סט של עשרה תצלומים מהמערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. התמונות צולמו ככל הנראה בידי צלמים טורקים, ונמכרו כמזכרת לחיילים בריטיים. [1918 בקירוב].
בין התצלומים: פרשים טורקיים לפני חור-פגז בתל הוריירה; מפקדים משקיפים על קרב תל א-שריעה מגבעה; מאפיית שדה של הצבא הטורקי; מכונאים של הצבא הטורקי; תצלום מתוך הקהל של הגנרל אלנבי מקריא את הצהרת ירושלים בעיר העתיקה; ועוד.
מצורפים: פתקה מודפסת עם רשימת התצלומים (אנגלית); מעטפת נייר עם חותמת-דיו של שירות הרכבות הבריטי, מתוארכת בכתב-יד: 11.3.1918, תחנת לוד.
ידועות פתקאות שצורפו לסט התצלומים להן נוסף הכיתוב: "תצלומים אלה נעשו בידי צלמים טורקים רשמיים" (אנגלית; כיתוב זה אינו מופיע על הפתקה שבאוסף זה).

10 תצלומים. 17X12 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים.

23 פריטי נייר, רובם מכתבים, המתעדים את תנאי החיים של פליטי ארץ ישראל במצרים; נשלחו אל יהושע גורדון, פעיל ציוני ומזכיר המחלקה לטיפול בפליטים של השלטון הבריטי במצרים. אלכסנדריה, קהיר ופורט סעיד, 1915-1918 בקירוב. עברית, אנגלית וצרפתית.
עם כניסתה של האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה, לצד "מדינות המרכז", הפכו כל נתיני "מדינות ההסכמה" בארץ ישראל לנתיני אויב ונדרשו לקבל על עצמם אזרחות עות'מאנית או לצאת מהארץ. בחורף 1914 פרסם ג'מאל פחה צו לגירושם של נתיני רוסיה למצרים, ומאות מתושבי יפו ותל-אביב הוצאו בכוח מבתיהם והועלו על האונייה "פלוריו" שהשיטה אותם למצרים. במצרים הוקם "ועד העזרה לגולי ארץ ישראל וסוריה" שתמך במגורשים. השלטון הבריטי במצרים התגייס גם כן לתמיכה במגורשים ודאג לשיכונם במתקנים גדולים שבהם התאפשר להם לשמור על מסגרות קהילתיות, תרבותיות וחינוכיות.
הפריטים שלפנינו מתעדים את תלאות המגורשים, את הדלות וקשיי הפרנסה, את תקוותם לשוב ארצה ואת מאמציהם לכונן אורח חיים עברי-לאומי גם על אדמת מצרים.
בין הפריטים:
● מכתבים אל יהושע גורדון מאת דוד ויעקב מרכוס; כתובים בכתב-יד, חלקם על-גבי ניירות מכתבים רשמיים של ה-Refugees Administration (המחלקה הבריטית לטיפול בפליטים). במכתבים, שנשלחו לגורדון בין השנים 1915-1918 בקירוב, דיווחים על הנעשה במצרים ועל תנאי החיים של הפליטים היהודים. באחד המכתבים מתוארת הגעתם של פליטי רצח העם הארמני לאלכסנדריה.
במכתב מספטמבר 1915 מתאר דוד מרכוס את הגעתן של שתי אוניות מגורשים חדשות לאלכסנדריה ואת התקווה שהגעת יהודים נוספים נוסכת בלב המגורשים הוותיקים: "שתי אניות וגולים ארצ-ישראלים ירדו לאלכסנדריה... נולדה שוב התקווה הישנה לארגון המוסדות העבריים באלכסנדריה. חזר הצמאון לעשות דבר-מה". בהמשך המכתב מספר מרכוס על הקמת ועד ראשון, זמני, של יהודי אלכסנדריה: "נוסד אמש ועד-זמני אשר בו חמישה חברים ושני יועצים ואשר מטרתו הוא ארגון העברים הנמצאים באלכסנדריה לשם כל מה ששייך ל'שלישיה' הלאומית-ציונית: ארץ, עם, שפה".
במכתב מאוקטובר 1915 מדווח יעקב מרכוס על לימודי העברית באלכסנדריה: "השיעורים בעברית הולכים ומסתדרים... לאט לאט הם נמשכים אחרי העברית, כי כפי הנראה יש איזה כח, שמושך אפילו כשאין יודעים עברית. 'העברי' בתפילות מושך ג"כ קצת...".
● מכתב מאת בצלאל יפה, כתוב בכתב-יד על-גבי נייר מכתבים רשמי של "ועד שיבת הגולים יפו" (Repatriation Committee Jaffa). במכתב מודיע יפה כי "ועד שיבת הגולים רוצה לבקר את המקומות ששם עדיין נמצאים מתושבי יפו, לסדר את השבתם...".
● שלוש קבלות של "אגודת העברים בפורט סעיד 'הרצליה'" (Port Said Hebrew Association 'Herzlia'); חוברת בצרפתית מטעם האגודה (1915); ומכתב בכתב-יד (צרפתית) על נייר מכתבים רשמי של האגודה.
● ועוד.

יהושע גורדון (1885-1943), בן למשפחת חלוצים ממייסדי רחובות, למד באוניברסיטת לונדון ועסק בפעילות ציונית באנגליה. עם שובו ארצה זכה בנתינות אנגלית ובמלחמת העולם הראשונה נתמנה לפקיד הממשל הבריטי במצרים ושימש כמזכיר המחלקה לסיוע לפליטים. הודות לקשריו עם האנגלים, תפקידו המרכזי ומעורבותו בעשייה הציונית, עלה בידו לסייע רבות לגולי ארץ ישראל במצרים. הוא ייסד את בית הספר העברי "הרצליה" בפורט-סעיד ולימד בו עברית. כן השתתף בארגון ״גדודי נהגי הפרדות״ במצרים ופעל במחנה הפליטים הארמנים שהובאו לפורט-סעיד ממוסא דאג. לאחר המלחמה שב לארץ ישראל ועם כיבושה על-ידי הבריטים מונה לקצין קשר בין השלטון הצבאי הבריטי לבין היישוב היהודי.

23 פריטים. גודל ומצב משתנים.

שישה עשר דרכונים שהונפקו בידי ממשלת המנדט, מרביתם עבור עולים חדשים ארצה. ירושלים, שנות ה-20-40.
בכל דרכון מופיעים תמונת הבעלים, פרטיו האישיים וחותמות המתעדות נסיעות ומעברי גבול בתקופה זו – לאירופה, ארצות ערב ומקומות נוספים. בחלק קטן מהדרכונים נעשה שימוש זמן קצר אחרי הקמת המדינה, והם נושאים גם חותמות רשמיות של מדינת ישראל סמוך לאחר ייסודה.

32 דף בכל דרכון (מקצתם עם דף נוסף לרישום החלפת כספים), 15 ס"מ. מצב משתנה.

"בדרך, עתון מעפילי אמפייר רייוול – אנית הצי הבריטי המהולל, אשר תחרט בלבבותינו לדראון עולם". האחראים: ב"כ [באי כח] המעפילים ואנשי ההגנה; מקום המערכת: מרתפי האניה. [יולי?]-אוגוסט 1947. יידיש, כותרות בעברית.
שני גליונות של עתון שנדפס במכונת כתיבה בידי מעפילים באוניה "אמפייר רייוול" ושוכפל בסטנסיל בבטן האנייה בלב-ים (כפי הנראה, לא נדפסו גליונות נוספים). האנייה "אמפייר רייוול" הנה אחת משלוש האניות שבהן גורשו מעפילי ה"אקסודוס" מנמל חיפה בליל ה-18 ביולי 1947.

גליון ראשון: 5 דף (מנותקים זה מזה), גליון שני: 4 דף (מנותקים זה מזה), 25-29.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי סיכות וקרעים קלים בשוליים (חלקם מחוזקים בנייר דבק). סימני קיפול ופגמים קלים. דף אחד עם קרע חסר בפינה הימנית תחתונה.