ספר אסיפת זקנים, שיטה מקובצת על מסכת בבא מציעא, מאת רבי בצלאל אשכנזי. [ברלין, דפוס איצק שפייאר, תקכ"ו 1766].

העותק של הגאונים רבי יחזקאל בנעט, רבי שלמה דייטש ורבי יונה בערנפלד.
עותק זה היה תחילה ברשותו של הגאון רבי יחזקאל בנעט אב"ד נייטרא. בדפי הבטנה הקדמיים והאחוריים רישומים רבים, בהם רישומים שכתבו תלמידיו, המעידים שעותק זה שייך לרבם: "זה הספר שיטה מקובצת שייך להמאור הגדול מעוז ומגדל הגאון הגדול רבן של כל בני הגולה מה"ו יחזקאל בנעט... דברי תלמידו הלומד אצלו בהתמדה רבה הק' נחמי' ראזמאן ממדינת זיבענבירגין... 1841"; "...אדמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסם... מו"ה יחזקאל בנעט נ"י אב"ד ור"מ פ"ק נייטרא... תמוז תקצ"ה לפ"ק אני תלמידו הק' ישראל ליב מק"ק סאבאטיש" (חתום גם כ"ישראל ליב פריעדמאן מסאבאטיש"); "גם אני מעיד בעדות גמור שזה הספר... שייך להרב המאה"ג... כש"ת מו"ה יחזקאל בנעט... תלמידו הכותב וחותם הק' דוד אליעזר..."; ורישומים נוספים ("הק' יהושע בנעט", "הק' עקיבא... קליין", ועוד).
במספר מקומות בספר חתימות רבי שלמה דייטש (במקום אחד: "שלמה דייטש מסערדהעל"), הוא רבי שלמה דייטש, שישב מאוחר יותר על כסאו של רבי יחזקאל בנעט ברבנות נייטרא.
מאוחר יותר עבר הספר לרבי יונה ברנפלד, שהיה תלמידם של רבי יחזקאל בנעט ושל רבי שלמה דייטש. בדף הראשון מופיעה חתימתו: "הק' יונה ב[ר]נפעלד מק"ק טאפלט שאן".

הגאון רבי יחזקאל בנעט אב"ד נייטרא (תקל"ז-תרט"ו), בן הדיין רבי יעקב בנעט מאויבן ישן. היה תלמידם של רבי משה מינץ אב"ד אויבן ישן, של אחיו רבי משה מרדכי בנעט משטאמפי, ושל קרובו מהר"ם בנעט אב"ד ניקלשבורג. כיהן כרב בכמה קהילות, ומשנת תקצ"ב אב"ד וראש ישיבה בנייטרא, עד פטירתו. היה מיודד עם ה"חתם סופר", עמו עמד בקשרי מכתבים. היה מגדולי הלוחמים נגד ההשכלה (ראה אודותיו: קינסטליכר, אישים בתשובות חת"ס, עמ' קעה).
הגאון רבי שלמה דייטש (נפטר תר"מ). נולד בסערדהעלי, ולמד בה אצל רבי יהודה אסאד. לאחר נישואיו גר בנייטרא, תחילה עסק במסחר, ובהמשך נתמנה לדיין בעיר. משנת תרי"א כיהן כאב"ד איפאלשאג במשך כעשרים שנה. בהמשך (לפני שנת תרל"ב) נתמנה לאב"ד נייטרא, בה כיהן עד סוף ימיו.

הגאון רבי יונה צבי ברנפלד (תקצ"ד-תרנ"א), נולד לאביו רבי יוסף ברנפלד, בעיר טאפאלטשאן. אביו היה תלמידם של ה"מחצית השקל" בבוסקוביץ שבמוראביה ושל ה"חתם סופר" במטרסדורף. רבי יונה צבי למד אצל רבי שלמה דייטש ורבי יחזקאל בנעט בנייטרא, ובהמשך אצל ה"כתב סופר". בשנת תר"ט התארס עם בתו של ה"כתב סופר", אך היא נפטרה קודם החתונה. בשנת תר"י נשא את בת הגביר רבי דוד ליב הכהן דיאמנט. כיהן כאב"ד אירשה ובהמשך אב"ד דברצין.

א-ב, ד-קעח, [1] דף. חסר דף השער. דף [2] עם הקדמת המדפיס וההסכמות, נכרך בסוף הספר. 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט. בכמה מקומות חיתוך הדפים על גבול הטקסט. רישומים, חתימות וחותמות. כריכה ישנה.

אוסף גדול של עשרים ושנים ספרים שונים, הלכה ושו"ת, חסידות ודרוש – עותקים מיוחסים, עם חתימות ורישומי בעלות של רבני פולין:
• ים של שלמה, על מסכת חולין, מאת רבי שלמה לוריא. פיורדא, דפוס יוסף פעטשויא ובנו מענדל בער, [תקכ"ו 1766]. חותמות ורישומי בעלות שונים, בהם חותמות האדמו"ר רבי חיים לערמאן מקרושנביץ.
• טור אבן העזר, וינה, דפוס אנטאן שמיד, תקע"ג 1813. חותמות רבי יוסף חנניא ליפא מייזלש, אב"ד פרמישלא, רישום בעלות בחתימת בנו רבי אריה יהושע ליבוש מייזלש.
• קצות החושן. [רוסיה-פולין, תקע"ז בערך 1817]. חותמות, הגהות וחתימות שונות, בהם רישום בעלות בחתימת רבי "צבי הירש במ"י זצ"ל החפ"ק קראשנוויץ".
• מקראי קודש, חומש ויקרא. יוזעפף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תקצ"א [1831]. רישומי בעלות של רבי אברהם צילך בן רבי מאיר צילך אב"ד לאסק [רבי מאיר צילך אבד"ק לאסק (נפטר תקפ"ו) רבי עקיבא איגר מכנהו בתשובה: "הרב הגאון הגדול האמיתי נשיא ישראל ע"ה פ"ה המפורסם מה"ו מאיר צילך" (חכמי פולין, עמ' ל-לא).
• גאולת ישראל, ליקוטים מהבעש"ט ותלמידיו, בהם ליקוטים רבים מרבי פנחס מקוריץ, לבוב, בהוצאת רבי משה איסר, [תר"י 1850]. בדף המגן הקדשת בן לאביו רבי יצחק אב"ד מאקאווי, משנת כת"ר [1860].
• חידושי הרמב"ן, על מסכת חולין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרי"ט] 1859. חתימה וחותמת של רבי חיים משולם קויפמן אוטרמן אב"ד פולטוסק [מחשובי הרבנים בפולין בדורו – תר"כ-תרפ"ד].
• חדושי אנשי שם, על אבן העזר סי' קכט ודיני שמות אנשים ונשים, מאת רבי שלמה קלוגר. לייפציג, דפוס כ.ו. פוללראטה, [תר"כ 1860]. חותמות רבי יחיאל מיכל גולדשלאק, אב"ד שעפס, והגהות למדניות בכתב יד [הגאון רבי יחיאל מיכל גולדשלאג (תקצ"א-תרע"ח), שימש ברבנות 70 שנה, מתוכן 53 שנה כאב"ד שעפס. חיבר כ-18 ספרים, רובם לא נדפסו].
• מלבושי טהרה, עם באר מים חיים, מאת רבי דוד צבי אויערבך. וורשא, דפוס ר' גרשון ור' פסח לעבענזאהן, [תרכ"ב] 1862. חתימה וחותמת של רבי יקותיאל זלמן בן רבי ישכר בעריש גרויבארט אב"ד בענדין והגליל [בעל ה"דברי יששכר"].
• בית ישראל, חידושי גפ"ת על מסכתות ברכות ועירובין, שבת ראש השנה וסוכה, מאת הגאון הקדוש רבי ישראל הופשטיין - המגיד מקוז'ניץ. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרכ"ה] 1864. מהדורה ראשונה. חותמות רבי מאיר דן פלאצקי אב"ד דוואהרט [רבי מאיר דן פלוצקי בעל ה"כלי חמדה" (תרכ"ו-תרפ"ח), מגאוניה החריפים של פולין ומגדולי גאוני דורו המפורסמים. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה].
• אמרת הצרופה, על תרי"ג מצוות, מאת רבי צבי הירש מסאקלוב. לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרל"ב 1872. רישומי בעלות של רבי מאיר הכהן כ"ץ רפפורט אב"ד לוקאווא, בן רבי שבתי אב"ד דומברובה [רבי מאיר רפופורט (תר"ט-תרפ"א), אב"ד ליקאווא (לוקוב), ולאחר מכן ראב"ד בקראקא כשלושים שנה (ראה: אנצי' לחכמי גליציה, ד, עמ' 1007-1009). גיסו של הגאון מהרימלוב רבי יעקב וויידנפלד].
• לקח טוב, על עיקרי היהדות, מאת רבי אברהם יג"ל ממונציליצי ממשפחת הגאליקי, עם צוואת הרמב"ם. וילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגען, תרל"ז 1877. חתימת רבי יעקב דוד יודקעוויטש אב"ד גריצא [בעל "יד הקטנה", נפטר חשון תרנ"ד. ראה אודותיו: חכמי פולין, עמ' שיא].
• קונטרס מתן שכרן של מצות, מאת רבי יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים". וילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרל"ח 1878. חתימה וחותמת של רבי יעקב דוד יודקעוויטש אב"ד גריצא.
• יש שכר, מאת רבי ישכר בער מקרמניץ. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ב 1882. רישומי בעלות וחותמות של רבי משה יהודא ליב לאנגערמאן בהרה"צ זצ"ל אב"ד גראמניק.
• שו"ת הרי"ף. וורשא, אליעזר טיקאצינסקי (ביאליסטאק), [תרמ"ד] 1884. חתימות וחותמות של רבי יחיאל דוד גאלדבערג משטעקטשין ושל רבי אלטער עמנואל שווארצבוים משטעקטשין (שצ'קוצ'יני, פולין).
• משניות, עם פירוש תפארת ישראל, סדר נזיקין. וילנא, האלמנה והאחים ראם, תרנ"ב 1891. חתימות וחותמות של רבי שמואל שמעריל העינא מאסטרווצא; רבי יצחק אהרן פישל העינא [חתן האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור]; רבי יהודא ארי' ליב העינא מגור.
• שו"ת ברכת חיים, חלק ראשון, מאת רבי חיים ברוך. לובלין, דפוס אברהם פעדער וברוך זעצר, תרנ"ו 1896. חותמות רבי ישעי' צעלינקער, מו"ץ בלובלין.
• מנרת זהב, פנינים מאת הרה"ק רבי זושא מאניפולי, מאת רבי נתן נטע דונר. וורשא, דפוס אברהם יוסף קליימאן, [תרס"ב] 1902. מהדורה ראשונה. רישום בעלות של רבי יחיאל מיכל רבינוביץ אב"ד נאוומינסק.
• אלה המצות, כללים וחידושים, מאת רבי חיים משולם קויפמאן. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ו 1905. חותמת של רבי אלעזר ליפשיץ אלעכסנדר [חתן האדמו"ר הזקן מאלכסנדר רבי יחיאל דנציגר].
• חבלים בנעימים, דברי יהודה, חלק שני, מאת רבי יהודה ליב גרויבארט. וורשא, תר"ע [1910]. חותמות בית המדרש דחסידי הה"צ מפלאנטש בקראקא. בדף צט/2 הגהה בכתב-יד וחתימת רבי מנחם מענדיל קירשבוים [רבי מנחם מנדל קירשבוים בעל "מנחם משיב" (תרנ"ה-נספה בשואה תש"ג), רבה של העיירה סקאלה הסמוכה קראקא. בשנת תרפ"ח עבר לגרמניה ונתמנה לרבה של העיר פרנקפורט דמיין, ובהמשך ברלין ומנהיים.].
• בנין דוד, על מסכתות נזיקין, מאת רבי דוד דובער טאוב. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ג [1923]. חתימת רבי חיים פנחס לוריא, אב"ד זדונסקא וואלה.
• פרחי אהרן, מאמרים בעניינים שונים, מאת רבי אהרן דאברזינסקי מניו יורק. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ח [1928]. הקדשת המחבר לרבי שמחה דרעשער בחתימתו וחותמתו.
• נדבות פי, חידושי תורה על אגדות הש"ס, מאת רבי אלעזר חיים יודמן אב"ד שידלובצה. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, דפוס B-ci Feder, תרפ"ט [1929]. חותמת המחבר.

22 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר נדחי ישראל עם קונטרס תפארת אדם, מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל "חפץ חיים". וורשא, [תרנ"ז] 1897. "הוצאה שלישית" עם הוספות - המהדורה עם התרגום ליידיש מדוברת ("האבען מיר אים איבער גיזעצט אין פראסט יידיש") ועם הקונטרס "תפארת אדם".

הספר "נדחי ישראל" על עיקרי הדת והלכות שונות – נכתב עבור המהגרים לארצות הברית וארצות רחוקות, וממהדורה זו ואילך נוסף עליו קונטרס "תפארת אדם" על איסור גילוח הזקן בתער.
בדף המגן ובבטנת הכריכה: שני רישומי "מוגה" (בדיו), בכתב-יד. רבנו ה"חפץ חיים" היה מקפיד לבדוק כל ספר שהוציא למכירה, משגיאות הדפוס (גליונות מחולפים או דפים חלקים) מחשש שמא יכשל ח"ו באיסור גזל והונאה, אם ימכר ספר פגום במחיר הקצוב. כל ספר שנבדק זכה לרישום בכת"י בדף הפורזץ – "מוגה" (מקובל שהוא היה מקפיד לרשום זאת בעצמו בכתב ידו, מחשש שמא העוזרים לו במלאכת הקודש יכתבו "מוגה" ללא בדיקה מספקת). רבים מרישומים אלו נעלמו במשך השנים עקב כריכה מחודשת של הספרים או מחיקת הכיתוב.

[1], ב-קמז דף; [1], ב-טז דף. 23 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. תו-ספר. כריכה מקורית בלויה, קרועה ומנותקת.

במפעל הביבליוגרפיה נרשמה המהדורה של ה"הוצאה שלישית" עם ההוספות, רק על-פי מהדורה סטריאוטיפית משנות התר"ס בערך. לפנינו המהדורה המקורית משנת 1897, מעבר לשער אישור הצנזור מהתאריך 18 באוגוסט 1896.

ספר זכרון יהודה, שו"ת מאת הגאון רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של המהדורה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר (ראה להלן).

בדף המגן הקדשה בכתב ידו וחתימתו של רבי מאיר ליב פרייא, אב"ד שוראן, "דורון דרשה" לכבוד חתונת תלמידו ר' משה שמואל לוסטיג.

הגאון רבי מאיר ליב פריי אב"ד שוראן (תרל"ח-נספה בשואה סיון תש"ד), מגדולי מרביצי התורה בדורו, נולד לאביו רבי יצחק צבי פריי שהיה חתנו של ה"כתב סופר". למד בפרשבורג אצל דודו בעל ה"שבט סופר", וכן אצל רבי כלב פייבל שלזינגר אב"ד טאפלטשאן בעל "תורת בר נש" ורבי מרדכי ליב וינקלר בעל "לבושי מרדכי". בשנת תרס"ג נתמנה לאב"ד שוראן עם נישואיו לבת-דודו היתומה, בתו של הגאון רבי ישעיהו עהרנפלד אב"ד שוראן (בן רבי דוד צבי עהרנפלד, שהיה חתן ה"חתם סופר"). מחבר ספר שבט מישור על התורה ודרשות (גרוסווארדיין תש"ג – ניו יורק תשמ"ט). – ראה אודותיו: שם הגדולים מארץ הגר, מערכת מ', אות רכד; החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקצב.

[7], ב-קסח, [6] עמ'. 32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמת. כריכת עור חדשה.

וריאנט! חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים, ולפנינו ההדפסה השניה, המצונזרת. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל "אלוף נעורי" רבי יוסף חיים זוננפלד, ובו מתקפה חריפה על ההתחברות עם "אגודת ישראל".
בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי – בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).

ספר קהלות יעקב, על מסכת כתובות, מאת הגאון הקדוש, רבי יעקב ישראל קניבסקי "הסטייפלער". בני ברק, דפוס "אשל", תשכ"ב [1962].

בדף האחרון, הגהה של הוספה מאת המחבר, בכתב-ידו של בנו-יחידו הגאון רבי חיים קניבסקי.

מ דף. 33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה.