מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
- (-) Remove satmar filter satmar
- book (30) Apply book filter
- האדמו (28) Apply האדמו filter
- האדמור (28) Apply האדמור filter
- האדמו"ר (28) Apply האדמו"ר filter
- rebb (25) Apply rebb filter
- מסאטמר (24) Apply מסאטמר filter
- סאטמר (24) Apply סאטמר filter
- רבי (22) Apply רבי filter
- teitelbaum (22) Apply teitelbaum filter
- yoel (22) Apply yoel filter
- ספרים (21) Apply ספרים filter
- טייטלבוים (19) Apply טייטלבוים filter
- יואל (19) Apply יואל filter
- poster (18) Apply poster filter
- וסאטמר (17) Apply וסאטמר filter
- סיגט (17) Apply סיגט filter
- marmației (17) Apply marmației filter
- sighetu (17) Apply sighetu filter
- ישראל (11) Apply ישראל filter
- חסידות (11) Apply חסידות filter
- וכרזות (11) Apply וכרזות filter
- ובארץ (11) Apply ובארץ filter
- בארהב (11) Apply בארהב filter
- בארה (11) Apply בארה filter
- בארה"ב (11) Apply בארה"ב filter
- eretz (11) Apply eretz filter
- israel (11) Apply israel filter
- state (11) Apply state filter
- unit (11) Apply unit filter
- במרמרושסיגט (10) Apply במרמרושסיגט filter
- שנדפסו (10) Apply שנדפסו filter
- במרמרוש (10) Apply במרמרוש filter
- במרמרוש-סיגט (10) Apply במרמרוש-סיגט filter
- print (10) Apply print filter
- rabbi (10) Apply rabbi filter
- חפצי (9) Apply חפצי filter
- קודש (9) Apply קודש filter
- עותקים (9) Apply עותקים filter
- מיוחסים (9) Apply מיוחסים filter
- belong (9) Apply belong filter
- citi (9) Apply citi filter
- holi (9) Apply holi filter
- import (9) Apply import filter
- item (9) Apply item filter
- ownership (9) Apply ownership filter
- ופולמוסים (7) Apply ופולמוסים filter
- כרזות (7) Apply כרזות filter
- מרמרוש (7) Apply מרמרוש filter
- polem (7) Apply polem filter
שני מכתבים (על שני צדיו של דף אחד), בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהרל'ע) ראטה בעל "שומר אמונים". "סאקמאר" (סאטמר), יום ה' לס' ויחי יעקב" [תר"צ-תרצ"א בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
המכתבים נשלחו לארץ ישראל אל הרה"ח ר' אברהם גרומאן ואל אחיו הרה"ח ר' יצחק גרומאן - מראשוני וחשובי חבורתו הקדושה של האדמו"ר בירושלים. בצדו האחד של הדף מכתב עידוד וחיזוק אל "תלמידי מחמד לבבי היו"ש [=ירא ושלם] החתן המופלג כמר אברהם נ"י". האדמו"ר מחזקו בדברי נחמה ועצה וכותב: "...דע בני כי אין רע יורד מלמעלה ח"ו, כי הכל מושגח בהשגחה פרטית... ואדרבא כל הקרוב יותר לקדושה מכתתין אותו דישה לצורך זריעה, והבן... לכן חזק ואמץ ותלמוד ותתפלל בהתמדה, ואיזה מלאכה שתלמד אקוה לה' שיהא בזה ברכה והצלחה, כי אין העשירות מן האומנ[ו]ת". בהמשך המכתב מדריכו האדמו"ר בענין לבושי קודש של ארץ ישראל, ומורה לו: "ואל תעזוב אהבת חבירים, ותעשה בגדים של ארץ ישראל, זשבע [=ג'ובה, ז'ופיצע - בגד עליון הנהוג בחסידות בשבתות ובשמחות] והכל, וזאקן [=גרביים] לבנות, בזה אין אתה מחויב לשמוע אפלא [=אפילו] למלאך, אם אלי' יבא לומר לשנות מנהג ישראל אין שומעין לו – כ"ד אוהבך הנאמן הק' אהרן ראטה".
בצדו השני של הדף מכתב נוסף אל אחיו "ידידי הב'[חור] החתן המופלג יצחק נ"י", בו מברכו האדמו"ר: "...ויה"ר שזווגך יעלה יפה יפה, וצלח ורכב על במתי ארץ בתורה ועבודה ונכסים - ידידך הק' אהרן". בסוף המכתב מבקשו האדמו"ר לפרוס בשלום חותנו ר' מאיר [אייכלר] ובפרט בשלום גיסו ר' צבי אייכלר - "ידידי כבוד מוהר"ר צבי אייכלער".
המכתבים נדפסו בהשמטות בקובץ "מבקשי אמונים" (ירושלים, תשנ"ו, ג', עמ' כה-כו).
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה - בעל "שומר אמונים" (תרנ"ה-תש"ז), למד בבחרותו בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן, והתקרב לחסידות אצל רבותיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלוז'וב והאדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. לאחר נישואיו התיישב בעיירה סאטמר, וקיבץ סביבו חבורת אברכים ובחורים צעירים – חבורת "יראי ה'", והנחה אותם בעבודת הבורא בדרכי החסידות, במסירות נפש. בהמשך עבר לעיר בודפשט, ואף שם ייסד חבורת עובדי השם. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים והקים גם בה חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' באמונה ויראה. בשנת תרפ"ט חזר אל חבורת חסידיו בסאטמר, ובשנת תרצ"ו עבר לבערגסאס, שם ייסד את חבורתו מחדש, וקרא שמה "שומר אמונים". בכל אותה התקופה המשיך לעמוד בקשר מכתבים עם עדת חסידיו מארץ הקודש, לחזקם ולהדריכם בענייני בטחון והשגחה פרטית. בשנת תרצ"ט עלה בשנית לירושלים, הקים בה את בית מדרשו "שומרי אמונים" והמשיך להנהיג את עדת חסידיו.
חבורתו הקדושה "שומר אמונים" ממשיכה את דרכו כיום בחצרות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה", ועוד. עד היום מכונים בני חסידויות אלו בכינוי "ר' אהר'לך", על שם רבם הראשון "ר' אהר'לע", שמכוחו הגדול עדיין בוערת בהם אש החסידות והיראה. ספריו הרבים יצאו במהדורות רבות, והם מספרי היסוד של ההולכים בדרכי החסידות והיראה: "טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים", "מבקש אמונה" ועוד.
האדמו"ר ר' אהר'לע היה מחנך את תלמידיו להקפיד על המלבוש הישן של יהודי ירושלים, ומלבד הקפדתו על המלבושים הירושלמים הנהוגים אצל יהודי ירושלים - קאפטן, אבנט, ז'שובע, כיפה לבנה, גרביים לבנות - דרש האדמו"ר מהבחורים הצעירים לחבוש שטריימל'אך כבר מגיל בר מצוה, דבר שאינו נהוג במרבית החסידויות.
מקבלי המכתבים, הרה"ח ר' אברהם הלוי גרומאן (תר"ע-תשנ"ב בקירוב; חתן הרה"ח ר' משה וולדמאן מחוסט-ירושלים), ואחיו הרה"ח ר' יצחק הלוי גרומאן, חתן הרה"ח ר' מאיר אייכלער (תרכ"ו-תש"ו) וגיסו של הרה"ח ר' צבי אריה אייכלר (תרס"ב-תשל"ו) שהיה מנאמני האדמו"ר בירושלים. אביהם הרה"ח ר' מרדכי גרומאן, מחסידי ווארקא בפולין, עלה מווארשא לארץ-ישראל עם כל בני משפחתו בשנת תרפ"ה, ושלושת בניו הצטרפו אל החבורה הקדושה של תלמידי ר' אהר'לע בירושלים.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. נקבים קטנים בקווי הקפל.
צרור פנקסים ודפים, עם רשימות כספי ה"מעמדות" שנתנו החסידים לרבם האדמו"ר רבי אהרן ראטה בעל ה"שומר אמונים"; כולל שני פנקסים של "פתקאות הזכרה" לטובה לקראת הימים הנוראים. ירושלים, תרצ"ז-תש"ו [1937-1946].
רשימות שמות נותני ה"מעמדות" והסכומים, ודו"ח חשבונות של ההוצאות וההכנסות. בפנקס ה"מעמדות" משנת תרצ"ט, נרשמו סכומי הנדבות שנתנו החסידים עבור הוצאות עליית רבם מהעיר סאטמר לארץ ישראל.
שני פנקסי הזכרות לקראת הימים הנוראים מהשנים תש"ו ותש"ז. בשערי הפנקסים נכתב: "ערב ראש השנה... פתקאות הזכרה לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א בימים הנוראים מכל התלמידים והידידים"; בהמשך השערים מופיעים ההוראות לחסידים רושמי הפתקאות: "וכל אחד ירשום כאן את שמו ושם כל בני ביתו שיחיו – וככה רצון כ"ק אדמו"ר שליט"א – ויה"ר שנכתב ונחתם לחיים טובים ארוכים ונעימים בספרן של צדיקים, ונזכה לביאת גואל צדק בב"א".
בפנקסים אלו מוזכרים שמות בני ה"חבורה" המצומצמת של מתפללי בית המדרש של חסידי האדמו"ר ובני משפחותיהם, עם בקשות מיוחדות לתפילה. בין השמות, מופיעים כמה מגדולי ירושלים מחסידי וממקורבי האדמו"ר, ובהם: רבי אהרן כהן מראשי ישיבת חברון, רבי ישראל יצחק הלוי רייזמן, רבי דוב סוקולובסקי, רבי משה מרדכי חנון ואביו רבי מנחם נחום יצחק אייזיק חנון, ועוד.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה - בעל "שומר אמונים" (תרנ"ה-תש"ז), למד בבחרותו בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן, והתקרב לחסידות אצל רבותיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלוז'וב והאדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. לאחר נישואיו התיישב בעיירה סאטמר, וקיבץ סביבו חבורת אברכים ובחורים צעירים – חבורת "יראי ה'", והנחה אותם בעבודת הבורא בדרכי החסידות, במסירות נפש. בהמשך עבר לעיר בודפשט, ואף שם ייסד חבורת עובדי השם. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים והקים גם בה חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' באמונה ויראה. בשנת תרפ"ט חזר אל חבורת חסידיו בסאטמר, ובשנת תרצ"ו עבר לבערגסאס, שם ייסד את חבורתו מחדש, וקרא שמה "שומר אמונים". בכל אותה התקופה המשיך לעמוד בקשר מכתבים עם עדת חסידיו מארץ הקודש, לחזקם ולהדריכם בענייני בטחון והשגחה פרטית. בשנת תרצ"ט עלה בשנית לירושלים, הקים בה את בית מדרשו "שומרי אמונים" והמשיך להנהיג את עדת חסידיו.
הפנקסים שלפנינו מהווים תיעוד אותנטי מוקדם לחבורת החסידים הקטנה של האדמו"ר הקדוש, שבאותן שנים מנתה רק עשרות בודדות של חסידים ומקורבים, ואילו כיום מונים תלמידיו ותלמידי-תלמידיו אלפי משפחות רבות הממשיכות את דרכו, בקהילות הקודש החסידיות: "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה" ועוד. עד היום מכונים בני חסידויות אלו בכינוי "ר' אהרל'ך", על שם רבם הראשון "ר' אהרל'ע", שמכוחו הגדול בוערת אש החסידות והיראה בהם עד ימינו אלה.
ספריו הרבים יצאו במהדורות רבות, והם מספרי היסוד של ההולכים בדרכי החסידות והיראה: "טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים", "מבקש אמונה" ועוד.
7 מחברות ופנקסים + דפים בודדים, המונים יחד למעלה מ-100 דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
הרשומות שלפנינו הגיעו מעזבונו של חסידו הנאמן "גובה המעמדות", רבי אברהם מרדכי יוזביץ מ"בתי אונגארין" בירושלים; חותמותיו מופיעות בחלק מהפנקסים, ובין הניירות נמצא נייר מכתבים רשמי שלו, עם הכותרת: "אברהם מרדכי יוזעביץ - עושה בתים לתפילין מעור שור..." [יצרן-מומחה של בתים לתפילין מעור בהמה גסה].
שישה ספרים מאת האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה בעל "שומר אמונים". סאטמר וירושלים, תרצ"ג-תש"ח. מהדורות ראשונות.
1. ספר שלחן הטהור, תיקוני השולחן וקדושת האכילה, מאמר אמונה ופרנסה, ועניינים נוספים. עם סדר הקידוש, כוונות וזמירות לשלחן שבת, וברכת המזון. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ג 1933]. מהדורה ראשונה. בשולי כמה דפים, הגהות בכתב-יד [כנראה כתב-ידו הגאון מבראשוב, רבי דוד שפרבר].
2. ספר נועם הלבבות, מאמרים בענייני אמונה ובטחון, שמחה, תשובה ותפילה, פרישות, התבוננות במעלת הבורא ובשפלות האדם, ועוד. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ד 1934]. מהדורה ראשונה.
3. ספר מנחם ציון, סיפורי מופתים על הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב ותלמידו הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב, "מאשר שמעו אזניי מפי צדיקים וחסידים אנשים נאמנים". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ה 1935]. מהדורה ראשונה. עם הקדמת המו"ל החותם: "דהמול"ס שהט"ה" [=דברי המוציא לאור ספר שולחן הטהור - האדמו"ר רבי אהרן ראטה, שהביא ספר זה לבית הדפוס].
4. ספר שומר אמונים, לחזק הלבבות לאמונה ולגאולה ולבטחון ולשמחה בהשגחה פרטית וקבלת עול מלכות שמים, ובסופו קונטרס אהבת הבורא ואני מאמין ושירי דביקות ושמחה. חלקים א-ב. ירושלים, [תש"ב 1942]. מהדורה ראשונה.
5. ספר מבקש אמונה, "קיצור מספר שומר אמונים מלבד כמה דברים שנתוספו בו", בעניני התחזקות באמונה והשגחה פרטית, אהבת הבורא וקבלת עול מלכות שמים. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.
6. עובדא דאהרן, תולדות, ספורים, הנהגות והדרכות, אגרות, דרושים ושיחות האדמו"ר בעל "שומר אמונים". ירושלים, דפוס "חורב", [תש"ח 1948].
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
קונטרס מודפס - "תקנות (שטאטוטען) פון קהל יטב לב ד'סאטמאר, געגרינדעט שנת תש"ח". ברוקלין, ניו יורק, דפוס אברהם יצחק פרידמאן, [תשי"ב 1952]. יידיש. מהדורה ראשונה.
חוברת הכוללת עשרות תקנות של חברי הקהילה החדשה של האדמו"ר מסאטמר בברוקלין ניו יורק - קהילת "יטב לב סאטמר". התקנות מתייחסות לשמה של הקהילה ושפת הדיבור בה, כללי הקבלה לקהילה, הכנסות הקהילה, אספות, בחירת נושאי המשרה, רב הקהילה ["כ"ק אדמו"ר הגה"ק מרן יואל טייטלבוים שליט"א הוא המרא דאתרא שלנו... הסמכות היחידה בכל הענינים הרוחניים. אף מורה הוראה, שו"ב או מלמד אינו יכול להיבחר לתפקיד ללא הסכמתו, פסק דינו מחייב כל חבר בקהילה" (תרגום מיידיש)], זכויותיהם וחובותיהם של בני הקהילה, חברא קדישא, חברת ש"ס ומשניות, ועוד.
מסמך מוקדם מראשית ימיה של חסידות סאטמר בארה"ב. האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר הגיע לארה"ב בשנת תש"ז, ו"קהל יטב לב" נוסד על ידי האדמו"ר בחול המועד פסח תש"ח. באספה הראשונה בבית המדרש של סאטמר בברוקלין ניו יורק, התקבלו שבעה-עשר חברים בלבד כחברי קהילה. נשיא הקהילה הראשון היה רבי חיים מאיר ברוין בעל "תולדות חיים".
28, [2] עמ'. 13 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאוד. כריכה חדשה.
שני קונטרסים העוסקים בכשרותם של "אתרוגי שביעית" – פולמוס הלכתי שעורר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר נגד שימוש באתרוגי ארץ ישראל בשנת השמיטה:
1. "קונטרס שלש תשובות", מאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ברוקלין, ניו יורק, דפוס האחים טברסקי, תשי"ג [1953]. בראש הקונטרס הקדמת המו"ל, המשב"ק הרה"ח ר' אפרים יוסף דוד אשכנזי.
שלוש תשובות בענין אתרוגים שגדלו בארץ ישראל בשנת השמיטה ע"פ היתר מכירה. בחיבור פוסק המחבר האדמו"ר מסאטמר באופן נחרץ כי אסור לקנות אתרוגים אלו ואין לברך עליהם, והמברך בהם אינו יוצא ידי חובת מצוה וברכתו לבטלה.
[3], ד-צד עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית, מעט בלויה.
2. "מלחמת מצוה", מאת רבי יצחק יחיאל הכהן גרוס בעל "אגרת לנבוכים". ירושלים, דפוס "חורב", תשי"ט [1959].
בתגובה ל"קונטרס שלש תשובות" מאת האדמו"ר מסאטמר, חיבר ראש ישיבת "תורה ודעת", רבי אלעזר כהנוב, את ספרו "תורת השביעית" (ניו יורק, תשט"ו), שבו הוא חולק על פסקו של האדמו"ר מסאטמר, ומוכיח מתוך דברי הפוסקים שאתרוגי שביעית מותרים, וניתן לברך עליהם בחג.
בחיבור "מלחמת מצוה" שלפנינו, יוצא המחבר בחריפות נגד השגות "המערער" הרב כהנוב, ומצדיק את דברי האדמו"ר מסאטמר שאוסר לברך על אתרוגי ארץ ישראל של שנת השמיטה.
[7], ו-נא, [1] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כריכת עור חדשה.
קונטרס על הגאולה ועל התמורה, מאת מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] אב"ד דק"ק סאטמאר. ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967]. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, מנסח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב".
החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (שהתבטא פעם לגביה, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).
רט, [1] עמ'. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כריכה מקורית, בלויה.
אוסף גדול ומגוון של כרזות גדולות, כרוזים, מודעות, עלונים ודפים - נגד השתתפות בבחירות ונגד מדינת ישראל והציונות, חתומים (בדפוס) ע"י האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, וע"י חשובי אדמו"רי ורבני הקנאים, "העדה החרדית" ו"נטורי קרתא". [ישראל וארה"ב, מחצית שניה של המאה ה-20 בקירוב].
חלק הארי של האוסף עוסק באיסור ההצבעה והשתתפות בבחירות לכנסת ישראל; חלק אחר עוסק בהתנגדות כללית למדינת ישראל והציונות: איסור נטילת תקציבים מהמדינה, איסור השתתפות בחגיגות ומצעדי יום העצמאות, חוק הגיוס ושירות לאומי לבנות, איסור לפקוד את הכותל המערבי והמקומות הקדושים, ועוד.
בין הכותרות: "זעקת ירושלים", "דעת תורה", "איסור מטעם כ"ק מרן הגאב"ד והרבנים הגאונים הביד"צ שליט"א", "אזהרה גדולה", "פסק דין", "כי הנה אויבך יאבדו", "דרך ההצלה", "הטשטוש", "הועידה הארצית האגודאית למה", "שמעו דבר ה'", "קריאת השנה", "מכתב קודש", "פנייה ברגע האחרון", "החתם סופר חי וקיים", "ילמדנו רבינו!", "עמוד העשרת הדברות לפניך" "אנו שואלים", "פוסק הדור מה הוא אומר", "אל תלכו שולל", ועוד.
הכרזות והמודעות חתומים (בדפוס) ע"י האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, והאדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר. חלק מהכרזות חתומים ע"י רבני "התאחדות הרבנים בארה"ב" ורבני ודייני "העדה החרדית" בירושלים: רבי דוד הלוי יונגרייז, רבי יצחק יעקב ווייס, רבי משה אריה פריינד, רבי ישראל משה דושינסקי, רבי אליהו זלאטניק, רבי פינחס עפשטיין, רבי ישראל יצחק הלוי רייזעמאן, רבי צדקה חוצין, רבי יעקב מוצפי, ועוד.
כרזות חתומות ע"י רבנים ואדמו"רים נוספים, בהם: רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד צעהלים, האדמו"ר מפשעווארסק רבי יעקב לייזער, האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מטאהש רבי משולם פייש סג"ל לאווי, האדמו"ר מספינקא רבי שמואל צבי הורוויץ, ועוד.
חלק מהכרזות חתומים בשם הארגונים: "נטורי קרתא של היהדות החרדית בא"י", "היהדות הנאמנה בארץ הקודש", "ועידה הציבורית למען טהרת ארץ ישראל", "העדה החרדית ירושלם", "בני הישיבות ירושלים-בני ברק", "התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא", "בני ישיבות דארה"ב וקאנאדא", ועוד.
מצורפים: • שני דפים (משוכפלים בסטנסיל): "תמצית ד"ת שנשמעו במסיבה השנתית של "כולל שומרי החומות" כ"ג חשון תשכ"ח מכ"ק נשיאנו מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר". • קונטרס ט של עיתון "חומת היהדות", "פנימי לחברי נטורי קרתא", ניסן תשל"ט.
54 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול של עשרות קונטרסים וחוברות (חלקם כרוכים יחדיו), חידושים על חמישה חומשי תורה ודרשות על מועדי השנה שהשמיע האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בהזדמנויות שונות במהלך השנים תש"י-תש"כ, ואשר נלקטו, נאספו ונדפסו ע"י חסידיו ותלמידיו. ארץ ישראל וברוקלין, שנות התש"י-תש"ל בקירוב.
באוסף:
• "חידושי תורה שנשמעו ממרן הגה"ק אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור בברוקלין בשנת התשט"ז" – חידושים על חמשה חומשי תורה ועל מועדי השנה. שני כרכים של המהדורה ראשונה - ירושלים, תשט"ז [1956] / שני כרכים של המהדורה השניה - ירושלים, תשכ"ה [1965].
• "חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור בברוקלין בשנת התשי"ז" – קונטרס חידושים על פרשיות ויקרא-צו. ירושלים, טבת תשי"ח [1957-1958].
• "חידושי תורה מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אשר זכינו לשמוע בשנות התשכ"ז-תשכ"ח" – שלושה קונטרסים כרוכים יחד, עם חידושים לימים נוראים, סוכות וחנוכה. יצא לאור ע"י הרה"ח בנש"ק ר' אפרים יוסף דוב אשכנזי. ברוקלין, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ט [1968].
• דברי פתיחה אשר דרש כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א לפני בחורי הישיבה 'תורה ויראה' בשנת תשכ"ד / בשנת תשכ"ג / תשכ"ד / תשכ"ה – נרשם מפי השמועה"
• "קונטרס חידושי תורה שנאמרו ונשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר רשכבה"ג הגה"ק מהר"י ט"ב מסאטמאר שליט"א בארצה"ק הקדושה בתוככי ירושלים עיה"ק ובבני ברק ת"ו, בברוקלין ובלונדון בקיץ דשנות תשי"ב, תשי"ג, תשט"ו, תשי"ט ותשכ"ה".
• קונטרס חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר מכ"ט לחודש סיון עד כ' תמוז תשכ"ה לפ"ק, מפרשת חקת עד פשת פנחס בארה"ק ת"ו. בני ברק, כ"א כסלו תשכ"ו [1965].
• "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדמו"ר הקוה"ט רבן של ישראל מרן יואל טייטלבוים זצוקללה"ה אבדק"ק סאטמאר יצ"ו – דרשות הושענא רבא משנות תשכ"ה-תשכ"ו-תשכ"ז-תשכ"ח".
קונטרסים שונים שנכרכו יחדיו, ובהם:
• "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א, אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו – קונטרס א' בראשית" (ברוקלין, תשכ"ג); • "קונטרס חידושי תורה... ספר בראשית / ספר שמות" (ברוקלין, תש"כ); • "קונטרס חידושי תורה, מו' לחודש תמוז תשי"ט עד ז' מנחם-אב תשי"ט בארצה"ק ת"ו – מפ' בלק עד פ' דברים / מכ"ט לחודש סיון עד כ' תמוז תשכ"ה לפ"ק – מפרשת חקת עד פרשת פנחס בארה"ק ת"ו"; • "לקוטי חידושי תורה מאת כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א"; • "הכינוס הכללי של היהדות החרדית בארה"ב... ביום ט' לחודש סיון, ד' פ' נשא"; • "קונטרס התשובות בענין הזרעה מלאכותית שהשיב כ"ק אדמו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א האבדק"ק סאטמאר"; • "קונטרס חידושי תורה... אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו, קונטרס א' – ימים נוראים וחג הסוכות" (ברוקלין, תשכ"ג); • "קונטרס חידושי תורה... אשר זכינו לשמוע בשנות התשכ"ז-תשכ"ח ומשנים הקודמים – חנוכה" • ועוד.
עשרות חוברות ב-12 כרכים (חלקם שכפול סטנסיל של הדפסה במכונת כתיבה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חתימות וחותמות. כריכות ישנות וחדשות.
אוסף גדול של עשרות קונטרסים וחוברות (חלקם כרוכים יחדיו), חידושים על סוגיות הש"ס ועל חמישה חומשי תורה ומועדי השנה, שהשמיע האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בהזדמנויות שונות במהלך השנים תש"י-תש"כ, ואשר נלקטו, נאספו ונדפסו ע"י חסידיו ותלמידיו. ירושלים וברוקלין, שנות התש"י-תש"ל בקירוב.
באוסף:
• שני כרכים - "חידושי סוגיות מאת כ"ק אדמו"ר הגה"ק רשכבה"ג מרן מסאטמאר שליט"א" – "נרשם מפי השמועה ויוצא לאור ע"י תלמידו וש"ב הק' צבי הירש מייזליש": קונטרס א סוגיא דקנין פירות / קונטרס ב סוגיא מעות קונות / קונטרס ג סוגיא מטבע נעשה חליפין / קונטרס ד סוגיא דחדש / קונטרס ה סוגיא פרוזבול / קונטרס ו סוגיא תופס לבעל חוב / קונטרס ז סוגיא סימנים / קונטרס ח סוגיא אי עביד לא מהני / קונטרס ט סוגיא מוקצה והכנה / קונטרס י סוגיא ע"א נאמן באיסורין. ברוקלין, תשכ"ד-תשכ"ט [1964-1969].
• "דברי מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר, ש"ק ראה תשי"ב, לונדון יצ"ו" – קונטרס מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל.
• "חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור, בשנת התשט"ז", על פרשיות חומש דברים. ירושלים, חשון-טבת תשי"ז [1956]. כרך קונטרסים מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל.
• "קונטרס חידושי תורות, על חמשה חומשי תורה, ששמענו מכ"ק אדמו"ר שליט"א מסאטמר", יצא ע"י תלמידיו מאיר ישראל גולדברגר ונפתלי לעבאוויטש, "כפי אשר שמענו מכ"ק אדמו"ר שליט"א מידי שבת בשבתו ומועד במועדו". ברוקלין, דפוס אברהם יצחק פריעדמאן, תשט"ז [1956]. מהדורה ראשונה.
• "חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר", קונטרסי חידושים על התורה והמועדים. ברוקלין, תשי"ז-תשי"ח [1957-1958].
• "קונטרס חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר – ספר שמות". ברוקלין, תש"כ [1960]. כרך מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל.
• שני כרכים - "קונטרס חידושי תורה שנשמעו מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אש נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו": קונטרס א – ימים נוראים וחג הסוכות; קונטרס ב' - פסח ושבועות". ברוקלין, תשכ"ג [1963].
• "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אשר זכינו לשמוע בשנות תשכ"ז-תשכ"ח – סוכות". ברוקלין, דפוס סענדר דייטש, ער"ה תשכ"ט [1968].
• "קונטרס מהר"י ט"ב, לימי השובבי"ם וארבע פרשיות , חלק קטן מאשר זכינו לשמוע מדי שבת בשבתו, כפי סדר פרשיות השבוע בימי השובבים... יצא לאור ע"י הרה"ח בנש"ק מוה"ר אפרים יוסף דוב אשכנזי שליט"א. ברוקלין, "ירושלים", תשכ"ט [1969].
• חמישה כרכים - "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו": קונטרס א – חידושי תורה על חומש בראשית (ברוקלין, תשכ"ג); קונטרס ב – חידושי תורה על חומש שמות (ברוקלין, תשכ"ג); קונטרס ג – חידושי תורה על חומש ויקרא (ברוקלין, תשכ"ו); קונטרס ד – חידושי תורה על חומש במדבר (ברוקלין, תשכ"ז); קונטרס ה – חידושי תורה על חומש דברים ועל המועדים (ברוקלין, תשכ"ט).
עשרות קונטרסים ב-16 כרכים (חלקם שכפול סטנסיל של הדפסה במכונת כתיבה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חתימות וחותמות. כריכות ישנות וחדשות.
"די תורה וועלט, חודש אויסגאבע לחיזוק הדת", בהוצאת האדמו"ר רבי אשר אנשיל קרויז, רב דקהל ראצפערט. ברוקלין, ניו יורק, תשל"ו-תשל"ז 1976-1977. כרך גיליונות השנה הראשונה.
תריסר הגיליונות הראשונים של הירחון "די תורה וועלט", שנה ראשונה, חודשים אלול תשל"ו – אב תשל"ז. כולל מאמרים תורניים, ידיעות על המתרחש בעולם התורה והחסידות, מאמרי זכרון על יהדות אירופה קודם החורבן, סקירות על גדולי התורה מדורות קודמים, תמונות וצילומי כתבי יד מכתבי קודש גדולי וגאוני ישראל, סיפורים מצדיקי עולם ודברי חינוך, מוסר והדרכה לילדי ונשות ישראל, ועוד.
עותק שהוכן עבור האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. הכריכה קדמית מעוטרת בהטבעה מוזהבת, עם ההקדשה: "דור[ו]ן לכ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א".
12 גליונות. מספור עמודים משתנה. 37.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים ובלאי קל.
ספעציעלע אויסגאבע פון די תורה וועלט, בשם קדושת יואל, לכבוד יומא דהילולא של כ"ק אדמו"ר ורשכבה"ג הגה"ק מרן מסאטמאר זצוקללה"ה, יום כ"ו לחודש מנחם אב שנת תש"מ לפ"ק נפלה עטרת ראשנו – ח"י טבת ה'תרמ"ז – כ"ו מנחם אב ה'תשל"ט. וויליאמסבורג, דפוס "הדר", תש"מ [1980]. יידיש.
הוצאה מיוחדת ומורחבת של גיליון העיתון "די תורה וועלט", המוקדש לרגל יום ההילולא הראשון של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – כרך הכולל אסופת מאמרים, סקירות והספדים על האדמו"ר מסאטמר, מלווה במאות תמונות של האדמו"ר, משמשיו ופמלייתו, פקסימיליות, דיוקנאות וצילומי מכתבים, מודעות ומסמכים. כרך נאה; על כריכתו הקדמית מעטפת שער מעוטרת בהטבעה באותיות ואיורים מוזהבים.
בפתח הספר הקדמת המו"ל והעורך, האדמו"ר רבי אשר אנשיל קרויז, רב דקהל ראצפערט.
[3], 2-192 עמ'. 37 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה דפים.
אוסף מגוון של חמישה-עשר כרזות ומודעות שנדפסו לרגל ביקוריו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארץ ישראל. תרצ"ב-תשכ"ה.
האוסף כולל כרזות ומודעות שנדפסו לרגל חמישה ביקורים שונים שערך האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בארץ ישראל, בהם: כרזה מוקדמת מזמן ביקורו בחודש אב תרצ"ב (בתקופת כהונתו כאב"ד קראלי, לפני שעבר לכהן ברבנות סאטמר); כרזה לקראת בואו לארץ לאחר הצלתו בשואה, אלול תש"ה, "האוד המוצל מאש, משרידי הקדש"; וכרזות מביקוריו בקיץ תשט"ו, תשי"ט ותשכ"ה.
הכרזות מבשרות על תאריך בואו של האדמו"ר לארץ ישראל, ומוסרות את סדרי קבלת הפנים שייערכו לכבודו, תכנית ביקורו ונסיעותיו בארץ, היכן ישבות ומקומות אותם יפקוד, ועוד.
בשולי הכרזה "חכם בא לעיר" [שנדפסה לרגל בואו של האדמו"ר בשנת תש"ה], נכתב בטעות שמו "רבי יואל צבי" (כנראה בשל חיבור שמו ושם אחיו האדמו"ר רבי חיים צבי בעל ה"עצי חיים" מסיגט, שנפטר בשנת תרפ"ו). בשולי כרזה זו נוספה הודעה: "נתבקשנו להודיע כי ישר מהרכבת ילך האדמו"ר לכותל המערבי".
באחת הכרזות - "לא זו הדרך", שנדפסה לרגל ביקור האדמו"ר בחודש תמוז תשי"ט, מוחים "ותיקי העדה החרדית" על השימוש ברכבת ממשלתית – "רכבת הכבוד": "שברכבת הנ"ל מחללים שבת באופן פומבי, ובלי ספק שהוא נגד רצון כ"ק מרן שליט"א ליסע עם רכבת משלטון הכופרים".
האוסף כולל כרזה נוספת מטעם "הועד לקבלת פני רבינו שליט"א" בלונדון, המבשרת על ביקור האדמו"ר בראשית חודש סיון תשט"ו בעיר, בדרכו לארץ הקודש.
הכרזות נדפסו מטעם ארגונים, מוסדות וועדים שונים שנוסדו לרגל הביקור: "הנהלת כולל שומרי החומות"; "העדה החרדית פרו"ח [=פרושים וחסידים] ועד העיר האשכנזי פעיה"ק ירושלם ת"ו"; "הועדה לקבלת פני מרן הגאב"ד שליט"א ע"י העדה החרדית פעיה"ק ירושלם ת"ו"; "חסידי סטמר-סיגט בתל-אביב"; "ועד לקבלת פנים שע"י העדה החרדית ירושלם ת"ו"; "הנהלת מרכז ישיבות קטנות ותלמודי תורה 'מחזיקי תורה' בא"י בנשיאות כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א"; "העדה החרדית הספרדית ובני עדות המזרח והמערב פעיה"ק ירושלם תובב"א"; "הנהלת אגף התנועה – המקשר ירושלים אגודה שיתופית"; ועוד.
15 כרזות. גודל ומצב משתנים.