שש תעודות, בהדפסות צבעוניות ומעוטרות, בהוצאת ישיבות ומוסדות ה"כוללים". ירושלים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20].

ארבע מהתעודות הינן תעודות "נזר גבאות", הניתן לגבאי המוסדות בחו"ל:
● תעודת נזר גבאות של כולל "חבת ירושלם". תעודה עם איורי ירושלים ואתריה, צפת, טבריה ומקומות נוספים, ושני גלובוסים המציגים את מפת העולם. דפוס מונזון, ירושלים.
● תעודת נזר גבאות קדש, של כולל "שומרי החומות" בירושלים.
● תעודת נזר גבאות של "ועד הכללי כנסת ישראל", לקופת רבי מאיר בעל הנס. עם איורי מקום המקדש, בתי המחסה לעניים מייסודו של ועד הכללי כנסת ישראל, ובית המדרש קהלת יעקב בשכונת כנסת ישראל בירושלים. דפוס מונזון, ירושלים.
● תעודת נזר גבאות מטעם "תלמוד תורה הכללית וישיבת עץ חיים הגדולה ובית החולים הכללי בקור חולים האספיטאל", בירושלים.
● שתי תעודות מאוירות, דומות לתעודת נזר הגבאות של "ועד הכללי כנסת ישראל" ללא טקסט. התעודות מטעם "קופת מלוה אוצר החסד קרן שמואל", ירושלים; בראשן נזר ודגלים עם סמל מגן דוד (דפוס מונזון).

6 פריטים. גודל ומצב משתנים.

אוסף מגוון הכולל 14 תעודות חברות ותעודות לתורמים, בהוצאת מוסדות תורה שונים, בדפוס ליטוגרפי צבעוני נאה. ירושלים ומקומות נוספים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20].
חלק מן התעודות היו בשימוש, עם מילוי בכתב יד.
בין התעודות הכלולות באוסף:
● תעודה לתורם לישיבת "תורת חיים" בירושלים, עם איורי המקומות הקדושים ומבנה הישיבה. דפוס אבן א. ל. מונזון, ירושלים.
● תעודה לתורם מטעם "ועד כולל התימנים בתוככי ירושלים תובב"א". דפוס הר"ש צוקערמאן, ירושלים.
● תעודת חבר של "הישיבה הקדושה דסלונים", רמת גן, עם מסגרת נאה ותמונת מבנה הישיבה.
● תעודה לתורם ותעודת חבר של "כולל שומרי החומות" בירושלים, עם תמונות תלמוד התורה של הישיבה, מניין לימוד משניות לעילוי נשמות חברים שנפטרו, ומבנה הישיבה הגדולה.
● תעודת חבר בישיבת קרלין-סטולין "בית אהרן וישראל", עם איורים ותמונת מבנה הישיבה.
● תעודת חברות בישיבת "אהל משה" בירושלים, עם איורי המקומות הקדושים, מבנה הישיבה, ודיוקנאות המהרי"ל דיסקין ורבי יצחק ירוחם דיסקין.
● ועוד.

14 ליטוגרפיות. גודל ומצב משתנים.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי אריה ליב ליטש סג"ל רוזנבוים אב"ד טאליא. טאליא (Tállya, צפון-מזרח הונגריה), תרס"ד [1904].
מכתב אל הגאון רבי מרדכי ליב ווינקלער אב"ד ה'מאד, בעל "לבושי מרדכי", כנראה בענין "פדיון שבויים" או הצלה מגיוס לצבא. בתוך הדברים הוא כותב: "...ויקבלנא כבוד מעלת קדושתו נ"י את סכום המעט ברצון לצורך דבר גדול, וה' הטוב יתן שיצא הב"ח [=הבעל-חוב?/הבן-חיל?] המדובר לחירות קודש לה'... היום ה' י"ד למב"י [כ"ט ניסן] תרס"ד לפק"ק טאלליא יע"א – ארי' ליב בלאאמ"ו הגאון מו"ה גרשון ליטש סג"ל ראזענבוים זצוקללה"ה אבד"ק הנ"ל והגליל יע"א".
מעברו השני של הדף, טיוטת מכתב, ביידיש.

הגאון רבי אריה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים אב"ד טאליא (תרמ"ד-תרצ"ה; החת"ם סופר ותלמידיו עמ' תקס), בנו וממלא-מקומו של רבי גרשון ליטש-רוזנבוים אב"ד טאליא, וחתן אחיו הגדול רבי מוזס חיים הלוי ליטש-רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין. תלמיד ה"שבט סופר בישיבת פרשבורג ותלמיד רבי משה צבי פוקס אב"ד גרוסוורדיין. החל משנת תרס"א מילא את מקום אביו כאב"ד טאליא, במשך יותר משלושים ושלוש שנים.

[1] דף, 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק. בוסטון, אלול תשכ"ה [1965].
ממוען אל השר וחבר הכנסת "איש האשכולות, מדברנא דאומתא" ר' חיים משה שפירא, מנהיגה הפוליטי של הציונות הדתית, עם ברכות חמות ולבביות לשנה טובה ולכתיבה וחתימה טובה: "יבורך בכתיבה וחתימה טובה, בספר הצדיקים לחיים טובים ונעימים, מלאי הישגי, נחת רוח, בריאות הגוף, ושלות הנפש, עוד רבות בשנים יזכה לשבת על כס ההנהגה של העדה המסורתית בארץ ישראל".
הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק (תרס"ג-תשנ"ג), בן רבי משה בן הגר"ח מבריסק. כיהן ברבנות במספר ערים וקהילות חשובות בארה"ב ועמד בראש "ישיבה יוניברסטי" בארה"ב. היה קרוב ברוחו לעולם הישיבות, אך עמד בראש היהדות האורתודוכסית-מודרנית בארה"ב. פעל רבות להפצת היהדות ולהסברתה בקרב יהודי אמריקה. אלפים רבים היו באים לשמוע את הרצאותיו והושפעו ממנו רבות. מכתביו ומשיעוריו יצאו לאור ספרים רבים בהלכה, באגדה ובפילוסופיה יהודית. הגותו העמוקה מהווה מקור השראה לרבים.

אגרת דואר אוויר, 19x30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. נקבי תיוק (עליהם הודבקו פיסות נייר).

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט, בן האדמו"ר רבי משה פאנעט אב"ד דעעש. דעעש, תרנ"ב [1892].
המכתב נשלח אל רבי יהודה ברוך, רבי משה חרג' ורבי דוד סגל ממוני הציבור בצפת, בעניין משלוח קבלות לנדיבים (הרשומים ברשימה המצורפת למכתב; הרשימה אינה נמצאת לפנינו). המכתב נכתב בחיי אביו האדמו"ר רבי משה מדעעש ובשמו, כמו שהוא כותב בסיום המכתב: "הכ"ד ידידכם הכותב בפקודת אאמו"ר הרב הצדיק שליט"א, וכעת הוא מתפלל אינו חותם בעצמו – הק' יצחק יחיאל פאנעט בן מלכה".

האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט (תרכ"ג-ת"ש), בנו הגדול של האדמו"ר רבי משה פאנעט אב"ד דעעש (תר"ג-תרס"ג), ונכד האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. עסק רבות בענייני ארץ ישראל, ועמד יחד עם אחיו בנשיאות הכולל "אהבת ציון" לאנשי זיבנבירגן. לתפקיד זה נתמנה לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג, כאשר נתחלקה ירושתו לשתים, אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל נבחר לרב העיר, ואילו רבי יצחק יחיאל נתמנה לנשיא קופת ארץ ישראל. בנוסף, כיהן רבי יצחק יחיאל כאדמו"ר בעיר לצד אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל, ושמו היה נקרא בפי תושבי העיר "דער רבי ר' איציק מיכל'ה".

דף כפול, 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, עם קרעים קלים. רישומים בכת"י מצדו האחורי של הדף.