מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
- (-) Remove וסאטמר filter וסאטמר
- סיגט (17) Apply סיגט filter
- marmației (17) Apply marmației filter
- satmar (17) Apply satmar filter
- sighetu (17) Apply sighetu filter
- שנדפסו (10) Apply שנדפסו filter
- ספרים (10) Apply ספרים filter
- במרמרושסיגט (10) Apply במרמרושסיגט filter
- במרמרוש-סיגט (10) Apply במרמרוש-סיגט filter
- במרמרוש (10) Apply במרמרוש filter
- book (10) Apply book filter
- print (10) Apply print filter
- ופולמוסים (7) Apply ופולמוסים filter
- כרזות (7) Apply כרזות filter
- מרמרוש (7) Apply מרמרוש filter
- מרמרוש-סיגט (7) Apply מרמרוש-סיגט filter
- מרמרושסיגט (7) Apply מרמרושסיגט filter
- polem (7) Apply polem filter
- poster (7) Apply poster filter
שני ספרי הפולמוס שנדפסו ע"י שני הצדדים, בתקופת הפילוג בקהילת סיגט:
1. קונטרס אוהב משפט, "דברי ריבות אשר בעיר סיגעט... אשר נחלק העם לחצי, והרבה נכבדים אשר ביניהם גדולי תורה... נעשו לקהל ועדה בקוראי שמם עדת ספרדים... יו"ל במצות קהל עדת ספרדים דק"ק סיגעט". לעמבערג (לבוב), דפוס Felix Bednarski, [תרמ"ח] 1887. שני שערים.
[4], 16 עמ'; [24], כה-קד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. הדבקות נייר מעבר לדף השער הראשון. סימן עש בודד לאורך כמחצית מדפי הספר. כריכה חדשה.
2. מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה - "שלחמו קהל הארטהאדאקסען נגד הקמים להרוס... ואחריהם יבואו שאגת האריות הגאונים והצדיקים נגד הקונטרס אוהב משפט...". סיגט, דפוס מנחם מענדיל ווידער, [תרמ"ט] 1888. הספר כולל את הקונטרסים שפורסמו במהלך הפולמוס: "עין משפט" לרבי שלמה ליב טאבאק; "ישוב משפט" לרבי משה האלברשטאם אב"ד בארדיוב, רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא ורבי פנחס וויינברגר אב"ד ניגרשד; "עמק המשפט" לרבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד נירעדהאז.
בשער הספר, חותמת רבי "חיים דוב גראס במו"ה בנימין צבי הי"ו" – הגאון רבי חיים דוב גראס ממונקאטש (נפטר תרצ"ח). נאמן ביתו של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר". כיהן כרב בפעטריוא ובסוף ימיו ראש ישיבה ומו"צ במונקאטש.
[2], ב-קנז, [2] דף (חלק מהדפים אינם ממוספרים - שלושת הקונטרסים "עין משפט", "ישוב משפט" ו"עמק המשפט", אשר הופצו בנפרד קודם גמר הדפסת הספר כולו). 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
הפילוג בקהילת סיגט
בין השנים תרמ"ג-תר"נ התלקחה בעיר סיגט שבחבל מרמרוש מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ל"לשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסית בהונגריה", לבין קבוצה מבני הקהילה שסירבו לקבל את מרות הלשכה, הקימו קהילה נפרדת בשם "הקהלה העצמאית הספרדית" ונרשמו בתור קהילת "סטטוס-קוו". בראשות הקהילה האורתודוקסית עמדו האדמו"רים ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט" מסיגט, ואילו בראשות המחנה הפורש עמדה האריסטוקרטיה המקומית, ובראשה משפחת כהנא, וכן כמה מחסידי ויז'ניץ.
ככל שחלף הזמן, הפילוג בקהילת סיגט הפך למחלוקת שפילגה קהילות רבות. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, וכן רבנים רבים מגליציה ומפולין. שני הצדדים פרסמו כתבים פולמוסיים שונים, הסכמות ופסקי דין, קונטרסים וחוברות, עלונים וכרוזים, התומכים כל אחד בטענותיו.
תולדות המחלוקת, הטיעונים והנימוקים, ההסכמות ותשובות הרבנים והאדמו"רים רוכזו בשני הספרים שלפנינו – הקהילה ה"ספרדית" הפורשת פרסמה את עמדותיה בספר "אוהב משפט", וכתשובה לכך פרסמה הקהילה האורתודוקסית את עמדותיה בספר "מלחמת מצוה".
לצד הקהילה הספרדית הפורשת עמדו בין היתר: הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב, הגאון רבי יצחק שמלקיש בעל "בית יצחק", הנצי"ב מוולוז'ין, רבי אריה ליבוש הורוויץ אב"ד סטרי בעל "הרי בשמים", המהרש"ם מברז'אן, האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל "אמרי ברוך", ורבנים נוספים.
לעומתם עמדו לצד הקהילה האורתודוקסית הוותיקה: האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה" ממונקאטש, רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי", רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר, רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט בעל "בית היוצר", ורבנים נוספים.
במרוצת השנים הלכה המחלוקת ודעכה, והקהילה הספרדית שבה והצטרפה אל הקהילה הראשית בראשותו של בעל "הקדושת יו"ט".
כרוז מודפס, "איסור גמור מהרבנים שליט"א מיט די ציונים צו שטיממען". אורשיווא, "יום ג' לס' ויקרא" [ה' אדר ב'] תרפ"ד.
בראש הכרוז מכתבו של רבי יוסף צבי דושינסקי אב"ד חוסט, האוסר להצביע למפלגות הציוניות בבחירות לפרלמנט בצ'כוסלובקיה בחודש מרץ 1924: "הנה כבר ראינו מעשיהם של הציונים לדאבון נפשינו זה כמה שנים יצאו נגדנו בחרף פיפיות... להרוס אשיות הדת... ובפרט אשר ידוע שכל מעשיהם נגד רצון שרי הממשלה... הרמנו עתה קולנו... שחלילה לכם להתחבר עמהם".
בהמשך מופיעה הסכמה חתומה ע"י האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (בתקופת רבנותו באורשיווא) ורבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ (בתקופת כהונתו כאב"ד ווילחאוויץ) - המוסיפים וכותבים: "איסור גמור הוא ליתן איזה חיזוק שבעולם באיזה אופן שיהיה לכת הציונים ר"ל" – על החתום.
ככל הנראה, משום שפרסום מעין זה היה אסור על פי חוק הבחירות בצ'כוסלובקיה, נאלצו החותמים הנ"ל לחזור בהם למראית עין, ופרסמו יום לאחר מכן כרוז המכחיש את קול הקורא שלפנינו (ראו פריט הבא, פריט 71 במכירה זו).
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרע מחוזק ברצועת דבק בגב. חותמת מערכת כתב העת ההונגרי-יהודי "עבר ועתיד" (Múlt és Jövő).
כרוז מודפס, הכחשת איסור שהטילו הרבנים על הצבעה למפלגות ציוניות בבחירות לפרלמנט הצ'כוסלובקי. ארשיווא, "יום ד' ויקרא" [ו' אדר ב'] תרפ"ד. נדפס במונקאטש, בדפוס אהרן בער מייזעלס.
בכרוז שלפנינו מכחישים הרבנים את האיסור שפורסם בשמם להצביע בבחירות למפלגות הציוניות: "היות כי הדפיסו בשמנו שאנחנו חתמנו על אסורים אל הבחירות, וזאת עשו מזייפים בחוצפה יתרה, כי לא עלה כזאת על דעתנו להתערב בפאליטיק.... מצאנו לחוב קדוש להודיע בשער בת רבים כי אנחנו לא חתמנו ולא נחתום על אסורים בנוגע לבחירות ולפאליטיק, וכל מה שאומרים ומדפיסים בשמנו הוא מזויף ושקר גמור".
על החתום: האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (בתקופת רבנותו כאב"ד ארשיווא), רבי יוסף צבי דושינסקי (בתקופת רבנותו כאב"ד חוסט), רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ (בתקופת כהונתו כאב"ד ווילחוביץ), והאדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלאווע.
בחודש מרץ 1924 נערכו בחירות לפרלמנט ולסנט בצ'כוסלובקיה. לקראת הבחירות, יום קודם פרסום הכרוז שלפנינו (ה' אדר ב' תרפ"ד), פורסם קול קורא חתום בשם האדמו"רים והרבנים הנ"ל, האוסר להצביע למפלגות הציוניות (ראו פריט קודם). אולם, משום שאיסור מעין זה היה אסור על פי חוק הבחירות בצ'כוסלובקיה, נאלצו החותמים הנ"ל לחזור בהם מהאיסור ופרסמו את הכרוז שלפנינו (כנראה שהכרוז שלפנינו נדפס למראית עין בלבד, עבור השלטונות).
[1] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובקווי הקפל. בלאי קל.
קול קורא נגד הציונות ונגד תנועת ה"מזרחי". סיגט, תר"צ [1930].
בחלקו העיקרי של הדף נדפס קול קורא שפורסם במקור בחודש אב תר"פ בעיר גרוסוורדיין - בעקבות אסיפת הרבנים הגדולה שהתכנסה בעיר לייסד את הלשכה האורתודוקסית המרכזית של חבל טרנסילבניה. בתחתית הדף נוספה הסכמת רבני ודייני סיגט משנת תר"צ – הראב"ד רבי שלמה דוב הלוי הלר (חתנו של הגאון בעל "ערך ש"י"), הדיין רבי דוד מאיר טאבאק (בן הגאון בעל "ערך ש"י") ורבי יקותיאל יהודא גראס (מלפנים אב"ד ברברשט).
הקול-קורא שפרסמה אספת הרבנים בשנת תר"פ אוסר באיסור חמור "להתחבר בשום חיבור לחברת ציונים או מזרחים או לסייע לחברת האלו בשום סיוע הן בממון או בדיבור הן לקרן קימת או להשקל שלהם או ללמוד ח"ו בבית ספריהם... שהכתות האלו הם גרועים הרבה ועומדים באיסור חמור יותר מכת הנעלאגען [הנאולוגים]... ואין חילוק בזה בין ציונים למזרחים"; וחתום בידי חשובי האדמו"רים והרבנים בטרנסילבניה ובמרמרוש: האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, הגאון רבי שאול בראך אב"ד קראלי, הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שימלוי, הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד אויבער-ווישעווע בעל "קרן לדוד", האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים [ללא ציון מקום רבנותו; בשנים תרע"ו-תרפ"ב התגורר רבי יואל בעיר סאטמר, לאחר שנמלט מעירו אורשיווא במלחמת העולם הראשונה], הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד ואינטרדאם, ועוד.
[1] דף. 32 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. בלאי קל. קרעים חסרים קטנים בשוליים, חלקם מחוזקים ברצועות דבק בגב.
כרוז מודפס, "אזהרה חמורה נגד כיתות החופשים ציונים ומזרחים..." – "אזהרה" ו"קול קורא" נגד הציונות ונגד תנועת ה"מזרחי". חוסט-קראלי, ניסן-אייר תרצ"ג.
בעמודה הימנית מכתב הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, תחת הכותרת "אזהרה" – "שאסור להתחבר לכת הציונים ולכת המזרחים או ליקח שום חלק באיזה אסיפה שלהם". חוסט, "יום ה' לס' ויקרא" [ג' ניסן] תרצ"ג.
בעמודה השמאלית מכתב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, תחת הכותרת "קול קורא" – "היות שיצאו פה איזה בני בליעל נערי שובב בני בלי שם תחת מסוה המזרחית הטמא ומטמא... ומי יודע אם לא יתפסו ח"ו איזה נפשות כשרות ברשתם אשר טמנו להם... ראיתי להזהיר באזהרה חמורה את בני קהילתינו ועדתינו הקדושה... ששום אחד מבניכם ובנותיכם לא יתערב ח"ו בחבורת הטמאים האלה... וכל מי שילך בדרך אתם או לבית תפלות שלהם הוא מרוחק מעדתינו... ואסור לצרפו למנין ולשום דבר שבקדושה...". קראלי, [ד' אייר] תרצ"ג.
20.5X29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים ובלאי קל.
במרכז הדף איור דגים, עם הכיתוב "אדר – מזל דגים". מסגרת מעוטרת בדגמים פרחוניים וגיאומטריים ובסמלי מגן-דוד.
דף זה נדפס בתקופת מלחמת העולם השניה, בבית-דפוס אשר שכן ברחוב היטלר (Hitler Utca) מס' 6.
42.5X31.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קמטים ובלאי. קרעים קלים בשוליים. אחד העותקים מוצמד ליריעת פשתן לתצוגה ולשימור (בחלקו העליון קרע חסר עם פגיעה במסגרת, משוקם בהשלמת נייר).
המו"ל, הרה"צ רבי אברהם מאיר זיסוויין (בערך תרנ"ט-תש"ד), היה מחשובי חסידי הרה"ק רבי צבי אלימלך מבלאזוב בעל "צבי לצדיק", ותלמיד-חבר לאדמו"ר רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים".
8 עותקים. 82X59 ס"מ – 86.5X59 ס"מ. מצב משתנה בין העותקים; מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.
שמונה סידורים שנדפסו בעיר סאטמר בשנות התר"צ-ת"ש בקירוב – חלקם נדירים:
• סדר תפלה ישרה וכתר נהורא השלם, כמנהג ספרד, עפ"י נוסח האר"י (כמו שנדפס בברדיטשוב ובסידור ראדוויל), עם "הנהגות טובות" ו"תפלה למשה" לבעל ה"ישמח משה"; בסופו ספר תהלים. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תש"ב 1942. יצא לאור על ידי רבי חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים, בן רבי אריה ליבוש טייטלבוים מאוהעל (בן רבי שמואל טייטלבוים אב"ד גורליץ, נכד ה"ישמח משה"). עם ההסכמות (למהדורת פשמישל, תרפ"ט) מאת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז והאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (המספר שאביו בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט נהג להתפלל בסידור זה).
• סידור סבלונות קרבן מנחה, כמנהג ספרד, עם תרגום ליידיש. סאטמר, דפוס קאהן, [שנות התר"צ בקירוב].
• סדור תפלת ישרים, תפלות מכל השנה בנוסח ספרד, עם הוספות ודינים. סאטמר, שלמה ליב פעלדמאנן, [בערך תרצ"ה 1935]. מהדורת כיס.
• סידור תפלה יפה, "נוסח ספרד, באותיות נאות ומצהירות, כולל תפלות לכל השנה, עם הרבה מעלות והוספות" – תפילות לחול ולשבת, לשלוש רגלים ולימים נוראים; עם ספר תהלים. הוצאת אברהם מאיר זיססוויין. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [בערך תש"ב 1942]. מהדורת כיס.
• סדור בית המדרש, "באותיות נאות ומצהירות, כולל תפלות לכל השנה, עם הרבה מעלות חדשות". הוצאת אברהם מאיר זיססוויין. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [בערך תש"ב 1942].
• סדור קול יהודה, נוסח ספרד, עם הוספות וקצת דינים; כולל ספר תהלים. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [בערך תש"ב 1942]. עותק חסר.
• סדור עם לקוטים נחמדים – לקוטים והנהגות מספרי חסידות; כולל ספר תהלים. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [ראשית שנות הת"ש 1940 בקירוב]. מהדורת כיס.
• סדר מנחה ומעריב, עם קבלת שבת והוספות. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [שנות התר"צ בקירוב].
8 כרכים (שלושה מהם במהדורת כיס). גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות (מרביתם כריכות עור מהודרות).
חלקם נדירים ולא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי ואינם נמצאים בקטלוג בספריה הלאומית.
שמונה הגדות של פסח וביאורים על ההגדה של פסח, שנדפסו בסאטמר וגלילותיה בשנות התר"פ-ת"ש:
• הגדה של פסח, עם פירוש שבח לפי, מאת רבי יעקב פרענקעל. וואראהל, דפוס יעקב ווידער, [לפני תרפ"ח 1928]. יערי 2624; אוצר ההגדות 2805.
• פרד"ס, ביאורים על הגדה של פסח ותפלות השנה, מאת רבי דוד אהרן שטיינר מגרוסוורדיין. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ח 1928]. הסכמת רבי אליעזר דוד גרינוולד אב"ד סאטמר. בסופו רשימת "שמות החותמים". יערי 2105; אוצר ההגדות 3160.
• הגדה של פסח, עם פירוש חסדי דוד, מאת רבי אליעזר דוד גרינוואלד. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"א 1931]. בסופו "ברכת תודה להבעלי בתים ...". יערי 2163; אוצר ההגדות 3398.
• ספר ליקוטי מהרמ"י, הלכות פסח, מאת רבי משה ישראל [פלדמן], אב"ד דראגומירשט (חתן בן המרש"ם מברז'אן). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ה 1935].
• הגדה של פסח, עם פירוש קול יהודה, מאת רבי חיים יהודה סג"ל דייטש דומ"צ מאקאווע, משובץ בדברי אדמור"י בעלז. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ח] 1937. יערי 2259; אוצר ההגדות 3660.
• הגדה של פסח, עם פירוש שם ישראל, מאת רבי משה ישראל [פלדמן] אב"ד דראגומירשט. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ח] 1937. יערי 2260; אוצר ההגדות 3661. חותמת רבי לוי יצחק מילר אב"ד נירעש והגלילות (בהמשך כיהן ברבנות טעמעשוואר וקרית בנימין), בנו של רבי אשר אנשיל מילר אב"ד פטרוז'ן.
• הגדה של פסח עם לקוטים נחמדים, מתלמידי הבעל שם טוב. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [ת"ש 1940]. עם שער מעטפת.
• הגדה של פסח, עם פירוש אגודת אזוב מאת רבי יעקב יחזקאל גרינוואלד אב"ד חוסט; עם דיני והלכות הפסח מסידור דרך החיים [לרבי יעקב לורברבוים] ומשו"ע הרב [בעל התניא], ועוד. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תש"ב] 1942. יערי 2297; אוצר ההגדות 3887.
8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות (חלקם כריכות עור מהודרות).
אוסף ספרים המתעדים את קורות הערים סאטמר וסיגט, ואת תולדות רבניהם ואדמו"ריהם. סאטמר וארץ ישראל, תרס"ט-תשמ"ד.
• ספר זכרון לראשונים, תולדות רבני וגאוני העיר סיגט, מאת הרב יקותיאל יהודה גרינוולד. סאטמאר, דפוס זאב שווארץ ושותפו מאיר קלויזנער, תרס"ט [1909].
• ספר זכרון לראשונים, תולדות רבני וגאוני העיר סיגט, מאת הרב יקותיאל יהודה גרינוולד. ישראל, תשכ"ט [דפוס צילום של מהדורת סאטמר תרס"ט].
• זכור את סאטמאר, ספר הזכרון של יהודי סאטמאר, בעריכת רבי נפתלי שטרן. עם תמונות ואיורים רבים. בני ברק, תשמ"ד 1984. עברית והונגרית.
3 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות מקוריות או חדשות. מצב כללי טוב.
ספר פאר וכבוד, "סיפורים נפלאים" על האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" ונכדו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב", ועל האדמו"ר רבי שלום רוקח בעל "שר שלום" ובנו רבי יהושע מבעלזא, מאת רבי דוב בער עהרמאן (ארמאן). מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס עט חיים גארטענבערג, תרע"א [1911]. מהדורה ראשונה.
בעמוד מעבר לדף השער, חתימה (בעיפרון) של המחבר - לאות אישור על קנית הספר מידו.
המחבר, רבי דוב בער עהרמאן מקליינווארדיין (בערך תר"כ-תש"ד), נכד רבי נתן אליהו עהרמאן אב"ד אירשא, מגזע ה"חכם צבי". תלמיד דודו המהר"ם שיק ותלמיד רבי אברהם יהודה ליב שווארץ בעל "קול אריה". הסתופף בחצרות אדמו"רי בעלז, סיגט ומונקאטש, מחבר כמה ספרי צדיקים, בהם ספר "דברים ערבים", זכרנו לחיים", ו"פאר וכבוד".
[1], [3], ב-מח דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה.
כולל: שער מעטפת מודפס, שאינו מופיע ברישומי מפעל הביבליוגרפיה.
אוסף ענק, הכולל 92 חוברות של הירחון התורני "אהל יצחק", שיצא לאור בעריכת הגאון רבי יצחק קליין מסאטמר. סאטמר וחבל מרמרוש (סאספאלא ו-ס. וואראהל), דפוסי ישראל קליין, נתן מנחם איסטרייכער, אברהם באראש, זאב שווארץ, מאיר קלויזנער, ויעקב ווידער, תרס"ג-תרע"ד [1903-1914].
תשעים ושתיים חוברות של הירחון התורני "אהל יצחק" - "יכיל בקרבו אמרות... בפלפול והלכה ואגדה וחקירה, מארזי הלבנון... גאוני הדור וחכמיה, עם תוספות נופך משלי... מאשר יביאו עולת חודש בחדשו אל פתח האהל".
חוברות מהשנים א-יא – מרבית החוברות שנדפסו: • שנה א – שש חוברות (כל החוברות), חודשים ניסן-אלול תרס"ג. • שנה ב – שתי חוברות, חודשים אייר ותמוז תרס"ד. • שנה ג – שלוש-עשרה חוברות (כל החוברות), חודשים תשרי-אלול תרס"ה. • שנה ד – תריסר חוברות (כל החוברות), חודשים תשרי-אלול תרס"ו. • שנה ה – תריסר חוברות (כל החוברות), חודשים תשרי-אלול תרס"ז. • שנה ו – ארבע חוברות, חודשים תשרי, כסלו, סיון ותמוז תרס"ח. • שנה ז – תריסר חוברות (כל החוברות), חודשים תשרי-אלול תרס"ט. • שנה ח – תריסר חוברות (כל החוברות), חודשים תשרי-אלול תר"ע. • שנה ט – חמש חוברות, חודשים תשרי, כסלו, ניסן, תמוז ואלול תרע"א. • שנה י – שש חוברות דו-חודשיות (כל החוברות), חודשים תשרי-אלול תרע"ב. שנה יא – חוברות דו-חודשית, חודשים ניסן-אייר תרע"ד [בשנת תרע"ג כנראה לא נדפסו גליונות].
חותמות העורך: "יצחק ה"ק קליין חתן הגאון מוהר"ח זצ"ל דיין ומו"צ ק"ק סאטמאר תע"א"; "יצחק הק' קליין העורך והמו"ל 'אוהל יצחק' ירחון רבני, דיין ומו"צ פק"ק סאטמאר יע"א" (בראש החוברת הראשונה ניסן תרס"ג ובראש חוברת תשרי תרס"ז); רישומים של תלמיד ישיבת בעל ה"קרן לדוד" בסאטמר, רבי אלימלך פארקש, בשולי חוברות שנת תרס"ו: "הק' אלימלך פארקאש בן הר"ר רפאל פארקאש מילידי ק"ק סטרייקע, ועתה מתגורר בק"ק אובערווישא ולומד בק"ק סאטמאר בישיבת ההגה"צ מוה"ר ר' אליעזר דוד גרינואלד זה שלש שנים, שהיה אב"ד דק"ק אובערווישא ועתה מתגורר ב---"; מדבקות מנוי של הרב ד"ר פנחס כהן, אב"ד אנסבך, בגב שתיים מן הכריכות.
העורך, הגאון רבי יצחק קליין מסאטמר (תרכ"א-נספה בשואה), נולד בעיירה טאב לאביו רבי ישראל קליין. למד בישיבת ה"שבט סופר" בפרשבורג ובישיבת רבי אליעזר זוסמן סופר בפאקש. חתן רבי חיים פרידריך אב"ד טורץ. בשנת תרס"ב התמנה לדומ"ץ בקהילת הסטטוס-קוו בסאטמר, ובסמיכות למלחמת העולם הראשונה התמנה לראב"ד הקהילה. ערך והדפיס במשך שנים רבות את כתבי עת התורניים "אהל יצחק", "מגד ירחים" ו"המגיד", בהם השתתפו רבנים ותלמידי חכמים חשובים. מחבר "זכרון ישראל" (סאטמר, תרע"ב), "ברכת אברהם" (טארנא, תרצ"ד-תרצ"ה), "קול חתן" (סאטמר, תרצ"ז), ועוד.
19 כרכים (92 חוברות, שבע מהן דו-חודשיות). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חתימות, חותמות ורישומים. מרביתם כריכות חדשות.