אוסף גדול מספרי רבי יחזקאל הלוי לנדא אב"ד פראג, בעל ה"נודע ביהודה". חלקם ממהדורות ראשונות:
• ספר דגול מרבבה, חידושים על שולחן ערוך. פראג, דפוס עלזינוואנגר, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה, שנדפסה מגליוני ספריו של המחבר, ע"י בנו רבי ישראל לנדא.
• ספר שו"ת נודע ביהודה, מהדורה תניינא, חלק שני. פראג, דפוס Franz Sommer, תקע"א 1810. מהדורה ראשונה. חתימה מחוקה של רבי "מאיר הק' ראט – קאניטץ".
• ספר דורש לציון, דרושים מאת בעל הנודע ביהודה, חלק ראשון. פראג, דפוס משה לנדא, תקפ"ז 1827. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. בדף המגן, רישום בעלות בחתימת: "הק' שמעון עמריך[?] רדמו"ש פ"ק[?]"; והקדשה משנת אעת"ר [תרע"א 1911] בחתימת "הק' מרדכי הערצאג".
• ספר שיבת ציון, שו"ת, חלק ראשון. פראג, דפוס משה לנדא, תקפ"ז 1827. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. חותמת של רבי "שמחה נתן גרינבורג, אב"ד דק"ק קעזמארק והגליל יע"א". חתימה בדף המגן: "הק' אברהם גריענבורג[?]".
• ספר ציון לנפש חיה, על מסכתות שבת ועירובין. וורשא, דפוס ישראל הכהן אלאפין, [תרל"ט] 1879. מהדורה ראשונה. חתימות: "משה גרין" (וחותמתו); "צב"ה".
• ספר דורש לציון, דרושים על סוגיות חמורות. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תר"ם] 1880. חתימה וחותמות של רבי "שמעון מנחם מענדל וואדניק במהרי"צ מקוטנא, גאוורטשוב" (עורך הספר "בעל שם טוב על התורה").
• ספר נודע ביהודה, מהדורה קמא. וורשא, דפוס האחים בני שמואל ארגעלבראנד, [תרנ"א] 1891. חתימות של רבי יום טוב ליפמן ליב כהן ("בן רבי יוסף דוב"); וחותמת של רבי קלמן וועבער אב"ד פישטיאן.
• ספר ציון לנפש חיה, על סדר קדשים. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרנ"א 1891. מהדורה ראשונה. חותמת של רבי "ליב פריעדמאן, דיין דק"ק פרעסבורג".
• ספר דורש לציון, דרושים על סוגיות חמורות, עם שו"ת שיבת ציון, מאת בנו רבי שמואל לנדא. וורשא, דפוס יהושע גרשון מונק, [תרנ"ד] 1894. רישומי בעלות, חתימות וחותמות, ביניהן: "הק' אשר ישעי' פראממער"; "זה הספר שייך... מו"ה נפתלי יואל קליין נ"י מפ"ק דאראג"; "הק' נפתלי קליין"; "אליעזר מוידער, שו"ב"; רבי "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער, אב"ד דקה"י אראד יצ"ו".
• דרושי הצל"ח. וורשא, דפוס האחים לעווין עפשטיין, [שנות התר"פ 1920].
• ספר נודע ביהודה, מהדורא קמא ומהדורה תניינא. פאריז, דפוס געארגעס לאנג, תש"ז 1947. שני כרכים.

11 ספרים ב-12 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שבעה מספרי המהרא"ל צינץ, בחלקם מהדורות ראשונות, שנדפסו בוורשא:
• ספר חדושים ופלפולים, על הלכות בשר בחלב. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל Lebenssohn, תר"ה 1844. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות של רבי צבי מארדער ואביו רבי זאב וואלף מארדער.
• ספר שו"ת משיבת נפש, מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס צבי יעקב בוימבערג, [תר"י] 1849. מהדורה ראשונה. חותמת ורישום בעלות של רבי שמריהו יוסף קלעפפיש מוורשא [אחיו של ראב"ד וורשא, וחמיו של הצדיק רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג].
• ספר שר האלף, חידושי רבי יהונתן אייבשיץ על הלכות פסח, עם מגן האלף, חלק א', מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תרט"ז [1855-1856]. מהדורה שניה.
• ספר חידושי מהרא"ל צינץ, על הלכות שחיטה וטרפות, ועל מסכת שבת. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ט] 1859. מהדורה ראשונה.
• ספר גרש ירחים, חידושים על מסכת גיטין, מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תר"ל 1869. מהדורה ראשונה. חתימות וחותמות של רבי "מרדכי מענדיל בר"מ בלאוואט וולאשצאווא".
• ספר שיורי קומץ המנחה, דרושים על ימים נוראים, שבתות ומועדים. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"א 1871. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות בדף השער.
• ספר שמחת יום טוב, על מסכת ביצה, מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס יוסף אונטערהענדלער, תרמ"א 1881. מהדורה שניה. חתימה וחותמת של רבי "מרדכי יוסף גאלדפעלד – ביאלא".

המחבר, הגאון רבי אריה ליב צינץ – המהרא"ל צינץ (תקכ"ח-תקצ"ג), מגדולי גאוני פולין. נולד בפינטשוב לאביו רבי משה אייבשיץ שהיה בן-אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ וחתן רבי אריה ליב צונץ. כבר מנעוריו נודע כגאון חריף ובקי במרחבי התורה, בגיל 25 נתוודע אל בעל ה"נודע ביהודה", שהתפעל מגאונותו ועמקותו והיה "מאוכלי שולחנו" בפראג קרוב לשנה. כיהן כאב"ד פלאצק וטשכנוב, ובשנת תק"ע עבר לעיר וורשא בה ישב על התורה ועל העבודה, וגדולי גאוני פולין נמנו על תלמידיו המובהקים, בהם הרה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלטר בעל "חידושי הרי"מ" והגאון רבי יעקב גזונדהייט בעל "תפארת יעקב". השאיר חיבורים גדולים ועצומים על סוגיות עמוקות במרחבי הש"ס. חלק גדול מחיבוריו נשארו בכתב-יד עד לאחר פטירתו, ונדפסו בידי תלמידיו. כידוע, ברגעיו האחרונים לפני פטירתו מן העולם, סבבו את מיטתו תלמידיו הגדולים גאוני וורשא, והרב התאמץ וכתב בפניהם את צוואתו המפורסמת, בה הבטיח להיות "מליץ טוב" לזכותו של מי שישתדל ויסייע בהוצאת ספריו. העתק הצוואה חרות על מצבת קברו בבית העלמין בווארשא. במשך הדורות שחלפו מאז ועד היום, הדפיסו אנשים רבים את ספריו כסגולה לישועה ולרפואה, כפי הבטחתו הנ"ל, בהם הרה"ק רבי אליעזר פיש האדמו"ר מביקסאד (תר"מ-תש"ד) שהדפיס בעיר סאטמר כמה מספרי המהרא"ל צינץ כסגולה לישועה ולברכה לתורמי ההדפסה. גם הגאון הנודע רבי חיים קרייזווירט אב"ד אנטוורפן (תרע"ח-תשס"ב), הדפיס כמה וכמה מהדורות של ספרי המהרא"ל צינץ. גם הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי ה"סטייפלר" הדפיס קונטרס מספרי המהרא"ל צינץ, כסגולה לרפואת חתנו הגאון רבי שאול ברזם (ראה: ארחות רבינו, ג, עמ' קכא-קכב; ובמהדורה החדשה, ד, עמ' קסה-קסו).

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

חמישה ספרים מספרי הגאון רבי אלעזר לעוו, בעל ה"שמן רוקח":
• שערי חכמה, מהדורא בתרא. ס. וואראהל, דפוס יעקב ווידער, [תרס"ז] 1907. מהדורה שניה. חסרים כ-5 דפים בסוף הספר.
• שאלות ותשובות שמן רוקח, חלק ראשון. ס.-וואראהל, דפוס יעקב ווידער, תרס"ט [1909]. מהדורה שניה. שני עותקים. עותק אחד חסר ארבעה דפי פרנומרנטן בסוף. עותק שני חסר דף קד ו-[6] דף בסוף (פרנומרנטן).
• סמא דחיי, דרשות בעניינים שונים. ס. וואראהל, דפוס יעקב ווידער, תרס"ו 1905. מהדורה שניה. חסרים דפים נ-נט ו-[6] דף בסוף הספר.
• ספר מנחת ערב, דרשות בעניינים שונים. טאלשווא, דפוס Benjamin Friedman, תרע"א 1911. מהדורה ראשונה. וריאנט. הדפסת הספר החלה בקאששא, שם נדפסו רק ארבעת הדפים הראשונים. ההמשך נדפס באותה שנה בטאלשווא. בחלק מן העותקים שנדפסו בטאלשווא צורפו הדפים הראשונים שנדפסו בקאששא, ובחלקם (כמו העותק שלפנינו) הודפס השער והדפים הראשונים שנית בטאלשווא (בהשמטת חלק מההסכמות). חסרים דפים קכא-קכח.

הגאון רבי אלעזר לעוו (תקי"ח-תקצ"ז), מגאוני דורו המפורסמים, כיהן רוב שנותיו כאב"ד בכמה קהילות חשובות ברחבי אירופה. בשנת תקל"ח כיהן כאב"ד פילץ שבגלילות קראקא. בשנת תקס"א עבר לכהן כאב"ד טרישט בבוהמיה, ובהמשך כיהן ברבנות ערים שונות במורביה והונגריה. רוב ימיו כיהן כראש ישיבה, והעמיד מעל אלף תלמידים, בהם מגדולי גאוני הדור. בנו היה הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". רבי אלעזר היה ספרא-רבה, וחיבר 13 חיבורים גדולים שהוציאו לו שם עולם (12 מהם הדפיס בחייו). בחלק גדול מחיבוריו הוא עוסק בכללי ודרכי הש"ס. על פי המסופר, היה הוגה בתורה אף בשעות השינה, ובחלומותיו היו מתחדשים לו חידושים רבים. על גודל התמדתו וקדושתו מסופר עוד כי במוצאי יום כיפור היה שוקד על תלמודו כל הלילה, מבלי שטעם מאומה עם צאת הצום, והיה זוכה כל שנה בלילה זה לגילוי אליהו (זכרון אלעזר).
ה"חתם סופר" מביא מספריו בכמה מקומות ומפלפל בהם, על אף שהיה מבני דורו. על ספרו "שערי חכמה – שב שמעתתא" התבטא רבי מרדכי בנט בהתפעלות רבה: "הספר הזה לא חברו ילוד אשה, אלא מלאך ה' צב-אות, כי לא נראה כבושם הזה בעולם". בהדפסת ספריו ראה את עיקר ייעודו משמיים, אך מעולם לא לקח עול חובות כדי להדפיסם – "לא הרשה לעצמו להדפיס בפעם אחת הרבה, כי ירא לנפשו שלא יוכל לשלם ההוצאות, כי מלאכת הדפוס היתה ביוקר. על כן הדפיס בכל פעם מקצת מחידושיו עד אשר שילם ההוצאות, ואת הריווח הקדיש תמיד להדפסת יתר חידושיו, כי זו היתה כל מגמתו להגדיל תורה ולהאדירה" (בית אשר אהל שרה, עמ' קג, בתחילת ספר מנוחת אשר, מהדורת ברוקלין, תשכ"ג). בצוואתו כתב שיחקקו על מצבתו את שמות כל ספריו.

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות.

ספר לחם ושמלה, על הלכות נדה טבילה ומקוואות, מאת רבי שלמה גנצפריד. לבוב, דפוס צבי הירש שפערלינג ובעריש לוריא, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה.
הקדשה בדף השער: "דו"ד [דורון דרשה] ומזכרת אהבה לי"נ הב' החריף המופלג... חתן תמים למעלות... מו"ה עקיבא נ"י. ממני אוהבו כנפשו הק' דוד ל"ב".

[2], קכד דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (חלקים מהטקסט הושלמו בכתב-יד). כריכה חדשה.