מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
- (-) Remove poster filter poster
- satmar (18) Apply satmar filter
- בארהב (11) Apply בארהב filter
- ספרים (11) Apply ספרים filter
- סאטמר (11) Apply סאטמר filter
- חסידות (11) Apply חסידות filter
- וכרזות (11) Apply וכרזות filter
- ובארץ (11) Apply ובארץ filter
- ישראל (11) Apply ישראל filter
- בארה (11) Apply בארה filter
- בארה"ב (11) Apply בארה"ב filter
- book (11) Apply book filter
- eretz (11) Apply eretz filter
- israel (11) Apply israel filter
- state (11) Apply state filter
- unit (11) Apply unit filter
- כרזות (7) Apply כרזות filter
- מרמרושסיגט (7) Apply מרמרושסיגט filter
- מרמרוש-סיגט (7) Apply מרמרוש-סיגט filter
- מרמרוש (7) Apply מרמרוש filter
- סיגט (7) Apply סיגט filter
- ופולמוסים (7) Apply ופולמוסים filter
- וסאטמר (7) Apply וסאטמר filter
- marmației (7) Apply marmației filter
- polem (7) Apply polem filter
- sighetu (7) Apply sighetu filter
שני ספרי הפולמוס שנדפסו ע"י שני הצדדים, בתקופת הפילוג בקהילת סיגט:
1. קונטרס אוהב משפט, "דברי ריבות אשר בעיר סיגעט... אשר נחלק העם לחצי, והרבה נכבדים אשר ביניהם גדולי תורה... נעשו לקהל ועדה בקוראי שמם עדת ספרדים... יו"ל במצות קהל עדת ספרדים דק"ק סיגעט". לעמבערג (לבוב), דפוס Felix Bednarski, [תרמ"ח] 1887. שני שערים.
[4], 16 עמ'; [24], כה-קד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. הדבקות נייר מעבר לדף השער הראשון. סימן עש בודד לאורך כמחצית מדפי הספר. כריכה חדשה.
2. מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה - "שלחמו קהל הארטהאדאקסען נגד הקמים להרוס... ואחריהם יבואו שאגת האריות הגאונים והצדיקים נגד הקונטרס אוהב משפט...". סיגט, דפוס מנחם מענדיל ווידער, [תרמ"ט] 1888. הספר כולל את הקונטרסים שפורסמו במהלך הפולמוס: "עין משפט" לרבי שלמה ליב טאבאק; "ישוב משפט" לרבי משה האלברשטאם אב"ד בארדיוב, רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא ורבי פנחס וויינברגר אב"ד ניגרשד; "עמק המשפט" לרבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד נירעדהאז.
בשער הספר, חותמת רבי "חיים דוב גראס במו"ה בנימין צבי הי"ו" – הגאון רבי חיים דוב גראס ממונקאטש (נפטר תרצ"ח). נאמן ביתו של האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר". כיהן כרב בפעטריוא ובסוף ימיו ראש ישיבה ומו"צ במונקאטש.
[2], ב-קנז, [2] דף (חלק מהדפים אינם ממוספרים - שלושת הקונטרסים "עין משפט", "ישוב משפט" ו"עמק המשפט", אשר הופצו בנפרד קודם גמר הדפסת הספר כולו). 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
הפילוג בקהילת סיגט
בין השנים תרמ"ג-תר"נ התלקחה בעיר סיגט שבחבל מרמרוש מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ל"לשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסית בהונגריה", לבין קבוצה מבני הקהילה שסירבו לקבל את מרות הלשכה, הקימו קהילה נפרדת בשם "הקהלה העצמאית הספרדית" ונרשמו בתור קהילת "סטטוס-קוו". בראשות הקהילה האורתודוקסית עמדו האדמו"רים ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט" מסיגט, ואילו בראשות המחנה הפורש עמדה האריסטוקרטיה המקומית, ובראשה משפחת כהנא, וכן כמה מחסידי ויז'ניץ.
ככל שחלף הזמן, הפילוג בקהילת סיגט הפך למחלוקת שפילגה קהילות רבות. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, וכן רבנים רבים מגליציה ומפולין. שני הצדדים פרסמו כתבים פולמוסיים שונים, הסכמות ופסקי דין, קונטרסים וחוברות, עלונים וכרוזים, התומכים כל אחד בטענותיו.
תולדות המחלוקת, הטיעונים והנימוקים, ההסכמות ותשובות הרבנים והאדמו"רים רוכזו בשני הספרים שלפנינו – הקהילה ה"ספרדית" הפורשת פרסמה את עמדותיה בספר "אוהב משפט", וכתשובה לכך פרסמה הקהילה האורתודוקסית את עמדותיה בספר "מלחמת מצוה".
לצד הקהילה הספרדית הפורשת עמדו בין היתר: הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב, הגאון רבי יצחק שמלקיש בעל "בית יצחק", הנצי"ב מוולוז'ין, רבי אריה ליבוש הורוויץ אב"ד סטרי בעל "הרי בשמים", המהרש"ם מברז'אן, האדמו"ר רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל "אמרי ברוך", ורבנים נוספים.
לעומתם עמדו לצד הקהילה האורתודוקסית הוותיקה: האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה" ממונקאטש, רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי", רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר, רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט בעל "בית היוצר", ורבנים נוספים.
במרוצת השנים הלכה המחלוקת ודעכה, והקהילה הספרדית שבה והצטרפה אל הקהילה הראשית בראשותו של בעל "הקדושת יו"ט".
כרוז מודפס, "איסור גמור מהרבנים שליט"א מיט די ציונים צו שטיממען". אורשיווא, "יום ג' לס' ויקרא" [ה' אדר ב'] תרפ"ד.
בראש הכרוז מכתבו של רבי יוסף צבי דושינסקי אב"ד חוסט, האוסר להצביע למפלגות הציוניות בבחירות לפרלמנט בצ'כוסלובקיה בחודש מרץ 1924: "הנה כבר ראינו מעשיהם של הציונים לדאבון נפשינו זה כמה שנים יצאו נגדנו בחרף פיפיות... להרוס אשיות הדת... ובפרט אשר ידוע שכל מעשיהם נגד רצון שרי הממשלה... הרמנו עתה קולנו... שחלילה לכם להתחבר עמהם".
בהמשך מופיעה הסכמה חתומה ע"י האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (בתקופת רבנותו באורשיווא) ורבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ (בתקופת כהונתו כאב"ד ווילחאוויץ) - המוסיפים וכותבים: "איסור גמור הוא ליתן איזה חיזוק שבעולם באיזה אופן שיהיה לכת הציונים ר"ל" – על החתום.
ככל הנראה, משום שפרסום מעין זה היה אסור על פי חוק הבחירות בצ'כוסלובקיה, נאלצו החותמים הנ"ל לחזור בהם למראית עין, ופרסמו יום לאחר מכן כרוז המכחיש את קול הקורא שלפנינו (ראו פריט הבא, פריט 71 במכירה זו).
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרע מחוזק ברצועת דבק בגב. חותמת מערכת כתב העת ההונגרי-יהודי "עבר ועתיד" (Múlt és Jövő).
כרוז מודפס, הכחשת איסור שהטילו הרבנים על הצבעה למפלגות ציוניות בבחירות לפרלמנט הצ'כוסלובקי. ארשיווא, "יום ד' ויקרא" [ו' אדר ב'] תרפ"ד. נדפס במונקאטש, בדפוס אהרן בער מייזעלס.
בכרוז שלפנינו מכחישים הרבנים את האיסור שפורסם בשמם להצביע בבחירות למפלגות הציוניות: "היות כי הדפיסו בשמנו שאנחנו חתמנו על אסורים אל הבחירות, וזאת עשו מזייפים בחוצפה יתרה, כי לא עלה כזאת על דעתנו להתערב בפאליטיק.... מצאנו לחוב קדוש להודיע בשער בת רבים כי אנחנו לא חתמנו ולא נחתום על אסורים בנוגע לבחירות ולפאליטיק, וכל מה שאומרים ומדפיסים בשמנו הוא מזויף ושקר גמור".
על החתום: האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (בתקופת רבנותו כאב"ד ארשיווא), רבי יוסף צבי דושינסקי (בתקופת רבנותו כאב"ד חוסט), רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ (בתקופת כהונתו כאב"ד ווילחוביץ), והאדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלאווע.
בחודש מרץ 1924 נערכו בחירות לפרלמנט ולסנט בצ'כוסלובקיה. לקראת הבחירות, יום קודם פרסום הכרוז שלפנינו (ה' אדר ב' תרפ"ד), פורסם קול קורא חתום בשם האדמו"רים והרבנים הנ"ל, האוסר להצביע למפלגות הציוניות (ראו פריט קודם). אולם, משום שאיסור מעין זה היה אסור על פי חוק הבחירות בצ'כוסלובקיה, נאלצו החותמים הנ"ל לחזור בהם מהאיסור ופרסמו את הכרוז שלפנינו (כנראה שהכרוז שלפנינו נדפס למראית עין בלבד, עבור השלטונות).
[1] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובקווי הקפל. בלאי קל.
קול קורא נגד הציונות ונגד תנועת ה"מזרחי". סיגט, תר"צ [1930].
בחלקו העיקרי של הדף נדפס קול קורא שפורסם במקור בחודש אב תר"פ בעיר גרוסוורדיין - בעקבות אסיפת הרבנים הגדולה שהתכנסה בעיר לייסד את הלשכה האורתודוקסית המרכזית של חבל טרנסילבניה. בתחתית הדף נוספה הסכמת רבני ודייני סיגט משנת תר"צ – הראב"ד רבי שלמה דוב הלוי הלר (חתנו של הגאון בעל "ערך ש"י"), הדיין רבי דוד מאיר טאבאק (בן הגאון בעל "ערך ש"י") ורבי יקותיאל יהודא גראס (מלפנים אב"ד ברברשט).
הקול-קורא שפרסמה אספת הרבנים בשנת תר"פ אוסר באיסור חמור "להתחבר בשום חיבור לחברת ציונים או מזרחים או לסייע לחברת האלו בשום סיוע הן בממון או בדיבור הן לקרן קימת או להשקל שלהם או ללמוד ח"ו בבית ספריהם... שהכתות האלו הם גרועים הרבה ועומדים באיסור חמור יותר מכת הנעלאגען [הנאולוגים]... ואין חילוק בזה בין ציונים למזרחים"; וחתום בידי חשובי האדמו"רים והרבנים בטרנסילבניה ובמרמרוש: האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש, הגאון רבי שאול בראך אב"ד קראלי, הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שימלוי, הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד אויבער-ווישעווע בעל "קרן לדוד", האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים [ללא ציון מקום רבנותו; בשנים תרע"ו-תרפ"ב התגורר רבי יואל בעיר סאטמר, לאחר שנמלט מעירו אורשיווא במלחמת העולם הראשונה], הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד ואינטרדאם, ועוד.
[1] דף. 32 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. בלאי קל. קרעים חסרים קטנים בשוליים, חלקם מחוזקים ברצועות דבק בגב.
כרוז מודפס, "אזהרה חמורה נגד כיתות החופשים ציונים ומזרחים..." – "אזהרה" ו"קול קורא" נגד הציונות ונגד תנועת ה"מזרחי". חוסט-קראלי, ניסן-אייר תרצ"ג.
בעמודה הימנית מכתב הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, תחת הכותרת "אזהרה" – "שאסור להתחבר לכת הציונים ולכת המזרחים או ליקח שום חלק באיזה אסיפה שלהם". חוסט, "יום ה' לס' ויקרא" [ג' ניסן] תרצ"ג.
בעמודה השמאלית מכתב האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, תחת הכותרת "קול קורא" – "היות שיצאו פה איזה בני בליעל נערי שובב בני בלי שם תחת מסוה המזרחית הטמא ומטמא... ומי יודע אם לא יתפסו ח"ו איזה נפשות כשרות ברשתם אשר טמנו להם... ראיתי להזהיר באזהרה חמורה את בני קהילתינו ועדתינו הקדושה... ששום אחד מבניכם ובנותיכם לא יתערב ח"ו בחבורת הטמאים האלה... וכל מי שילך בדרך אתם או לבית תפלות שלהם הוא מרוחק מעדתינו... ואסור לצרפו למנין ולשום דבר שבקדושה...". קראלי, [ד' אייר] תרצ"ג.
20.5X29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים ובלאי קל.
במרכז הדף איור דגים, עם הכיתוב "אדר – מזל דגים". מסגרת מעוטרת בדגמים פרחוניים וגיאומטריים ובסמלי מגן-דוד.
דף זה נדפס בתקופת מלחמת העולם השניה, בבית-דפוס אשר שכן ברחוב היטלר (Hitler Utca) מס' 6.
42.5X31.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קמטים ובלאי. קרעים קלים בשוליים. אחד העותקים מוצמד ליריעת פשתן לתצוגה ולשימור (בחלקו העליון קרע חסר עם פגיעה במסגרת, משוקם בהשלמת נייר).
המו"ל, הרה"צ רבי אברהם מאיר זיסוויין (בערך תרנ"ט-תש"ד), היה מחשובי חסידי הרה"ק רבי צבי אלימלך מבלאזוב בעל "צבי לצדיק", ותלמיד-חבר לאדמו"ר רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים".
8 עותקים. 82X59 ס"מ – 86.5X59 ס"מ. מצב משתנה בין העותקים; מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.
קונטרס מודפס - "תקנות (שטאטוטען) פון קהל יטב לב ד'סאטמאר, געגרינדעט שנת תש"ח". ברוקלין, ניו יורק, דפוס אברהם יצחק פרידמאן, [תשי"ב 1952]. יידיש. מהדורה ראשונה.
חוברת הכוללת עשרות תקנות של חברי הקהילה החדשה של האדמו"ר מסאטמר בברוקלין ניו יורק - קהילת "יטב לב סאטמר". התקנות מתייחסות לשמה של הקהילה ושפת הדיבור בה, כללי הקבלה לקהילה, הכנסות הקהילה, אספות, בחירת נושאי המשרה, רב הקהילה ["כ"ק אדמו"ר הגה"ק מרן יואל טייטלבוים שליט"א הוא המרא דאתרא שלנו... הסמכות היחידה בכל הענינים הרוחניים. אף מורה הוראה, שו"ב או מלמד אינו יכול להיבחר לתפקיד ללא הסכמתו, פסק דינו מחייב כל חבר בקהילה" (תרגום מיידיש)], זכויותיהם וחובותיהם של בני הקהילה, חברא קדישא, חברת ש"ס ומשניות, ועוד.
מסמך מוקדם מראשית ימיה של חסידות סאטמר בארה"ב. האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר הגיע לארה"ב בשנת תש"ז, ו"קהל יטב לב" נוסד על ידי האדמו"ר בחול המועד פסח תש"ח. באספה הראשונה בבית המדרש של סאטמר בברוקלין ניו יורק, התקבלו שבעה-עשר חברים בלבד כחברי קהילה. נשיא הקהילה הראשון היה רבי חיים מאיר ברוין בעל "תולדות חיים".
28, [2] עמ'. 13 ס"מ בקירוב. מצב טוב מאוד. כריכה חדשה.
שני קונטרסים העוסקים בכשרותם של "אתרוגי שביעית" – פולמוס הלכתי שעורר האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר נגד שימוש באתרוגי ארץ ישראל בשנת השמיטה:
1. "קונטרס שלש תשובות", מאת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ברוקלין, ניו יורק, דפוס האחים טברסקי, תשי"ג [1953]. בראש הקונטרס הקדמת המו"ל, המשב"ק הרה"ח ר' אפרים יוסף דוד אשכנזי.
שלוש תשובות בענין אתרוגים שגדלו בארץ ישראל בשנת השמיטה ע"פ היתר מכירה. בחיבור פוסק המחבר האדמו"ר מסאטמר באופן נחרץ כי אסור לקנות אתרוגים אלו ואין לברך עליהם, והמברך בהם אינו יוצא ידי חובת מצוה וברכתו לבטלה.
[3], ד-צד עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית, מעט בלויה.
2. "מלחמת מצוה", מאת רבי יצחק יחיאל הכהן גרוס בעל "אגרת לנבוכים". ירושלים, דפוס "חורב", תשי"ט [1959].
בתגובה ל"קונטרס שלש תשובות" מאת האדמו"ר מסאטמר, חיבר ראש ישיבת "תורה ודעת", רבי אלעזר כהנוב, את ספרו "תורת השביעית" (ניו יורק, תשט"ו), שבו הוא חולק על פסקו של האדמו"ר מסאטמר, ומוכיח מתוך דברי הפוסקים שאתרוגי שביעית מותרים, וניתן לברך עליהם בחג.
בחיבור "מלחמת מצוה" שלפנינו, יוצא המחבר בחריפות נגד השגות "המערער" הרב כהנוב, ומצדיק את דברי האדמו"ר מסאטמר שאוסר לברך על אתרוגי ארץ ישראל של שנת השמיטה.
[7], ו-נא, [1] עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כריכת עור חדשה.
קונטרס על הגאולה ועל התמורה, מאת מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] אב"ד דק"ק סאטמאר. ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967]. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, מנסח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב".
החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (שהתבטא פעם לגביה, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).
רט, [1] עמ'. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כריכה מקורית, בלויה.
אוסף גדול ומגוון של כרזות גדולות, כרוזים, מודעות, עלונים ודפים - נגד השתתפות בבחירות ונגד מדינת ישראל והציונות, חתומים (בדפוס) ע"י האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, וע"י חשובי אדמו"רי ורבני הקנאים, "העדה החרדית" ו"נטורי קרתא". [ישראל וארה"ב, מחצית שניה של המאה ה-20 בקירוב].
חלק הארי של האוסף עוסק באיסור ההצבעה והשתתפות בבחירות לכנסת ישראל; חלק אחר עוסק בהתנגדות כללית למדינת ישראל והציונות: איסור נטילת תקציבים מהמדינה, איסור השתתפות בחגיגות ומצעדי יום העצמאות, חוק הגיוס ושירות לאומי לבנות, איסור לפקוד את הכותל המערבי והמקומות הקדושים, ועוד.
בין הכותרות: "זעקת ירושלים", "דעת תורה", "איסור מטעם כ"ק מרן הגאב"ד והרבנים הגאונים הביד"צ שליט"א", "אזהרה גדולה", "פסק דין", "כי הנה אויבך יאבדו", "דרך ההצלה", "הטשטוש", "הועידה הארצית האגודאית למה", "שמעו דבר ה'", "קריאת השנה", "מכתב קודש", "פנייה ברגע האחרון", "החתם סופר חי וקיים", "ילמדנו רבינו!", "עמוד העשרת הדברות לפניך" "אנו שואלים", "פוסק הדור מה הוא אומר", "אל תלכו שולל", ועוד.
הכרזות והמודעות חתומים (בדפוס) ע"י האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, והאדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר. חלק מהכרזות חתומים ע"י רבני "התאחדות הרבנים בארה"ב" ורבני ודייני "העדה החרדית" בירושלים: רבי דוד הלוי יונגרייז, רבי יצחק יעקב ווייס, רבי משה אריה פריינד, רבי ישראל משה דושינסקי, רבי אליהו זלאטניק, רבי פינחס עפשטיין, רבי ישראל יצחק הלוי רייזעמאן, רבי צדקה חוצין, רבי יעקב מוצפי, ועוד.
כרזות חתומות ע"י רבנים ואדמו"רים נוספים, בהם: רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד צעהלים, האדמו"ר מפשעווארסק רבי יעקב לייזער, האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מטאהש רבי משולם פייש סג"ל לאווי, האדמו"ר מספינקא רבי שמואל צבי הורוויץ, ועוד.
חלק מהכרזות חתומים בשם הארגונים: "נטורי קרתא של היהדות החרדית בא"י", "היהדות הנאמנה בארץ הקודש", "ועידה הציבורית למען טהרת ארץ ישראל", "העדה החרדית ירושלם", "בני הישיבות ירושלים-בני ברק", "התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדא", "בני ישיבות דארה"ב וקאנאדא", ועוד.
מצורפים: • שני דפים (משוכפלים בסטנסיל): "תמצית ד"ת שנשמעו במסיבה השנתית של "כולל שומרי החומות" כ"ג חשון תשכ"ח מכ"ק נשיאנו מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר". • קונטרס ט של עיתון "חומת היהדות", "פנימי לחברי נטורי קרתא", ניסן תשל"ט.
54 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול של עשרות קונטרסים וחוברות (חלקם כרוכים יחדיו), חידושים על חמישה חומשי תורה ודרשות על מועדי השנה שהשמיע האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בהזדמנויות שונות במהלך השנים תש"י-תש"כ, ואשר נלקטו, נאספו ונדפסו ע"י חסידיו ותלמידיו. ארץ ישראל וברוקלין, שנות התש"י-תש"ל בקירוב.
באוסף:
• "חידושי תורה שנשמעו ממרן הגה"ק אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור בברוקלין בשנת התשט"ז" – חידושים על חמשה חומשי תורה ועל מועדי השנה. שני כרכים של המהדורה ראשונה - ירושלים, תשט"ז [1956] / שני כרכים של המהדורה השניה - ירושלים, תשכ"ה [1965].
• "חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור בברוקלין בשנת התשי"ז" – קונטרס חידושים על פרשיות ויקרא-צו. ירושלים, טבת תשי"ח [1957-1958].
• "חידושי תורה מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א אב"ד דק"ק סאטמאר, אשר זכינו לשמוע בשנות התשכ"ז-תשכ"ח" – שלושה קונטרסים כרוכים יחד, עם חידושים לימים נוראים, סוכות וחנוכה. יצא לאור ע"י הרה"ח בנש"ק ר' אפרים יוסף דוב אשכנזי. ברוקלין, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ט [1968].
• דברי פתיחה אשר דרש כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א לפני בחורי הישיבה 'תורה ויראה' בשנת תשכ"ד / בשנת תשכ"ג / תשכ"ד / תשכ"ה – נרשם מפי השמועה"
• "קונטרס חידושי תורה שנאמרו ונשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר רשכבה"ג הגה"ק מהר"י ט"ב מסאטמאר שליט"א בארצה"ק הקדושה בתוככי ירושלים עיה"ק ובבני ברק ת"ו, בברוקלין ובלונדון בקיץ דשנות תשי"ב, תשי"ג, תשט"ו, תשי"ט ותשכ"ה".
• קונטרס חידושי תורה שנשמעו מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מסאטמאר מכ"ט לחודש סיון עד כ' תמוז תשכ"ה לפ"ק, מפרשת חקת עד פשת פנחס בארה"ק ת"ו. בני ברק, כ"א כסלו תשכ"ו [1965].
• "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק אדמו"ר הקוה"ט רבן של ישראל מרן יואל טייטלבוים זצוקללה"ה אבדק"ק סאטמאר יצ"ו – דרשות הושענא רבא משנות תשכ"ה-תשכ"ו-תשכ"ז-תשכ"ח".
קונטרסים שונים שנכרכו יחדיו, ובהם:
• "קונטרס חידושי תורה מאת כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר שליט"א, אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו – קונטרס א' בראשית" (ברוקלין, תשכ"ג); • "קונטרס חידושי תורה... ספר בראשית / ספר שמות" (ברוקלין, תש"כ); • "קונטרס חידושי תורה, מו' לחודש תמוז תשי"ט עד ז' מנחם-אב תשי"ט בארצה"ק ת"ו – מפ' בלק עד פ' דברים / מכ"ט לחודש סיון עד כ' תמוז תשכ"ה לפ"ק – מפרשת חקת עד פרשת פנחס בארה"ק ת"ו"; • "לקוטי חידושי תורה מאת כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א"; • "הכינוס הכללי של היהדות החרדית בארה"ב... ביום ט' לחודש סיון, ד' פ' נשא"; • "קונטרס התשובות בענין הזרעה מלאכותית שהשיב כ"ק אדמו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב שליט"א האבדק"ק סאטמאר"; • "קונטרס חידושי תורה... אשר נרשמו מפי השמועה ע"י תלמידיו, קונטרס א' – ימים נוראים וחג הסוכות" (ברוקלין, תשכ"ג); • "קונטרס חידושי תורה... אשר זכינו לשמוע בשנות התשכ"ז-תשכ"ח ומשנים הקודמים – חנוכה" • ועוד.
עשרות חוברות ב-12 כרכים (חלקם שכפול סטנסיל של הדפסה במכונת כתיבה). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חתימות וחותמות. כריכות ישנות וחדשות.