מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
- (-) Remove book filter book
- ספרי (150) Apply ספרי filter
- חסידות (106) Apply חסידות filter
- chassid (99) Apply chassid filter
- and (62) Apply and filter
- דפוסי (29) Apply דפוסי filter
- in (29) Apply in filter
- print (29) Apply print filter
- עם (21) Apply עם filter
- ספרים (21) Apply ספרים filter
- with (21) Apply with filter
- וספרים (19) Apply וספרים filter
- יסוד (19) Apply יסוד filter
- שונים (19) Apply שונים filter
- classic (19) Apply classic filter
- miscellanea (19) Apply miscellanea filter
- פולין (17) Apply פולין filter
- רוסיהפולין (17) Apply רוסיהפולין filter
- רוסיה-פולין (17) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיה (17) Apply רוסיה filter
- poland (17) Apply poland filter
- russia (17) Apply russia filter
- russia-poland (17) Apply russia-poland filter
- russiapoland (17) Apply russiapoland filter
- והקדשות (16) Apply והקדשות filter
- קבלה (16) Apply קבלה filter
- חתימות, (16) Apply חתימות, filter
- חתימות (16) Apply חתימות filter
- חותמות, (16) Apply חותמות, filter
- חותמות (16) Apply חותמות filter
- הגהות (16) Apply הגהות filter
- dedic (16) Apply dedic filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- kabbalah (16) Apply kabbalah filter
- signatur (16) Apply signatur filter
- signatures, (16) Apply signatures, filter
- stamp (16) Apply stamp filter
- stamps, (16) Apply stamps, filter
- ותפילות (13) Apply ותפילות filter
- סידורים (13) Apply סידורים filter
- prayer (13) Apply prayer filter
- siddurim (13) Apply siddurim filter
- המזרח (12) Apply המזרח filter
- land (12) Apply land filter
- sephard (12) Apply sephard filter
- biographi (9) Apply biographi filter
- eulog (9) Apply eulog filter
- histori (9) Apply histori filter
- of (9) Apply of filter
- rabbi (9) Apply rabbi filter
הספר הקדוש נועם אלימלך, שתי מהדורות:
• מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, תרנ"ן [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות • [ראה להלן].
[4], צח דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.
• שנחאי, ועד הדפסה "מפיצי אור" אצל ישיבת חכמי לובלין, תש"ו [1946]. [דפוס צילום של מהדורת מונקאטש, תרנ"ן].
227, [1] עמ'. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. קרע בדף השער, משוקם בנייר דבק. חתימה. כריכה ישנה, עם סימני עש.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת.
מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
מהדורת מונקאטש המהודרת, צולמה במהדורות רבות של דפוסי צילום מהספר הקדוש נעם אלימלך שנדפסו לאחר השואה. במהדורה זו נדפסו הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה, וכמו במהדורת קראקא תרנ"ו, בה חודשה לראשונה הדפסת הכוכביות, על פי הוראת האדמו"ר הקדוש משינווא רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם.
המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב...".
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. בהוצאת המו"ל רבי יהושע וואגשאהל. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר הרב יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א):
"אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז).
בסוף ההסכמה פקסימיליה של חתימת יד קדשו. [מכתב זה נדפס באגרות קודש להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז. יש לציין שהסכמות לספרים מאדמו"ר הריי"ץ הן נדירות במיוחד, ובימי חייו נתן רק הסכמות בודדות].
הסכמה זו של הריי"ץ נדפסה בעותק שלפנינו על פני עמוד שלם (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו, בהם נדפסה ההסכמה בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד, לצד מסכימים אחרים).
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
[7] דף, רלא, [1] עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. כריכה חדשה.
ספר ברכות צדיק, תפילה קדושה ו"צעטיל קטן", מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנסק, עם פנינים ופירושים, בהוצאת נכדו האדמו"ר רבי יהושע ווגשל, "דער פריסטיקער-קארטשינער רבי". ניו יורק, ללא שם מדפיס, תש"ד 1944. עברית ויידיש.
ספר סגולה, בהוצאת האדמו"ר מפריסטיק-קורטשין רבי יהושע ווגשל, שהדפיס קודם את הספר הקדוש נועם אלימלך (ניו יורק, תש"ב). ב"התנצלות מהמו"ל" בראש הספר שלפנינו (עמ' 5 ו-7) הוא כותב על הסגולה הגדולה "לשמירה מעולה" - בהחזקת כתבי רבי אלימלך מליז'נסק בבית. הוא מביא על כך קטע ממכתבו של אבד"ק צעהלים שליט"א שכתב אליו: "נתן שמחה בלבי בהדפסתו את ספר הקדוש נועם אלימלך, כי ידוע ומקובל מפי צדיקים אשר הספר הקדוש נועם אלימלך הוא מסוגל להחזיקו בבית לשמירה מעולה, אפי' למי שאינו מבין בו כלום..." (בהקדמה ביידיש מביא האדמו"ר מפריסטיק-קורטשין נוסח מתורגם של המכתב מהרב מצעהלים: "...ווייל ס'איז באוואוסט און מיר האבען עס בקבלה פון דעם מויל פון צדיקים, אז דער הייליגער ספר נועם אלימלך איז מסוגל געהאלטען צו ווערן אין הויז פאר א טייערער שמירה אפילו פאר איינעם וואס פארשטייט נישט אין אים...").
64 עמ'. עם מעטפת נייר מודפסת, מקורית. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעטפת מוכתמת. דפים מנותקים, נקבי הידוק וקרעים חסרים קטנים. כריכה חדשה.
ספר סידורו של שבת, חלק ראשון ושני, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ בעל ה"באר מים חיים". פאריצק, דפוס שלמה בן חנינא, [תקע"ז 1817]. מהדורה שלישית.
חתימות בדף השער: "הק' נחום ב"ר שמואל מקאזמיר יצ"ו"; "גרשון הערצי[ג?]".
ד, ע; מז דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. שיקומים בהדבקות נייר ונייר דבק בשולי דף השער והדף השני, על חלק מהטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, בהם סימני עש קשים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
ספר באר מים חיים, פירוש על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. טשרנוביץ, ללא שם מדפיס, [תר"ט 1849]. בדפי השער: "כש"נ במאהלוב". סט שלם – חמישה חלקים בחמישה כרכים.
מהדורה ראשונה של ספר 'באר מים חיים', שנדפסה ללא החומש (החיבור נדפס לראשונה בצמוד לחומש, בסדילקוב תק"פ).
ספר 'באר מים חיים' הוא מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא כותב בהסכמתו למהדורה הראשונה: "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים [...] ורבים השיב מעון [...] וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) מספר בהסכמתו למהדורה הראשונה על גודל אהבת אביו אל המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר [!] הרב הקדוש החסיד המפורסם [...] מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
בדף השער ובדפים נוספים של הכרך הראשון, חתימות ורישומי בעלות בכתיבה מזרחית: "הצעיר שלמה סוכרי יצ"ו ס"ט" (אב"ד דמשק); "גואל אחרון למדרש הג' נ"י נתנאל לזבונה ס"ט"; "גואל אחרון למד' הג' נ"י מאיר לזבונה" ועוד. בדף הבא חתימה נוספת מסולסלת של רבי שלמה סוכרי.
מעבר לשער הכרך הראשון רישום (בכתיבה אשכנזית), הקדשה [כנראה מחסיד אל רבו]: "מצות ביכורים אלי חביבה ספר באר מים חיים אקריבה לכבוד הרב הצדיק כקש"ת מ"ה יצחק סגל נ"י. הק' מאיר ליב וואהל, אשתו מלכה תלי"ט ובנותי שם האחת גיטל ושם השנית פרימט שילא"ט, ושם אבי זאב וואלף, ואמי...".
5 כרכים. בראשית: [1], קצט דף. חסרים דפים ר-רג. שמות: [1], קכ דף. ויקרא: [1], כח דף. במדבר: מז דף. חסר דף השער. דברים: [1], מ דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בשני הכרכים הראשונים קרעים עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בחלקם עם נייר דבק. סימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכות עור חדשות (אחידות).
ספר ארץ החיים, חלק ראשון, חדושי הלכות ואגדות על מסכת ברכות, מאת רבי חיים טירר מטשרנוביץ, בעל ה"באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, תרכ"א 1861. מהדורה ראשונה.
שני דפי שער. בדף השער השני: "כש"נ בסלאוויטא".
בדף השער ובדף האחרון חתימות של רבי דוב משה הכהן ראזינבערג מק' לאדזי.
[2], עט דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. חותמות. כריכה חדשה.
ספר ערבי נחל, "חיבור נפלא על התורה", מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה, חלק ראשון על ספרים בראשית-ויקרא. [סדילקוב, ללא שם מדפיס, תקפ"ה-תקפ"ו 1825-1826]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.
רישום בכתב-יד בדף השער: "שייך לי הקטן משה ב---", וחותמת עתיקה.
[2], צח; מא דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ידועות שתי מהדורות מקבילות של הספר. בין המהדורות ישנם, בין היתר, הבדלים טיפוגרפיים קלים בדף השער (במהדורה האחת השורות התחתונות בכתב מרובע ובמהדורה המקבילה בכתב רש"י) ובעימוד הטקסט (ההערות שבסוגריים נדפסו במהדורה האחת באותיות רגילות ובמהדורה המקבילה באותיות קטנות). ח' ליברמן, שציין מספר הבדלים בין המהדורות, טען כי המהדורה שלפנינו (שבה ההערות שבסוגריים מופיעות באותיות רגילות) היא "מהדורת ביניים", שנדפסה בסדילקוב בערך בשנת תק"צ, בין המהדורה הראשונה – סדילקוב תקפ"ה-תקפ"ו, לבין מהדורת סדילקוב תקצ"ה; בעקבותיו נרשם כך במפעל הביבליוגרפיה. עם זאת, לא ברור המקור לשנת דפוס משוערת זו ולא ברור כיצד קבע ליברמן איזו משתי המהדורות נדפסה ראשונה. ראה: ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"מ, עמ' 372-373. סטפנסקי חסידות, מס' 470, רושם את שתי המהדורות כשני וריאנטים של המהדורה הראשונה, וכך התייחסנו גם אנו.
ספר נאות דשא, שאלות ותשובות על שולחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "ערבי נחל" ו"לבושי שרד". לבוב, דפוס בעריל ליב נעכליס, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס לרבני רוסיה. בדף השער חותמות: רבי "משה טאראשצאנסקי חופ"ק קרעמענטשוק" ו"הרב שלמה יוסף זוין".
רבי משה טרשצנסקי אב"ד קרמנצוג (תרי"ח-תש"ב; אוצר הרבנים 14746), בעל מאמר סוד אמונים.
רבי שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מרבני רוסיה וארץ ישראל. מחבר ספרים רבים ועורך האנציקלופדיה התלמודית וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. נסמך לרבנות על ידי האדמו"ר רבי שמרי' נח שניאורסון מבוברויסק (בן המהרי"ל מקאפוסט, בן ה"צמח צדק"), שהיה רבו המובהק בתורת החסידות, ועל ידי הגאון הרוגוצ'ובי. בהיותו בגיל שבע-עשרה שנים בלבד, כיהן ברבנות קזמירוב ברוסיה, על מקום אביו הרה"ח ר' אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב, שנפטר בכ' סיון תרס"ג. בהמשך שימש ברבנות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב. מעורכי הקובץ "יגדיל תורה" שנדפס בסלוצק. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים. עמד בקשר הדוק עם אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש וסייע במאמציו הרבים להטבת מצבם של יהודי רוסיה.
[3], קכח דף. חסרים ו דף אחרונים עם שתי תשובות מאת הגאון רבי שלמה קלוגר. 36.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
ספר כד הקמח והוא מי מנוחות, שו"ת מהגאון רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "לבושי שרד" ו"ערבי נחל". פרמישלה, דפוס עטיל אמקרויט, [תרנ"ט] 1898. מהדורה ראשונה.
בספר מפוזרות הערותיו של רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין], שהשתדל בהדפסת הספר בפרמישלה, והכין גם את ה"מפתחות". עם הסכמות רבי צפת (הספר נדפס על פי כתב-יד המחבר שנמצא אצל גאוני צפת).
בדפי הספר מופיעות מספר חותמות של רבי "דוד מאשקאוויטש אב"ד ק"ק באניהאד, מישקאלטץ".
הרב הצדיק רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרסטיר. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו מגודל קדושתו ו"רתיחתו" ביראת שמים. היו לו הקפדות מיוחדות בענייני קדושה ואחת מהם שלא נתן ידו למי שלא טבל במקוה וכשהיה צריך לשלם באוטובוס וכדו' לבש על ידו כפפה. מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [בתקופה שבין פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז ובין הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד להתפלל כשליח ציבור בתפילות המוספין – אשר בחסידות בעלז היה נהוג, שבתפילה זו האדמו"ר עולה לשליח ציבור].
[4], מ דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. מעט רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' (תקכ"א בערך – אחרי תקפ"א), בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. עלה לצפת, ותקופה מסוימת אף כיהן ברבנות צידון (לבנון). בדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א – שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות בפולין ובגליציה, ומביא בספריו דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט (ראה למשל בספר חומת אנך, שיר השירים ג': "ושמעתי מהרב המאה"ג ישראל נחמן נר"ו בשם הרב החסיד מר אביו כמוהר"ר יוסף ז"ל תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל").
נדד רבות בארצות שונות, ובספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם-צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד. בשליחותו זו באיטליה עשה רושם רב ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד עליו "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". בשנת תקפ"א הדפיס בליוורנו את ספר "אשד הנחלים" של רעו האדמו"ר בעל "ערבי נחל", בעילום שם המחבר, אשר ציוה עליו לבל יפרסם שמו. לאחר מכן חזר לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, כרך א', עמ' תצג-תקא; אנציקלופדיה לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
ג, [1], ד-מב, מט-נב, מג-מח, נד-סב דף. 28.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי ועקבות פטריהקרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. . סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
עם ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. לפנינו אחד מספרים אלה].
ספר נטע שעשועים, שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת רבי צבי הירש קארא אב"ד בוטשאטש. זולקווא, דפוס מאיר זאב מאיר האפער, תקפ"ט 1829. מהדורה ראשונה.
בראש הספר, הקדמה מאת רבי יחיאל, בן המחבר, שסידר את הכתבים לדפוס ואף הוסיף עליהם הערות.
מחבר הספר, רבי צבי הירש קרא אב"ד בוטשאטש ומגאוני דורו (ת"ק-תקע"ד, אוצר הרבנים 17447), חותנו של האדמו"ר רבי אברהם דוד ואהרמן הרב מבוטשאטש, בעל "ברכת דוד", "אשל אברהם" ו"דעת קדושים", שמביא בספריו הרבה מחידושי חותנו הגדול. בספר שלפנינו נדפסו דברים גם מחתנו האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש.
חתימה בדף השער: יוסף ב"ר יצחק --- מפ"ק סיהאט" [=סיגט].
פד דף. הדף האחרון נכרך במהופך. 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים קטנים בדף השער, עם פגיעות בטקסט משני צדי הדף (אחד מהם משוקם בהדבקת נייר). סימני עש. הדבקת נייר בדף האחרון, על הטקסט. כריכת עור חדשה.