ארבעה תחריטים המתארים תקיפות אלימות ושוד של יהודים בידי חיילי מיליציה 'פנדורים'. אאוגסבורג, דפוס Martin Engelbrecht, [המאה ה-18].
ארבעה תחריטים המתארים סצנות אלימות – 'פנדורים', חיילי מיליציה בשירות השלטון ההבסבורגי, תוקפים גברים, נשים וילדים יהודים בבתיהם בפראג. מתחת לכל תחריט שורות שיר בעלות גוון אנטישמי המתייחסות לסצינה המתוארת (גרמנית), ותיאור הסצנה בגרמנית ובלטינית; בכל אחד מן התחריטים צבועות שורות השיר והתיאור בגווני צהוב ותכלת. שתיים מהמסגרות צבועות באדום.
התחריטים חתומים בלוח בידי אמן התחריט ובעל בית הדפוס מרטין אנגלברכט (Martin Engelbrecht, 1648-1756) מאאוגסבורג.

[4] לוחות. 29X20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבים וקרעים קלים. עקבות הדבקה וקילופים בגב.

תשעה גליונות של העיתון Le Petit Journal וגליון אחד של העיתון L'Illustration, ובהם שערים, איורים וכתבות המוקדשות לפרשת דרייפוס. פריז, 1895-1899. צרפתית.
1. L'Illustration, גליון מיום 8 ביולי 1899, המוקדש במלואו לפרשת דרייפוס (נדפס לרגל שיבתו של דרייפוס מאי השדים) ממוספר 2941.
32 עמ', 39.5 ס"מ.

2-10. תשעה גליונות (שישה מהם בשני עותקים – סך הכל 16 גליונות) של המוסף ה מאויר ליומון הפריזאי Le Petit Journal (מס' 218, 306, 370, 372, 376, 387, 451, 452, 460). 1895-1899.
4 דף בכל גיליון, 41.5 ס"מ בקירוב. הגליונות במצב משתנה. דפים חסרים בשניים מהעותקים הכפולים של Le Petit Journal (שני העותקים האחרים של גליונות אלה שלמים).

העיתון Le Petit Journal היה ממתנגדיו החריפים של אלפרד דרייפוס והתבטא נגדו בבוטות. בעמוד הראשון והאחרון של כל גליון נדפסו איורים צבעוניים, המתארים, בין השאר, את אירועי פרשת דרייפוס. האיורים נעשו על ידי מאיירים שונים: המאייר והקריקטוריסט הצרפתי הנרי מאייר (Henri Meyer, 1844-1899), ליונל רואייה (Lionel Royer, 1852-1926), Eugène Damblanc (1865-1945) ועוד.

מצורפים שני גליונות נוספים של Le Petit Journal עם איורי שער בנושאים אחרים: מהגרים יהודים בעיר ליון (ספטמבר 1892), ונסיון ההתנקשות בבנקאי היהודי אלפונס רוטשילד (ספטמבר 1895).

עשרים ושניים דרכונים ומסמכים, המתעדים את דרכה של משפחת מיזס (Mieses) מאירופה לארץ ישראל בתקופת השואה. וינה, אנטוורפן, טולוז, מדריד, חיפה ומקומות נוספים, תחילת-אמצע המאה העשרים.
מן המסמכים עולה שהמשפחה הגיעה מהעיר לבוב שבפולין, ובשנת 1920 החליטה להגר לעיר וינה, שם פתח אבי המשפחה בית מסחר לנעליים.
לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה, בשנת 1939, נמלטה המשפחה לבלגיה, ומשם עברה לעיר גרנדה (Grenade) שבדרום צרפת, והתגוררה בה עד 1943. בדרך לא ידועה, הצליחו בני המשפחה לחצות את הגבול לספרד, הגיעו לעיר מדריד, ובשנת 1944 הפליגו לארץ ישראל והגיעו לנמל חיפה. האוסף שלפנינו כולל תיעוד מעניין של תחנות המסע השונות, עד הגעת המשפחה לארץ ישראל:

1-2. שני דרכונים גרמניים שהונפקו בוינה עבור הורי המשפחה, נחמן (Nachman) וברוניה (Bronia) מיזס, ביום 15.2.1939. בכל אחד מהם מופיעה החותמת "J" (יהודי), והתוספת "ישראל" ו"שרה" לשמותיהם. כמו כן, מופיעות בדרכונים חותמות אישור למעבר גבול חופשי מתאריך 17.2.1939 וחותמות הארכת דרכון מהקונסוליה הגרמנית באנטוורפן, שניתנה ביום 10.4.1940.
3. דרכון אוסטרי שהונפק עבור זיגפריד (Siegfried) מיזס, בנם של נחמן וברוניה, ביום 21.12.1929. על פי החותמות, שימש הדרכון את זיגפריד גם לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, והוטבעו בו סימנים מיוחדים עבור יהודים. בעמוד הראשון נוספה החותמת "J", ובעמודים האחרונים מופיעים אישורי תנועה מטעם גרמניה הנאצית. על כל אחד מעמודי הדרכון מופיעה חותמת ביטול.
4. דרכון גרמני שהונפק עבור זיגפריד בקונסוליה הגרמנית באנטוורפן (כנראה, מיד לאחר ביטול הדרכון האוסטרי), ביום 16.5.1939. חתום בחותמת "J", עם הוספת השם האמצעי "ישראל" לשמו.
5. אישור הגשת בקשה לתעודת זהות (Résépissé De Demande De Carte D'identite), שניתן לנחמן מיזס בעיר טולוז, ביום 26.1.1942, עם תמונתו ופרטיו האישיים (כנראה, שימש כאישור מגורים זמני בצרפת). בצדו האחורי מופיעות חותמות הארכה מטעם רשויות העיר גרנדה שבדרום צרפת.
6-7. שני מסמכים מזהים (Certificate of Identity), שניתנו לבני הזוג ברוניה ונחמן מטעם הקונסוליה הבריטית במדריד, בתאריכים 20-21.5.1943. בצדם הקדמי מופיעים פרטיהם האישיים וחותמות דיו של הקונסוליה, ובצדם האחורי ויזת נסיעה לארץ ישראל, מיום 22.5.1943, חותמות אישור של הרשויות הספרדיות, חותמות כניסה לארץ ישראל דרך חיפה, מיום 4.2.1944 וחותמות נוספות.
8-18. אחת עשרה תעודות של בני המשפחה מהתקופה שלפני המלחמה: תעודות לידה עבור נחמן וזיגפריד מטעם הקהילה היהודית בלבוב, תעודת אזרחות אוסטרית משנת 1920, אישור לעיסוק במסחר סיטונאי עבור נחמן מיזס ותעודות נוספות.
19-22. ארבעה תעודות שניתנו לבני המשפחה לאחר המלחמה: תעודת זהות עבור ברוניה מיזס מטעם ממשלת המנדט, מיום 30.3.1947; תעודה עבור קורבן המשטר הנאצי (Opferausweis) על שם זיגפריד מיזס, שניתן מטעם ממשלת אוסטריה ביום 18.5.1955; ועוד.

בסך הכול 22 דרכונים, מסמכים ותעודות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קמטים, סימני קיפול ופגמים. בחלק מהפריטים קרעים וקרעים חסרים (חלקם משוקמים).

חמש תעודות מניה הונגריות. בודפשט וערים נוספות, סוף המאה ה-19 עד שנות ה-30. הונגרית (בחלקן שפות נוספות).
חמש תעודות מניה:

● הבנק Máramarosi Takarékpénztár Részvénytársaság (סיגט, 1896). ● מפעל המתכות Rimamurány-Salgó-Tarjáni Vasmű Részvény-Társaság (בודפשט, 1925). ● מפעלי Krausz-Moskovits Egyesült Ipartelepek (בודפשט, 1928). ● טחנת הקיטור Első Békéscsabai Rosenthal és Borsod-Miskolc-Debreceni István Gőzmalmok (מישקולץ, 1936). * הסנטוריום Schwartzer-féle Sanatorium, (בודפשט, העשור הראשון או השני של המאה ה-20 בקירוב).

כל התעודות ממוספרות וחתומות בכתב-יד; בחלקן חותמות דיו המתעדות את גלגולי המניה עד תקופת מלחמת העולם השנייה.

גודל ומצב משתנים.