ספר חידושי גור אריה, על מסכתות שבת, עירובין ופסחים, מאת רבינו יהודה ליווא - המהר"ל מפראג. לבוב, S. L. Kugel, Lewin et Comp., [תרכ"ג] 1862.
כרוך עם: ספר שו"ת "נחלת אבות", מאת רבי ישראל איסר איסרלין אב"ד ויניצה, בעל "שער המשפט" ו"שער הדעה". [לבוב, תרכ"ו 1866 – ללא דף השער].
העותק של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש – חתימתו בדף המגן הקדמי: "משה דוד טייטלבוים"; חותמתו בראש דף השער ובשולי דף [2]: "משה דוד טייטלבוים, א"ב"ד"ק מאדיאר לאפאש".

האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (תרט"ו-תרצ"ה), בנו בכורו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, חתן האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. נשא את בת האדמו"ר רבי אריה ליבוש הלברשטאם אב"ד דוקלא. בהוראת הסבא ה"דברי חיים" נערכה החתונה בעיר צאנז; לאחריה נותר רבי משה דוד שנה שלימה סמוך על שולחנו של ה"דברי חיים" בצאנז וקבל ממנו תורה וחסידות. לאחר מכן עבר לסיגט להסתופף בצל סביו ה"ייטב לב". סבו הגדול צירפו למלאכת העריכה של הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה" שנדפס בשנת תר"מ (ראה פריטים 9-12 במכירה זו). בהמשך מסר לידיו ה"ייטב לב" את כל כתבי היד שלו ושל זקנו ה"ישמח משה", על מנת לעורכם ולהביאם לדפוס; בתחילה הדפיס רבי משה דוד את הספרים "ייטב פנים" ו"רב טוב" לאבי-אמו בעל ה"ייטב לב", ובהמשך ערך והדפיס שני חלקים חדשים מתורת ה"ישמח משה", על נ"ך וענינים נוספים, שנדפסו בשנים תרס"ו-תרס"ח. בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד לאפאש (מאדיאר-לאפוש, כיום: רומניה), וכיהן שם למעלה מיובל שנים. הקים בעירו ישיבה חשובה שמנתה למעלה ממאה בחורים. כיהן כראש הלשכה האורתודוקסית בטרנסילבניה.

"חידושי גור אריה": [2], עז דף. "נחלת אבות": כ, [4] דף. חסר דף שער. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים כהים בעמוד האחרון). קמטים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.

ספר בן פורת יוסף, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, תלמידו המובהק של הבעש"ט ומפיץ תורתו; בסופו אגרת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו רבי גרשון מקיטוב. לעמברג (לבוב), דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו 1866.
העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור - חותמותיו בדף השער ובשולי דפים רבים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטארא".

הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
חותמת בדף השער של חיים פרידמן (Erno Friedmann).

[1], ב-קו דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. חיתוך דפים לא אחיד. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר אמרי מהרי"ן על התורה, דרושים וביאורים על התורה, עם שו"ת, מאת הגאון רבי יעקב נפתלי אייזנברג אב"ד אולינוב, טורקא וסמבור (בן הגה"ק רבי יצחק חריף אב"ד אולינוב וסמבור, ת"ק-תקע"ג, בעל "פני יצחק"). יאראסלויא (ירוסלב), דפוס ל. סטירנא, תרס"ח 1908. מהדורה יחידה.
עם הסכמת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורביץ אב"ד פלאנטש (תר"י-תרע"ט), מגזע אדמו"רי רופשיץ, נכד האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט, חותנו בזיוו"ר של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
הספר ניתן במתנה כ"דורון דרשה" לחתונה, מאת בנו האדמו"ר רבי אלעזר הורביץ אב"ד גרודז'יסק - בדף [5] הקדשה (בכתב-יד סופר, קצוצה בחלקה): "הנני נותן לו ספר הלז דו"ד [דורון דרשה] להעלות על רא[ש---] כ"ד [כה דברי] הכותב בפקודת הקודש משה מ[---]"; בסוף ההקדשה חותמת האדמו"ר: "אלעזר הורוויטץ אבד"ק גראדזיסק והגליל – בהה"צ שליט"א (זצלל"ה) אבד"ק פלאנטש".

האדמו"ר רבי אלעזר הורביץ מגרודז'יסק-טרנוב (תרמ"א – נספה בשואה תש"ג), בן האדמו"ר רבי אברהם חיים מפלאנטש ורדומישל, בן האדמו"ר רבי משה מרוזבדוב, בן האדמו"ר רבי אליעזר מדז'יקוב, בנו הצעיר של האדמו"ר רבי נפתלי צבי מרופשיץ. חתן האדמו"ר רבי יהודה שפירא מבוקובסק, משושלת אדמו"רי בית דינוב. אחותו חווה נישאה לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תרס"ט התמנה לאב"ד גרודז'יסק, ונקרא מאז על שמה. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה העתיק את מגוריו לטרנוב הסמוכה, בה שימש כדומ"ץ וייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשלהי תרע"ט, הוכתר לאדמו"ר ורבים מחסידי אביו דבקו בו. תפס מקום נכבד בין אדמו"רי גליציה וחסידים רבים נהרו לפתחו, לחזות בעבודת השם המופלאה שלו, להיוועץ עמו ולהתברך מפיו. מסר נפשו על קידוש השם בתקופת השואה ונרצח בגטו טרנוב על ידי הגרמנים.

[7], עב, [1], ט דפים. דפים נג-נו, ודפים א-ב מהספירה השניה, נכרכו שלא כסדרם. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חיתוך דפים על גבול הטקסט. כריכת עור חדשה ונאה (עם עיטורים מוזהבים).

ספר אפיקי יהודה, דרושים וביאורים על תנ"ך, מדרשי חז"ל ותלמוד, עם הרחבות "ערבי נחל", מאת "המגיד מסלונים" רבי יהודה ליב הלוי עד"ל [אדל] מזאמושץ', ממקורבי הגר"א מווילנא ובנו רבי אברהם. "לעמבורג" (לבוב), דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, תקפ"ט 1828. חלק ראשון (חלק שני נדפס מכת"י ביוהנסבורג תרי"ד).
עותק שהיה בבעלותו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט", ולאחר מכן עבר לרשות בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
רישום בדף המגן האחורי: "שייך להרב הגאון הגדול המפורסים צדיק יסו"ע עטרת תפארת ישראל פאר הדור נזר הזמן ידיו רב לו לתושי' תל תלפיות נ"י עה"י פ"ה בוצ"ק חו"פ כקש"ת מרן חנני' יום טוב ליפא טייטלבוים שליט"א האבדק"ק סיגוט והגליל מארמארוש"; בדפי הספר, חותמות בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו שבוויליאמסבורג.

העותק היה בתחילה בבעלות קרוב-משפחתם הרה"צ רבי מרדכי אשכנזי אב"ד פיסטין וראב"ד סטאניסלאוו (תקע"ה-תרמ"ה; בן האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת, תקל"ד-תרט"ז, חותנו של בעל ה"ייטב לב" מסיגט). רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "הספר הלז שייך להרב הגאון... מו' מרדכי אשכנזי אבד"ק פיסטין" [תחתיו רישום באותיות לועזיות של שם בנו רבי אשר אנשל אשכנזי אב"ד פולטושאן וסטניסלב בעל "שמן ראש" (תקצ"ג-תרס"ב)]. בהמשך הגיע הספר אל אחיינו האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט. ייתכן שהספר הגיע קודם לכן לידי גיסו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט - בראש דף השער מופיע רישום (קצוץ): "הייטב".

חתימות ורישומים נוספים: "לייביש צייזליר"; "הק' משה ברי"מ הכהן"; "קניתי בעד... אלימלך אויערבאך"; ועוד.

[2], קלה דף. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי עובש. קרעים קלים בשולי כמה דפים, מחוזקים בדבק. פגמים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.