שופר בו השתמש האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תשל"ח נתנו האדמו"ר לאיש-אמונו ראש-הקהל הרה"ח ר' אלכסנדר סענדר דייטש. מצורף אישור (פתק בכתב-יד) חתום בידי בנו הרה"ח ר' יודל דייטש: "השופר הזה היה שייך לאדמו"ר מסאטמער זי"ע וניתן במתנה לאבי ז"ל בשנת תשל"ח. הק' יודל דייטש".
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "שופר בו השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. בשנת תשל"ח, כשנה קודם הסתלקותו, נתנו האדמו"ר במתנה להרה"ח ר' אלכסנדר סענדער דייטש ז"ל. השופר הזה התקבל על ידי מאת בנו הרה"ח ר' יודל דייטש".

הרה"ח ר' אלכסנדר סענדער דייטש (תרפ"ב-תשנ"ח), יד ימינו ואיש סודו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ראש קהל "יטב לב דסאטמר" וממייסדי ומנהלי מוסדות חסידות סאטמר בארה"ב. בעליו של בית הדפוס "סענדער דייטש" בברוקלין ניו-יורק. תלמיד חכם, נואם בחסד וסופר. שימש כעורך הראשי של בטאונה של חסידות סאטמר "דער איד". ניהל את כל עניני ההסברה והתעמולה של חסידות סאטמר, והיה מהנואמים הראשיים בכינוסים של החסידות כנגד הציונות ומדינת ישראל. סייע רבות בעבודת העריכה וההוצאה לאור של הספרים "ויואל משה" ו"על הגאולה ועל התמורה". לאחר פטירת רבי יואל, נעשה ליד ימינו של אחיינו וממלא מקומו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". מחבר ספר "בוצינא קדישא", על תולדות האדמו"ר מסאטמר.
בנו הרה"ח ר' יודל דייטש שיחי' – שקיבל את השופר שלפנינו מאת אביו, הוא מראשי "חברת הצלה" בוויליאמסבורג ומעסקניה הראשיים של חסידות סאטמר.

31 ס"מ בקירוב. מצב טוב.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

גביע קטן בו השתמש האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר לאמירת "לחיים".
כסף (835) חתום – גרמניה, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20. מעוטר בדגמים צמחיים.
סגולה לפרנסה – בתחתית הגביע חרוטות האותיות: "פאי" [=שם קדוש, המסוגל לברכת הפרנסה – ראה פרי עץ חיים למהרח"ו, שער העמידה, פרק כ – בברכת "ברך עלינו"].
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "גביע כסף בו השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. הגביע עבר מרשות קדשו לידי האדמו"ר רבי אלימלך פאנעט מדעעש זצ"ל. הגביע התקבל על ידי מאת האדמו"ר רבי אלימלך פאנעט אב"ד ק"ק דעעש".

האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט (תרפ"ט-תשס"ה), אב"ד דקהל "זכרון יוסף" בברוקלין, ניו יורק, ונשיא ומייסד כולל "מראה יחזקאל" בארץ ישראל. בן האדמו"ר רבי יוסף פאנעט אב"ד אילונדא ודעעש, ונכד הגה"ק רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל". חתן הגה"ק רבי יחיאל גרינצווייג אב"ד דאלהא.

4.5X3.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כיפופים ופגמים קלים. חריטה באותיות עבריות: "פאי".

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

שעון כיס ('טאשען זייגער') של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
עשוי זהב 18 קראט (חתום), תוצרת חברת Mathey-Tissot ("Grand Prix"), שוויץ, המאה ה-20.
חזית חשופה (עם כיסוי קריסטל). בחלקו העליון כפתור מתיחה ולולאה לתלייה, עם שרשרת עשויה זהב (14 קראט). נתון בקופסה מחופה קטיפה כחולה.
בגב השעון עיטור חרוט בצורת פרח, מוקף בכתובת הקדשה חרוטה: "זלמן גליק, י"א אלול תשד"מ".
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "שעון כיס ('טאשען זייגער') בו השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. השעון עבר מרשות קדשו לידי המשמש בקודש הרה"ח ר' מאיר דייטש, והוא נתנו במתנה לחתנו הרה"ח ר' זלמן גליק. השעון התקבל על ידי מאת הרה"ח ר' זלמן גליק".

הרה"ח ר' מאיר ב"ר מרדכי ליב דייטש, גבאי ומשמש בקודש אצל האדמו"ר מסאטמר במשך שנים רבות. בשנות חוליו של האדמו"ר, בשעה שהדיבור היה קשה עליו, היה ר' מאיר יושב בקביעות בחדרו ומסייע לבאים אליו להבין את תשובותיו. לאחר פטירת האדמו"ר, הנהיג את בית המדרש של קהילת "בני יואל", בבית הרבנית מרת אלטא פייגא שב"קרית יואל – מונרו". עסק בצרכי מצוה ועמד בראש "קופת חתנים".

קוטר שעון: 6.5 ס"מ. קופסה: 9X7 ס"מ. מצב טוב. המנגנון המכני תקין. סדק קטן בכיסוי הקריסטל.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).