שני ספרים מתורת הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד וישניצא והגליל (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל) – מהדורות ראשונות:
• ספר שאלות ותשובות אריה דבי עילאי, על ארבעה חלקי שו"ע. פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, [תרל"ד] 1874.
• ספר חידושי אריה דבי עילאי, על חמישה מסכתות (קידושין, יומא, מנחות, קנים ונדה). פרעמישלא (פשמישל), דפוס חיים אהרן זאפניק וחיים קנאללער, תר"מ 1880.
בשני הספרים הסכמות מעניינות מחשובי אדמו"רים ורבני הדור - ה"דברי חיים" מצאנז, ה"דברי יחזקאל" משינאווא, ה"ייטב לב" מסיגט, ה"מראה יחזקאל" מדעעש, רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, ה"שואל ומשיב", ועוד.

המחבר, הגה"ק רבי אריה ליבוש ליפשיץ – האדמו"ר מווישניצא (תקכ"ז-תר"ו), תלמידו של בעל "קצות החושן" ומראשוני תלמידיו של ה"חוזה מלובלין". לאחר נישואיו עם בתו של רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), עבר לגור בבית חמיו שכיהן אז כאב"ד שיניווא. רבי ליבוש התנה עם חמיו - שהיה אז "מתנגד" חריף לחסידות, כי יורשה לו לנסוע לפרקים אל רבו "החוזה". לימים, חותנו הגדול נמשך אחריו לחסידות, ונעשה לאחד מגדולי האדמו"רים בדורו, ומהמפיצים הראשונים של תורת החסידות בגלילות הונגריה. רבי לייבוש כיהן בתחילה ברבנות קרשוב, ובשנת תקס"ח עלה לכהן ברבנות שיניווא על מקום חותנו שעבר לאוהעל. בשנת תקע"ה עבר לווישניצא (Nowy Wiśnicz, דרום-פולין), בה כיהן כרב וכאדמו"ר.
בסוף ספר שו"ת "אריה דבי עילאי" מופיעים שישה דפים של רשימת שמות החותמים ("פרנומעראנטין") בעשרות קהילות ברחבי גליציה ופולין. העותק שלפנינו כולל שני דפים נדירים (שאינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה), עם רשימה נוספת של שמות החותמים מעשרות קהילות נוספות ברחבי הונגריה. בראש רשימה זו, נדפסה הסכמה נוספת מאת האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא (שנפטר בי"ד אב תרל"ד, בסמיכות להדפסת הספר).

בסוף ספר חידושי אריה דבי עילאי, מספר דפים עם רשימת "שמות החותמים" בגליציה, רוסיה, פולין והונגריה.
בין החותמים נזכרים כמה מגדולי התורה והחסידות בעת ההיא, בהם: נכדי ה"ישמח משה" - האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט ואחיו הרה"ק רבי שמואל טייטלבוים אב"ד גורליץ; בני ה"דברי חיים" מצאנז - האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בעל ה"דברי יחזקאל" משינאווא, האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב, האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם מגריבוב, והאדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מרודניק; האדמו"ר רבי חנוך הענך מאייר מאלעסק, האדמו"ר מבעלז רבי יהושע רוקח ובנו האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מויז'ניץ רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק", האדמו"ר רבי חנינא הורביץ אב"ד אולינוב, האדמו"ר רבי יהושע רוזנפלד מקמינקא, האדמו"ר רבי יהודה הורביץ ממעליץ, ובניהם, חתניהם ונכדיהם, ורבים נוספים.

שו"ת אריה דבי עילאי: [2], קנב, [6] דף. 35 ס"מ. חידושי אריה דבי עילאי: [3], ל; מב, [3] דף. דפים א ו-כג מהספירה השניה כרוכים שלא כסדרם. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים של כמה דפים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר ודבק. חותמות.

ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, מהדורא קמא על שו"ע אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב – גיסו ומחותנו של בעל ה"ייטב לב". מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ג [1893]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר, הסכמת חתן המחבר, האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, הכותב כי הספר יביא ברכה לביתם של הקונים: "ואת אחי אנכי מבקש... ולהביא ברכה לתוך בתיהם ויקחו את הספר בכסף מלא... וזכות מר חותני המחבר... יגן עלינו להתברך ממעון הברכות ושובע שמחות". בהמשך נדפסו הקדמת בן המחבר רבי אשר אנשיל אשכנזי (חתן האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלעסק), והקדמות נכדי המחבר רבי צבי הירש ורבי ישראל אשכנזי.

המחבר, הגאון רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (תק"ע בערך-תרמ"ב), בנו של האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת, וחתן-חתנו של רבו המובהק הגאון רבי יעקב מליסא בעל ה"נתיבות המשפט" וה"חוות דעת". בתו הרבנית חנה טייטלבוים נישאה לבן-דודה האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר (שנקרא על שמו).
הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן אמר על פסקי המחבר: "כאשר הוא פוסק כן פוסקים בשמי מרום". באחת מתשובותיו כותב המהרש"ם מבערז'אן (תלמידו המובהק של רבי יואל אשכנזי), שכל ההיתרים והקולות של המחבר, הם ממה שקיבל מרבו ה"חוות דעת". האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, נכדו של המחבר, כותב בהסכמתו למהדורת תשל"ד: "כי בודאי יהי' ספר חשוב כזה מגאון וצדיק מדור הקודם, ברכה בתוך ביתו של אדם".

[5], ב-ק דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי (בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים). קרעים קלים בשוליים. כריכת עור חדשה.

ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב"]. חלק א – לעמבערג (לבוב), יעקב משולם ניק ו-U. W. Salat, תרמ"ב 1881; חלק ב – מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ג 1883.
מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חלקו השני של הספר יצא לאור ימים ספורים קודם הסתלקותו, בחודש אלול תרמ"ג, ובשעה שהובא הספר החדש אל מיטת חוליו, נשקו מכל צד, "ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו" – ראה להלן.
ספר זה נערך והובא לדפוס על ידי נכדו בן-בתו, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, המספר בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (למברג תרמ"ה): "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה..." (ראה גם בהקדמת רבי משה דוד טייטלבוים לספר "ישמח משה", מהדורת סיגט תרנ"ח).
שם המחבר אינו נזכר בשער (כמו בספרו הקודם "ייטב לב"), אלא נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"].
שני חלקים הכוללים מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול.

כרך הכולל את שני החלקים: [1], קסג, [2]; [1], קס, [1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בשולי כמה דפים (קרע חסר משוקם בהשלמת נייר בדף השער וקרע חסר עם פגיעה בטקסט בדף לט מהספירה השניה). רישומים בשער. כריכת עור חדשה ונאה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. שני חלקים בכרך אחד; שער נפרד לחלק ב.
מהדורה שניה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב, כי אמנם "אאזמ"ו זלל"ה המחבר העלים שמו הקדוש בשער הספר וטמנו ברמז [=בראשי התיבות בכותר הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים], כאשר יצא לאור בחיים חיותו, ומרוב ענותנותו אמר: עם הספר קבל האמת ממי שאמרו, כמבואר בהקדמתו להסה"ק ייטב לב... עם כל זה אמרתי אבוא במגלת ספר... מי ומי הוא המחבר הקדוש למען ידעו דור אחרון לעורר שפתי ישנים בזכרון שמו הקדוש, ויהיו שפתי צדיק דובבות לעורר רחמים וחסדים מברכה העליונה...".
שני חלקים הכוללים מאמרים ודרשות על דרך החסידות למועדי השנה: חלק א – לראש השנה, שבת תשובה, י"ג מדות ויום העשור, סוכות וחנוכה, וחלק ב – לימי שובבים, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח, שבועות, ימי בין המצרים, ט"ו באב וחודש אלול.

כרך הכולל את שני החלקים: [1], ב-קפג, [1]; [1], קסא, [1] דף. 23.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בשולי הדפים, חלקם מחוזקים בדבק. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות כמה מהדפים. כריכת עור חדשה ונאה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

ספר קדושת יום טוב, חלק ראשון על התורה וחלק שני על ראש השנה וימים טובים, מאת האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט. מרמרוש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד; שער נפרד לחלק השני.
עם הקדמה קצרה מאת בני המחבר [האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט ואחיו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר], בה הם מספרים על הצוואה שהותיר אביהם קודם הסתלקותו להדפיס את חידושי תורתו. הם מוסיפים וכותבים על מעלת וסגולת הספר: "ולאשר אמרו חז"ל גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ובקבר דובבת שפתותיהם, וידוע גודל אהבת ישראל מאאמ"ו זצוקללה"ה שמסר נפשו עליהם... להיטיב עמהם בנפשם ומאודם, לסוכך בעדם ולהגדיל כבודם, נקוה שכן ימליץ בעדינו גם בגנזי מרומים, לעורר עלינו ישועה ורחמים, ולהשפיע עלינו ישועות טובות...".

[3], ב-קלז דף; [2], ג-סה דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חותמות רבי מאיר יעקב גרינפלד (ראש כולל ב"שומרי החומות". חתן רבי משה מאיר הייזלר, מחשובי חסידי טשורקוב-בויאן בירושלים). כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר.