מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
- (-) Remove סאטמר filter סאטמר
- (-) Remove teitelbaum filter teitelbaum
- בחירת (4) Apply בחירת filter
- האדמו (4) Apply האדמו filter
- האדמור (4) Apply האדמור filter
- טייטלבוים (4) Apply טייטלבוים filter
- יואל (4) Apply יואל filter
- לרבנות (4) Apply לרבנות filter
- רבי (4) Apply רבי filter
- האדמו"ר (4) Apply האדמו"ר filter
- appoint (4) Apply appoint filter
- rabbi (4) Apply rabbi filter
- rebb (4) Apply rebb filter
- satmar (4) Apply satmar filter
- yoel (4) Apply yoel filter
מספג-דיו עם כתובת הקדשה לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים - מתנה שקיבל מיד לאחר זכייתו בבחירות הראשונות לרבנות העיר סאטמר, תשרי תרפ"ט, מאת ראש הקהל הנגיד רבי חיים פריינד ומאת בני הקהילה. סאטמר, י"ז תשרי (א' דחול המועד סוכות) תרפ"ט [1928].
מספג דיו (Ink Blotter), עשוי עץ. בראשו קבוע לוח-מתכת, מעוטר בדגמים צמחיים, ומוטבע בכתובת הקדשה: "למוה"ר יואל טייטלבוים עלה והצלח – י"ז בתשרי התרפ"ט – חיים פריינד וכל הקהל דק"ק סאטמאר".
יום לאחר הענקת המתנה שלפנינו, ביום ב' דחול המועד סוכות, י"ח תשרי תרפ"ט, קיבל רבי יואל כתב הכתרה רשמי לרבנות סאטמר, חתום בחתימת רבני ונכבדי העיר, ובראשם חתימת ראש הקהל הנגיד רבי חיים פריינד (ראה מכירת "קדם" 63, פריט מספר 111).
מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. רק בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר היתה עמדת כוח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכוח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.
העסקן הנגיד הנודע רבי חיים פריינד (תרכ"ה-בערך תש"י) כיהן כראש הקהל בעיר סאטמר במשך שנים רבות. אחיו של הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד – שניהם בניו של הגה"ק רבי משה אריה פריינד (הראשון), ראש הקהל בסיגט ונאמן-ביתו של בעל ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט". למד בישיבת חוסט אצל מורו ורבו המהר"ם שיק. עם השנים נודע לנגיד ועסקן לתורה וליראה. היה מקורבו ונאמנו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים עוד מתקופת מגוריו הראשונה של האדמו"ר בסאטמר בשנת תרס"ו (לאחר הסתלקות אביו בעל ה"קדושת יו"ט" וקודם מינויו לאב"ד אורשיווא). כיהן כסגן-נשיא הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. בשנים תרפ"ט-תרצ"ד נטל חלק מרכזי במינויו של האדמו"ר לאב"ד העיר סאטמר. לעת זקנה עלה לארץ ישראל, והיה ממייסדי קהילת סאטמר בירושלים.
8X15X8.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים וסימני חלודה בלוח המתכת. דהיית צבע ושפשופים קלים בעץ. בד הספיגה בתחתית בלוי וקרוע מעט.
קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר
במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.
במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).
ספר מלחמת מצוה החדש - פרוטוקולים, מכתבים ופסקי בית-דין מרבני רומניה והונגריה, בעד בחירתו של רבי יואל טייטלבוים לרבנות העיר סאטמר. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ט [1929]. מרביתו עברית ומיעוטו ביידיש והונגרית.
"להודיע את התלאה אשר מצאתנו וגודל השעררוי’ הנעשה והנשמע בעירנו... לברר וללבן קושט דברי אמת" - יצא לאור ע"י "כת היראים דק"ק ארטהאדאקסען סאטמאר".
הספר יצא בעילום שם המחבר, אולם ברישומים שבספר שלפנינו (בדף השער ובדף כח/2), מאת אחי-המחבר ר' אהרן שלום ווייס מסאטמר, נחשפת זהותם של שני המחברים: "זה הספר חיבר מו"ה שלמה יודא בראך ואחי מו"ה יחזקאל שרגא ווייס מפה יע"א" / "זה הספר מלחמת מצוה חיבר כבוד אחי היקר מו"ה יחזקאל שרגא".
בשער ובדפי המגן חתימות, חותמות ורישומים רבים של ר' אהרן שלום ווייס מסאטמר, אביו ר' דוד מאיר ב"ר יעקב ווייס מקליינווארדיין-סאטמר (באותיות לועזיות; בין החותמים על כתב ההכתרה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר, סוכות תרפ"ט, מופיעים גם ר' "דוד מאיר ווייס" ור' "יעקב וייס", ראה: מכירת "קדם" 63, פריט מספר 111); גאלדא ווייס, צבי הירש גליק, ועוד. חותמת דיו (בלועזית) של ל. וואלדמאן מביסטריץ, בעמ' כח/2.
רבי שלמה יהודה בראך - הנזכר ברישום הנ"ל כמחבר הספר, הוא כנראה בנו של הגאון רבי שמואל בראך מלכניץ אב"ד ניר-מאדא (תלמידו המובהק של המהר"ם שיק אב"ד חוסט, אחיו של הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי). רבי שלמה יהודה הנ"ל היה תלמידו המובהק של בעל "ערוגות הבשם" וממקורבי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. בשנת תרפ"ט היה ר' שלמה יהודה בין הטוענים לטובת האדמו"ר, בפני בית הדין המיוחד של הלשכה האורתודוכסית הארצית שדן בפרשת הבחירות בעיר סאטמר. ר' שלמה יהודה הוציא לאור את ספר מהר"ם שיק על מסכת חולין, שנדפס בסאטמר בשנת תר"צ.
מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
הספר "מלחמת מצוה החדש" שלפנינו נדפס בשנת תרפ"ט, בשלביה הראשונים של אותה מחלוקת, ובו מיוצגת עמדת התומכים בבחירתו של רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר. בספר מובאים מכתבים ותשובות מאת כמה מגדולי הדור שדנו בפרשה, בהם: רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד אינטערדאם נאסאד; רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי (הגאון מהרש"ג); רבי ישראל פריינד אב"ד הוניאד; רבי מרדכי בריסק אב"ד טאשנאד; רבי יהודה סג"ל רוזנר אב"ד סקלהיד; רבי שאול בראך אב"ד קאשוי; רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור; האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש; ועוד רבנים רבים. בסוף הספר פסק בית הדין שישב בחודשי ניסן-אייר תרפ"ט לדון בין הצדדים, עם חתימות הדיינים הבוררים: רבי יעקב שלום קליין אב"ד האלמין, רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סקלהיד, רבי אברהם שלמה עליאש אב"ד סאמוש-אויואר (גערלא) ורבי אברהם שלמה כ"ץ אב"ד ריסקווא. המחברים שוטחים את גירסתם על השתלשלות הפרשה, ומאשימים את הצד שכנגד בהאשמות קשות, בין היתר, בהפרת פסק הדיינים הנ"ל ופניה לערכאות אזרחיות.
[2], ה-י, [1], יג-כח; יב; ט דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
שני ספרי פולמוס שנדפסו במסגרת המאבק נגד מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר:
1. ספר שפת אמת, "בו יסופר לדור אחרון... חורבן העיר... סאטמיר... ע"י גירוי והסתה של איזה מחרחרי ריב עם הפירוש מגן גבורים... סובב והולך על הפסק דין ע"ד הרבנות [בסאטמר] הנדפס בפנים", נדפס מטעם "קהל עדת ישורין[!] איוט. ארטה. דק"ק סאטמיר". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ט 1929].
[8], עו, [8] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
2. קונטרס שמוע בין אחיכם, נדפס מטעם "קהל עדת ישורין[!] אויט' ארטה' דק"ק סאטמאר. סאטמר, [תרפ"ט 1929].
[1], 13, [1] עמודים. 15.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בגב דף השער ובדף האחרון. דפים מנותקים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
הספרים "שפת אמת" ו"שמוע בין אחיכם" שלפנינו נדפסו בשלבים הראשונים של אותה מחלוקת, ובו מיוצגת עמדת המתנגדים לבחירתו של רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר. בספרים נכללים הסכמות ותשובות מאת כמה מגדולי הדור, ובתי דין שונים שדנו בפרשה, ובהם ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, הנותן רשות לפרסם את דעתו, "באחד שהעמיד לו רוב אשר רבים מפקפקים שלא היה רוב מעולם... בתחבולות חריפות ונתרבו מחלוקת לה"ר וכזבים, האם זה יוכל לפעול לחיזוק דת תוה"ק..."; ה"לבושי מרדכי" ממאד, האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, רבי דוד שפרבר מבראשוב, רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב. המחברים שוטחים את גרסתם על השתלשלות הפרשה, ומאשימים, בין היתר, את הצד שכנגד בזיופים בבחירות, מתן שוחד ושימוש באלימות, ופניה לערכאות אזרחיות.
"אחרית דבר, בדבר המריבה מהשערורי' בענין הרבנות דעיר ואם בישראל סאטו-מארע", כרזה גדולה מטעם "קהל עדת ישורון אויט. ארטה. דקהל יראים סאטו-מארע יע"ה". זשיבוי (Jibou), צפון רומניה, דפוס "Porolissum", תרצ"ב [1932].
כרזה גדולה (שש עמודות טקסט), מטעם הקהילה האשכנזית בסאטמר "קהל יראים", נגד מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות העיר. בחלקה הראשון של הכרזה מגוללים חברי הקהילה האשכנזית את השתלשלות הפרשה מנקודת מבטם, ובחלקה השני הם מעתיקים מכתב ששלח "גאון וצדיק מפורסם... הרוצה בעילום שמו", אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ובו הוא משדל את האדמו"ר להסיר את מועמדותו ממשרת הרבנות בסאטמר.
מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר היתה עמדת כוח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכוח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.
47X63 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים ובקווי הקפל, עם פגיעות בטקסט. נקבים קטנים. כתמים בגב. רישומים בעפרון.