שלחן ערוך עם ביאור הגר"א – אוסף מהדורות, בהן מהדורות ראשונות:

● ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם ביאור הגר"א. הורודנא, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א. בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם. המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".
שני הדפים הראשונים מנותקים, (הושלמו מעותק אחר). רישום בעלות בדף השער: "הק' זאב וואלף ראזענבליה. קניתי בעד...". חותמת בדף השער: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה].

● ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, סימנים א-קעח, עם באר הגולה וביאור הגר"א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, [תקע"ט 1819].
הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר"א חלק אבן העזר החלה בשנת תקע"ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע"ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע"ב. בין שתי ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע"ב נדפס רק ביאור הגר"א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע"ט נוספו גם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל" במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע"ט דפי השלמה של הפירושים הנ"ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע"ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב"צורת הדף" החדשה (עם הפירושים "חלקת מחוקק" ו"בית שמואל"; על תהליך הדפסת מהדורה זו על שלביה השונים, ראה במכירת קדם – הגר"א ותלמידיו, קטלוג 76, במסגרת הסמוכה לפריט 53). העותק שלפנינו הוא מהסוג השלישי, שנדפס כולו בשנת תקע"ט.

● ספר תורת כהנים, שולחן ערוך חושן משפט, חלק שני, עם המפרשים ועם ביאור הגר"א. [קניגסברג, תרט"ו 1855]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א על חושן משפט. דף השער הראשון חסר.
במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט, מעצם כתב ידו של הגר"א. הועתק מכתב ידו של הגר"א על-ידי רבי מאיר יעקב גינצבורג, שאף הוסיף מראי מקומות והגהות.

● ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, חלק שני, עם המפרשים – טורי זהב, שפתי כהן, נקודות הכסף, באר הגולה פרי חדש, דגול מרבבה, ביאור הגר"א, פרי מגדים, חדושי רע"ק, גליון רש"א ונימוקי רי"ב. קעניגסבערג, דפוס Gruber & Longrien, תרי"ט [1859]. רישומי בעלות: "שייך לר' יעקב ווישנעווסקי, חתן הרב ר' משה ליב מ"ץ במינסק?".

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרי תולדות וליקוטים לגר"א מווילנא. תר"ך-תרפ"ט. עברית ומעט יידיש:
1. ספר עליות אליהו, "והוא תולדות אדם הגדול... רבינו אליהו נבג"ע". שטטין, דפוס ע’ שרענטצעל, [תר"ך 1860, בערך]. חותמת הרב הירשוביץ ממלבורן.
2. ספר עליות אליהו, "תולדות האדם הגדול בענקים", תולדות הגר"א מווילנא, פועלו והליכותיו בקודש, מאת רבי יהושע העשיל לווין. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, [תרל"ד] 1874.
3. ספר "פסקי הגאון רבינו אלי הו ז"ל מווילנא על שולחן ערוך אורח חיים". בעריכת רבי צבי הירש למפרט אב"ד גודלעווא. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה, של חלק א' מ"פסקי הגר"א".
4. ספר תולדת אדם, תולדות הגאון רבי זלמן [ר' זלמל'ה] מוולוז'ין, אחי רבי חיים מוולוז'ין ותלמיד הגר"א מווילנא, מאת רבי יחזקאל פייוויל המגיד מווילנא. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ד [1884].
5. ספר תוספת מעשה רב, והנהגות הגר"א מווילנא ותלמידו רבי חיים מוולוז'ין. ירושלים, דפוס י"ן לעווי, [תרנ"ו 1896].
6. ספר קול אליהו, ליקוטי ביאורים וחידושים מפי הגר"א מווילנא, בעריכת רבי חנוך הניך ערזאהן. פיעטרקוב, דפוס ר' נתן נטע קראנענבערג, תרס"ה 1904. בסוף הספר: מנחת חנוך, מאת רבי חנוך העניך ערזאהן, חידושים על יורה דעה ועל ש"ס. חתימות וחותמות: "יעקב חיים ראטטער" [מקלויזנבורג, בן האדמו"ר מהאדאס, וחתן רבי חיים מרדכי רולר; מחבר ספרים רבים].
7. ספר צדקת הצדיק, על חייו ותורתו של הגר"א מווילנא. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"א 1911. יידיש.
8. ספר דברי אליהו, ליקוטי תורתו של הגר"א מווילנא, בעריכת רבי יהודה ליב פארפל. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, [תרפ"ז 1927]. עם שער מעטפת מודפס.
9. תולדות אליהו, ביוגרפיה של הגר"א מווילנא. ווילנא, דפוס שרגא פייבל גארבער, תרפ"ט 1929. יידיש.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

שנים עשר ספרי דרוש, הלכה ומוסר, מאת גאוני ליטא, שנדפסו במאה ה-19, מרביתם במהדורות ראשונות, בחלקן חתימות וחותמות רבנים ורישומי בעלות:

● ספר כפות זהב שתים, חידושים שונים מאת רבי יוסף כ"ץ אב"ד קרינק. ווילנא והורודנא, דפוס השותפים Manes i Zimel, תקצ"ו 1836. מהדורה ראשונה. חתימות רישומים רבים בכתב-יד. בהם חתימות רבות של רבי מאיר דובער אב"ד רומשישוק ["חתן הגרח"ז וויינשטיין"] – הגאון רבי מאיר דובער פאגער ב"ר משה אליעזר מווילנא, כיהן כאב"ד רוּמְשִישוֹק וקיידאן (ליטא). נפטר בארה"ב בשנת תרס"ו, והותיר אחריו חיבורים בכת"י: שו"ת יד מאיר, ליקוטי יעקב על התורה, פסקי הלכות על חושן משפט, ועוד
● ספר סדר זמנים, בעניין פרטי הדינים התלויים בזמנים ודיני התפילה וזמניהם, מאת רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד טיקטין. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תר"ד] 1844. מהדורה ראשונה. חותמת בן המחבר, הגאון רבי משה רבינוביץ אב"ד יעדוואבנא: "משה בהגאון מוריצ"א ז"ל ראבינאוויץ".
● ספר אבן משה, חידושים על התורה ועל מסכתות הש"ס, מאת רבי אליעזר פרלמוטר. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ט] 1859. מהדורה ראשונה. המחבר העלים את שמו וייחס את חיבור הספר לאביו ר’ משה. בין ההסכמות, הסכמת רבי מנחם מענדל, הרבי מקוצק (זו הסכמתו היחידה) ורבי יצחק מאיר אלתר, בעל חידושי הרי"ם.
● מגילת שיר השירים, עם ביאור עוטה אור, מאת רבי יחיאל העליר אב"ד פלונגיאן. מעמעל, דפוס א. זאלאמאן August Stobbe)), תרכ"א [1861]. מהדורה ראשונה.
● ספר זכרון מנחם, חידושים על מסכת שבת ועירובין וספר מדרש מנחם, פירוש על דרך הקבלה והפילוסופיה למגילת שיר השירים, קהלת ואסתר, ולעניינים נוספים, מאת רבי מנחם מן מאנדיל (סטולפר) ראש ישיבת מינסק. וורשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרל"ה 1874. מהדורה ראשונה. בדף השער חותמת בן המחבר, רבי ישראל חיים קליין.
● ספר עיני יצחק, חלק ראשון וחלק שני, ביאורים וחידושים על עין יעקב, מאת רבי יצחק אהרן רפופורט, ה"מגיד מווילקומיר". ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרל"ח-תרל"ט 1878. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד. חותמות בעלות של רבי אליהו גורדון רב ומ"ץ בשניפשוק ווילנא – הגאון רבי אליהו גורדון (תרכ"ה-כסלו תרצ"ג), מצאצאי רבי אברהם אחי הגר"א מווילנא. כיהן ברבנות בעיירות ליטא, ואח"כ היה רב ומו"צ בווילנא בפרבר שניפישוק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת הגדול בווילנא. בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק. מחבר ספרי הלכה ודרוש רבים.
● ספר תולדות נח, חלק ראשון, דרושים נפלאים מאת רבי נח רבינוביץ מטימקאוויטץ. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ב [1882]. מהדורה ראשונה. חותמות רבי "שלמה פיש חופק"ק בירמינגהאם".
● ספר לבית יעקב, דרושים נפלאים מאת רבי יעקב יוסף, רב הכולל בניו-יורק, ומו"צ בווילנא, הנקרא "ר' יעקב חריף מזאגער", תלמיד רבי ישראל מסלנט. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"ח [1888]. מהדורה ראשונה.
● ספר לבית יעקב, דרושים נפלאים מאת רבי יעקב יוסף, רב הכולל בניו-יורק, ומו"צ בווילנא, הנקרא "ר' יעקב חריף מזאגער". וורשא, דפוס יוסף לעבענ[ז]אהן ואהרן גלינקא, תר"ס 1900. מהדורה שלישית. חותמת רבי "שמואל יצחק אנדראן".
● ספר פה קדוש, חידושי רבי יצחק (איצל'ה) מוולוז'ין (בנו של רבי חיים מוולוז'ין) על התורה (בראשית-שמות), שנאמרו בשיעור חומש שמסר מדי בוקר בביהמ"ד בוולוז'ין. נכתבו ונערכו על פי רשימות תלמידיו. וורשא, תר"ן 1890. מהדורה ראשונה.
● ספר יפיח אמונה, דברי מוסר ודרושים, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי יהודה צבי וולקוביץ. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרנ"ח-תר"ס 1900-1897. מהדורה ראשונה.
● ספר בית שלמה, דינים ודברי מוסר, מאת רבי שלמה זלמן אבעל. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרנ"ג [1893]. מהדורה ראשונה. עם שער מעטפת מודפס, צבעוני.

12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

"הא לכם תמונה אמיתית של אדמ"ור הרב הצדיק ר'' מנחם מענדיל מליבאוויץ – נרשם מציור הפאטא[ג]ראפיע האמיתי שלו ע"י הגראוויאר [חָרָט] יצחק שוויצער" – הדפס ליטוגרפי. ויטבסק, דפוס צבי מלקין, [תרמ"ג 1883].

דיוקן בעל ה"צמח צדק", יושב על כיסא בביתו לבוש בגדי שבת לבנים, על רקע ספרייתו. על ברכיו מונח ספר, ועליו משקפיים. תחת הדיוקן מופיע הכיתוב בעברית: "הא לכם תמונה אמיתית של אדמ"ור הרב הצדיק ר'' מנחם מענדיל מליבאוויץ". הדיוקן מוקף מסגרת, ותחתיה כיתוב ברוסית: "מענדל הרב מליובאוויטש", עם פרטי דפוס ואישור מטעם משטרת ויטבסק מחודש דצמבר 1883.
נדיר. ידועים מספר הדפסים של דיוקן ה"צמח צדק", אולם הדיוקן שלפנינו אינו ידוע מאף מקור אחר. מנהל ספריית חב"ד בניו-יורק, הרב שלום דובער לוין, מציג בספרו "מבית הגנזים" שבעה הדפסים שונים של דיוקן ה"צמח צדק" שנדפסו בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אך נראה שההדפס שלפנינו לא היה למראה עיניו. ההדפס שלפנינו נדפס בחורף תרמ"ג (ארבע שנים קודם ההדפס המתוארך הראשון שמוצג בספר "מבית הגנזים", שנדפס בחורף תרמ"ז ע"י נ. מץ), ומלבד מקום הדפוס ושם המדפיס – "בדפוס ר' צבי מלקין שיחי' בוויטעפסק", נחשף בו לראשונה שמו של החָרָט, יצחק שוויצער, אשר צייר את הדיוקן מתוך ציור מקורי שנעשה בחיי ה"צמח צדק" – "נרשם מציור הפאטא[ג]ראפיע האמיתי שלו ע"י הגראוויאר יצחק שוויצער".
הדיוקן נעשה על-פי ציור שמן שצייר אמן נוכרי בשבת בערוב ימיו של ה"צמח צדק". וכך מסופר אודות בגליון 96 של כתב-העת "די אידישע היים" (עמ' טו):
"צייר אלמוני, אינו-יהודי, השתוקק לצייר את תוארו של הצ"צ, אך ביודעו שלא יצליח לעשות זאת באופן הרגיל – שהרי הצ"צ לא יסכים לכך – עלה בראשו רעיון: הוא הגיע בשבת אל הצ"צ, הביט בו טוב טוב עד שהצליח לחרות עמוק בדמיונו את תואר פניו הקדושים.
על מנת שהמעמד הרגעי ישאר טרי בזכרונו, מיהר הצייר לביתו כשעיניו כמעט סגורות, ומיד כשהגיע נטל את כלי הציור שלו והחל רושם את שראה – על הבד.
מאוחר יותר כשהראו לצ"צ את התמונה, הצטער על כך מאד, היות והיא נעשתה בשבת (ואכן באמת נראה בה הצ"צ כשהוא לבוש בבגדי שבת), אלא ש"התנחם" בכך שהצייר טעה בכמה דברים: א. הצייר הגוי צייר את בגדו העליון של הצ"צ באופן ששפתו השמאלית מונחת על זו הימנית – כפי שנוהגים אינם-יהודים, שכן אצל היהודים, להבדיל, נהוג להיפך, שצד ימין של הבגד העליון מונח וגובר על צדו השמאלי. ב. בתמונה נראה הצ"צ מחזיק ספר. אך בעוד וספרי-קודש נכתבים ונקראים מימין לשמאל, וכך הם נפתחים – מימין, הרי שהצייר הגוי צייר את הספר כאילו זהו אחד מספרי הגויים, להבדיל, הנפתחים משמאל".
בהדפס שלפנינו, גלופת ההדפס נוצרה בצורה הפוכה, כדי לתקן את הפרטים המשובשים בציור המקורי – הספר שבידי ה"צמח צדק" נפתח מימין לשמאל ושפתו הימנית של בגדו מונחת על שפתו השמאלית.

[1] דף. 29.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים ובלאי. קרע ארוך במרכז ההדפס, משוקם באופן מקצועי ומוצמד על נייר לחיזוק ושיקום.

ספרות: הרב שלום דובער לוין, מבית הגנזים, ברוקלין תש"ע, עמ' רנז-רסב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 112.011.008.