מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- israel (33) Apply israel filter
- jewish (30) Apply jewish filter
- palestin (29) Apply palestin filter
- הבריטי (23) Apply הבריטי filter
- מלחמת (23) Apply מלחמת filter
- מדינת (23) Apply מדינת filter
- והקמת (23) Apply והקמת filter
- העפלה, (23) Apply העפלה, filter
- העפלה (23) Apply העפלה filter
- המנדט (23) Apply המנדט filter
- הבריטי, (23) Apply הבריטי, filter
- העצמאות (23) Apply העצמאות filter
- establish (23) Apply establish filter
- illeg (23) Apply illeg filter
- immigr (23) Apply immigr filter
- immigration, (23) Apply immigration, filter
- independ (23) Apply independ filter
- isra (23) Apply isra filter
- mandatori (23) Apply mandatori filter
- palestine, (23) Apply palestine, filter
- war (23) Apply war filter
- דפוס (10) Apply דפוס filter
- יד (10) Apply יד filter
- ומסמכים, (10) Apply ומסמכים, filter
- ומסמכים (10) Apply ומסמכים filter
- ודברי (10) Apply ודברי filter
- וארץ (10) Apply וארץ filter
- ירושלים (10) Apply ירושלים filter
- כתבי-יד (10) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (10) Apply כתבייד filter
- תעודות (10) Apply תעודות filter
- כתבי (10) Apply כתבי filter
- document (10) Apply document filter
- documents, (10) Apply documents, filter
- eretz (10) Apply eretz filter
- item (10) Apply item filter
- jerusalem (10) Apply jerusalem filter
- manuscript (10) Apply manuscript filter
- print (10) Apply print filter
- אנגליה (7) Apply אנגליה filter
- בארצות (7) Apply בארצות filter
- וקהילות (7) Apply וקהילות filter
- יהדות (7) Apply יהדות filter
- communiti (7) Apply communiti filter
- english (7) Apply english filter
- jewri (7) Apply jewri filter
- jewry, (7) Apply jewry, filter
- various (7) Apply various filter
- worldwid (7) Apply worldwid filter
חמישה חוזי רכישת מניות של חברת הביטוח "אליאנס", חתומים בידי משה מונטיפיורי ובני משפחת רוטשילד. לונדון, 1832 ו-1842. אנגלית.
חוזים, מודפסים וממולאים בכתב-יד, המתעדים רכישת מניות של חברת הביטוח "אליאנס". ארבעה מהחוזים נחתמו בשנת 1832, בידי שניים מבני משפחת רוטשילד (כל אחד מבני המשפחה חתום על שני חוזים) – הברון נתן מאיר רוטשילד (1777-1836), ובנו ליונל נתן די רוטשילד (1808-1879, היהודי הראשון לכהן בבית הנבחרים הבריטי). חוזה נוסף, משנת 1842, נושא את חתימתו של משה מונטיפיורי.
38X26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול. נקבים וקרעים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.
![Souvenirs de Levant [מזכרות מהלבנט], בעריכת M. W. Shapira [מוזס וילהלם שפירא] ו-C. F. Spittler. ירושלים, [המחצית השנייה של המ](https://files.kedem-auctions.com/files/OL47/306_1.jpg "מזכרת מהלבנט – מוזס וילהלם שפירא – ירושלים, המאה ה-19")
![Souvenirs de Levant [מזכרות מהלבנט], בעריכת M. W. Shapira [מוזס וילהלם שפירא] ו-C. F. Spittler. ירושלים, [המחצית השנייה של המ](https://files.kedem-auctions.com/files/OL47/306_2.jpg "מזכרת מהלבנט – מוזס וילהלם שפירא – ירושלים, המאה ה-19")
Souvenirs de Levant [מזכרות מהלבנט], בעריכת M. W. Shapira [מוזס וילהלם שפירא] ו-C. F. Spittler. ירושלים, [המחצית השנייה של המאה ה-19].
מזכרת לתיירים, תוצרת מוזס וילהלם שפירא, אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19 והתפרסם כזייפן עתיקות.
קופסית בצורת מדליה, בתוכה חוברת מקופלת כאקורדיון, עם עשרים הדפסים (כרומוליטוגרפיות) – דמויות מן הלבנט.
קוטר הקופסית: 4.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים בקופסית.
![The city of the great King, Jerusalem & environs. הוצאת M. W. Shapira [מוזס וילהלם שפירא], ירושלים, [המחצית השניה של המאה](https://files.kedem-auctions.com/files/OL47/307.jpg "מזכרת מירושלים – מוזס וילהלם שפירא – ירושלים, המאה ה-19 – אלבום הדפסים")
![The city of the great King, Jerusalem & environs. הוצאת M. W. Shapira [מוזס וילהלם שפירא], ירושלים, [המחצית השניה של המאה](https://files.kedem-auctions.com/files/OL47/307_1.jpg "מזכרת מירושלים – מוזס וילהלם שפירא – ירושלים, המאה ה-19 – אלבום הדפסים")
![The city of the great King, Jerusalem & environs. הוצאת M. W. Shapira [מוזס וילהלם שפירא], ירושלים, [המחצית השניה של המאה](https://files.kedem-auctions.com/files/OL47/307_2.jpg "מזכרת מירושלים – מוזס וילהלם שפירא – ירושלים, המאה ה-19 – אלבום הדפסים")
The city of the great King, Jerusalem & environs. הוצאת M. W. Shapira [מוזס וילהלם שפירא], ירושלים, [המחצית השניה של המאה ה-19].
אלבום הדפסים, מזכרת לתיירים, תוצרת מוזס וילהלם שפירא, אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19 והתפרסם כזייפן עתיקות.
בתחילת האלבום כרוך גליון מקופל ועליו מודבקים 18 לוחות הדפס (כרומוליטוגרפיות) המתארים נופים ואתרים בארץ ישראל: פנורמה של ירושלים (מורכבת מארבעה לוחות), כנסיית הקבר, כיפת הסלע, הכותל המערבי, הר הזיתים, בית-לחם, חברון, יפו, ועוד. כל הדפס מתואר, באנגלית ובצרפתית (בדיו זהובה). בסוף האלבום כרוכים דפים עם הסברים אודות הערים והאתרים המתוארים בהדפסים (באנגלית, צרפתית וגרמנית), ולוח מקופל עליו נדפסו מפה של ירושלים, שרטוט של כנסיית הקבר ומפה של השטחים הסמוכים לירושלים.
גליון מקופל (הדפסים בגודל 7X12 ס"מ), 26 עמ' + [1] לוח (מפות). אלבום 10X15 ס"מ בקירוב. כריכה אדומה נאה עליה מוטבעים כותר האלבום ועיטורים מוזהבים. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. סוף הגליון המקופל (12 לוחות הדפס) מנותק מתחילתו.
![כרוז גיוס עות'מאני ליהודים, מתקופת מלחמת הבלקן הראשונה. [ירושלים?, תרע"ב-1912].כרוז, מודפס בעברית, שפורסם בתקופת מלחמת ה](https://files.kedem-auctions.com/files/OL47/308.jpg "\"שמות הצעירים הנקראים לצבא שנולדו בשנת 1308\" – כרוז גיוס עות'מאני, 191")
כרוז גיוס עות'מאני ליהודים, מתקופת מלחמת הבלקן הראשונה. [ירושלים?, תרע"ב-1912].
כרוז, מודפס בעברית, שפורסם בתקופת מלחמת הבלקן הראשונה: "אלו הם שמות הצעירים הנקראים לצבא שנולדו בש'[נת] 1308 [על פי הלוח המוסלמי], ומחויבים לבוא הם בעצמם להשראיה ביום א' 2 שבט תרע"ב...". כמאה שמות עם כתובות מגורים.
32X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. בול עות'מאני. נתון במסגרת. לא נבדק מחוץ למסגרת.
כ-45 חוזי שכירות שנערכו בין בעלי בתים יהודים בירושלים לבין שוכרים יהודים וערבים. השכונות אחווה, מאה שערים, העיר עתיקה, ושכונות נוספות, שנות ה-20-30 (חוזים ספורים מוקדמים יותר).
מרבית החוזים נערכו בין ארגונים ציבוריים ("הוועד הכללי כנסת ישראל", "כולל שומרי החומות", ועוד) ובין דיירים יהודים. חלק קטן מהחוזים נערכו בין יהודים לבין ערבים בתקופת "המרד הערבי הגדול" (1937-1939), בשכונות שנעשו מסוכנות ליהודים (חלק מן השוכרים הערבים חתומים בטביעות אצבע).
על החוזים מטעם "ועד הכללי" חתומים בדרך כלל ר' גדליה נחמן ברודר ור' זיסל חבס. בין שוכרי הבתים מספר רבנים ואנשי-מעשה ידועים בירושלים, החתומים על גבי החוזים בחתימות ידם. בהם: רבי יצחק אריאלי, רבי אשר זעליג מרגליות, רבי שלמה גבריאל מרגליות, רבי יהושע אלטיר ווילדמאן, רבי שלמה סובל, רבי שלמה צימבליסט, ועוד.
כ-45 חוזים. גודל משתנה (מרביתם בני דף בודד, 40 ס"מ בקירוב). מצב משתנה. מתויקים בשני קלסרים.
מצורפים: שישה מסמכים שאינם חוזי שכירות – שני רשיונות בניין לבתים בירושלים, תכנית אינסטלציה לבית פרטי בירושלים, ועוד.
שישה עשר דרכונים שהונפקו בידי ממשלת המנדט, מרביתם עבור עולים חדשים ארצה. ירושלים, שנות ה-20-40.
בכל דרכון מופיעים תמונת הבעלים, פרטיו האישיים וחותמות המתעדות נסיעות ומעברי גבול בתקופה זו – לאירופה, ארצות ערב ומקומות נוספים. בחלק קטן מהדרכונים נעשה שימוש זמן קצר אחרי הקמת המדינה, והם נושאים גם חותמות רשמיות של מדינת ישראל סמוך לאחר ייסודה.
32 דף בכל דרכון (מקצתם עם דף נוסף לרישום החלפת כספים), 15 ס"מ. מצב משתנה.
ארבעה מסמכים רשמיים הנוגעים לרצח ארלוזורוב ולמשפטם של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט שנחשדו ברצח. ארץ ישראל, 1933-1934. אנגלית.
1. דו"ח הנתיחה לאחר המוות של ארלוזורוב מתאריך 17.6.1933 (ליל הרצח). חתום בדפוס על ידי ד"ר חיים שטיין וד"ר אריה אלוטין.
2. דו"ח רפואי מתאריך 3.7.1933 על הטיפול בארלוזורוב בביה"ח "הדסה" בתל-אביב, אופי הטיפול וסיבת המוות. חתום בדפוס על ידי ד"ר אריה אלוטין וד"ר משולם לבונטין.
3. נוסח ההודעה על הרצח מטעם משטרת ארץ ישראל (מיום 17.6.1933) – עם תיאור החשודים והודעה של פרס בגובה 1500 לירות לכל המביא מידע שיוביל לתפיסתם.
4. פסק הדין של השופט יוסף משה ולירו (Valero) מתאריך 15.6.1934 – הקובע כי הנאשמים, סטבסקי ורוזנבלט, חפים מפשע, וכי הרצח בוצע על רקע מיני ולא מטעמים פוליטיים.
כל המסמכים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, עם מספר סידורי בשוליים (ייתכן ששמשו את אחד הצדדים במשפט הרצח).
[4] דף, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. מעט כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים, חלקם משוקמים. מעט השלמות כיתוב בעט.
אלבום תצלומים ולקט פריטים של איש האצ"ל זרובבל ליליאור מחיפה, שנעצר בשנת 1944 ושהה שישה חודשים במעצר בארץ (בעכו ובלטרון) ו-45 חודשים (!) במעצר באפריקה. [סמבל, אסמרה, אריתריאה; קרתגו, סודן; גילגיל, קניה, 1944/1945 עד יולי 1948].
● אלבום הכולל כ-250 תצלומים שצולמו במחנות המעצר הבריטיים השונים באפריקה – באריתריאה, בסודן ובקניה – ומתעדים את חיי היום-יום במעצר, עם דגש על תחרויות ספורט שארגנו העצורים במחנות.
● שתי מדליות-ספורט מאולתרות, מעץ, שנעשו בעבודת-יד "בגלות אסמרה" בחנוכה תש"ז, והוענקו על זכייה במקום שני בתחרויות קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק. * "תעודת שרות" מטעם המפקדה הראשית של האצ"ל, חתומה בידי מנחם בגין, ובה מידע אישי על מחזיק התעודה, כולל פירוט משך זמן המאסר והמעצר.
● "פנקס חבר (זמני)" מטעם אגודת גולי קניה, עם פירוט משך זמן המאסר בארץ ובגולה.
האלבום כולל תצלומים רבים המתעדים תחרויות ספורט – בעיקר כדורגל ואתלטיקה – שנערכו בקרב עצירי המחנות, תצלומים מתוך הצגות תיאטרון אשר הוצגו על ידי העצורים (ביניהם תצלומים מההצגה "גלי הים"), תצלומים קבוצתיים עם השלט "גולי ציון באסמרה", תצלומים המתעדים ביקור של הרב הראשי של דרום אפריקה במחנה, חיי יום-יום במחנה (כביסה, תספורת, מטבח, חדר אוכל וכו'), וכן תצלום המתואר בכותרת "12.7.1948 השעות הראשונות בחופש". בפתח האלבום 13 תצלומים המציגים איורים של איש האצ"ל, הצייר החיפאי ליאופולד פנחסוביץ, המתעדים את מחנה המעצר סמבל הסמוך לאסמרה במהלך שנת תש"ז, ובסופו מספר תצלומים אשר צולמו בארץ לאחר שחרורו של ליליאור וכן מספר תצלומי נופים ואנשים שצולמו ברחבי אפריקה (כנראה לא צולמו בידי ליליאור).
על גבי הכריכה הקדמית של האלבום קבועה לוחית נחושת – תבליט דיוקן הרצל.
גודל התצלומים משתנה, 4.5X4.5 ס"מ עד 17X12 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים בחלק מהתצלומים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 29X41 ס"מ, במצב טוב. מדליות עץ: גודל כללי 6X3.5 ס"מ (קוטר: 3.5 ס"מ). מצב טוב מאד.
ספרות: האצ"ל בחיפה האדומה, מאת יהודה לפידות. הוצאת ברית חיילי האצ"ל, תל-אביב, 2006. שער שביעי – "במעצר".
22 מכתבים כתובים בכתב יד, שנשלחו אל מנחם זהרוני מידי דודו ניצול השואה, בנימין ירושבסקי. מרבית המכתבים נשלחו ממחנה מעצר בקפריסין, שניים ממחנה המעצר בעתלית, ואחד ממחנה עקורים בבוואריה. יוני 1946 עד יוני 1947.
במכתבים שלפנינו נידונים, בין היתר, שברונו של ירושבסקי לאחר השואה, איתור קרובי משפחה ניצולים, תחושת הנקם באומה הגרמנית, המפעל הציוני, דוד בן-גוריון, החיים במחנה המעצר, המצוות והזהות היהודית ועוד.
במכתבים המוקדמים מרבה ירושבסקי לעסוק בשואה, לא פעם תוך שימוש בלשון חריפה וקשה. במכתב מיום כ"ז חשוון תש"ז, למשל, נכתב: "מדוע נשחטנו ברגע האחרון?... הנך רוצה לבעוט, לשרוף ולפוצץ וּלְהַמְבִּיל את כל העולם...".
בהמשך, מוסב בהדרגה עניין המכתבים לעתיד הציונות ולבניין הארץ. במכתב מיום י"ג ניסן תש"ז, נכתב: "אין מקום ליללות ובכיות, בזה לא נושיע ולא נושע, באה תקופה חדשה בדברי ימינו, תקופת חיים ועבודה, תקופת בצור העם, כנוסו לארץ אבותיו...".
שניים מהמכתבים נשלחו ממחנה-מעצר בעתלית, ומהם נשקפת התרגשותו העצומה של ירושבסקי בעקבות עלייתו ארצה.
סה"כ 22 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קמטים וכתמים. קרעים קלים בשולי מכתבים ספורים ונקבי תיוק במכתב אחד (ללא פגיעה בטקסט). מכתב אחד חתוך לרוחבו וחסר את חלקו העליון, מכתב נוסף ייתכן וחסר בחלקו העליון.
"בדרך, עתון מעפילי אמפייר רייוול – אנית הצי הבריטי המהולל, אשר תחרט בלבבותינו לדראון עולם". האחראים: ב"כ [באי כח] המעפילים ואנשי ההגנה; מקום המערכת: מרתפי האניה. [יולי?]-אוגוסט 1947. יידיש, כותרות בעברית.
שני גליונות של עתון שנדפס במכונת כתיבה בידי מעפילים באוניה "אמפייר רייוול" ושוכפל בסטנסיל בבטן האנייה בלב-ים (כפי הנראה, לא נדפסו גליונות נוספים). האנייה "אמפייר רייוול" הנה אחת משלוש האניות שבהן גורשו מעפילי ה"אקסודוס" מנמל חיפה בליל ה-18 ביולי 1947.
גליון ראשון: 5 דף (מנותקים זה מזה), גליון שני: 4 דף (מנותקים זה מזה), 25-29.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי סיכות וקרעים קלים בשוליים (חלקם מחוזקים בנייר דבק). סימני קיפול ופגמים קלים. דף אחד עם קרע חסר בפינה הימנית תחתונה.
אוסף תצלומים, תעודות ופריטי נייר ממהלך פרשת אקסודוס. ארץ ישראל וגרמניה, 1947. עברית ואנגלית.
1-3. שלוש תעודות מקוריות של מעפילי האקסודוס (הונפקו במחנה העקורים פפנדורף): "בעל התעודה הנו מעפיל מיציאת אירופה תש"ז שהוחזר בכח לגרמניה מנמל חיפה ונמצא בגירוש בדרך חזרה לארץ ישראל". שתי תעודות ממולאות עם תמונת פספורט ואחת ריקה (תעודות מסוג זה הונפקו עבור מעפילי האונייה על מנת למנוע את התפזרותם במעבר בין מחנות העקורים; מחשש לנסיונות מעקב מצד השלטונות הבריטיים, לא הופיע בתעודות כל פרט מזהה למעט תמונת הפספורט).
4. "שידור אזעקה מאנית המעפילים!", נוסח הידיעה ששידרה האקסודוס כאשר הותקפה בידי הצי הבריטי (נדפס כהוצאה מיוחדת של עיתון "הצופה" ביום האירוע – 18.7.1947).
5-14. עשרה תצלומים (חלקם תצלומי עיתונות מקוריים עם פתקת מידע למפרסם בגב): לכידת האונייה בידי האנגלים; האנייה בנמל חיפה (צולם בידי הנס חיים פין); מחנה העקורים בפפנדורף, גרמניה (אליו גורשו המעפילים); ועוד.
15. גיליון 6-7 של הירחון Palestine and Middle East, עם תמונת שער של האקסודוס (יוני-יולי 1947). אנגלית.
16. Exodus 1947, מאת Daphne Trevor – חוברת מוקדמת אודות הפרשה, עם תמונות, בהוצאת Palestine and Middle East, (1947). אנגלית.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
"ממסע הקרב על מתקיפי משמר-העמק, כבוש הגליל וכבוש רמלה-לוד – לפריצת המצור בנגב" – אלבום ובו 117 תצלומים המתעדים את חיילי הגדוד השני של הפלמ"ח (חטיבת יפתח) במהלך מבצע יואב לכיבוש הנגב במלחמת העצמאות. [תש"ט. אוקטובר-דצמבר 1948 בקירוב].
מבצע יואב נערך בשלב האחרון של מלחמת העצמאות, בין ה-15 ל-22 באוקטובר 1948, במטרה לפרוץ את הדרך אל הנגב המנותק, להשמיד ולדחוק את הכוחות המצריים, ולהבטיח שהנגב ייכלל בשטח מדינת ישראל. מבצע זה נחשב לאחד המבצעים הגדולים ביותר במלחמת העצמאות, והוא נחל הצלחה: הדרך לנגב נפרצה, הכוחות המצריים נדחקו, ולקראת סוף המבצע כבש צה"ל את באר שבע.
בפתח האלבום מופיעה הקדשה מיום א' כסלו תש"ט [3 בדצמבר 1948], המעידה כי האלבום ניתן כשי מאת חיילי הגדוד השני של הפלמ"ח, לאחד מיישובי הנגב בו שהו החיילים בזמן המצור על הנגב ובמהלך המבצע. מבצע יואב התנהל באזור כביש הרוחב בין מג'דל-אשקלון לבית ג'וברין (כביש 35 כיום), והתצלומים שבאלבום מתעדים אתרים, יישובים ומשלטים באזורים אלה.
בין התצלומים שבאלבום: פועלים בסדנאות בקיבוץ, מגדל המים בקיבוץ יד מרדכי, מטוסים קלים של "טייסת הנגב" (באוויר ועל הקרקע), פעילות חבלנים (הנחת מוקשים), חיילים וחיילות על ג'יפים בבית חנון, שבויים ערבים, כלי רכב וכלי נשק שנלקחו שלל, השחקן רפאל קלצ'קין מופיע בפני החיילים (קלצ'קין הוא מחברם של הפזמונים "האמיני יום יבוא" ו"בערבות הנגב", אשר נכתבו בזמן המלחמה), חיי יום-יום של החיילים – בשוחות ובמשלטים (אוחזים פגז, עם מכשיר קשר, מבשלים וכו'), ותצלומים נוספים. בפתח האלבום מופיע תצלום גדול של סמל הגדוד השני של הפלמ"ח – גמל וחרב על רקע שיבולים.
מרבית דפי האלבום מלווים בציטוטים מן המקורות ומשירים אקטואליים, בפסוקי נחמה, עידוד או נקמה מתהילים, ציטוטים מהתנ"ך בנוגע ליישוב ארץ ישראל ולקוממיותה, ועוד. לקראת סוף האלבום מופיע טקסט המתייחס באופן ישיר למבצע: "עם תום הסבוב הראשון במערכה על שחרור הנגב רושמת חטיבתנו דף נוסף בתולדות קרבותיה. הוסר המצור משערי הנגב! הנגב פתוח לרווחה בפנינו! צבאות פרעה נגפו בפני חילותינו והתפזרו לכל רוח. הושם מצור על רכוזיו. לא יאחר היום לבוא וימוגר כוחו כליל!". בעמוד האחרון מופיעים המנון הפלמ"ח וסמל הפלמ"ח (בכתב יד).
על גבי הכריכה הקדמית של האלבום קבועה לוחית נחושת – תבליט דיוקן הרצל; תחתיו הכתובות: "בצלאל"/"הרצל"/"ירושלים".
סה"כ 117 תצלומים: 92 בגודל 14X9 ס"מ + 24 בגודל 9X6 ס"מ + 1 בגודל 22.5X17.5 ס"מ בקירוב (סמל הגדוד השני). התצלומים במצב טוב. רובם נושאים בצדם האחורי כיתוב בעפרון או בטוש. חלק מהתצלומים מודבקים לדפי האלבום. כמה תצלומים חסרים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 43X31 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים ובלאי בשולי הכריכה. דפי פרגמנט חסרים; קרעים וקמטים בדפי הפרגמנט.