ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלטר מגור. פיעטרקוב-קראקא, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בחמישה כרכים.

המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.

הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש האדמו"ר במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.

חמישה כרכים. בראשית: 3, 283-5, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240 עמ'. 25-26 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר בכרך החמישי. מצב כללי טוב. הכרך החמישי במצב בינוני. כתמים. קרעים מעטים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. בכרך החמישי סימני עש וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (רובן אחידות).

ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרל"א 1871. מהדורה שניה. עותק עם דפים נוספים, שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה (ראה להלן).

ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).

במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל, ועוד. הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).

[3], ב, פח, [2] דף. חסר דף השער הראשון. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

על-פי מפעל הביבליוגרפיה תוקנה מהדורה זו לפי הגהותיו של רבי יוסף שפירא, שהופיעו בהוצאה הראשונה (לבוב, תרכ"ה) בשולי העמודים. הביאורים נותרו במקומם, אך הליקוטים והשו"ת נשמטו.
בעותק שלפנינו מספר דפים שאינם כרוכים בכל העותקים: [1] דף "הקדמה מנכד המחבר המאה"ג ר' א"יש[!] יפה", כרוך בין דפי ההסכמות; שישה דפים בסוף הכרך ([1], פד-פח) עם חידושים ושו"ת מאת נכד המחבר, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. תוכן ששת דפים אלו מופיע בקונטרס בן [8] דף שצורף לעותקי המהדורה הראשונה של הספר (לבוב, תרכ"ה), אך נדפס כאן בשנית. בעותק זה מופיעים בסוף הספר [2] דף של "מתנדבים בקניית הספר" (בחלק מהעותקים מופיעים [3] דפים; על פי מפעל הביבליוגרפיה בעותקים בהם מופיעים [2] דפים, נוסף דף עם התנצלות המביא לבית הדפוס. דף זה אינו מופיע בעותק שלפנינו. ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000139540).

ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.

בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".

[5], 316, [5] עמ' (חסר דף השער הראשון). 27 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. מעט קרעים, בהם קרע חסר קטן בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה, עם שדרת עור.

ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [3], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].

ספר קהלת דוד, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטאלנא. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרמ"ב 1881. מהדורה ראשונה. שני דפי שער.
ספרו האחרון של האדמו"ר מטולנא שנדפס בחייו. מעבר לשער השני נדפסה הקדמה מאת המחבר, בה הוא מסביר את שם ספרו, וכותב גם על מעלת "שמיעת דבורי אמת מחכמי הדור, היוצאים מעומקא דלבא, בלתי לה' לבדו, שהוא תורה לשמה...".

המחבר, הגה"ק רבי דוד טברסקי – האדמו"ר הראשון מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, בשנת תקצ"ז. היה מגדולי המנהיגים של יהדות אוקראינה, ואדמו"ר לאלפי חסידים. חצרו בוואסילקוב, ולאחר מכן בטולנא, הייתה מהגדולות והמפורסמות ביותר בזמנו. מסופר על רבים שהתעוררו לתשובה משמיעת דברי תורתו, בהם משכילים רבים. רבי דוד היה השישי משמונת בניו הקדושים, הנערצים והמפורסמים של רבי מרדכי מטשרנוביל. אביהם רבי מרדכי אמר: "אני ובניי באנו לעולם הזה לתקן נשמות המתים והחיים" (רבי ישעיה וואלף ציקרניק, סיפורים נפלאים ומאמרים יקרים, לבוב תרס"ח, עמ' ו). האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפליג הרבה בגודל קדושתם של שמונת האחים, ואמר בשם אביו האדמו"ר רבי ישכר דב: "שאין לנו מושג מהם ומגודל ערכם", ופעם שהזכירם רבי אהרן מבעלז, רעד בשתי ידיו ואמר: "הם היו מלאכים ממש... לגמרי מלאכים..." (ביתו נאוה קודש, ניסן, עמ' קכג).

[2 שערים], ג-פו דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרע בשולי דף השער הראשון, ללא פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר עירין קדישין, מאמרים בשם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, מהדורה ראשונה (במספר הדפסות סטראוטיפיות) ומספר מהדורות נוספות:
• ספר עירין קדישין, "דברים יקרים העומדים ברומו של עולם, על פסוקי התורה מסודרים, וכמה לקוטים יקרים...", מאת האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, עם לקוטים מבנו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, [תרמ"ה] 1885. שני שערים (שניהם בדיו שחורה). שלושה עותקים (מהדורות סטראוטיפיות, עם שינויים קלים).
• ספר עירין קדישין. וורשא, דפוס צבי דוב בן יוהדא [!] ליב ז"ל ראזענבלאט, [תרמ"ט] 1889. [דפוס צילום של מהדורת תרמ"ה].
• ספר עירין קדישין. פרמישלה, דפוס אמקרויט & פריינד, [אחר תר"ף 1920 – דפוס צילום של מהדורת תרמ"ה].
• ספר עירין קדישין תליתאה. מיעלעץ, דפוס פ' קאוואלעק, הוסיאטין, תרע"ד [1914]. מהדורה ראשונה.

ליקוטי דברי תורתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נדפסו לראשונה בסדרת ספרי "עירין קדישין". דברי התורה שהיה אומר רבי ישראל מרוז'ין לקהל החסידים, לא נדפסו במשך עשרות שנים מטעמים עקרוניים. רבי ישראל מרוז'ין היה נוהג לומר על עצמו: "כולם עושים חיבורים, ואני עושה בנים – ונראה למי היתרון..." (נכדו רלוי"צ מונזון, בך יברך ישראל, פרשת נח). הרשימות שנרשמו ע"י גדולי החסידים היו נשמרות בין החסידים כ"מגילת סתרים" בכתב-יד, והקפידו שלא לתת להעתיקם אלא למי שראוי לקבל את הדברים. גם כשנדפס הספר "עירין קדישין" בשנת תרמ"ה, עורר הדבר פולמוס רב בין חסידי רוז'ין, והמו"ל הוסיף דף נוסף לספר בו פרסם שמותם של אדמו"רי בית רוז'ין שהסכימו עמו כי הפרסום של הספר ראוי וטוב (העותק שלפנינו הוא מההוצאה הראשונה משנת תרמ"ה, ללא הדף הנוסף).

בנו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב היה אומר על פרסום הדברים בדפוס: "כי יש שבעים פנים לתורה, ופן אחד מהם הוא סייג לחכמה שתיקה....". (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה). רבי ראובן ז"ק מוסיף, בהקדמה לספר "כנסת ישראל": "...ואף גם זאת לא יצא חוץ ממחנה ישראל להיות 'חכמה בחוץ תרונה'... נמסרו הדברים בע"פ ליחידי סגולה לשלומי העדה, ורק בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חבירים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש, כל אחד מאשר קיבל... או שמועה שמע ובא ויספר לאחיו מדברים העומדים ברומו של עולם" (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה).
אחד מזקני חסידות רוז'ין הרה"ח ר' יוסף הורנשטיין כתב מכתב לידידו הרה"ח ר' שלמה טלינגטור (בעל "אבן ישראל"), לזרז אותו לרשום לעצמו כל מה ששמע מחסידי קדמאי, כדי שלא ישתכחו הדברים, ויהיה לתועלת לכל המשתוקקים לדעת אותם להחיות את נפשם, אולם לענין הדפסה הוא מסתייג מכך: "הדפסה הוא ענין אחר, כפי שקבלנו מחסידים קדמונים שרגזו על זה האיש שהדפיס בראשונה את מאמרי הס"ק מרוז'ין זי"ע, כי הדפסה הוא ענין של מגלה נסתרות... ולא דומה לזה הענין של מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, במבוא עמ' 41).

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.