מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
- book (214) Apply book filter
- ספרי (160) Apply ספרי filter
- חסידות (126) Apply חסידות filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- יד (58) Apply יד filter
- כתבי (58) Apply כתבי filter
- manuscript (58) Apply manuscript filter
- ישראל (51) Apply ישראל filter
- jewish (47) Apply jewish filter
- print (46) Apply print filter
- חבד (39) Apply חבד filter
- חב (39) Apply חב filter
- חב"ד (39) Apply חב"ד filter
- chabad (39) Apply chabad filter
- כתבי-יד (35) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (35) Apply כתבייד filter
- תמונות (35) Apply תמונות filter
- letter (35) Apply letter filter
- pictur (35) Apply pictur filter
- engrav (33) Apply engrav filter
- israel (33) Apply israel filter
- מלחמת (31) Apply מלחמת filter
- ספרים (31) Apply ספרים filter
- war (31) Apply war filter
- isra (29) Apply isra filter
- palestin (29) Apply palestin filter
- עם (28) Apply עם filter
- דפוסי (25) Apply דפוסי filter
- ומכתבים (25) Apply ומכתבים filter
- תמונות, (25) Apply תמונות, filter
- pictures, (25) Apply pictures, filter
- communiti (24) Apply communiti filter
- והקמת (23) Apply והקמת filter
- העצמאות (23) Apply העצמאות filter
- העפלה, (23) Apply העפלה, filter
- העפלה (23) Apply העפלה filter
- המנדט (23) Apply המנדט filter
- הבריטי, (23) Apply הבריטי, filter
- מדינת (23) Apply מדינת filter
- הבריטי (23) Apply הבריטי filter
- תחריטים (23) Apply תחריטים filter
- establish (23) Apply establish filter
- illeg (23) Apply illeg filter
- immigr (23) Apply immigr filter
- immigration, (23) Apply immigration, filter
- independ (23) Apply independ filter
- mandatori (23) Apply mandatori filter
- palestine, (23) Apply palestine, filter
- chassidut (22) Apply chassidut filter
- classic (22) Apply classic filter
ארבעה-עשר חלקים מ"ספר חזון איש" על מסכתות הש"ס, מאת מרן הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". וילנא וירושלים, תרע"א-תש"ח. רובם במהדורות ראשונות.
באוסף שלפנינו:
1. אורח חיים (והרבה עניינים מס' קדשים); ויורה דעה, הלכות נדה. ווילנא, חברת דפוס והוצאה, תרע"א 1911. ספרו הראשון של ה"חזון איש" שהוציאו בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו.
2. אורח חיים, הלכות עירובין. ווילנא, דפוס ד' קריינעס וש' קאוואלסקי, תרפ"ט 1929.?3. אבן העזר, הלכות גיטין וקדושין (ובענייני עבדים). ווילנא, דפוס יעקב לוין, תרצ"ב 1932.?4. מקוואות, מכשירין. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער, תרצ"ה 1935.
5. כלים. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער, תרצ"ו 1936.
6. אהלות. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גראבער, תרצ"ו 1936.
7. הלכות שביעית (בסוף הכרך: הערות למסכת פסחים וחגיגה). ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ז 1937.
8. דמאי, מעשרות (ובסופו ליקוטים). ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ח 1938.
9. נגעים, פרה (בסוף הכרך הוספות להלכות שביעית). ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ח 1938.
10. כלאים, ערלה. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, ת"ש 1940.
11. אבן העזר, אישות, איסורי ביאה, יבום, חליצה ומיאון, ובסופו ליקוטים. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, ת"ש, 1940.
12. אבן העזר, הלכות כתובות. ובסופו ליקוטים שונים. ירושלים, בית יתומים דיסקין, תש"א 1941.
13. קדשים, חלק ראשון, מסכתות זבחים ומנחות. ירושלים, דפוס חורב בבית היתומים דיסקין, תש"ה 1945. חלק שני, מסכתות יומא, חגיגה, נזיר, הוריות, בכורות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה. ובסופו: "קונטרס השיעורים". ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ז 1947. שני כרכים.
14. שבת, ובסופו, ליקוטים ו"קונטרס השיעורים". ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ח 1948.
המחבר, רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". במשך השנים כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ יש+E36ראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.
14 חלקים ב-15 כרכים. כריכות חדשות. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף חלקים ספרי "חזון איש", לרבי אברהם ישעיהו קרליץ, וספרי "קהילות יעקב", מאת גיסו של ה"חזון איש", רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר"):
ספר חזון איש, ארבעה חלקים בארבעה כרכים:
1. אורח חיים (והרבה עניינים מס' קדשים); ויורה דעה, הלכות נדה. ווילנא, חברת דפוס והוצאה, תרע"א 1911. ספרו הראשון של ה"חזון איש" שהוציאו בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו.
2. אבן העזר, הלכות גיטין וקדושין (ובענייני עבדים). ווילנא, דפוס יעקב לוין, תרצ"ב 1932.
3. מקואות, מכשירין. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, תרצ"ה 1935.
4. אהלות. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, תרצ"ו 1936.
5-11. ספר קהלות יעקב, מאת הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר"), חלקים א-ז. ירושלים, דפוסים שונים, תרצ"ו-תשי"א [1936-1951]. שבעה חלקים בכרך אחד.
מרן רבי אברהם ישעיהו קרליץ, בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון הוציא ה"חזון איש" בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". במשך השנים כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.
גיסו בעל ה"קהלות יעקב", הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קנייבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ, וכיהן כראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבני ברק.
במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי 'קהילות יעקב' על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
11 ספרים ב-5 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
פריט 39 "קונטרס מחידושי מרן רי"ז הלוי" – מהדורה ראשונה של ספרו הראשון של הרב מבריסק – ירושלים, תשכ"א
ספר "קונטרס מחידושי מרן רי"ז הלוי – על עניני קה"ח [רמב"ם הלכות קדוש החודש], יומא וסוכה, מאת רבנו הגדול אור ישראל וקדושו רשכבה"ג מרן יצחק זאב הלוי... סאלאווייציק, אב"ד ור"מ בעיר בריסק". ירושלים, [דפוס התחיה], תשרי תשכ"א [1960].
מהדורה ראשונה, בהוצאת "בני הגאון המחבר זצוקללה"ה בירושלם תובב"א".
בהקדמת "בני הגאון המחבר זצוקללה"ה" הם כותבים כי הספר נדפס כעבור שנה "מיום המר והנמהר שהורמה העטרה... וכבה אורו של עולם". "הננו נותנים בזה ברכה לפני תופסי התורה... ומבקשי אמת, קונטרס מכתי"ק, מהם דברים שהיו מוחלטים אצלו להדפיס, ומהם דברים אשר כתבם דרך למודו, ולא נדע אם הי' בדעתו להדפיסם... ישוטטו בהם רבים ותרבה הדעת ללמוד בדרך ההבנה והעמקה וישרות הסברא, לאסוקי שמעתתא לאמיתה של תורה...
ספרו הראשון של הגרי"ז מבריסק, שנדפס לאחר פטירתו, ע"י בניו הגאונים ראשי ישיבות בריסק בירושלים. הספר שלפנינו מיוחד בכך, שכל הדברים שבו נדפסו מתוך עצם כתב-יד קדשו של מרן הגרי"ז מבריסק, ולא מהרשימות של בניו ותלמידיו שבוקרו על ידו – שמהם נדפס הספר ספרו המפורסם על הרמב"ם "חידושי מרן רי"ז הלוי" שנדפס בשנת תשכ"ג.
מרן הגרי"ז הקפיד מאד שלא לפרסם בדפוס את חידושי תורתו כמות שהן, גם ספרו הגדול על הרמב"ם נערך ע"י מרן הגרי"ז ובניו בדקדוק רב, דקדוק-אחר-דקדוק בכל תג ותג, עד שהכינוהו לדפוס כסולת מזוקקת. כל מילה בספר נכתבה בכובד ראש ונערכה לדפוס לאחר בדיקה מחודשת של ניסוח הדברים באופן המדויק ביותר של ההעמקה בסוגיות ובירורן. "חלק הארי מן הספר נכתב במרוצת השנים על ידי בני מרן זצ"ל שהיו שומעים מפיו את הדברים ומעלים אותם על גבי הכתב מילה במילה כאשר הכתיב להם, למעט ארבעה שאותם כתב מרן זצ"ל עצמו עוד בהיותו בבריסק ...הכתיבה היתה אורכת שעות ארוכות, כשמרן זצ"ל נעצר לא אחת ומעיין זמן רב בגמרא פלונית ובלשונות הרמב"ם השייכים, ומדקדק הדק היטב בנוסח הכתיבה. לאחר שהיה הכותב מסיים את כתיבת הענין, היה מבקש הימנו להראות לו את הכתוב ('ווייז מיר וואס דו האסט געשריבן'), ואז היה מוחק מילה או שנים באיזהו מקומן, גורע ומוסיף במקומות שראה בכך צורך..." (ש"י מלר, הרב מבריסק, ב, עמ' 226-227).
[3], ג-לה דף. 24 ס"מ. מצב טוב. חתימת בעלים בדף המגן. כריכה מקורית, מעט פגומה.
מעניין לציין כי בעמוד שמעבר לשער מופיע שם מקום הדפוס: "נדפס בארץ-ישראל – Printed in E. Israel" [בהתאם להשקפת עולמו של הרב מבריסק ו"העדה החרדית", וכביטוי אי-הכרה בריבונותה של מדינת ישראל הציונית על ירושלים ו"ארץ ישראל"].
שני ספרים מספרי הגר"א מווילנא, אחד מהם במהדורה יחידה:
● ספר הר הכרמל, ביאורים על פירוש "שפתי כהן" להלכות נדה ומקוואות, ועל ביאור הגר"א לשולחן ערוך יו"ד, מאת רבי שמעון קרומנויא-אופנהיים. פראג, דפוס Franz Sommer, תקע"ב 1812. מהדורה יחידה.
בשער נכתב שהחיבור כולל "פי' מספיק לפירושו של הגאון... אלי' ווילנא זצ"ל ביורה דעה... והנה גם הוא קיצר בלשונו.... עד אשר לא ידענו... לכווין מחשבותיו...". בראש הכרך רשימות "פרענומראנטען" (מנויים) מערי מורביה והונגריה. בעמוד האחרון של הרשימות, הקדמת המו"ל רבי "שמואל הקטן".
המחבר, רבי שמעון אופנהיים (אוצר הרבנים 19803), בן רבי דוד קרומנויא וחתן רבי אריה ליב אופנהיים. דומ"ץ בקיצע וראב"ד בפעסט, בעל "הר המוריה" ו"נזר הקדש".
[1], א-ב, [5], ג-לא דף. חילופי דפים בין שני הספרים. דפים א-ב שלאחר דף השער שייכים לספר אלי' רבא, ואילו [2] דף שלאחר דף השער בספר אלי' רבא, הם שני דפי הפרנומרנטן החסרים בעותק שלפנינו. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים (בעיקר בסופו של הספר), עם פגיעה קלה בטקסט בשני הדפים האחרונים. כריכה חדשה.
● ספר אלי' רבא, חלק ראשון, פירוש על משניות סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא. פראג, דפוס Franz Sommer, תקע"ב 1812. מהדורה שניה.
[3], ג-מז דף. [2] דפי הפרנומרענטן לאחר דף השער, שייכים לספר הר הכרמל. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. קרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 782, 242.
לפנינו עותק עם רשימת הפרנומרענטן המלאה (שבעה דפים, ביחד עם שני הדפים שנכרכו בספר אלי' רבא). באוצר ספרי הגר"א לוינוגרד נרשמו ששה דפי פרנומרענטן בלבד.
שלחן ערוך עם ביאור הגר"א – אוסף מהדורות, בהן מהדורות ראשונות:
● ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם ביאור הגר"א. הורודנא, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א. בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם. המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".
שני הדפים הראשונים מנותקים, (הושלמו מעותק אחר). רישום בעלות בדף השער: "הק' זאב וואלף ראזענבליה. קניתי בעד...". חותמת בדף השער: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה].
● ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, סימנים א-קעח, עם באר הגולה וביאור הגר"א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, [תקע"ט 1819].
הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר"א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע"ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע"ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע"ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע"ב נדפס רק ביאור הגר"א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע"ט נוספו גם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע"ט דפי השלמה של הפירושים הנ"ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע"ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב"צורת הדף" החדשה (עם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל"; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במכירת קדם – הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 53). העותק שלפנינו הוא מהסוג השלישי, שנדפס כולו בשנת תקע"ט.
● ספר תורת כהנים, שולחן ערוך חושן משפט, חלק שני, עם המפרשים ועם ביאור הגר"א. [קניגסברג, תרט"ו 1855]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א על חושן משפט. דף השער הראשון חסר.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט, מעצם כתב ידו של הגר"א. הועתק מכתב ידו של הגר"א על-ידי רבי מאיר יעקב גינצבורג, שאף הוסיף מראי מקומות והגהות.
● ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, חלק שני, עם המפרשים – טורי זהב, שפתי כהן, נקודות הכסף, באר הגולה פרי חדש, דגול מרבבה, ביאור הגר"א, פרי מגדים, חדושי רע"ק, גליון רש"א ונימוקי רי"ב. קעניגסבערג, דפוס Gruber & Longrien, תרי"ט [1859]. רישומי בעלות: "שייך לר' יעקב ווישנעווסקי, חתן הרב ר' משה ליב מ"ץ במינסק?".
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ששה מספרי הגר"א מווילנא, עם פירושים על המשנה, הש"ס והמדרשים:
● ספר שנות אליהו, על סדר זרעים, מהגאון החסיד רבינו אליהו זצ"ל מווילנא. שטעטטין, דפוס האדון רא. גראססמאן, תרכ"ג [1863].
● באורי אגדות, על מסכת ברכות, ומסכת בבא קמא ופרק קמא דמגילה, מאת הגר"א מווילנא. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תרמ"ו] 1886. מהדורה ראשונה.
● ספר תיקוני הזהר, עם תיקונים מזוהר חדש, עם ביאור הגר"א. ווילנא, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. השער הראשון מאויר. רישום בכתב-יד בדף המגן: "הספר הזה שייך למו"ר הרב ר' זלמן נ"י בהר"ן זללה"ה". עם חותמת בעלות שלו – הגאון רבי שלמה זלמן בהר"ן לעווי (תקצ"ה-תר"ע), גאון עניו וקדוש, מגדולי ירושלים ומראשי עסקניה. מייסד שכונת "מאה שערים".
● מסכת סופרים עם באור מקרא סופרים ועטור סופרים מאת רבי יצחק אליהו לנדא מווילנא, ו"עם הגהות מאת... רבינו אליהו ז"ל מווילנא". סובאלק, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה.
● ספר סדר עולם רבה להתנא רבי יוסי בר רבי חלפתא, עם ביאורים והגהות מאת רבי יעקב עמדין, הגר"א מווילנא, והגהות "מאיר עין" מאת רבי ירוחם מאיר ליינער. וורשא, דפוס שמעון בער לנדא, תרס"ה 1904.
● חידושי הלכות על מסכת שבת, מאת הגר"א מווילנא. ווילנא, תרפ"ו [1926].
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרי תולדות וליקוטים לגר"א מווילנא. תר"ך-תרפ"ט. עברית ומעט יידיש:
1. ספר עליות אליהו, "והוא תולדות אדם הגדול... רבינו אליהו נבג"ע". שטטין, דפוס ע’ שרענטצעל, [תר"ך 1860, בערך]. חותמת הרב הירשוביץ ממלבורן.
2. ספר עליות אליהו, "תולדות האדם הגדול בענקים", תולדות הגר"א מווילנא, פועלו והליכותיו בקודש, מאת רבי יהושע העשיל לווין. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, [תרל"ד] 1874.
3. ספר "פסקי הגאון רבינו אלי הו ז"ל מווילנא על שולחן ערוך אורח חיים". בעריכת רבי צבי הירש למפרט אב"ד גודלעווא. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה, של חלק א' מ"פסקי הגר"א".
4. ספר תולדת אדם, תולדות הגאון רבי זלמן [ר' זלמל'ה] מוולוז'ין, אחי רבי חיים מוולוז'ין ותלמיד הגר"א מווילנא, מאת רבי יחזקאל פייוויל המגיד מווילנא. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ד [1884].
5. ספר תוספת מעשה רב, והנהגות הגר"א מווילנא ותלמידו רבי חיים מוולוז'ין. ירושלים, דפוס י"ן לעווי, [תרנ"ו 1896].
6. ספר קול אליהו, ליקוטי ביאורים וחידושים מפי הגר"א מווילנא, בעריכת רבי חנוך הניך ערזאהן. פיעטרקוב, דפוס ר' נתן נטע קראנענבערג, תרס"ה 1904. בסוף הספר: מנחת חנוך, מאת רבי חנוך העניך ערזאהן, חידושים על יורה דעה ועל ש"ס. חתימות וחותמות: "יעקב חיים ראטטער" [מקלויזנבורג, בן האדמו"ר מהאדאס, וחתן רבי חיים מרדכי רולר; מחבר ספרים רבים].
7. ספר צדקת הצדיק, על חייו ותורתו של הגר"א מווילנא. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"א 1911. יידיש.
8. ספר דברי אליהו, ליקוטי תורתו של הגר"א מווילנא, בעריכת רבי יהודה ליב פארפל. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, [תרפ"ז 1927]. עם שער מעטפת מודפס.
9. תולדות אליהו, ביוגרפיה של הגר"א מווילנא. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, תרפ"ט 1929. יידיש.
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף ספרים מספרי רבי דוד טעביל רבה של מינסק וחתנו רבי שאול חיים הלוי הורוויץ אב"ד דוברובנה:
● ספר נחלת דוד, חלקים ראשון ושני, שו"ת וחידושים על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא, מאת רבי דוד טעביל מד"א [מרא דאתרא] מינסק, ובסופו קונטרס יד שאול, שו"ת מאת חתנו רבי שאול חיים הלוי הורביץ. ווילנא, דפוס יוסף ראובן בן מנחם מן ראם, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
● ספר נחלת דוד, דרושים מאת רבי דוד טעביל מד"א [מרא דאתרא] מינסק, ובסופו קונטרס מצפה שאול, דרושים מאת חתנו רבי שאול חיים הלוי הורביץ. ווילנא, דפוס אליעזר ליפמן מ"ץ, תרמ"ב [1881]. מהדורה ראשונה.
● ספר כלילת שאול, "כלול בשלש מאות ועשר סוגיות הש"ס כמנין ש"י", מאת רבי שאול חיים הורוויץ (חתנו של רבי דוד טעביל). ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגין, תרל"ט 1879. חותמות של ספריית "חברת תפארת בחורים" בעיר מזריץ': "חברה תפארת בחורים שרחוב נאיי שטאט דפה מעזעריטש".
● ספר בית דוד, דרושים שונים, מאת רבי דוד טעביל אב"ד מינסק. ירושלים, דפוס הרא"ל כהנא, תרס"ד [1904]. מהדורה ראשונה. כולל שער מעטפת מודפס, עם תמונות בנייני ישיבת "מאה שערים" בירושלים.
הגאון רבי דוד טעבלי בעל "נחלת דוד" (תקנ"ד-תרכ"א), מגדולי דורו, ומתלמידיו המפורסמים של רבי חיים מוואלוז'ין. משנת תק"פ בערך כיהן כאב"ד וראש הישיבה בסטויבץ, ובשנת תר"ט נתקבל לרבנות העיר הגדולה מינסק – שהייתה, אחרי ווילנא, העיר היהודית הגדולה ביותר בליטא ורייסין, הן במספר תושביה והן בדבקות בני העיר בלימוד התורה ובשמירתה. במינסק פעלו עשרות מוצי"ם ורמי"ם גדולי תורה, ואף רבים מ"בעלי הבתים" בה הצטיינו בלמדנות. רבי דוד טעביל מונה לתפקיד "מרא דאתרא" ולא לתפקיד רב ואב"ד, כי בעיר מינסק גדר גדרו הקדמונים ז"ל מבלי לעטר את האב"ד בשם רב ואב"ד, אלא רק לקראו בשם מד"א (הגדול ממינסק, עמ' 213, בהערה).
חתנו – הגאון רבי שאול חיים הלוי הורוויץ (תק"ף-תרע"ו; אנצי' לתולדות חכמי ארץ ישראל, ג, עמ' עז), כיהן כאב"ד דוברובנא במשך שמונה-עשרה שנה. בשנת תרמ"ג עלה לירושלים, ונחשב לאחד מגדולי התורה בעיר. ייסד את הישיבה הגדולה והת"ת "מאה שערים", ועמד בראשה. האריך ימים ונפטר בשנת תרע"ו. בין חיבוריו: "כלילת שאול", "מצפה שאול", "יד שאול" ואחרים.
4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שנים עשר ספרי דרוש, הלכה ומוסר, מאת גאוני ליטא, שנדפסו במאה ה-19, מרביתם במהדורות ראשונות, בחלקן חתימות וחותמות רבנים ורישומי בעלות:
● ספר כפות זהב שתים, חידושים שונים מאת רבי יוסף כ"ץ אב"ד קרינק. ווילנא והורודנא, דפוס השותפים Manes i Zimel, תקצ"ו 1836. מהדורה ראשונה. חתימות רישומים רבים בכתב-יד. בהם חתימות רבות של רבי מאיר דובער אב"ד רומשישוק ["חתן הגרח"ז וויינשטיין"] – הגאון רבי מאיר דובער פאגער ב"ר משה אליעזר מווילנא, כיהן כאב"ד רוּמְשִישוֹק וקיידאן (ליטא). נפטר בארה"ב בשנת תרס"ו, והותיר אחריו חיבורים בכת"י: שו"ת יד מאיר, ליקוטי יעקב על התורה, פסקי הלכות על חושן משפט, ועוד
● ספר סדר זמנים, בעניין פרטי הדינים התלויים בזמנים ודיני התפילה וזמניהם, מאת רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד טיקטין. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תר"ד] 1844. מהדורה ראשונה. חותמת בן המחבר, הגאון רבי משה רבינוביץ אב"ד יעדוואבנא: "משה בהגאון מוריצ"א ז"ל ראבינאוויץ".
● ספר אבן משה, חידושים על התורה ועל מסכתות הש"ס, מאת רבי אליעזר פרלמוטר. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ט] 1859. מהדורה ראשונה. המחבר העלים את שמו וייחס את חיבור הספר לאביו ר’ משה. בין ההסכמות, הסכמת רבי מנחם מענדל, הרבי מקוצק (זו הסכמתו היחידה) ורבי יצחק מאיר אלתר, בעל חידושי הרי"ם.
● מגילת שיר השירים, עם ביאור עוטה אור, מאת רבי יחיאל העליר אב"ד פלונגיאן. מעמעל, דפוס א. זאלאמאן August Stobbe)), תרכ"א [1861]. מהדורה ראשונה.
● ספר זכרון מנחם, חידושים על מסכת שבת ועירובין וספר מדרש מנחם, פירוש על דרך הקבלה והפילוסופיה למגילת שיר השירים, קהלת ואסתר, ולעניינים נוספים, מאת רבי מנחם מן מאנדיל (סטולפר) ראש ישיבת מינסק. וורשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ה 1874. מהדורה ראשונה. בדף השער חותמת בן המחבר, רבי ישראל חיים קליין.
● ספר עיני יצחק, חלק ראשון וחלק שני, ביאורים וחידושים על עין יעקב, מאת רבי יצחק אהרן רפופורט, ה"מגיד מווילקומיר". ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרל"ח-תרל"ט 1878. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד. חותמות בעלות של רבי אליהו גורדון רב ומ"ץ בשניפשוק ווילנא – הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים.
● ספר תולדות נח, חלק ראשון, דרושים נפלאים מאת רבי נח רבינוביץ מטימקאוויטץ. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ב [1882]. מהדורה ראשונה. חותמות רבי "שלמה פיש חופק"ק בירמינגהאם".
● ספר לבית יעקב, דרושים נפלאים מאת רבי יעקב יוסף, רב הכולל בניו-יורק, ומו"צ בווילנא, הנקרא "ר' יעקב חריף מזאגער", תלמיד רבי ישראל מסלנט. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"ח [1888]. מהדורה ראשונה.
● ספר לבית יעקב, דרושים נפלאים מאת רבי יעקב יוסף, רב הכולל בניו-יורק, ומו"צ בווילנא, הנקרא "ר' יעקב חריף מזאגער". וורשא, דפוס יוסף לעבענ[ז]אהן ואהרן גלינקא, תר"ס 1900. מהדורה שלישית. חותמת רבי "שמואל יצחק אנדראן".
● ספר פה קדוש, חידושי רבי יצחק (איצל'ה) מוולוז'ין (בנו של רבי חיים מוולוז'ין) על התורה (בראשית-שמות), שנאמרו בשיעור חומש שמסר מדי בוקר בביהמ"ד בוולוז'ין. נכתבו ונערכו על פי רשימות תלמידיו. וורשא, תר"ן 1890. מהדורה ראשונה.
● ספר יפיח אמונה, דברי מוסר ודרושים, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי יהודה צבי וולקוביץ. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרנ"ח-תר"ס 1900-1897. מהדורה ראשונה.
● ספר בית שלמה, דינים ודברי מוסר, מאת רבי שלמה זלמן אבעל. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרנ"ג [1893]. מהדורה ראשונה. עם שער מעטפת מודפס, צבעוני.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שמונה ספרים (בתשעה כרכים), מהדורות ראשונות של ספרי גאוני ליטא, שנדפסו בשנות הת"ק והת"ר:
● ספר שאגת אריה, על מסכת מכות, מאת רבי אריה ליב בנדיט. ביאליסטוק, דפוס אהרן הלוי הורוויץ, [תקס"ה 1805]. חתימה בדף השער: "חיים יודא ליב אויערבאך" [ראש ישיבת "שער השמים"; אבי מרן הגרש"ז אויערבאך]. בדף האחרון, חתימה ישנה: "יעקב מרדכי בן יוסף".
● ספר משכנות יעקב, שו"ת מארבע חלקי שולחן ערוך, מאת רבי יעקב אב"ד קארלין. ווילנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תקצ"ח 1837. חותמות ורישום בכתב-יד בדף השער.
● ספר גליא מסכת, חלק ראשון, שאלות ותשובות, וחלק שני, דרשות והספדים, מאת רבי דוד אב"ד נובהרדוק. ווילנא, דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, [תר"ה] 1844. שני חלקים בשני כרכים.
● ספר עמק הלכה, חידושי דינים בדרך שאלות ותשובות, על חלק אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי זאב וואלף אב"ד זיטל. ווילנא, דפוס מנחם מן ושמחה זימל, [תר"ו] 1845. בדף השער, חתימה מחוקה בדיו: "יצחק שמעון ---?".
● ספר קרן אורה, חידושי הלכות על מסכת יבמות והוריות, מאת רבי יצחק בן אהרן אב"ד קארלין. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תרי"ב 1851. חותמות בעלות של רבי "בנימין בנציון ב"ר משה ליב זצ"ל – זשוק קאסאווע" [קוסובה; קרוב משפחה של ה"חזון איש"].
● ספר אבי הנחל, דרושים לשבתות ולמועדים, מאת רבי יהושע אייזיק שפירא. [קניגסברג, ללא שם מדפיס, תרי"ד 1854?].
● ספר נחל איתן, על משנה תורה להרמב"ם, מאת רבי אברהם בן רבי יהודה ליב ממינסק, בעל "משכיל לאיתן". ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, [תרט"ו] 1855.
● ספר בנין שלמה, שו"ת, חידושים ובאורים על שו"ע אורח חיים, מאת רבי שלמה הכהן מווילנא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ט 1888.
8 ספרים ב-9 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר צמח לאברהם, חיבור על הילקוט שמעוני, מאת רבי צבי הירש בן חיים הלוי מפלונסק, . וורשא, דפוס פיעטר זאוואצקי, תקנ"ו-תקנ"ז 1796.
הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי ברוך תאומים-פרנקל (בעל ה"ברוך טעם"), רבי יוסף אב"ד פפד"א (בעל ה"פרי מגדים"), ורבנים רבים נוספים.
מחבר הספר, רבי צבי הירש מפלונסק (ת"ק בערך-תקס"ה בערך), מצאצאי רבי אברהם גומבינר בעל ה"מגן אברהם". חיבר גם את הספר "גידולי צבי" על ילקוט שמעוני – יויקרא (נאווידוואהר, תקס"ד).
[5], קעט דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמות רבות וחתימות. כריכה חדשה.
הספר שלפנינו נמנה על הספרים העבריים הראשונים שנדפסו בוורשא. בדף השער נדפס: "ותהי ראשית מלאכת הדפוס החדש פה ווארשא... לשנה הזאת למספר תקנ"ו...". לצד כיתוב זה מופיע דגל המדפיס של פטר זאוואצקי (Peter Zawadzki), הנדיר בספרים עבריים.
ראשית הדפוס העברי בעיר וורשא באמצע שנות התק"ן, במקביל לסיפוחה של וורשא לממלכת פרוסיה. הדפסת ספרים עבריים בעיר קשורה להחלטת השלטונות לצמצם את ייצוא ההון אל מחוץ לארץ, בין היתר על ידי צמצום ייבוא הספרים. הספר העברי הראשון שראה אור בעיר וורשא נדפס בדפוס פטר זאוואצקי בשנת תקנ"ו בקירוב; ספרים נוספים נדפסו בידי אלמנתו, האדונית זאוואצקא, החל באותה שנה (ראה: וינוגרד, אוצר הספר העברי, עמ' 169; "נשים במלאכת הדפוס של הספר העברי", מאת אברהם יערי. בתוך: מחניים, ק"ו, תשכ"ו, עמ' קלג).
ארבעה ספרים שנדפסו בזולקווא:
● ספר גדולים מעשי ה', ביאורים על סיפורי התורה, עם הגדה של פסח ופירוש, מאת רבי אליעזר אשכנזי. זולקווא, דפוס גרשון מדפיס, [תקס"ב 1802].
● ספר יראים, על מצוות התורה, מאת רבי אליעזר ממץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804]. רישום בעלות בדף השער: "ק'[ניתי] מהוני לכבוד קוני? הק' אליעזר ליפשיץ". חותמות: "בהמ"ד דהגאון ר' שמען סופר זצ"ל אב"ד קראשא – הנוסד מחסידי אדמו"ר מבעלזא שליט"א".
● ספר פירוש על התורה, מרבינו יעקב בעל הטורים, בן הרא"ש. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ו [1806]. הסכמות רבות מרבנים ובהן הסכמת המגיד מקוזניץ. מהדורה ראשונה של פירושו השלם של בעל הטור על התורה. חותמות של "בית המדרש הגדול בני אמונה פה קאזמיר בקראקא".
● ספר צח שפתים, "כולל כל חכמת הדקדוק... לדעת במלאכת מחשבת חשובי המדקדקים", מאת רבי שמעון לוי פולמר. [זולקווא], ללא שם מדפיס, [תק"ע 1810].
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.