מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
- (-) Remove האדמו"ר filter האדמו"ר
- האדמו (28) Apply האדמו filter
- האדמור (28) Apply האדמור filter
- satmar (28) Apply satmar filter
- rebb (25) Apply rebb filter
- מסאטמר (24) Apply מסאטמר filter
- רבי (22) Apply רבי filter
- teitelbaum (22) Apply teitelbaum filter
- yoel (22) Apply yoel filter
- טייטלבוים (19) Apply טייטלבוים filter
- יואל (19) Apply יואל filter
- חפצי (9) Apply חפצי filter
- קודש (9) Apply קודש filter
- belong (9) Apply belong filter
- holi (9) Apply holi filter
- item (9) Apply item filter
- בעל (6) Apply בעל filter
- מיוחסים (6) Apply מיוחסים filter
- עותקים (6) Apply עותקים filter
- פרק (6) Apply פרק filter
- book (6) Apply book filter
- import (6) Apply import filter
- ownership (6) Apply ownership filter
- סאטמר (4) Apply סאטמר filter
- לרבנות (4) Apply לרבנות filter
- בחירת (4) Apply בחירת filter
- appoint (4) Apply appoint filter
- rabbi (4) Apply rabbi filter
- משה (3) Apply משה filter
- לע (3) Apply לע filter
- וירושלים (3) Apply וירושלים filter
- ברך (3) Apply ברך filter
- אמונים (3) Apply אמונים filter
- אהרלע (3) Apply אהרלע filter
- אהר (3) Apply אהר filter
- ראטה (3) Apply ראטה filter
- אהר'לע (3) Apply אהר'לע filter
- אמונים" (3) Apply אמונים" filter
- "שומר (3) Apply "שומר filter
- "ברך (3) Apply "ברך filter
- משה" (3) Apply משה" filter
- aharon (3) Apply aharon filter
- berach (3) Apply berach filter
- emunim (3) Apply emunim filter
- jerusalem (3) Apply jerusalem filter
- mosh (3) Apply mosh filter
- photograph (3) Apply photograph filter
- roth (3) Apply roth filter
- roth, (3) Apply roth, filter
- shomer (3) Apply shomer filter
מטפחת בד ששימשה את האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מטפחת בד לבנה, מוקפת מסגרת כחולה; בפינתה הימנית-תחתונה רקומים האותיות J.T. (ראשי התיבות של שם האדמו"ר - יואל טייטלבוים).
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "מטפחת בד בה השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. בפינת המטפחת רקום שמו של האדמו"ר, בראשי תיבות: "JT". המטפחת עברה מרשות קודשו לידי המשב"ק הרה"ח ר' מאיר דייטש, שנתנו במתנה לחתנו הרה"ח ר' זלמן גליק. המטפחת התקבלה על ידי מאת הרה"ח ר' זלמן גליק".
הרה"ח ר' מאיר ב"ר מרדכי ליב דייטש, גבאי ומשמש בקודש אצל האדמו"ר מסאטמר במשך שנים רבות. בשנות חוליו של האדמו"ר, בשעה שהדיבור היה קשה עליו, היה ר' מאיר יושב בקביעות בחדרו ומסייע לבאים אליו להבין את תשובותיו. לאחר פטירת האדמו"ר, הנהיג את בית המדרש של קהילת "בני יואל", בבית הרבנית מרת אלטא פייגא שב"קרית יואל – מונרו". עסק בצרכי מצוה ועמד בראש "קופת חתנים".
מטפחת בד: 46X49 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.
קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר
במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.
במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).
חמישה מטבעות ושלוש כיפות שחילקו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורעייתו הרבנית הצדקנית מרת אלטא פייגא לתלמידי תלמודי תורה של חסידות סאטמר בארץ ישראל. [כנראה בעת ביקורם של האדמו"ר ורעייתו בארץ ישראל, בשנת תשט"ו].
חמישה מטבעות 50 פרוטה של לירה ישראלית - ארבעה מהם הוטבעו בשנת תש"ט ואחד הוטבע בשנת תשי"ד; שלוש כיפות שחורות, עם כתובת רקומה בחוטים צהובים: "מרכז ת"ת מחזיקי תורה" / "תלמוד תורה ייטב לב דסאטמר".
כ-35 שנים לאחר הביקור [בשנת תש"ן בערך], שלח מנהל המוסדות הגה"ח ר' חיים אליהו שטרנברג את המטבעות והכיפות שלפנינו אל הרבנית הצדקנית אלטא פייגא אלמנת האדמו"ר – כמזכרת לאותו ביקור אותו ערכה עם בעלה האדמו"ר במוסדותיו בארץ ישראל. בהמשך העבירה הרבנית את המטבעות והכיפות אל הרה"ח ר' מאיר שפיץ (חתן המשב"ק הרה"ח ר' יוס'ל אשכזי).
מצורף מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגה"ח ר' חיים אלי' שטרנברג (תרגום מיידיש): "...לכבוד הרבנית הצדקנית שליט"א, באריזה נמצאים חמש לירות [=5 מטבעות של 50 פרוטה], מתוך מאות הלירות אותם בירך הרה"ק מסאטמר זצוק"ל וחילק לילדי שמונה-עשר תלמודי התורה בארץ ישראל לפני 35 שנים, וכן שלוש כיפות שהרבנית הצדקנית חילקה לפני 35 שנים לילדי תלמודי התורה של סאטמר - חיים אלי' בן חנה גיטל שטערנבערג".
מצורף אישור נוסף חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "חמישה מטבעות שכ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל בירך בזמן אחד מביקוריו בארץ ישראל וחילק לילדי תלמודי התורה של סאטמר. מצורפים שלוש כיפות שחילקה רעייתו הרבנית הצדקנית מרת אלטא פייגא באותה הזדמנות לילדי תלמודי התורה של סאטמר בארץ ישראל. הכיפות והמטבעות עברו לידי הרה"ח ר' מאיר שפיץ (חתנו של ר' יוסל אשכזי, המשמש בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר). הכיפות והמטבעות התקבלו על ידי מאת הרה"ח ר' מאיר שפיץ".
הגה"צ רבי חיים אליהו שטרנברג (תר"ע-תשנ"ד), מחשובי חסידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, והמוציא ומביא של כל עניני האדמו"ר בארץ ישראל. בשליחותו הקים וייסד רשת של שמונה-עשר תלמודי-תורה בשם "מחזיקי תלמודי תורה" בכל רחבי הארץ עבור עולים צעירים וילדי פליטים לאחר השואה. היה מגזע אדמו"רי קרלין וקוז'ניץ. בבחרותו למד בישיבת הגאון רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין בקראסנא, בישיבת בעל "ויגד ליעקב" מפאפא בהוניאד ובישיבת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בקראלי. כיהן במשך שנים רבות כרב ור"מ ישיבת ובית המדרש "מחזיקי תורה" בחיפה. ייסד ועמד בראש ישיבת "יטב לב דסאטמר" ובין מקימי בית המדרש "אהל רחל" בירושלים. היה מקורב גם להרה"ק בעל "בית אברהם", ובשנת תש"ו נמנה על מייסדי הישיבה "בית אברהם" של חסידות סלאנים בירושלים. איש אשכולות, סופר ואיש ספר, איש מעש ורב פעלים. בשנותיו האחרונות מונה לרב "העדה החרדית" בשכונת קטמון בירושלים. מחבר שו"ת "בית אליהו" ועוד ספרים רבים בהלכה, אגדה, דרוש וחסידות.
הרה"ח ר' מאיר שפיץ, בן הגאון רבי משה שפיץ אב"ד ביסטריץ, וחתן המשב"ק המפורסם הרה"ח ר' יוס'ל אשכנזי. מילא לעיתים את מקום חותנו בגבאות אצל האדמו"ר מסאטמר. העתיק את חידושי רבו האדמו"ר מסאטמר, וישב עמו במשך שעות רבות בעבודת העתקה והעריכה של "קונטרס על הגאולה ועל התמורה". הוציא לאור את סדרת הספרים "דברי יואל" על התורה ומועדים, שו"ת וחידושי סוגיות. זכה להיות נוכח בעת הסתלקות האדמו"ר. עמד בראש "ועד ההוצאות ספרי מרן רבינו הקוה"ט זי"ע".
המטבעות והכיפות במצב כללי טוב. כתמים קלים במטבעות; קרעים ובלאי קל בכיפות. מכתב הרב שטרנברג במצב בינוני. כתמים, קמטים ובלאי, מודבק על נייר-כסף לחיזוק.
מצורפים: אישורים שונים וחומר מצורף.
אהנגעשפראכענע מטבעות' – שלושה מטבעות שהתברכו על ידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר; המטבעות הועברו לרשות משמשו בקודש ר' מאיר דייטש, שנתנו במתנה לחתנו ר' זלמן גליק.
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "שלושה מטבעות (שני מטבעות רבע דולר שהוטבעו בשנים 1942/1945; מטבע 50 מיל ארץ-ישראלי שהוטבע בשנת 1927) שהתברכו מאת כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל, וניתנו מאת המשב"ק הרה"ח ר' מאיר דייטש במתנה לחתנו הרה"ח ר' זלמן גליק. המטבעות התקבלו על ידי מאת הרה"ח ר' זלמן גליק".
הרה"ח ר' מאיר ב"ר מרדכי ליב דייטש, גבאי ומשמש בקודש אצל האדמו"ר מסאטמר במשך שנים רבות. בשנות חוליו של האדמו"ר, בשעה שהדיבור היה קשה עליו, היה ר' מאיר יושב בקביעות בחדרו ומסייע לבאים אליו להבין את תשובותיו. לאחר פטירת האדמו"ר, הנהיג את בית המדרש של קהילת "בני יואל", בבית הרבנית מרת אלטא פייגא שב"קרית יואל – מונרו". עסק בצרכי מצוה ועמד בראש "קופת חתנים".
3 מטבעות. קוטר: 2.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.
לוח עץ שהוכן לרגל ביקורו בארץ ישראל של האדמו"ר מסאטמר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". ירושלים, קיץ תשמ"ג [1983].
עץ זית. כתוב ומצויר ביד. במרכז הלוח איור כתר, עם הכתובות: "צהלי ורוני יושבת ציון - לרגל ביקורו של כ"ק מרן האדמו"ר מסאטמאר שליט"א" / "ירושלים עה"ק תשמ"ג - על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים". איורי דגים וצמחים בגב.
לוח עץ זית: 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. וו לתליה. שברים. פגמים קלים.
האדמו"ר מסאטמר רבי משה טייטלבוים" בעל ה"ברך משה" (חשון תרע"ה-תשס"ו), בנו השני של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים". בזיוו"ר היה חתן-דודו האדמו"ר מסאסוב רבי חנוך העניך אב"ד קערעצקי (חתן ה"קדושת יו"ט). בתחילה ניהל את ישיבת דודו-חותנו "בית דוד" בקערעצקי, ובהמשך מונה לכהן ברבנות זענטא, שם הקים ישיבה ועמד בראשה. לאחר השואה כיהן ברבנות בעיר מולדתו סיגט. לאחר שהתגברו רדיפות השלטון הקומוניסטי ברומניה, היגר לארה"ב והקים בבורו-פארק את בית המדרש "עצי חיים - סיגט". היה מגדולי הרבנים של "התאחדות הרבנים" ומנאמני דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תשל"ט עלה לכהן על כס אדמו"רות סאטמר, כממלא-מקום דודו האדמו"ר רבי יואל (ששלוש בנותיו נפטרו בחייו וללא צאצאים). בניו הם האדמו"רים הגדולים מסאטמר, האחים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א, שמנהיגים ברמה את שתי הקהילות החסידיות הגדולות של חסידות סאטמר בארה"ב וברחבי העולם.
ארבע הזמנות מודפסות, לחתונות בני ונכדי האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר בעל ה"ברך משה":
1. הזמנה לחתונת בנו השני של האדמו"ר בעל "ברך משה", רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (כיום, רב בית המדרש "קהל ברך משה ד'זענטא" בוויליאמסבורג), עב"ג הרבנית מרת רחל חנה, בת הרה"ח ר' אפרים יוסף דוד אשכנזי (משב"ק האדמו"ר רבי יואל מסאטמר). ברוקלין, ט' סיון תשכ"ח.
2. הזמנת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, לחתונת בנו הרביעי רבי שלום אליעזר (כיום: רב בית המדרש "קהל יטב לב" בבורו פארק ונשיא כולל "עצי חיים" בבני ברק), עב"ג הרבנית מרת קילא גינענדל זיסל, בת האדמו"ר מנאסויד הרה"צ רבי משה אריה הלברשטאם. ברוקלין, י"ז כסלו תשל"ג.
3. הזמנת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, לחתונת בתו הצעירה הרבנית מרת הענדל, עב"ג רבי חיים יהושע הלברשטאם (כיום: אב"ד קהילת "ויואל משה" במונסי), בן רבי יעקב יוסף הלברשטאם (רב קהילת "בית חיים יהושע" בבורו פארק). קווינס, י"א אלול תשל"ח. קרע חסר גדול בשולי ההזמנה.
4. הזמנת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, לחתונת נכדתו הרבנית מרת חנה רחל (בת חתנו הרה"ח ר' דוד דוב מייזליש אב"ד קהילת "יטב לב" בבורו פארק), עב"ג רבי יואל הלברשטאם (בן רבי יקותיאל זלמן יו"ט ליפא הלברשטאם, בן רבי משה הלברשטאם דיין בד"ץ העדה החרדית). בורו פארק, ט' אלול תשס"א.
4 הזמנות מודפסות. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
האדמו"ר מסאטמר רבי משה טייטלבוים" בעל ה"ברך משה" (חשון תרע"ה-תשס"ו), בנו השני של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים". בזיוו"ר היה חתן-דודו האדמו"ר מסאסוב רבי חנוך העניך אב"ד קערעצקי (חתן ה"קדושת יו"ט). בתחילה ניהל את ישיבת דודו-חותנו "בית דוד" בקערעצקי, ובהמשך מונה לכהן ברבנות זענטא, שם הקים ישיבה ועמד בראשה. לאחר השואה כיהן ברבנות בעיר מולדתו סיגט. לאחר שהתגברו רדיפות השלטון הקומוניסטי ברומניה, היגר לארה"ב והקים בבורו-פארק את בית המדרש "עצי חיים - סיגט". היה מגדולי הרבנים של "התאחדות הרבנים" ומנאמני דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תשל"ט עלה לכהן על כס אדמו"רות סאטמר, כממלא-מקום דודו האדמו"ר רבי יואל (ששלוש בנותיו נפטרו בחייו וללא צאצאים). בניו הם האדמו"רים הגדולים מסאטמר, האחים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א, שמנהיגים ברמה את שתי הקהילות החסידיות הגדולות של חסידות סאטמר בארה"ב וברחבי העולם.
ספר פני יהושע, שני חלקים, על מסכתות ברכות, שבת, פסחים, ביצה, ר"ה, סוכה ומגילה, מאת רבי יעקב יושע פאלק אב"ד לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט דמיין. ווארשא, דפוס האחים השותפים בני שמואל ארגעלבראנד, [תרמ"ב]-תרמ"ג 1882-1883. שני חלקים בכרך אחד; שער נפרד לכל חלק. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת ווארשא תרל"א-תרל"ד.
העותק של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר בעל ה"ברך משה", בתקופת מגוריו בסיגט שבמרמרוש – חותמתו בראש דף השער: "משה טייטלבוים מ. סיגוט"; מעבר לדף השער מספר חתימות (בעיפרון): "משה טייטלבוים" (יתכן שחלקן בכתב-ידו).
בדף השער נרשמו בכתב יד מספר שמות, כנראה, של כמה מתלמידי האדמו"ר ה"ברך משה", בצעירותו, כאשר כיהן כראש ישיבה בקערעצקי ובזענטא: "אברהם משה כהנא" [כנראה הרה"ח ר' אברהם משה כהנא, בן גילו של האדמו"ר, למד עמו בילדותו ב'חדר' בסיגט, ובהמשך למד בישיבות האדמו"ר בקערעצקי ובזענטא; לאחר המלחמה התיישב בלונדון. נפטר טבת תשס"ז]; "אהרן ראזענבערג" [כנראה הרה"ח ר' אהרן ראזענבערג בעמח"ס "משכנות הרועים"]; "יצחק אייזיק הילמאן מק"ק טעטש" [כנראה הרה"ח ר' יצחק אייזיק הילמאן מטעטש, ב"ר אברהם הילמאן מטעטש חתן ה"ר יעקב יוסף לעפקאוויטש; היה חברותא של ה"ברך משה" בסיגט והעתיק את רעיונותיו וחידושיו על הגליון. נספה בשואה]. חתימה נוספת.
חלק א (ברכות, שבת ופסחים - תרמ"ג 1883): [4], ב-קלו דף; חלק ב (ביצה, ר"ה, סוכה ומגילה – תרמ"ב 1882): [2] ג-פז דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים קשים בכמה דפים). קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.
האדמו"ר מסאטמר רבי משה טייטלבוים" בעל ה"ברך משה" (חשון תרע"ה-תשס"ו), בנו השני של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים". בזיוו"ר היה חתן-דודו האדמו"ר מסאסוב רבי חנוך העניך אב"ד קערעצקי (חתן ה"קדושת יו"ט). בתחילה ניהל את ישיבת דודו-חותנו "בית דוד" בקערעצקי, ובהמשך מונה לכהן ברבנות זענטא, שם הקים ישיבה ועמד בראשה. לאחר השואה כיהן ברבנות בעיר מולדתו סיגט. לאחר שהתגברו רדיפות השלטון הקומוניסטי ברומניה, היגר לארה"ב והקים בבורו-פארק את בית המדרש "עצי חיים - סיגט". היה מגדולי הרבנים של "התאחדות הרבנים" ומנאמני דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תשל"ט עלה לכהן על כס אדמו"רות סאטמר, כממלא-מקום דודו האדמו"ר רבי יואל (ששלוש בנותיו נפטרו בחייו וללא צאצאים). בניו הם האדמו"רים הגדולים מסאטמר, האחים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א, שמנהיגים ברמה את שתי הקהילות החסידיות הגדולות של חסידות סאטמר בארה"ב וברחבי העולם.
מספג-דיו עם כתובת הקדשה לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים - מתנה שקיבל מיד לאחר זכייתו בבחירות הראשונות לרבנות העיר סאטמר, תשרי תרפ"ט, מאת ראש הקהל הנגיד רבי חיים פריינד ומאת בני הקהילה. סאטמר, י"ז תשרי (א' דחול המועד סוכות) תרפ"ט [1928].
מספג דיו (Ink Blotter), עשוי עץ. בראשו קבוע לוח-מתכת, מעוטר בדגמים צמחיים, ומוטבע בכתובת הקדשה: "למוה"ר יואל טייטלבוים עלה והצלח – י"ז בתשרי התרפ"ט – חיים פריינד וכל הקהל דק"ק סאטמאר".
יום לאחר הענקת המתנה שלפנינו, ביום ב' דחול המועד סוכות, י"ח תשרי תרפ"ט, קיבל רבי יואל כתב הכתרה רשמי לרבנות סאטמר, חתום בחתימת רבני ונכבדי העיר, ובראשם חתימת ראש הקהל הנגיד רבי חיים פריינד (ראה מכירת "קדם" 63, פריט מספר 111).
מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. רק בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר היתה עמדת כוח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכוח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.
העסקן הנגיד הנודע רבי חיים פריינד (תרכ"ה-בערך תש"י) כיהן כראש הקהל בעיר סאטמר במשך שנים רבות. אחיו של הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד – שניהם בניו של הגה"ק רבי משה אריה פריינד (הראשון), ראש הקהל בסיגט ונאמן-ביתו של בעל ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט". למד בישיבת חוסט אצל מורו ורבו המהר"ם שיק. עם השנים נודע לנגיד ועסקן לתורה וליראה. היה מקורבו ונאמנו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים עוד מתקופת מגוריו הראשונה של האדמו"ר בסאטמר בשנת תרס"ו (לאחר הסתלקות אביו בעל ה"קדושת יו"ט" וקודם מינויו לאב"ד אורשיווא). כיהן כסגן-נשיא הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. בשנים תרפ"ט-תרצ"ד נטל חלק מרכזי במינויו של האדמו"ר לאב"ד העיר סאטמר. לעת זקנה עלה לארץ ישראל, והיה ממייסדי קהילת סאטמר בירושלים.
8X15X8.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים וסימני חלודה בלוח המתכת. דהיית צבע ושפשופים קלים בעץ. בד הספיגה בתחתית בלוי וקרוע מעט.
קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר
במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.
במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).
ספר מלחמת מצוה החדש - פרוטוקולים, מכתבים ופסקי בית-דין מרבני רומניה והונגריה, בעד בחירתו של רבי יואל טייטלבוים לרבנות העיר סאטמר. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ט [1929]. מרביתו עברית ומיעוטו ביידיש והונגרית.
"להודיע את התלאה אשר מצאתנו וגודל השעררוי’ הנעשה והנשמע בעירנו... לברר וללבן קושט דברי אמת" - יצא לאור ע"י "כת היראים דק"ק ארטהאדאקסען סאטמאר".
הספר יצא בעילום שם המחבר, אולם ברישומים שבספר שלפנינו (בדף השער ובדף כח/2), מאת אחי-המחבר ר' אהרן שלום ווייס מסאטמר, נחשפת זהותם של שני המחברים: "זה הספר חיבר מו"ה שלמה יודא בראך ואחי מו"ה יחזקאל שרגא ווייס מפה יע"א" / "זה הספר מלחמת מצוה חיבר כבוד אחי היקר מו"ה יחזקאל שרגא".
בשער ובדפי המגן חתימות, חותמות ורישומים רבים של ר' אהרן שלום ווייס מסאטמר, אביו ר' דוד מאיר ב"ר יעקב ווייס מקליינווארדיין-סאטמר (באותיות לועזיות; בין החותמים על כתב ההכתרה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר, סוכות תרפ"ט, מופיעים גם ר' "דוד מאיר ווייס" ור' "יעקב וייס", ראה: מכירת "קדם" 63, פריט מספר 111); גאלדא ווייס, צבי הירש גליק, ועוד. חותמת דיו (בלועזית) של ל. וואלדמאן מביסטריץ, בעמ' כח/2.
רבי שלמה יהודה בראך - הנזכר ברישום הנ"ל כמחבר הספר, הוא כנראה בנו של הגאון רבי שמואל בראך מלכניץ אב"ד ניר-מאדא (תלמידו המובהק של המהר"ם שיק אב"ד חוסט, אחיו של הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי). רבי שלמה יהודה הנ"ל היה תלמידו המובהק של בעל "ערוגות הבשם" וממקורבי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. בשנת תרפ"ט היה ר' שלמה יהודה בין הטוענים לטובת האדמו"ר, בפני בית הדין המיוחד של הלשכה האורתודוכסית הארצית שדן בפרשת הבחירות בעיר סאטמר. ר' שלמה יהודה הוציא לאור את ספר מהר"ם שיק על מסכת חולין, שנדפס בסאטמר בשנת תר"צ.
מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
הספר "מלחמת מצוה החדש" שלפנינו נדפס בשנת תרפ"ט, בשלביה הראשונים של אותה מחלוקת, ובו מיוצגת עמדת התומכים בבחירתו של רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר. בספר מובאים מכתבים ותשובות מאת כמה מגדולי הדור שדנו בפרשה, בהם: רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד אינטערדאם נאסאד; רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי (הגאון מהרש"ג); רבי ישראל פריינד אב"ד הוניאד; רבי מרדכי בריסק אב"ד טאשנאד; רבי יהודה סג"ל רוזנר אב"ד סקלהיד; רבי שאול בראך אב"ד קאשוי; רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור; האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש; ועוד רבנים רבים. בסוף הספר פסק בית הדין שישב בחודשי ניסן-אייר תרפ"ט לדון בין הצדדים, עם חתימות הדיינים הבוררים: רבי יעקב שלום קליין אב"ד האלמין, רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סקלהיד, רבי אברהם שלמה עליאש אב"ד סאמוש-אויואר (גערלא) ורבי אברהם שלמה כ"ץ אב"ד ריסקווא. המחברים שוטחים את גירסתם על השתלשלות הפרשה, ומאשימים את הצד שכנגד בהאשמות קשות, בין היתר, בהפרת פסק הדיינים הנ"ל ופניה לערכאות אזרחיות.
[2], ה-י, [1], יג-כח; יב; ט דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
שני ספרי פולמוס שנדפסו במסגרת המאבק נגד מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר:
1. ספר שפת אמת, "בו יסופר לדור אחרון... חורבן העיר... סאטמיר... ע"י גירוי והסתה של איזה מחרחרי ריב עם הפירוש מגן גבורים... סובב והולך על הפסק דין ע"ד הרבנות [בסאטמר] הנדפס בפנים", נדפס מטעם "קהל עדת ישורין[!] איוט. ארטה. דק"ק סאטמיר". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ט 1929].
[8], עו, [8] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
2. קונטרס שמוע בין אחיכם, נדפס מטעם "קהל עדת ישורין[!] אויט' ארטה' דק"ק סאטמאר. סאטמר, [תרפ"ט 1929].
[1], 13, [1] עמודים. 15.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בגב דף השער ובדף האחרון. דפים מנותקים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
הספרים "שפת אמת" ו"שמוע בין אחיכם" שלפנינו נדפסו בשלבים הראשונים של אותה מחלוקת, ובו מיוצגת עמדת המתנגדים לבחירתו של רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר. בספרים נכללים הסכמות ותשובות מאת כמה מגדולי הדור, ובתי דין שונים שדנו בפרשה, ובהם ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, הנותן רשות לפרסם את דעתו, "באחד שהעמיד לו רוב אשר רבים מפקפקים שלא היה רוב מעולם... בתחבולות חריפות ונתרבו מחלוקת לה"ר וכזבים, האם זה יוכל לפעול לחיזוק דת תוה"ק..."; ה"לבושי מרדכי" ממאד, האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, רבי דוד שפרבר מבראשוב, רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב. המחברים שוטחים את גרסתם על השתלשלות הפרשה, ומאשימים, בין היתר, את הצד שכנגד בזיופים בבחירות, מתן שוחד ושימוש באלימות, ופניה לערכאות אזרחיות.
"אחרית דבר, בדבר המריבה מהשערורי' בענין הרבנות דעיר ואם בישראל סאטו-מארע", כרזה גדולה מטעם "קהל עדת ישורון אויט. ארטה. דקהל יראים סאטו-מארע יע"ה". זשיבוי (Jibou), צפון רומניה, דפוס "Porolissum", תרצ"ב [1932].
כרזה גדולה (שש עמודות טקסט), מטעם הקהילה האשכנזית בסאטמר "קהל יראים", נגד מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות העיר. בחלקה הראשון של הכרזה מגוללים חברי הקהילה האשכנזית את השתלשלות הפרשה מנקודת מבטם, ובחלקה השני הם מעתיקים מכתב ששלח "גאון וצדיק מפורסם... הרוצה בעילום שמו", אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ובו הוא משדל את האדמו"ר להסיר את מועמדותו ממשרת הרבנות בסאטמר.
מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר היתה עמדת כוח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכוח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.
47X63 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ובקווי הקפל, עם פגיעות בטקסט. נקבים קטנים. כתמים בגב. רישומים בעפרון.
שני מכתבים (על שני צדיו של דף אחד), בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהרל'ע) ראטה בעל "שומר אמונים". "סאקמאר" (סאטמר), יום ה' לס' ויחי יעקב" [תר"צ-תרצ"א בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
המכתבים נשלחו לארץ ישראל אל הרה"ח ר' אברהם גרומאן ואל אחיו הרה"ח ר' יצחק גרומאן - מראשוני וחשובי חבורתו הקדושה של האדמו"ר בירושלים. בצדו האחד של הדף מכתב עידוד וחיזוק אל "תלמידי מחמד לבבי היו"ש [=ירא ושלם] החתן המופלג כמר אברהם נ"י". האדמו"ר מחזקו בדברי נחמה ועצה וכותב: "...דע בני כי אין רע יורד מלמעלה ח"ו, כי הכל מושגח בהשגחה פרטית... ואדרבא כל הקרוב יותר לקדושה מכתתין אותו דישה לצורך זריעה, והבן... לכן חזק ואמץ ותלמוד ותתפלל בהתמדה, ואיזה מלאכה שתלמד אקוה לה' שיהא בזה ברכה והצלחה, כי אין העשירות מן האומנ[ו]ת". בהמשך המכתב מדריכו האדמו"ר בענין לבושי קודש של ארץ ישראל, ומורה לו: "ואל תעזוב אהבת חבירים, ותעשה בגדים של ארץ ישראל, זשבע [=ג'ובה, ז'ופיצע - בגד עליון הנהוג בחסידות בשבתות ובשמחות] והכל, וזאקן [=גרביים] לבנות, בזה אין אתה מחויב לשמוע אפלא [=אפילו] למלאך, אם אלי' יבא לומר לשנות מנהג ישראל אין שומעין לו – כ"ד אוהבך הנאמן הק' אהרן ראטה".
בצדו השני של הדף מכתב נוסף אל אחיו "ידידי הב'[חור] החתן המופלג יצחק נ"י", בו מברכו האדמו"ר: "...ויה"ר שזווגך יעלה יפה יפה, וצלח ורכב על במתי ארץ בתורה ועבודה ונכסים - ידידך הק' אהרן". בסוף המכתב מבקשו האדמו"ר לפרוס בשלום חותנו ר' מאיר [אייכלר] ובפרט בשלום גיסו ר' צבי אייכלר - "ידידי כבוד מוהר"ר צבי אייכלער".
המכתבים נדפסו בהשמטות בקובץ "מבקשי אמונים" (ירושלים, תשנ"ו, ג', עמ' כה-כו).
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה - בעל "שומר אמונים" (תרנ"ה-תש"ז), למד בבחרותו בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן, והתקרב לחסידות אצל רבותיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלוז'וב והאדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. לאחר נישואיו התיישב בעיירה סאטמר, וקיבץ סביבו חבורת אברכים ובחורים צעירים – חבורת "יראי ה'", והנחה אותם בעבודת הבורא בדרכי החסידות, במסירות נפש. בהמשך עבר לעיר בודפשט, ואף שם ייסד חבורת עובדי השם. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים והקים גם בה חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' באמונה ויראה. בשנת תרפ"ט חזר אל חבורת חסידיו בסאטמר, ובשנת תרצ"ו עבר לבערגסאס, שם ייסד את חבורתו מחדש, וקרא שמה "שומר אמונים". בכל אותה התקופה המשיך לעמוד בקשר מכתבים עם עדת חסידיו מארץ הקודש, לחזקם ולהדריכם בענייני בטחון והשגחה פרטית. בשנת תרצ"ט עלה בשנית לירושלים, הקים בה את בית מדרשו "שומרי אמונים" והמשיך להנהיג את עדת חסידיו.
חבורתו הקדושה "שומר אמונים" ממשיכה את דרכו כיום בחצרות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה", ועוד. עד היום מכונים בני חסידויות אלו בכינוי "ר' אהר'לך", על שם רבם הראשון "ר' אהר'לע", שמכוחו הגדול עדיין בוערת בהם אש החסידות והיראה. ספריו הרבים יצאו במהדורות רבות, והם מספרי היסוד של ההולכים בדרכי החסידות והיראה: "טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים", "מבקש אמונה" ועוד.
האדמו"ר ר' אהר'לע היה מחנך את תלמידיו להקפיד על המלבוש הישן של יהודי ירושלים, ומלבד הקפדתו על המלבושים הירושלמים הנהוגים אצל יהודי ירושלים - קאפטן, אבנט, ז'שובע, כיפה לבנה, גרביים לבנות - דרש האדמו"ר מהבחורים הצעירים לחבוש שטריימל'אך כבר מגיל בר מצוה, דבר שאינו נהוג במרבית החסידויות.
מקבלי המכתבים, הרה"ח ר' אברהם הלוי גרומאן (תר"ע-תשנ"ב בקירוב; חתן הרה"ח ר' משה וולדמאן מחוסט-ירושלים), ואחיו הרה"ח ר' יצחק הלוי גרומאן, חתן הרה"ח ר' מאיר אייכלער (תרכ"ו-תש"ו) וגיסו של הרה"ח ר' צבי אריה אייכלר (תרס"ב-תשל"ו) שהיה מנאמני האדמו"ר בירושלים. אביהם הרה"ח ר' מרדכי גרומאן, מחסידי ווארקא בפולין, עלה מווארשא לארץ-ישראל עם כל בני משפחתו בשנת תרפ"ה, ושלושת בניו הצטרפו אל החבורה הקדושה של תלמידי ר' אהר'לע בירושלים.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. נקבים קטנים בקווי הקפל.
צרור פנקסים ודפים, עם רשימות כספי ה"מעמדות" שנתנו החסידים לרבם האדמו"ר רבי אהרן ראטה בעל ה"שומר אמונים"; כולל שני פנקסים של "פתקאות הזכרה" לטובה לקראת הימים הנוראים. ירושלים, תרצ"ז-תש"ו [1937-1946].
רשימות שמות נותני ה"מעמדות" והסכומים, ודו"ח חשבונות של ההוצאות וההכנסות. בפנקס ה"מעמדות" משנת תרצ"ט, נרשמו סכומי הנדבות שנתנו החסידים עבור הוצאות עליית רבם מהעיר סאטמר לארץ ישראל.
שני פנקסי הזכרות לקראת הימים הנוראים מהשנים תש"ו ותש"ז. בשערי הפנקסים נכתב: "ערב ראש השנה... פתקאות הזכרה לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א בימים הנוראים מכל התלמידים והידידים"; בהמשך השערים מופיעים ההוראות לחסידים רושמי הפתקאות: "וכל אחד ירשום כאן את שמו ושם כל בני ביתו שיחיו – וככה רצון כ"ק אדמו"ר שליט"א – ויה"ר שנכתב ונחתם לחיים טובים ארוכים ונעימים בספרן של צדיקים, ונזכה לביאת גואל צדק בב"א".
בפנקסים אלו מוזכרים שמות בני ה"חבורה" המצומצמת של מתפללי בית המדרש של חסידי האדמו"ר ובני משפחותיהם, עם בקשות מיוחדות לתפילה. בין השמות, מופיעים כמה מגדולי ירושלים מחסידי וממקורבי האדמו"ר, ובהם: רבי אהרן כהן מראשי ישיבת חברון, רבי ישראל יצחק הלוי רייזמן, רבי דוב סוקולובסקי, רבי משה מרדכי חנון ואביו רבי מנחם נחום יצחק אייזיק חנון, ועוד.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה - בעל "שומר אמונים" (תרנ"ה-תש"ז), למד בבחרותו בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן, והתקרב לחסידות אצל רבותיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלוז'וב והאדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. לאחר נישואיו התיישב בעיירה סאטמר, וקיבץ סביבו חבורת אברכים ובחורים צעירים – חבורת "יראי ה'", והנחה אותם בעבודת הבורא בדרכי החסידות, במסירות נפש. בהמשך עבר לעיר בודפשט, ואף שם ייסד חבורת עובדי השם. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים והקים גם בה חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' באמונה ויראה. בשנת תרפ"ט חזר אל חבורת חסידיו בסאטמר, ובשנת תרצ"ו עבר לבערגסאס, שם ייסד את חבורתו מחדש, וקרא שמה "שומר אמונים". בכל אותה התקופה המשיך לעמוד בקשר מכתבים עם עדת חסידיו מארץ הקודש, לחזקם ולהדריכם בענייני בטחון והשגחה פרטית. בשנת תרצ"ט עלה בשנית לירושלים, הקים בה את בית מדרשו "שומרי אמונים" והמשיך להנהיג את עדת חסידיו.
הפנקסים שלפנינו מהווים תיעוד אותנטי מוקדם לחבורת החסידים הקטנה של האדמו"ר הקדוש, שבאותן שנים מנתה רק עשרות בודדות של חסידים ומקורבים, ואילו כיום מונים תלמידיו ותלמידי-תלמידיו אלפי משפחות רבות הממשיכות את דרכו, בקהילות הקודש החסידיות: "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה" ועוד. עד היום מכונים בני חסידויות אלו בכינוי "ר' אהרל'ך", על שם רבם הראשון "ר' אהרל'ע", שמכוחו הגדול בוערת אש החסידות והיראה בהם עד ימינו אלה.
ספריו הרבים יצאו במהדורות רבות, והם מספרי היסוד של ההולכים בדרכי החסידות והיראה: "טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים", "מבקש אמונה" ועוד.
7 מחברות ופנקסים + דפים בודדים, המונים יחד למעלה מ-100 דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
הרשומות שלפנינו הגיעו מעזבונו של חסידו הנאמן "גובה המעמדות", רבי אברהם מרדכי יוזביץ מ"בתי אונגארין" בירושלים; חותמותיו מופיעות בחלק מהפנקסים, ובין הניירות נמצא נייר מכתבים רשמי שלו, עם הכותרת: "אברהם מרדכי יוזעביץ - עושה בתים לתפילין מעור שור..." [יצרן-מומחה של בתים לתפילין מעור בהמה גסה].