" [אלול] תשי"ז [1957].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' מאיר חרלוב ברמת גן: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בראש המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים "הפ"נ נתקבל".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימן קיפול. כתמים קלים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי הסליחות" [אלול] תשט"ז [1956].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' משה אקער בברוקלין: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.

חמישה מכתבים מאת השד"ר הרה"ח ר' בן ציון שם-טוב. לונדון, אדר תשי"א-תמוז תשט"ז.
נכתבו על ניירות מכתבים רשמיים: "שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש" / "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש באנגליא" / – "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש – שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א באירופא הרב בן-ציון שם-טוב".

המכתבים נשלחו אל הגאון רבי הלל מדליה, בתקופת כהונתו ברבנות לידס (אנגליה), ועוסקים בעסקנות ציבורית ועניני הכלל והפרט, וכוללים ברכות ואיחולים שונים. בשולי אחד המכתבים כותב הרב שם-טוב: "בהיותי בעה"י בהיכל קה"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א אשאל...".

הרה"ח ר' בן ציון שם-טוב (תרס"ב-תשל"ה), מחשובי חסידי חב"ד ומגדולי חסידי אדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש. לאחר צאתו מרוסיה בשנת תש"ז, הגיע ללונדון וייסד את ראשוני מוסדות חב"ד בעיר. שימש כשד"ר הרבי לטובת מוסדות חב"ד.
הגאון רבי הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), כיהן ברבנות לידס (אנגליה) ודבלין (אירלנד), ובהמשך כרבה של קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן בלגיה.

[5] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.

"יום י"ב תמוז חג קדש לכלנו!" – כרזה גדולה מטעם ישיבת "תורת אמת" בירושלים, שנדפסה לרגל "חג הגאולה" הראשון לשחרור רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ממאסרו ברוסיה הסובייטית. [ירושלים] דפוס אביב, [תרפ"ח 1928].
"ביום השנים עשר לחדש תמוז דנא, יום השנה שבו פדה ד' את עבדו... הגאון האלקי כ"ק אדמו"ר מרן יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש... אשר שמהו במאסר ורצו להתנקש בנפשו, עבור הגנתו האמיצה במסירות נפש נפלאה לשם ה' ותורתו הקדושה, לחזק את עמוד הדת והיהדות ולהאיר את מחשכי רוסיא באור תורת אמת – יום זה קבעוהו גאוני וצדיקי הדור שבארץ ושבחו"ל ליום שמחה וגילה... לכל בית ישראל... בעונג רב ובחדוה פנימית, נשמח כולנו ביום ש"ק י"ב תמוז זה – יום גאולתנו ופדות נפשנו...".

"חג הגאולה" י"ב-י"ג תמוז

בליל יום רביעי, ט"ו בסיוון תרפ"ז, מעט לאחר חצות הלילה, פרצו אנשי הבולשת הסובייטית, או.ג.פ.או., לביתו של האדמו"ר הריי"ץ בלנינגרד (פטרבורג), ולאחר חיפוש קפדני בכליו ובחפציו הובילו אותו לבית הסוהר הידוע לשמצה "שפלרקה". עילת המאסר הרשמית הייתה איסוף כספים לטובת החזקת ישיבות וקיום קשרים אסורים עם אישים מחוץ לרוסיה. אולם הייתה זו למעשה פעילותו ללא חת לשמירת הגחלת היהודית ברחבי רוסיה שהכעיסה את השלטונות ושהובילה למאסרו. אל מול מדיניות הדיכוי של המשטר הקומוניסטי כלפי כל גילויי הדת, הריי"ץ הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה.

לאחר מספר ימים של חקירות מתישות נחרץ דינו של הריי"ץ למוות ללא משפט. אולם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה (אותם ריכזו חבר הפרלמנט היהודי בלטביה מרדכי דובין, חבר הבונדסטג הגרמני ד"ר אוסקר קוהן ויו"ר הצלב האדום ברוסיה הגברת יקטרינה פשקובה), בוטל עונש המוות והומר בשלוש שנות גלות בעיר קוסטרומה (עיר קטנה על גדות הוולגה, הרחוקה למעלה מ-800 ק"מ מביתו של הריי"ץ בלנינגרד, ובה קהילה יהודית קטנה). ביום ראשון, ג' בתמוז תרפ"ז, לאחר תשעה-עשר ימים של סבל וייסורים במאסר, עלה הריי"ץ על הרכבת לקוסטרומה, מלווה בביתו הצעירה חיה מושקא ובחתנו הרב שמריהו גורארי'. בעת שהותו בקוסטרומה התאכסן הריי"ץ בביתו של השוחט והמוהל המקומי ר' ירחמיאל קוגל.
הסערה בעולם היהודי על מאסרו של הריי"ץ לא שככה, והלחצים על ממשלת רוסיה לשחררו המשיכו ביתר שאת. לבסוף, לאחר עשרה ימי גלות בקוסטרומה, נשאו מאמצי ההצלה פרי, ובי"ב תמוז תרפ"ז, התבשר הריי"ץ כי הוא חופשי לשוב לביתו. תעודת השחרור ניתנה לו רק למחרת, בי"ג תמוז. מני אז חוגגים חסידי חב"ד ברחבי העולם את מועד שחרורו של הריי"ץ כיום חג ושמחה – "חג הגאולה" י"ב-י"ג בתמוז.

50X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל. נקב קטן.