מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
- book (213) Apply book filter
- חסידות (155) Apply חסידות filter
- ספרי (150) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- chassid (99) Apply chassid filter
- יד (98) Apply יד filter
- print (68) Apply print filter
- וכתבי (63) Apply וכתבי filter
- דפוס (39) Apply דפוס filter
- item (39) Apply item filter
- document (35) Apply document filter
- manuscript (35) Apply manuscript filter
- וכתבי-יד (33) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (33) Apply וכתבייד filter
- manuscritp (33) Apply manuscritp filter
- בכתב (30) Apply בכתב filter
- בכתב-יד (30) Apply בכתב-יד filter
- בכתביד (30) Apply בכתביד filter
- ודברי (30) Apply ודברי filter
- autograph (30) Apply autograph filter
- documents, (30) Apply documents, filter
- דפוסי (29) Apply דפוסי filter
- חבד (28) Apply חבד filter
- חב (28) Apply חב filter
- חב"ד (28) Apply חב"ד filter
- chabad (28) Apply chabad filter
- chassidut (28) Apply chassidut filter
- ותעודות (27) Apply ותעודות filter
- ישראל (25) Apply ישראל filter
- ספרים (21) Apply ספרים filter
- עם (21) Apply עם filter
- שונים (19) Apply שונים filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- יסוד (19) Apply יסוד filter
- וספרים (19) Apply וספרים filter
- classic (19) Apply classic filter
- import (19) Apply import filter
- miscellanea (19) Apply miscellanea filter
- ownership (19) Apply ownership filter
- פולין (17) Apply פולין filter
- רוסיה (17) Apply רוסיה filter
- רוסיה-פולין (17) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיהפולין (17) Apply רוסיהפולין filter
- poland (17) Apply poland filter
- russia (17) Apply russia filter
- russia-poland (17) Apply russia-poland filter
- russiapoland (17) Apply russiapoland filter
- dedic (16) Apply dedic filter
פריט 205 ביאורי הזהר – האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש – קאפוסט, תקע"ו – מהדורה ראשונה (נדפסה בחיי המחבר)
ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קאפוסט, דפוס רבי ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של אדמו"ר הזקן), תקע"ו 1816 – חסר דף השער].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, החל מי"ט כסלו תקס"ב, ועד לשנותיו האחרונות. הביאורים נכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, המספר: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע [אדמו"ר הזקן] ומאד ישרו בעיניו" [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
בהקדמה לספר (חסרה בעותק שלפנינו), מתאר האדמו"ר האמצעי את אופן אמירת הביאורים ע"י אביו אדמו"ר הזקן: "...שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א', זה כמה שנים, אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק [רוח הקודש] הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא... שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא... ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף א' או ב' אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...". בסוף ההקדמה מתאר אדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל [אדמו"ר הזקן], שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים...".
הגהות בכתב-יד בשולי כמה דפים.
קלט; נג, [1] דף. חסרים 5 דפים (דף שער, דף הקדמת המחבר, ודפים נה-נז בסוף). 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים עם פגיעה בטקסט בדף האחרון. חיתוך הדפים אינו אחיד. כריכה חדשה.
ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי – בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שנייה. ארבעה חלקים (בארבעה כרכים).
הספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".
בספר מובאים "דרושים" אדמו"ר הזקן בעל התניא, שאמר בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה (ז'יטומיר, תר"ח) על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי.
המהדורה שלפנינו, שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י – נבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמת הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד". בסוף כל חלק נוספו ההוספות לספר לקוטי תורה
בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
בשני חלקים, חותמות הגאון רבי "חיים יודא ברוין אב"ד דק"ק איקלאד יע"א" (תרנ"ד – נספה בשואה, תש"ד); באחד החלקים, חותמות בית התבשיל "שערי תורה" ביפו.
ארבעה חלקים בארבעה כרכים: חלק א (ויקרא): [4], ח; נד דף. חלק ב (במדבר): [1], צו דף. חלק ג (דברים): [2], ק דף. חלק ד (שיר השירים): [1], נא דף.
28-30 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמים קשים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכות חדשות.
ארבעה מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:
• ספר "ביאורי הזהר", ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד).
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
ביאורי הזהר: [2], סד, לא-לד, סט-פד; מ, לא-לד דף. הוספות: [12], יג-כ דף. הדף האחרון חסר.
• ספר "תורת חיים", חלקים א-ב על ספר בראשית, ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ווארשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה של חלק ב'.
בשנת תקפ"ו נדפס בקאפוסט חציו הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן אדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה).
שני חלקים בכרך אחד: חלק ראשון (פרשיות בראשית – חיי שרה): [2], קמא דף; חלק שני (פרשיות תולדות – ויחי): [1], קח דף. שוליים רחבים.
• ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" – פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן בעל התניא, מאת בנו האדמו"ר רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. שער מעטפת נדיר.
החיבור שלפנינו נקרא "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה ב"סידור הרב" (קאפוסט, תקע"ו), שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב החיבור הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק ממנו הוא פירוש חדש על חלקים שאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו האדמו"ר האמצעי (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו).
[1] שער מעטפת, [2], קיד דף. שוליים רחבים. כריכה ישנה.
• ספר "לקוטי ביאורים" – "קונטרס ההתפעלות" לרבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, עם פירוש "לקוטי ביאורים" מאת הגאון החסיד רבי הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (ר' הלל פאריטשער). וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה של הפירוש "ליקוטי ביאורים".
"קונטרס ההתפעלות" נכתב בשנת תקע"ד על ידי האדמו"ר האמצעי, והוא עוסק בביאורם של חמישה סוגי "התפעלות" בעבודת השם. הקונטרס נכתב כמענה לשיטתו המנוגדת של האדמו"ר רבי אהרן הלוי מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע) בסוגיית ה"התפעלות". בספר שלפנינו נדפס "קונטרס ההתפעלות" (בשינויי נוסח מהמהדורות שקדמו לו) במרכז הדף, וסביבו נדפס הפירוש "ליקוטי ביאורים". הפירוש מחולק לשניים: "מהדורה קמא" ו"מהדורה תנינא". [1], סז; נב דף.
ארבעה כרכים. 18.5-25.5 ס"מ. מצב כללי טוב, ספר אחד במצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קמטים. קרעים, בהם קרעי חסר עם פגיעה בטקסט באחד הספרים. מרביתם בכריכות חדשות.
ארבעה מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:
• ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני חלקים, "שער התשובה" ו"שער התפלה". יאס, דפוס צבי גאלדנער, תרי"ט [1859].
ספר "דרך חיים", והוא חלק שלישי מספר "שער התשובה והתפלה" (נקרא גם "שערי תשובה"; נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ט). מעבר לשער אזהרת המביא לדפוס, הרב יצחק משה בר' שמואל מיאס (שימש כרב ומשפיע לחסידי חב"ד ביאס. נפטר בי"ז ניסן תרכ"א כבן שמונים שנה ועל מצבתו נכתב: "יצק מים על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי ובנו רבי דוב בער מליובאוויטש". ה"צמח צדק" העריכו מאוד והיה "חשוב וספון אצלו ואומר לו ד"ח ביחידות").
[3], ב-צב, צז-קמח דף. ללא דפים צג-צו ו-[3] דפים אחרונים. חותמות חייקל לונסקי, הביבליוגרף והספרן הראשי של ספריית שטראשון בווילנא,
• "ספר "נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון שער האמונה". לבוב, דפוס F. Galinski u. S.L. Flecker, [תר"כ] 1860.
הקדמת האדמו"ר האמצעי בראש הכרך. "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח - יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. [1], קז דף.
• ספר "שערי אורה והוא שער החנוכה ושער הפורים". יוהניסבורג (פרוסיה), א. גאנשאראווסקי, [תר"כ 1860 בערך]. פרטי דפוס בעמוד האחרון (בשער פרטי המהדורה הראשונה: "כמש"נ בקאפוסט בשנת תקפ"ב").
"ראוי לכל איש ואיש ליתן לבו ודעתו להאיר נפשו... בעניני חנוכה ופורים, שימצא כל אחד ואחד מרגוע לנפשו לפי ערכו ומקומו ושעתו" (מתוך הקדמת המחבר). אדמו"ר הריי"ץ מביא בשם זקנו אדמו"ר המהר"ש, שכל ספר מספריו של אדמו"ר האמצעי יועד לסוג אחר של חסידים, אך "שערי אורה" הוא כללי ונכתב עבור כלל החסידים: "הוא האל"ף בי"ת דתורת החסידות" (קונטרס "לימוד החסידות", עמ' 30; "היום יום", טו אדר ב'). ק דף.
• ספר "עטרת ראש", דרושי חסידות לימים נוראים – ראש השנה, יום הכפורים ושבת שובה. [יוהניסבורג, א. גאנשאראווסקי, תר"כ 1860 בערך]. בשער פרטי המהדורה הראשונה: "כמש"נ בקאפוסט בשנת תקפ"ב". ז, [1], ח-כו, כט-לא, לג-סח, [2] דף. חסרים דפים כז-כח.
ארבעה כרכים. 18-20.5 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים ומעט סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
שלחן ערוך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרט"ז 1855. שלושה (מתוך שישה) חלקים – חלק חושן משפט, חלק יורה דעה ושו"ת. ללא שלושת חלקי אורח חיים.
בדף השער של חלק יורה דעה, רישום בעלות משנת תשי"ג, של רבי אברהם מנחם גלנטי [בעל "חסד אברהם מנחם"; מרבני תל אביב ולשעבר אב"ד פורנבה, פולין; נפטר תשט"ו].
שלושה חלקים בשני כרכים. כרך ראשון (חלק רביעי – יורה דעה, וחלק חמישי – חושן משפט): [2], קלא; [1], קלג-קסז דף. ללא דף השער הראשון. כרך שני (חלק שישי – שאלות ותשובות) [1], ב-מב דף.
19.5-20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות עם סימני עובש. קרעים, קמטים ובלאי. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט במרבית הדפים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
חמשה סטים ממהדורות שונות של שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ברודי, ווארשא וווילנא, תרל"ד-תרצ"ו [1874-1936].
בפתח החלק הראשון של כל מהדורה מופיעות הקדמות והסכמות בני המחבר - רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש והרה"ק ר' חיים אברהם. שני שערים לכל חלק, הראשון מקוצר.
1. בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. על פי מהדורת זיטאמיר תרכ"ט.
סט שלם – כל החלקים בארבעה כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [4], ה-קכד, קכט-קסח דף. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת): [3], רלז דף. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות פסח והלכות ויום טוב): [3], קכה, קכט-קלו, קכז-קלד, קמג-קנ, קנג-רכח דף. כרך ד ("אורח חיים חלק רביעי" = יורה דעה, עם חושן משפט ושו"ת): [2], קפב, קפה-רב דף. שערים נפרדים לחלקים חושן משפט ושו"ת.
2. ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. על פי מהדורת ווארשא תרל"ד.
סט שלם – כל החלקים בחמשה כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [6], קעא, [1] דף. רישום: "שייך להחסידים דקאצק בע"ה ירושלים הנשאר מהחסיד ר' שמואל לייב ז"ל מזעליחאוו". חותמות "בית החסידים דקאצק" בירושלים. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת): [3], רא דף. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות שבת ויום טוב): [4], קסד דף. חותמות בית כנסת חב"ד "אהל יעקב" בחיפה של הרב מנחם מענדל קופרשטוך. כרך ד (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [5], ב-קלו דף. כרך ה (יורה דעה חלק חמישי – עם חושן משפט ושו"ת): [2], ג-קלח; [1], ב-מב; [1], מד-עז דף. שערים נפרדים לחלקים חושן משפט ושו"ת.
3. ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. על פי מהדורת ווארשא תרל"ט.
סט שלם, כל החלקים בחמשה כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [6], קעא, [1] דף. חתימות, רישומים וחותמות של רבי אברהם פעניגער ושל בנו משה פעניגער, מחשובי חסידי באבוב בעיר אושפיצין. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת): [3], קצד, [1], קצו-רא דף. חותמת בדף השער: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה]. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות שבת ויום טוב): [4], קסד דף. כרך ד (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [5], ב-קלו דף. • כרך ה (יורה דעה חלק חמישי – עם חושן משפט, שו"ת ו"השלמה מן שולחן ערוך רז"ל"): [2], קלח; ב-מב; [1], מד-עז; [1], ב-טז דף. חותמת: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל".
4. ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. על פי מהדורת יוזעפאף תרל"ט. עם: הוספות וחדושים כתבי יד הצמח צדק - שו"ת לד' חלקי שו"ע, ועם "השלמה לשו"ע רז"ל – דברי נחמיה".
סט שלם, כל החלקים (בששה כרכים): כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [4], ה-קנו דף. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת – עם הוספות וחדושים לאו"ח): [2], ג-קסט דף. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות שבת ויום טוב): [ב], ג-קמג דף. כרך ד (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח – עם שו"ת): [2], ג-קיט; [1], כה דף. שער נפרד לשו"ת. כרך ה (יורה דעה חלק חמישי – עם הוספות וחדושים ליו"ד): [2], ג-קו דף. חותמת של הרה"ח ר' יחיאל מיכל רפפורט (תרע"ד-תשמ"ג), מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בקרמנצ'וג ובוויטבסק, ולאחר מכן מנהל סניף של הישיבה בקורסק. כרך ו (חושן משפט – עם "השלמה לשו"ע רז"ל" והוספות וחדושי הצ"צ לד' חלקי שו"ע): [2], ב-לו; ח; יג; [1], ב-כח; ח; סח דף.
5. ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. על פי מהדורת ווילנא תרפ"ה. עם: הוספות וחדושים כתבי יד הצמח צדק - שו"ת לד' חלקי שו"ע, ו"השלמה לשו"ע רז"ל – דברי נחמיה".
כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [4], ה-קנו דף. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת – עם הוספות וחדושים לאו"ח): [2], ג-קסג, קסג-קסח, [1]; יג דף. דפים מא-מח נכרכו שלא כסדרם. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות שבת ויום טוב – עם השלמה לשו"ע רז"ל): [3], ד-קמג; ח דף. כרך ד (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [2], ג-קיט דף. כרך ה (יורה דעה חלק חמישי – עם הוספות וחדושים ליו"ד, ושו"ת): [2], ג-קו; [1], ב-כח; [1], כה דף. שער נפרד לשו"ת. כרך ו (חושן משפט – עם הוספות וחדושים לחו"מ ואהע"ז): [1], ב-לו; סז; ח דף.
26 כרכים. גודל ומצב משתנים. פגמים קלים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב (עמ' 122-123), כד/כה (עמ' 124-126), ל (עמ' 130), לא (עמ' 130-132), לו (עמ' 134-135).
ספר חומת אריאל, דרושים על התורה וליקוטים על הנ"ך, מאת רבי אריה ליב מלאנצוט. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ז] 1867.
בראש דף השער חתימה: "הק' חיים צבי קופרמאן".
רבי חיים צבי קופרמן (תקס"ב-תרמ"ב), תלמיד האדמו"ר רבי דוב בער פרומר אב"ד אושפיצין בעל ה"דברי צדיקים", כיהן למעלה מארבעים שנה, כראב"ד בית הדין באושפיצין (אושוויינצ'ים; אושוויץ), תחת רבנים שונים שכיהנו ברבנות העיר, בהם מורו ורבו בעל ה"דברי צדיקים". היה מחסידי האדמו"ר רבי אשר'ל מרופשיץ וה"דברי חיים" מצאנז, ולאחר פטירתו היה ממכתירי נכדו רבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר (הראשון) מבובוב.
המחבר, הרב הקדוש רבי אריה ליב מלאנצהוט (תקי"ז-תקפ"ו, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שכח), מגדולי דורו. כבר כנער התגלה כבעל ידע מקיף בש"ס ופוסקים ובספרי קבלה. בשנת תקל"ז, בהיותו בן עשרים בלבד, התמנה לרבה של לאנצהוט, תפקיד אותו מילא שנים רבות, עד לשנת תקע"ט. לאחר מכן התמנה לרבה של קישינוב. מבכירי תלמידיו של ה"חוזה" מלובלין. חיבר מספר ספרים, ביניהם: "גבורת אריה", "ארבעה חרשים", "חומת אריאל", ו"דברי אסתר".
[2], עד דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים חסרים קטנים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה חדשה.
ספר יקר מפז, ליקוטים על פרשיות התורה ועל ההפטרות [השלמה לספר "עבודת ישראל"], מאת הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ". [לבוב, [S. L. Kugel, Lewin et Com, תרל"ב 1872].
העותק של האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ' מקנטיקוזבה. מעבר לשער ובדף האחרון חותמות מוקדמות של האדמו"ר: "פינחס ראבינאוויטש, מיקאנטיקאזיווע".
האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ' (תרכ"א-תרפ"ו), אדמו"ר בקנטיקוזיבה (פלך חרסון). ממלא מקום אביו האדמו"ר מליניץ, רבי יצחק יואל. מתואר כ"גאון עצום בנגליות התורה". חיבורו "עבודת יצחק" על התורה נשאר בכתב-יד. מבניו: רבי יעקב ישראל האדמו"ר מחרסון ורבי מנחם נחום רבינוביץ' אב"ד חיפה. בין חתניו: האדמו"רים רבי משה מסטולין ורבי יצחק מסקווירא (ראה אודותיו: אנצ' לחסידות, ג, עמ' תקלט).
[15] דף. חסר דף השער הראשון. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בשולי כמה דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.
ספר צרי היגון, מוסר ופילוסופיה, מאת רבי שם טוב בן יוסף פאלקירה, [עם הגהות מאת ר' שאול בן שמעון]. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז 1876.
בדף השער: "סגולת ספר צרי היגון, להשקיט הנפש מדאבון. כטוב חמשת מיני דגן, להשביע הגוף מרעבון".
העותק של האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ' מקנטיקוזבה. בדף השער ובדפים נוספים חותמות של רבי "פנחס ראבינאוויטש, קאנטיקאזיווע"
האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ' (תרכ"א-תרפ"ו), אדמו"ר בקנטיקוזיבה (פלך חרסון). ממלא מקום אביו האדמו"ר מליניץ, רבי יצחק יואל. מתואר כ"גאון עצום בנגליות התורה". חיבורו "עבודת יצחק" על התורה נשאר בכתב-יד. מבניו: רבי יעקב ישראל האדמו"ר מחרסון ורבי מנחם נחום רבינוביץ' אב"ד חיפה. בין חתניו: האדמו"רים רבי משה מסטולין ורבי יצחק מסקווירא (ראה אודותיו: אנצ' לחסידות, ג, עמ' תקלט).
[32] עמ'. 16 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים זעירים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.
ספר צוואה, מאת "איש אלוקי קדוש ונורא... החסיד המקובל" רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא, בעל "יסוד ושורש העבודה". לבוב, דפוס מיחאל פ' פארעמבא, [תרי"א] 1850.
העותק של רבי שמואל העליר רבה של צפת. בדף השער ובדף האחרון מופיעות חתימות ידו: "הק' שמואל העליר".
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
[14] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
ספר עצי לבונה על שלחן ערוך יורה דעה, מאת רבי ניסן ב"ר אהרן מדובנא. [לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, תרכ"א 1860]. בדף השער: "כש"נ בסדילקאב בשנת תקצ"ה לפ"ק".
חתימות בדף השער ובמקומות רבים נוספים: "הק' שמואל העליר", וחותמות של רבי "יצחק אייזק דייטש" מטבריה.
רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחוכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין. עלה לארץ ישראל עם הוריו בהיותו ילד. כיהן כרבה של צפת במשך שנים רבות (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
רבי "יצחק אייזק דייטש בעיה"ק טבריא ת"ו" (נפטר תרס"ט), שחותמותיו מופיעות על הספרים: בנו של רבי דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניף בעל "נפש דוד". עלה לטבריה יחד עם אמו אלמנת ה"נפש דוד", ואחיו הצעיר רבי משה דייטש, נשא את נכדתו של רבי שמואל העליר בת-בנו ר' אברהם יצחק העליר [רבי משה דייטש היגר אח"כ לסיגט, והוא אבי-אמו של הרה"ק רבי אברהם יצחק קאהן האדמו"ר מ"תולדות אהרן"].
רישום בכתב-יד בחלקו התחתון של השער: "מנחה היא שלוחה מאת יוסף חיים בן שפרינא מבאפאל, ז'[וגתו] מלכה הינדא בת חיי'".
כד, [3], כה-כח; ט; יא, [6]; יח, [1], כא-נב דף. ספירת דפים משובשת. 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים עם פגיעות בטקסט (כולל בדף השער). סימני עש כריכה חדשה.
ספר חסד לאברהם, חלק ראשון על התורה וחלק שני על המועדים ועל נ"ך ומאמרי חז"ל, מאת האדמו"ר רבי אברהם יששכר בער הכהן רבינוביץ, בנו של האדמו"ר רבי שלמה מראדומסק. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [תרנ"ג-תרנ"ז] 1893-1897. מהדורה ראשונה בהוצאת "בני הרב הגאון הקדוש המחבר זצללה"ה". שני כרכים.
חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה. הספר נדפס לאחר פטירת המחבר, אך בשני הספרים מופיעה חותמתו של המחבר: "אברהם ישכר הכהן ראבינאוויטץ בהרה"ק מהר"ש זצ"ל מרדאמסק" – החותמות הוחתמו כנראה על ידי המוציאים לאור בני משפחתו, לאות אישור על קנית הספר מידם. בחלק ב' מופיעה החותמת בדף השער, ובחלק א' היא מופיעה בדף ההקדמה, כאשר בעמוד המקביל, גב השער, הכיתוב המודפס: "בקשתינו מכל קונה שיבוא לידו ספר הלז ולא יהי'[ה] חתום מבני הרב המחבר זלה"ה, ידע בבירור שהוא גנוב אתו".
מחבר הספר, הרה"ק רבי אברהם ישכר הכהן רבינוביץ בעל ה"חסד לאברהם" - האדמו"ר השני לשושלת ראדומסק (תר"ג-תרנ"ב, אנצ' לחסידות א', עמ' קיג-קיד). לאחר פטירת אביו ה"תפארת שלמה", מילא את מקומו כאדמו"ר לאלפי חסידים באחת החסידויות המפורסמות בפולין. נודע בצדקותו ובגדלותו בתורה. הירבה בתפילות לישועת ישראל והיה "מליץ יושר" בדברי סנגוריה על עם ישראל. רבים היו נוהרים לרדומסק לבקש את ברכותיו. מסופר כי רבי אברהם ישכר התמרמר על כך שרַבּוּ המשכימים לפתחו בענייני רפואות וישועות, יותר מהמבקשים לקבל עצות בדרכי עבודת השם. בספר "אהל שלמה" מובאת מליצה נאה שהיה ה"חסד לאברהם" רגיל לאומרה על כך, בדברי הפסוק בתהילים: "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, באמור אלי כל היום איה אלוקיך" - יש לי לבכות על כך שבאים אלי יומם ולילה רק בענייני לחם ופרנסה, במקום שיבואו לדרוש בבחינת "איה אלוקיך", לבקש את דרכי העבודה של יראת שמים וחסידות.
שני כרכים.
כרך ראשון: ריז דף. 25.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכת עור חדשה.
כרך שני: [1], קנו דף. 25 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכה ישנה, משוחזרת (עם שדרה ופינות עור, חדשים).