ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה.
על הכריכה הקדמית המקורית, מודבק גזיר דף עם הקדשה מודפסת מאת המחבר, ממולאת בכתב-יד: "הרי זו מקטני המנה, למאן דקרי ושנה, ה"ה החכם המרומם הן גביר ומפורסם ביתו בו"ע לחכמים כהר"ר ברוך מ.נ. מענדעלזאהן, ממני המחבר ישראל נחמן ס"ט מעיר הקודש צפת תוב"בא" (שם הנמען ממולא בכתב-יד, בעפרון).
המחבר, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' (תקכ"א בערך – אחרי תקפ"א), בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. עלה לצפת, ותקופה מסוימת אף כיהן ברבנות צידון (לבנון). בדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א – שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות בפולין ובגליציה, ומביא בספריו דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט (ראה למשל בספר חומת אנך, שיר השירים ג': "ושמעתי מהרב המאה"ג ישראל נחמן נר"ו בשם הרב החסיד מר אביו כמוהר"ר יוסף ז"ל תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל").
נדד רבות בארצות שונות, ובספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם-צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד. בשליחותו זו באיטליה עשה רושם רב ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד עליו "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". בשנת תקפ"א הדפיס בליוורנו את ספר "אשד הנחלים" של רעו האדמו"ר בעל "ערבי נחל", בעילום שם המחבר, אשר ציוה עליו לבל יפרסם שמו. לאחר מכן חזר לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, כרך א', עמ' תצג-תקא; אנציקלופדיה לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).

ג, [1], ד-מב, מט-נב, מג-מח, נד-סב דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה (עם הכריכה המקורית).

עם ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. לפנינו אחד מספרים אלה].

ספרי בעל ה"הפלאה", מאת הגה"ק רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, מהדורות ראשונות שיצאו בימי חייו של המחבר. "ספר כתובה" על מסכת כתובות, וספר "המקנה" על מסכת קידושין. בסוף ספר המקנה כרוך ספר מחנה לוי, מאת בנו רבי צבי הירש הלוי הורוויץ (לימים ממלא מקומו ברבנות העיר פרנקפורט דמיין). שלשה ספרים בשני כרכים.
● ספר כתובה, "והוא חלק אחד מן ספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" על מסכת כתובות. אופיבאך (אופנבך על המיין), דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפרשבורג, [תקמ"ז 1787].
● ספר המקנה, "והוא חלק שני מספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" על מסכת קידושין. אופיבאך, דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפ"ב, תקס"א [1801].
● ספר מחנה לוי, "והוא חלק אחד מחיבוריו... מראה פנים מסבירות בהלכות...", מאת רבי צבי הירש הלוי הורוויץ. אופיבאך, דפוס המדפיסים צבי הירש פ"ב סגל ובנו אברהם, [תקס"א 1801].

מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה), בעל ה"הפלאה", היה תלמידו של "המגיד ממזריטש", יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג. כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ. בשנת תקל"ב החל לשמש ברבנות פרנקפורט דמיין, שם כיהן למעלה משלושים ושלוש שנים. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר".
בנו, הגאון רבי צבי הירש הלוי הורוביץ בעל ה"מחנה לוי" (תק"ו בערך-אלול תקע"ז), אב"ד פרנקפורט דמיין, על מקום אביו הגה"ק רבי פנחס הלוי הורביץ "בעל ההפלאה". נודע בדורו בגאונותו ובחריפותו הרבה, וכך נודע גם לדורות (עד שכמה דורות אחריו, כשהיה תלמיד חכם אומר פלפול עמוק, ישר וחריף, היו אומרים עליו כי הוא מדבר כמו "מחנה לוי"). עמד בקשרים עם גדולי דורו, ביניהם רבי עקיבא איגר, וגיסו, הגאון רבי צבי יהושע הלוי הורביץ אב"ד טורנא. העמיד בנים ובני בנים גדולי תורה, ביניהם: רבי יואל מברודי, ורבי יעקב יהושע, חתנו של רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי.
רישום בכתב-יד בדף השער של "ספר כתובה": "זה הספר שייך לקהל אושיבורג?".
רישומים בכתב-יד בדף השער של "ספר המקנה": "בע"ה קניתי לי ה[---] הילמן סגל"; "לד' הארץ ומלואה קניתי בעזבון... מו"ה הילמן סג"ל זצ"ל, הק' אלעזר במו"ה טודרוס טרעביטש מילידי ק"ק מט"ד יע"א וכעת פה ווינא הבירה, שנת תרמ"ח לפ"ק". בדף המגן האחורי רישומים נוספים מקהילת מטרסדורף.

שני כרכים. כרך ראשון, ספר כתובה: [1], ו, קפ; [2], ב-פו, [1] דף. 31.5 ס"מ. כרך שני, ספר המקנה: [5], רנו דף. כרוך עם ספר מחנה לוי: [2], ב-צח, [1] דף. 33 ס"מ בקירוב. נייר מעט כהה בחלק מהדפים בכרך הראשון. מצב כללי טוב. דפים ראשונים ואחרונים בכרך השני במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים בשולי מספר דפים. בדף השער של הכרך השני ובמספר דפים נוספים, קרעים חסרים, משוקמים במילוי נייר. בכרך השני סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. דפים ראשונים ואחרונים בכרך השני, הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. חותמות. כריכות חדשות עם שדרת עור (אינן אחידות).

אוסף מהדורות של הספר הקדוש "תולדות יעקב יוסף", פירוש על התורה בדרך החסידות, מאת הרה"ק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב", והראשון להפצת תורתו ברבים:

אוסף מהדורות של הספר הקדוש "תולדות יעקב יוסף", פירוש על התורה בדרך החסידות, מאת הרה"ק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב", והראשון להפצת תורתו ברבים:

1. ספר תולדות יעקב יוסף. לבוב, דפוס פנחס משה באלבאן, [תרי"ח] 1858. רישומי בעלות בדף המגן: "הספר הלז שייך להרבני כ"ה ר' ישראל הלוי וויזיל מטעריניוויא?". חותמות ורישומים שונים.
2. ספר תולדות יעקב יוסף. לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרכ"ג] 1863. חותמות ורישומים. רישום בעלות בדף המגן האחורי: "זה הספר שייך להנגיד המפורסים והמפלג בתורה מוה"ר לוי יצחק... מבענדיר[?]... 1887".
3. ספר תולדות יעקב יוסף. וורשא, דפוס שלום שכנא מונק, תרמ"א [1881].
4. ספר תולדות יעקב יוסף. פשמישל, אמקרויט עט פריינד, תרס"ט [1909].
5. ספר תולדות יעקב יוסף. [לנדסברג], דפוס כתר, [תש"ט/ תש"י 1950, בערך]. חתימה בדף המגן: "ב"ה יעקב שלמה דייטש, כ"א אייר תשי"ג".

ספר "תולדות יעקב יוסף" – הספר החסידי הראשון שהובא לדפוס. מחברו הוא הגאון המקובל רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה (נפטר תשרי תקמ"ב), מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב", ראשון מפיצי דרך החסידות. ספר זה הוא המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט, ובו מביא המחבר בלמעלה מ-280 מקומות דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספר הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספר זה אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו, כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר על הספר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!]. הסבא-קדישא משפולי היה מייעץ כסגולה להניח את הספר הקדוש תחת מראשותיו של חולה (לישרים תהלה).

ספריו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות", הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי". חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים[!].

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. [רוסיה-פולין, ככל הנראה לבוב או זולקווא, תר"ה 1845, בערך].

מהדורה שלישית, עם ההסכמות שניתנו במהדורה הראשונה (קוריץ, תק"ע) מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, האוהב ישראל מאפטא, ה"באר מים חיים", ואחרים. בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".

ספר דגל מחנה אפרים הוא מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשונים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".

גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".

כל כותבי ההסכמות הדגישו את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט" ואת העובדה שהספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
רישום בדף השער: "נמ"ה – לד' הארץ ומלואה הק' אביגדור פע...".
הדפים שאינם ממוספרים ([45] דף) נדפסו באותיות רש"י זעירות.

[2], כח, [45] דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמים רבים בדף השער ובמספר דפים נוספים. בלאי. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דק. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.