אוסף של חוברות "שמש צדקה – ספר זכרון חשבון ומפעל בית הועד הכללי". ירושלים, דפוס האחים סלומון, תרנ"ח-תרפ"ג [1898-1923]. עשר חוברות בשלושה כרכים.
יומני דו"ח "בית הועד הכללי, דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא וסביבותיהם ת"ו".

הוועד הכללי כנסת ישראל, היה ארגון שריכז תחתיו את מרבית הקהילות האשכנזיות בירושלים של היישוב הישן. תפקידו של הוועד היה לדאוג לתמיכה בעניים, לחינוך, לתלמוד תורה ועוד. בראשיתו נוסד הוועד בתמיכתם של רבי שמואל סלנט, רבי מאיר אויערבך ועוד מחכמי ירושלים. במשך השנים הוא ידע טלטלות שונות, פיצולים ואיחודים, אך בפועל היה לו חלק רב בצמיחתו של היישוב הישן האשכנזי במאה ה-19 (ראה בהרחבה: א' הורביץ, מוסד היסוד: תולדות ועד הכללי כנסת ישראל, ירושלים תשי"ח).
החוברות הופיעו על פי רוב פעם או פעמיים בשנה.
לפנינו חוברות:
• יט-כ (תרנ"ח-תר"ס).
• כד-כה (תרס"ג-תרס"ד); כו-כז (תרס"ה-תרס"ז); כח-כט (תרס"ז-תרס"ט); ל-לא (תרס"ט-תרע"א); לב-לג (תרע"א-תרע"ג).
• לד-לה (תרע"ג-תרע"ה); לו-מ (תרע"ה-תרע"ט); מא-מב (תר"פ-תרפ"א); מג-מד (תרפ"ב-תרפ"ג).

10 חוברות ב-3 כרכים. כריכות חדשות. החוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והן נמכרות כמות שהן.

שלושה מכתבים מאת רבי יוסף שיינברגר, מזכיר "העדה החרדית", אל רבי יוסף אשכנזי, נאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר, בענייני הבחירות לכנסת ועוד. ירושלים, תשי"ט-תש"ך [1959].

המכתבים נכתבו במכונת כתיבה (עם תוספות קצרות בכתב-יד), חתומים בחלקם בחותמת "העדה החרדית" ובחתימת ידי רבי יוסף שיינברגר (תרע"ט-תשס"ז), סופר ועסקן, מזכיר ה"עדה החרדית". נמען המכתבים הוא הרה"ח רבי יוסף אשכנזי (תרע"ד-תשס"ב; משמשו בקודש ובן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה).
במכתב הראשון (מהתאריך כ"ב אדר ב' תשי"ט), שנכתב עוד בחיי הרב מבריסק מספר רבי יוסף כי בעיתון "די וואך" התפרסם שהרב מבריסק הסכים להשתתף בבחירות לכנסת. בעקבות זאת, נכנס אליו רבי אברהם ראטה כדי לשמוע אם אכן זו דעתו. במכתב הוא גולל את פרטי השיחה ביניהם. הרב מבריסק ראה את הידיעה בעיתון והגיב: "זה שקר!". ראטה ביקש להציע כי התנגדותו של הרב מבריסק ל"חזית דתית מאוחדת" התפרשה כתומכת בבחירות כשלעצמן, אך הרב מבריסק שלל זאת, ודימה זאת לשאלה שעלתה בנוגע לגימנסיות ברוסיה, שבתחילה נטו שלא לפעול לפטור מכתיבה בשבת למען התלמידים היהודים כדי שלא יתפרש צעד זה כלגיטימציה ללמידה במקומות אלו, אך לאחר שנפרצה הפרצה וההורים כבר לא חששו מחילולי השבת, החליטו שיש לפעול לפחות להצילם מחילול שבת. "כן בענין הבחירות, היות ורבים למאד אשר פרצו ענין הבחירות ואינם חוששים לצערינו לאיסור, מכל מקום יש להצילם שלא יבחרו ח"ו במו ידם במזרחי ולחזק את המשחיתים האלו אשר השחתתם בזמן האחרון עוברת כל גבול". הוא מסיים בבקשה ש"לא לפרסם את השיחה כי אם לכ"ק מרן שליט"א, היות והשיחה היתה סודית, כדרכו, אבל כתבתי אותה כאן מלה מלה ממש".
במכתב הבא (מהתאריך י"ד תשרי תש"כ), ארבעה ימים לאחר פטירת הרב מבריסק, כותב לו רבי יוסף שהוא מצרף "העתק של השיחה של הגאון מבריסק זצ"ל עם ר' אברהם ראטה הי"ו, ונא לפרסם השיחה כלשונה בעתון דער איד, אם מרן שליט"א יבין שזה לתועלת, כאן פירסמנו את זה בשפע ועשה רושם...".
במכתב השלישי (מהתאריך ד' חשון תש"כ), מאריך רבי יוסף לתאר "כמה פרטים מה שעברו עלינו בימי אנדרלמוסיא הללו" (-הבחירות לכנסת הרביעית, ב' חשוון תש"כ). לדבריו, "אגודת ישראל" מיתנה את קריאותיה להצביע בבחירות, אך מאידך הם עשו שימוש במכתב מזויף, לטענתו, של הרב מבריסק, אשר נכתב ביידיש עבור הבחירות בקהילות היהודיות בפולין בשנת תרפ"ח. הוא מתאר כיצד אנשי האגודה עברו בין בתי הכנסיות כדי להכריז על ה"חוב גדול" של השתתפות בבחירות, פעולה שגררה בעקבותיה אירועי אלימות קשים. "הרב מטשיבין הלך בעצמו הפעם אל הקלפי לעיני כל, וזה ציער אותנו מאד מאד, ואילו היה הגאון מבריסק חי בודאי לא היה הולך והיה מתבייש ממנו קצת...". לבסוף הוא מתאר את ההישג של העדה החרדית, כאשר בפועל אלפים רבים לא השתתפו בבחירות.

רקע: מאז בואו לארץ-ישראל של הרב מבריסק מרן הגרי"ז, הוא סירב להביע את דעתו בפומבי בענין ההצבעה בבחירות. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית ולרשויות המקומיות שנערכו בב' חשון תש"ך (1959) [לאחר פטירתו הפתאומית של הרב מבריסק בערב יום-כפור תש"ך], נתפרסם מכתב שנמסר מהרב מבריסק בשלהי תמוז תשי"ט לתמיכה ברשימת "אגודת ישראל", תוכן המכתב הוא תרגום מיידיש של כרוז שפרסם הגרי"ז, בעת הבחירות להנהלת הקהילה היהודית בבריסק בשנת תרפ"ח. לדברי ראשי "אגודת ישראל" מסר להם הרב מבריסק את המכתב על מנת לפרסמו, וזאת בתנאי ש"אגודת ישראל" לא תצטרף ל"חזית דתית" עם חוגי המזרחי. לאחר פרסום מכתב זה, נוצר פולמוס גדול עם חוגי "נטורי קרתא" ו"העדה החרדית", שטענו ששקר הדבר, ומעולם לא תמך הגרי"ז בהצבעה ל"כנסת" הציונית.

[3] מכתבים, שניים מהם על אגרת דואר אוויר, ואחד על נייר מכתבים רשמי של "העדה החרדית". 22-28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

מגילת קהלת, Die Rolle Kohelet. הוצאת Vorstand Der Jüdischen Gemeinde Zu Berlin (ועד הקהילה היהודית בברלין), ברלין, תרצ"ט 1938. עברית וגרמנית.

הספר נדפס לכבוד חג הסוכות תרצ"ט. הטקסט והתרגום מופיעים עמוד מול עמוד וחלק מן הפסוקים בתרגום הגרמני נדפסו בדיו אדומה. המגילה מלווה באיורים ועיטורים מאת א"מ ליליין. על העטיפה מופיע איור דמותו של שלמה המלך מאת ליליין.
ההקדמה עוסקת בעידוד שיש בכוחו של הספר להעניק לנכאי הרוח ולסובלים (ורומזת למצבם של היהודים תחת השלטון הנאצי).

63, [1] עמ'. מצב טוב. כתמים. כריכת נייר מקורית, עם כתמים, פגמים קלים וקמטים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, B.1306.

תלמוד בבלי, מסכתות שבת, פסחים, קידושין וחולין. מישקולץ, הוצאת שופר, [תש"א-תש"ב, 1941-1942]. ארבע מסכתות בארבעה כרכים.
מסכתות תלמוד עם המפרשים על הדף, ובסופן חידושי מהרש"א, מהרש"ל ומהר"ם. הוצאת "שופר" מישקאלץ תע"א (הונגריה). דפוס צילום מוקטן מתוך הוצאות התלמוד, ווינה תרכ"ג ולמברג תר"ך-תרכ"ח.

בשלושה מהכרכים הסכמות האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי. הרבנים מזכירים את המלחמה הקשה ואת חורבן ערי-ישראל, שגרמו לכך שכלתה מלאכת הדפוס ונחסרו הרבה ספרים וגמרות. מדבריהם עולה כי המדפיס הוא רבי שמעון זאב עהרנרייך בנו של רבי שלמה זלמן. במסגרת הוצאה זו נדפסו מספר מסכתות בודדות בלבד.

4 מסכתות ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יצחק הכהן הוברמן. וצלר (גרמניה), כסליו תש"ז [1946].
המכתב בעניין עגונה, נשלח ל"כבוד הביד"צ, באמעריקא", והוא עוסק בעניינה של "האשה שרה סופלינגער מעיר טיסמעניץ הסמוך לסטאניסלאוו במדינת פוילן", ש"ספרה אשר בעלה הר' אברהם ע"ה מת ואשר ממיתת בעלה יוכל להעיד איש אחד המוכ"ז הדר במחנכם, ואשר לזאת מבקשים מאתכם לגבות עדות מהמוכ"ז בדבר הנ"ל ולהודיענו תיכף ומיד, ועל כי היא אשה עוד רכה בשנים וברצונה להנשא לאיש לחקור ולדרוש גם מן העדות בדבר חליצה".

המקובל החסידי הגאון רבי יצחק הכהן הוברמן (תרנ"ו-תשל"ז), "הצדיק מרעננה". תלמידם של האדמו"ר בעל ה"שם משמואל" מסוכוטשוב, רבי יעקב מרדכי זילברמן מבילגוריי, רבי מנחם שכנא רוטשבול בעל שו"ת "שם עולם", ורבי צבי הירש גליקסון מווארשא (חתן הגר"ח מבריסק). נודע בהתמדתו ובגאונותו. היה מקורב לאדמו"רי חסידות גור, וקשור לאדמו"רי חסידות חב"ד ולתורתה. לאחר השואה, כיהן מספר שנים ברבנות העיר וצלר בגרמניה, בה עסק גם בהתרת עגונות ניצולות שואה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. נודע לצדיק ופועל ישועות ורבים נהרו לפתחו לקבל את ברכתו, שמו נקרא בפי כל "הצדיק מרעננה". הגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו בן לאשרי: "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר". מחבר הספר "בן לאשרי – ברכה משולשת", ג' חלקים.

[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.