מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
- (-) Remove establish filter establish
- הבריטי (23) Apply הבריטי filter
- מדינת (23) Apply מדינת filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- והקמת (23) Apply והקמת filter
- העצמאות (23) Apply העצמאות filter
- העפלה, (23) Apply העפלה, filter
- העפלה (23) Apply העפלה filter
- המנדט (23) Apply המנדט filter
- הבריטי, (23) Apply הבריטי, filter
- מלחמת (23) Apply מלחמת filter
- illeg (23) Apply illeg filter
- immigr (23) Apply immigr filter
- immigration, (23) Apply immigration, filter
- independ (23) Apply independ filter
- isra (23) Apply isra filter
- israel (23) Apply israel filter
- jewish (23) Apply jewish filter
- mandatori (23) Apply mandatori filter
- palestin (23) Apply palestin filter
- palestine, (23) Apply palestine, filter
- war (23) Apply war filter
כ-45 חוזי שכירות שנערכו בין בעלי בתים יהודים בירושלים לבין שוכרים יהודים וערבים. השכונות אחווה, מאה שערים, העיר עתיקה, ושכונות נוספות, שנות ה-20-30 (חוזים ספורים מוקדמים יותר).
מרבית החוזים נערכו בין ארגונים ציבוריים ("הוועד הכללי כנסת ישראל", "כולל שומרי החומות", ועוד) ובין דיירים יהודים. חלק קטן מהחוזים נערכו בין יהודים לבין ערבים בתקופת "המרד הערבי הגדול" (1937-1939), בשכונות שנעשו מסוכנות ליהודים (חלק מן השוכרים הערבים חתומים בטביעות אצבע).
על החוזים מטעם "ועד הכללי" חתומים בדרך כלל ר' גדליה נחמן ברודר ור' זיסל חבס. בין שוכרי הבתים מספר רבנים ואנשי-מעשה ידועים בירושלים, החתומים על גבי החוזים בחתימות ידם. בהם: רבי יצחק אריאלי, רבי אשר זעליג מרגליות, רבי שלמה גבריאל מרגליות, רבי יהושע אלטיר ווילדמאן, רבי שלמה סובל, רבי שלמה צימבליסט, ועוד.
כ-45 חוזים. גודל משתנה (מרביתם בני דף בודד, 40 ס"מ בקירוב). מצב משתנה. מתויקים בשני קלסרים.
מצורפים: שישה מסמכים שאינם חוזי שכירות – שני רשיונות בניין לבתים בירושלים, תכנית אינסטלציה לבית פרטי בירושלים, ועוד.
שישה עשר דרכונים שהונפקו בידי ממשלת המנדט, מרביתם עבור עולים חדשים ארצה. ירושלים, שנות ה-20-40.
בכל דרכון מופיעים תמונת הבעלים, פרטיו האישיים וחותמות המתעדות נסיעות ומעברי גבול בתקופה זו – לאירופה, ארצות ערב ומקומות נוספים. בחלק קטן מהדרכונים נעשה שימוש זמן קצר אחרי הקמת המדינה, והם נושאים גם חותמות רשמיות של מדינת ישראל סמוך לאחר ייסודה.
32 דף בכל דרכון (מקצתם עם דף נוסף לרישום החלפת כספים), 15 ס"מ. מצב משתנה.
ארבעה מסמכים רשמיים הנוגעים לרצח ארלוזורוב ולמשפטם של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט שנחשדו ברצח. ארץ ישראל, 1933-1934. אנגלית.
1. דו"ח הנתיחה לאחר המוות של ארלוזורוב מתאריך 17.6.1933 (ליל הרצח). חתום בדפוס על ידי ד"ר חיים שטיין וד"ר אריה אלוטין.
2. דו"ח רפואי מתאריך 3.7.1933 על הטיפול בארלוזורוב בביה"ח "הדסה" בתל-אביב, אופי הטיפול וסיבת המוות. חתום בדפוס על ידי ד"ר אריה אלוטין וד"ר משולם לבונטין.
3. נוסח ההודעה על הרצח מטעם משטרת ארץ ישראל (מיום 17.6.1933) – עם תיאור החשודים והודעה של פרס בגובה 1500 לירות לכל המביא מידע שיוביל לתפיסתם.
4. פסק הדין של השופט יוסף משה ולירו (Valero) מתאריך 15.6.1934 – הקובע כי הנאשמים, סטבסקי ורוזנבלט, חפים מפשע, וכי הרצח בוצע על רקע מיני ולא מטעמים פוליטיים.
כל המסמכים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, עם מספר סידורי בשוליים (ייתכן ששמשו את אחד הצדדים במשפט הרצח).
[4] דף, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. מעט כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים, חלקם משוקמים. מעט השלמות כיתוב בעט.
אלבום תצלומים ולקט פריטים של איש האצ"ל זרובבל ליליאור מחיפה, שנעצר בשנת 1944 ושהה שישה חודשים במעצר בארץ (בעכו ובלטרון) ו-45 חודשים (!) במעצר באפריקה. [סמבל, אסמרה, אריתריאה; קרתגו, סודן; גילגיל, קניה, 1944/1945 עד יולי 1948].
● אלבום הכולל כ-250 תצלומים שצולמו במחנות המעצר הבריטיים השונים באפריקה – באריתריאה, בסודן ובקניה – ומתעדים את חיי היום-יום במעצר, עם דגש על תחרויות ספורט שארגנו העצורים במחנות.
● שתי מדליות-ספורט מאולתרות, מעץ, שנעשו בעבודת-יד "בגלות אסמרה" בחנוכה תש"ז, והוענקו על זכייה במקום שני בתחרויות קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק. * "תעודת שרות" מטעם המפקדה הראשית של האצ"ל, חתומה בידי מנחם בגין, ובה מידע אישי על מחזיק התעודה, כולל פירוט משך זמן המאסר והמעצר.
● "פנקס חבר (זמני)" מטעם אגודת גולי קניה, עם פירוט משך זמן המאסר בארץ ובגולה.
האלבום כולל תצלומים רבים המתעדים תחרויות ספורט – בעיקר כדורגל ואתלטיקה – שנערכו בקרב עצירי המחנות, תצלומים מתוך הצגות תיאטרון אשר הוצגו על ידי העצורים (ביניהם תצלומים מההצגה "גלי הים"), תצלומים קבוצתיים עם השלט "גולי ציון באסמרה", תצלומים המתעדים ביקור של הרב הראשי של דרום אפריקה במחנה, חיי יום-יום במחנה (כביסה, תספורת, מטבח, חדר אוכל וכו'), וכן תצלום המתואר בכותרת "12.7.1948 השעות הראשונות בחופש". בפתח האלבום 13 תצלומים המציגים איורים של איש האצ"ל, הצייר החיפאי ליאופולד פנחסוביץ, המתעדים את מחנה המעצר סמבל הסמוך לאסמרה במהלך שנת תש"ז, ובסופו מספר תצלומים אשר צולמו בארץ לאחר שחרורו של ליליאור וכן מספר תצלומי נופים ואנשים שצולמו ברחבי אפריקה (כנראה לא צולמו בידי ליליאור).
על גבי הכריכה הקדמית של האלבום קבועה לוחית נחושת – תבליט דיוקן הרצל.
גודל התצלומים משתנה, 4.5X4.5 ס"מ עד 17X12 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים בחלק מהתצלומים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 29X41 ס"מ, במצב טוב. מדליות עץ: גודל כללי 6X3.5 ס"מ (קוטר: 3.5 ס"מ). מצב טוב מאד.
ספרות: האצ"ל בחיפה האדומה, מאת יהודה לפידות. הוצאת ברית חיילי האצ"ל, תל-אביב, 2006. שער שביעי – "במעצר".
22 מכתבים כתובים בכתב יד, שנשלחו אל מנחם זהרוני מידי דודו ניצול השואה, בנימין ירושבסקי. מרבית המכתבים נשלחו ממחנה מעצר בקפריסין, שניים ממחנה המעצר בעתלית, ואחד ממחנה עקורים בבוואריה. יוני 1946 עד יוני 1947.
במכתבים שלפנינו נידונים, בין היתר, שברונו של ירושבסקי לאחר השואה, איתור קרובי משפחה ניצולים, תחושת הנקם באומה הגרמנית, המפעל הציוני, דוד בן-גוריון, החיים במחנה המעצר, המצוות והזהות היהודית ועוד.
במכתבים המוקדמים מרבה ירושבסקי לעסוק בשואה, לא פעם תוך שימוש בלשון חריפה וקשה. במכתב מיום כ"ז חשוון תש"ז, למשל, נכתב: "מדוע נשחטנו ברגע האחרון?... הנך רוצה לבעוט, לשרוף ולפוצץ וּלְהַמְבִּיל את כל העולם...".
בהמשך, מוסב בהדרגה עניין המכתבים לעתיד הציונות ולבניין הארץ. במכתב מיום י"ג ניסן תש"ז, נכתב: "אין מקום ליללות ובכיות, בזה לא נושיע ולא נושע, באה תקופה חדשה בדברי ימינו, תקופת חיים ועבודה, תקופת בצור העם, כנוסו לארץ אבותיו...".
שניים מהמכתבים נשלחו ממחנה-מעצר בעתלית, ומהם נשקפת התרגשותו העצומה של ירושבסקי בעקבות עלייתו ארצה.
סה"כ 22 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קמטים וכתמים. קרעים קלים בשולי מכתבים ספורים ונקבי תיוק במכתב אחד (ללא פגיעה בטקסט). מכתב אחד חתוך לרוחבו וחסר את חלקו העליון, מכתב נוסף ייתכן וחסר בחלקו העליון.
"בדרך, עתון מעפילי אמפייר רייוול – אנית הצי הבריטי המהולל, אשר תחרט בלבבותינו לדראון עולם". האחראים: ב"כ [באי כח] המעפילים ואנשי ההגנה; מקום המערכת: מרתפי האניה. [יולי?]-אוגוסט 1947. יידיש, כותרות בעברית.
שני גליונות של עתון שנדפס במכונת כתיבה בידי מעפילים באוניה "אמפייר רייוול" ושוכפל בסטנסיל בבטן האנייה בלב-ים (כפי הנראה, לא נדפסו גליונות נוספים). האנייה "אמפייר רייוול" הנה אחת משלוש האניות שבהן גורשו מעפילי ה"אקסודוס" מנמל חיפה בליל ה-18 ביולי 1947.
גליון ראשון: 5 דף (מנותקים זה מזה), גליון שני: 4 דף (מנותקים זה מזה), 25-29.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי סיכות וקרעים קלים בשוליים (חלקם מחוזקים בנייר דבק). סימני קיפול ופגמים קלים. דף אחד עם קרע חסר בפינה הימנית תחתונה.
אוסף תצלומים, תעודות ופריטי נייר ממהלך פרשת אקסודוס. ארץ ישראל וגרמניה, 1947. עברית ואנגלית.
1-3. שלוש תעודות מקוריות של מעפילי האקסודוס (הונפקו במחנה העקורים פפנדורף): "בעל התעודה הנו מעפיל מיציאת אירופה תש"ז שהוחזר בכח לגרמניה מנמל חיפה ונמצא בגירוש בדרך חזרה לארץ ישראל". שתי תעודות ממולאות עם תמונת פספורט ואחת ריקה (תעודות מסוג זה הונפקו עבור מעפילי האונייה על מנת למנוע את התפזרותם במעבר בין מחנות העקורים; מחשש לנסיונות מעקב מצד השלטונות הבריטיים, לא הופיע בתעודות כל פרט מזהה למעט תמונת הפספורט).
4. "שידור אזעקה מאנית המעפילים!", נוסח הידיעה ששידרה האקסודוס כאשר הותקפה בידי הצי הבריטי (נדפס כהוצאה מיוחדת של עיתון "הצופה" ביום האירוע – 18.7.1947).
5-14. עשרה תצלומים (חלקם תצלומי עיתונות מקוריים עם פתקת מידע למפרסם בגב): לכידת האונייה בידי האנגלים; האנייה בנמל חיפה (צולם בידי הנס חיים פין); מחנה העקורים בפפנדורף, גרמניה (אליו גורשו המעפילים); ועוד.
15. גיליון 6-7 של הירחון Palestine and Middle East, עם תמונת שער של האקסודוס (יוני-יולי 1947). אנגלית.
16. Exodus 1947, מאת Daphne Trevor – חוברת מוקדמת אודות הפרשה, עם תמונות, בהוצאת Palestine and Middle East, (1947). אנגלית.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
"ממסע הקרב על מתקיפי משמר-העמק, כבוש הגליל וכבוש רמלה-לוד – לפריצת המצור בנגב" – אלבום ובו 117 תצלומים המתעדים את חיילי הגדוד השני של הפלמ"ח (חטיבת יפתח) במהלך מבצע יואב לכיבוש הנגב במלחמת העצמאות. [תש"ט. אוקטובר-דצמבר 1948 בקירוב].
מבצע יואב נערך בשלב האחרון של מלחמת העצמאות, בין ה-15 ל-22 באוקטובר 1948, במטרה לפרוץ את הדרך אל הנגב המנותק, להשמיד ולדחוק את הכוחות המצריים, ולהבטיח שהנגב ייכלל בשטח מדינת ישראל. מבצע זה נחשב לאחד המבצעים הגדולים ביותר במלחמת העצמאות, והוא נחל הצלחה: הדרך לנגב נפרצה, הכוחות המצריים נדחקו, ולקראת סוף המבצע כבש צה"ל את באר שבע.
בפתח האלבום מופיעה הקדשה מיום א' כסלו תש"ט [3 בדצמבר 1948], המעידה כי האלבום ניתן כשי מאת חיילי הגדוד השני של הפלמ"ח, לאחד מיישובי הנגב בו שהו החיילים בזמן המצור על הנגב ובמהלך המבצע. מבצע יואב התנהל באזור כביש הרוחב בין מג'דל-אשקלון לבית ג'וברין (כביש 35 כיום), והתצלומים שבאלבום מתעדים אתרים, יישובים ומשלטים באזורים אלה.
בין התצלומים שבאלבום: פועלים בסדנאות בקיבוץ, מגדל המים בקיבוץ יד מרדכי, מטוסים קלים של "טייסת הנגב" (באוויר ועל הקרקע), פעילות חבלנים (הנחת מוקשים), חיילים וחיילות על ג'יפים בבית חנון, שבויים ערבים, כלי רכב וכלי נשק שנלקחו שלל, השחקן רפאל קלצ'קין מופיע בפני החיילים (קלצ'קין הוא מחברם של הפזמונים "האמיני יום יבוא" ו"בערבות הנגב", אשר נכתבו בזמן המלחמה), חיי יום-יום של החיילים – בשוחות ובמשלטים (אוחזים פגז, עם מכשיר קשר, מבשלים וכו'), ותצלומים נוספים. בפתח האלבום מופיע תצלום גדול של סמל הגדוד השני של הפלמ"ח – גמל וחרב על רקע שיבולים.
מרבית דפי האלבום מלווים בציטוטים מן המקורות ומשירים אקטואליים, בפסוקי נחמה, עידוד או נקמה מתהילים, ציטוטים מהתנ"ך בנוגע ליישוב ארץ ישראל ולקוממיותה, ועוד. לקראת סוף האלבום מופיע טקסט המתייחס באופן ישיר למבצע: "עם תום הסבוב הראשון במערכה על שחרור הנגב רושמת חטיבתנו דף נוסף בתולדות קרבותיה. הוסר המצור משערי הנגב! הנגב פתוח לרווחה בפנינו! צבאות פרעה נגפו בפני חילותינו והתפזרו לכל רוח. הושם מצור על רכוזיו. לא יאחר היום לבוא וימוגר כוחו כליל!". בעמוד האחרון מופיעים המנון הפלמ"ח וסמל הפלמ"ח (בכתב יד).
על גבי הכריכה הקדמית של האלבום קבועה לוחית נחושת – תבליט דיוקן הרצל; תחתיו הכתובות: "בצלאל"/"הרצל"/"ירושלים".
סה"כ 117 תצלומים: 92 בגודל 14X9 ס"מ + 24 בגודל 9X6 ס"מ + 1 בגודל 22.5X17.5 ס"מ בקירוב (סמל הגדוד השני). התצלומים במצב טוב. רובם נושאים בצדם האחורי כיתוב בעפרון או בטוש. חלק מהתצלומים מודבקים לדפי האלבום. כמה תצלומים חסרים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 43X31 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים ובלאי בשולי הכריכה. דפי פרגמנט חסרים; קרעים וקמטים בדפי הפרגמנט.
כ-40 ציורים ורישומים מעשה ידיו של אחד מלוחמי מלחמת העצמאות. אזור הגליל, 1948.
הציורים עשויים בטכניקות שונות, חלקם גדולים וצבעוניים וחלקם בקווים בודדים, והם מתעדים מראות חיים מהמלחמה – שיירת לוחמים יוצאת בלילה, לוחמים מתרחצים באחד מנהרות הצפון, לוחמים מבחינים בתנועה סמוך לג'חולה (כיום עין תאו), דיוקנאות של לוחמים מרחבי העולם ("חיש מטוניסיה", "חיש מצרפת", "חיש קיבוצניק", "חיש מטורקי", "חיש הונגרי"), ועוד. חלק מהציורים מתוארים ומתוארכים (עברית ואנגלית). מרביתם חתומים בשוליים בשם העט: "הגלילי – Hagalili".
45X32.5 עד 16X18.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים קלים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים (ברובם קלים, קצתם משוקמים).
מקור: אוסף משפחת רימון.
כ-200 פריטי נייר, בדפוס ובכתב-יד, שנדפסו בתקופת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות. ירושלים, 1948-1949.
● למעלה מ-50 תלושי מזון, צווי תנועה, רישיונות ואישורים לתושבים וחיילים (מרביתם חתומים בחותמות רשמיות). בהם – שני אישורים בחתימות מפקדי הפלמ"ח בירושלים לעלות ולרדת מהעיר; מגוון כרטיסים ופנקסים לחלוקת מוצרים (מים, נפט, לחם, תוצרת "תנובה"); אישור מיוחד לעורך "עתון המגן" אליעזר מרגובסקי כמגויס של מטה מחוז ירושלים; ועוד.
● כ-100 גליונות של עיתונים שנדפסו בירושלים בתקופת המצור (חלקם לא ראו אור לאחר מכן): ידיעות המגן, קול ירושלים, חדשות צהרים, יומן חטיבת ירושלים, עתון המגן, היום, ידיעות ירושלים, ואחרים. למרביתם מספר גליונות.
● "דין וחשבון של שלום הורוביץ על מקרה האסון לשיירת הר-הצופים בשכונת שייח ג'ראח, ביום ד' בניסן תש"ח, 13 לאפריל 1948". דו"ח מיוחד שחובר בהזמנת האוניברסיטה העברית לאחר הטבח בשיירת הרופאים בשכונת שייח' ג'ראח ("שיירת הדסה"). עם רשימות פצועים, רשימת נעדרים ורשימת הרוגים, וכן העתק של מכתב ששלח מחבר הדו"ח, שלום הורוביץ, אל ד"ר דוד ורנר סנאטור, אדמיניסטרטור האוניברסיטה העברית.
● תשעה תצלומים לעתונות – שיירת אספקה יוצאת מתל-אביב, לוחמים באזור ירושלים, רחבת הכותל המערבי, ועוד (חותמות דיו ופתקאות מידע לעתונות בגב של חלקם).
● שישה מכתבים, כתובים בכתב-יד, מאת אחד מלוחמי ירושלים לבני משפחתו (פברואר-יוני 1948): "מזה שבוע ימים התנהל על הדרך קרב מכריע לחיים ולמות, הקרב לפתיחת הדרך לירושלים!.... ביום השבת 15.5 התפרץ הלח"י קדימה והגיע... עד לחומות העיר העתיקה.... ההכנות מצד הלגיון להתקפה התחילו עוד בשעות שלפני הצהרים על ידי המטרת אש תופת.... הבחורים נפלו כזבובים! מאנשי היו 21 אבדות!... נעצנו צפרנינו בקרקע ולא נסוגונו!"
● צווים, פקודות, והודעות של שלטון צבא-הגנה לישראל בירושלים. גיליונות 1-8 (לא נדפסו גליונות נוספים). ירושלים, 1948-1949.
● "שאלו שלום ירושלים" – כרוז פיוס מטעם תושבי ירושלים החרדית לכל הצבאות הלוחמים. בשוליים: "נדפסת בלשון הקדש, בערבית ובאנגלית". שבט תש"ח (1948).
● שקית בד עליה נדפסו איור של חייל וחיילת והכתובת "שי ירושלים למגיניה".
● מפה ליטוגרפית בדפוס מונזון, ירושלים (גרפיקה בצלאל), המציגה את ירושלים עם קו שביתת הנשק. צוירה ע"י שלמה בן דוד.
● ועוד.
כ-200 פריטים. גודל ומצב משתנים.
כ-40 פריטי דפוס עבור חיילי ומפקדי צה"ל במלחמת העצמאות, 1947-1948.
באוסף עשרות ספרונים וחוברות קטנות, חלקן צבעוניות, שחולקו לחיילי צה"ל בתקופת המלחמה – "על הפחד בקרב", "בחר לך שם עברי", "על משמר מדינת ישראל", ועוד (מרביתן בהוצאת מחת"ר – מחלקת התרבות של צה"ל). לצדם, כולל האוסף שתי הגדות לפסח בהוצאת השרות הדתי של צה"ל (דפוס לוין אפשטיין); שתי חוברות הדרכה מפורטות לאימון חיל הרגלים (מלוות איורים ותרשימים רבים); אלבום חגיגי לכבוד יום העצמאות הראשון (ובו תמונות מאת זולטן קלוגר, אלפרד ברנהיים, רודי ויסנשטיין); שלושה חוזרים של הצנזורה הצבאית עם רשימת נושאים אסורים בפרסום (נשלחו אל מערכת כתב העת "אלף"); ועוד.
גודל ומצב משתנים.
עשרים ואחד תצלומים, פקודות יום ופריטים שחולקו לחיילים ביום ההשבעה הראשון של צה"ל. ישראל, 28 ליוני 1948.
● טופס מקורי להחתמת החייל הנשבע – נוסח השבועה, שם החייל, שם הקצין המשביע ותאריך ההשבעה (28.6.1948).
● ארבע "פקודות-יום", עבור חיילי ההגנה, הפלמ"ח והאצ"ל (חתומות בדפוס בשם מפקדי הארגונים) לקראת יום ההשבעה לצה"ל – ובהן הוראה להישבע לצבא העברי.
● תשורה לחיילים פצועים ביום ההשבעה – תקיית קרטון ובה דפי מכתבים, מעטפות, פנקס רשימות, עפרון (עם ראש מתכת נשלף, לחיבור חוד של עט), ושקית עם ארבעה כפתורים וחוט תפירה. מדבקה של מחת"ר (מחלקת התרבות) בחזית.
● 12 תצלומים מיום ההשבעה, רובם מתוארים בכתב-יד בגב: "פלוגה בגדוד תל-אביב בשעת ההשבעה", "אחד מסגני קצין העיר קורא פקודת היום", ועוד.
● ועוד.
סך הכול 21 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.