חמישה סידורים וספרי תפילה כמנהג איטליה, שנדפסו בשנות הת"ק:
1. ספר מציל נפשות, קובץ תפילות "ליורדי הים ולהולכי נתיבות... ותפלה ולזמן מגפה", מאת רבי דוד סביבי, "נדפס מחדש לתשוקת... גד בן... שמואל פואה". ונציה, דפוס Bragadina, [תק"ג 1743].
2-3. סדר תפלות כל השנה כמנהג איטלייאני, עם פרקי אבות, "נדפס לתשוקת... גד בכ"ר שמואל פואה". ונציה, דפוס Bragadina, תק"ח [1748]. נכרך עם: "סדר תקוני שבת" להאריז"ל, עם דינים והנהגות. ונציה, דפוס Bragadina, [תק"ח 1748].
4. תפלת ישרים, תפילות לימות השבוע מאת רבי יהודה אריה ממודינה, ותפילות, פרקי שירה ופזמונים נוספים. ונציה, דפוס Bragadina, [תקנ"ג 1793].
5. סדר ברכות כמנהג ק"ק איטאלייאני. ליוורנו, דפוס Lazz[aro] Em[anuele] Ottolenghi, [תקצ"ב 1832]. רישום פטירה בכתיבה איטלקית מחודש חשון תרל"ו, מול דף השער.
מצורף: Formulario, סידור כמנהג איטאליאני, עם תרגום לאיטלקית, חלק ג (תפילות לשלוש רגלים). טורינו, דפוס Baravalle e Falconieri, [תרס"ב] 1902. כריכת עור נאה; נתון בקופסא ייעודית.

6 ספרים (ב-5 כרכים). גודל ומצב משתנים.

אוסף דפי תפילה מודפסים, תפילת "א-ל מלך" [י"ג מידות הרחמים], "ברכת הלבנה", ותפילות נוספות. עברית, ועברית בתוספת הולנדית וגרמנית. [אירופה, המאות ה-19-20 בקירוב].
מרבית דפי התפילה נדפסו כדפים בודדים (דף אחד נדפס כחלק ממחזור). בין הפריטים באוסף:
* "אל מלך יושב על כסא רחמים...", עם מסגרת מעוטרת. אמשטרדם דפוס ישראל לעוויססאן, פירמא כ' דוד פרופס כ"ץ ז"ל. [אמצע המאה ה-19 בקירוב].
* "אל מלך יושב על כסא רחמים...". אמשטרדם, [תר"ס 1900 בערך]. גזור בצורת לוחות הברית, עם איור עקידת יצחק.
* תוספת לתפילת "שמע קולנו", לכבוד הקיסר והצבא הגרמני בימי מלחמת העולם הראשונה. בית הכנסת של קהילת עדת ישראל, ברלין [1914-1918].
* "תפילה בעד המלכה והשררה", לבית הכנסת הגדול באמסטרדם, 1924.
* סדר ברכת הלבנה. הנובר, דפוס Telgener, [שנות הת"ר].
* ועוד.

17 פריטים (חלקם במספר עותקים). גודל ומצב משתנים.

ספר פרי חדש, על יורה דעה, מאת רבי חזקיה די סילווה. אמשטרדם, דפוס דוד תארטאס, [תנ"ב 1692]. שער מאויר בתחריט. מהדורה ראשונה.
שער מאויר.
רישומים בכתב-יד וחתימות בדף המגן ובדף השער: "מאת ה' שאלתי זאת נאו' סענדר ב"ר משה שלי"ט"; "זה הספר שייך להאלוף והקצין כהר"ר אלכסנדר יצ"ו"; "הקטן יעקב בן מה"ו חנוך שליט"א מהאללי". "לעלת"מ [=לפני עיור לא תתן מכשול] הק' יוסף סג"ל"; ועוד.
ספרו הראשון של רבינו ה"פרי חדש" והיחיד שנדפס בחייו, בעת מסעו כשד"ר לארצות הגולה. עם הוצאת הספר נתקבלו דבריו באהדה רבה בארצות אירופה. אולם כשהספר הגיע למצרים, עורר התנגדות גדולה אצל חכמי מצרים, מאחר שהמחבר לא נרתע מלחלוק בלשון חריפה על ה"בית יוסף" ועוד מגדולי האחרונים.

בעקבות כך החרימו חכמי מצרים וחברון את הלימוד בספר: "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע" (גינת ורדים, יורה דעה, כלל ג, סימן ג), [ואכן עותקי המהדורה הראשונה נדירים, עקב החרמת הספר וגניזתו]. החיד"א מתאר בספרו "שם הגדולים" כיצד התבטל החרם מאליו בדור שאחריו, ומציין כי על כיסא הרבנות במצרים עלה תלמידו המובהק של ה"פרי חדש" – רבי שלמה אלגאזי (השני), "וכל הוראותיו היו על דעת רבו הרב פרי חדש... וכהיום הזה כל חכמי ישראל שותים בצמא את דבריו".

בשנת תק"ב הדפיס רבי חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים" הקדוש, את ספרו "פירות גנוסר" על שלחן ערוך יורה דעה. במרכז הדף נדפסו דברי המחבר והרמ"א וסביבו הפירושים "פרי חדש" ו"פרי תואר" (מאת ה"אור החיים"). בחלקו הגדול מוקדש ה"פרי תואר" לתרץ את קושיותיו והתקפותיו של ה"פרי חדש" על מחבר השלחן ערוך. החיד"א, תלמידו של ה"אור החיים", מעיד בספרו "שם הגדולים", כי בבחרותו הלך מספר פעמים עם רבו ה"אור החיים" להשתטח על קברי הצדיקים שבהר הזיתים, "וכבואנו למצבת הרב פרי חדש ראינו להרב הנזכר [ה"אור החיים"] שנשאר יחידי על מצבתו כמו רביע שעה ורחושי מרחשן שפוותיה, והבננו דהיה שואל מחילה ואומר כי לשם שמים נתכוון וכיוצא".

[2], קיו, [1], קיו-קל דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט. כריכת עור חדשה.

ספר כוס הישועות, חידושים על מסכתות מסדר נזיקין, מאת רבי שמואל שאטין – המהרשש"ך. פרנקפורט דמיין, דפוס יוהאן קעלנר, [תע"א 1711]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הגאון רבי שמואל שאטין הכהן (נפטר תע"ט; אוצר הרבנים 19415), מגדולי חכמי דורו אב"ד דרמשטט, ומשנת תמ"ח ראש ישיבה בפרנקפורט דמיין.

החידושים שלפנינו נתחדשו בישיבה בפרנקפורט, כפי שנדפס בשער: "והן הן אשר העלו ע"י פלפול מישיבת חכמים... בבית המדרש הגדול שבק"ק פרנקפורט דמיין". הגאון ה"חתם סופר" היה מצאצאיו, שכן אביו רבי שמואל סופר היה בן בתו של רבי שמואל שאטין ראה בספר חוט המשולש, לתולדות ה"חתם סופר".
רישומי בעלות בדף השער: "מגן הוא לכל החוסים בו, הק' שמואל שוך"; "מאת ה' היתה זאת הק' שמואל שוך"; "הירץ האר[—]".

[2], קנט דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק בדפים רבים. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכה.

שלוש מהדורות של הספר ים של שלמה, מאת רבינו שלמה לוריא – המהרש"ל, שנדפסו בשנות הת'-ת"ק [המאה ה-18]:
● ספר ים של שלמה, על מסכת חולין. אופיבאך, דפוס זעליגמן רייז, [תע"ח 1718].
[2], סו, ע-קיא דף. 32 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע חסר בשולי דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. כריכה חדשה.

● ספר ים של שלמה, על מסכת בבא קמא. יעסניץ, דפוס ישראל בן אברהם, [תפ"ג 1723].
[2], קכט, [1] דף. שיבוש בסדר דפים קיח-קכד. ללא [16] דף של "קונטרס רבי חיים יונה", שהופיע כנספח לספר, אך לא נדפס ביעסניץ. 31 ס"מ בקירוב. נייר כהה. מצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. בשני הדפים האחרונים קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו קלט דף, אך כפי הנראה מדובר בטעות.

● ספר ים של שלמה, על מסכת חולין. [פיורדא, דפוס יוסף פעטשויא ובנו מענדל בער, תקכ"ו 1766 – חסר שער ודפים נוספים].

עותק מיוחס, של רבי משה סופר אב"ד טיסא-פירעד, עם חותמותיו. רבי משה סופר (ת"ר-תרע"ז), בן רבי יעקב שלום סופר מטאפאלטשאן (מתלמידי ה"חתם סופר"). התייתם בצעירותו. גדל ולמד אצל דודו רבי חיים סופר בעל ה"מחנה חיים" ואצל דודו רבי אליעזר זוסמאן סופר אב"ד פאקש. לאחר נישואיו ניהל ישיבה בברעזאוויץ. בהמשך התמנה לאב"ד סענדרא, ומשנת תרנ"ב לאב"ד טיסא-פירעד (ה'חתם סופר' ותלמידיו, עמ' תקכג).
ה-נח, נח-סד, סד-פח, צא-צד דף. חסרים דפים צה-צח. ספירת דפים משובשת. 32 ס"מ. מצב בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קלים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.