מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו ובחתימתו של רבי משה הלוי סולובייצ'יק. מונטרה (שווייץ), "ב' האזינו" [ח' תשרי] תש"ב [1941].
נשלח לאחד מחבריו ורעיו בשוויץ, בן למשפחת גליצקי שבלוגאנו, שדן עמו בבירור שיעור הזמן של "תוספת יום הכיפורים" ומנהג בריסק בדין זה.
בתחילת המכתב שנכתב ב"עשרת ימי תשובה" הוא כותב בהתרוממות הרוח של ימי "גילוי המלכות" בתקוה לסיום הימים הקשים שעברו על עם ישראל בזמן השואה: "...תודה לך על ברכותיך הלבביות, וברכותיך הם ברכותי לך ולכל אחב"י הנתונים בצרה, אשר בטח בקעו תפילותיהם שערי הרקיע בעת כזו, ובתפילותינו יחד נתקבלו לרצון לפני אדון כל, וישלח משיחו עוד במהרה בימינו, ויופיע עלינו בהוד יקרו, ותמלא הארץ דעת ה', ונזכה לעסוק בתוה"ק... ולעבדו שכם אחד בהר הקודש בירושלם".
בהמשך המכתב הוא עונה לשאלתו אודות שיעור הזמן של תוספת יום הכיפורים, : "בדבר שאלתך כמה אוסיף בשנה זו, לא אוכל לומר בבירור, אבל בל"נ אוסיף לפני שקיה"ח [כדי שיהיה תוספת גם לשיטת היראים] ובלילה אוסיף בערך חצי שעה לשישית היום... וע"פ מכתבי הקודם תוכל לדעת סיבת הדבר". הוא ממשיך בבירור המסורת על מנהג סבו הגר"ח מבריסק בדין זה: "בדבר השמועה ששמעת על בריסק, הלא תראה שגוזמא היא, אמנם זקני הגר"ח זצ"ל המתין הרבה מאד ואיני יודע בבירור [שאלתי כמה פעמים והשיבו לי שהמתין הרבה... עד שעה אחת עשרה בערך לפי"ד]") עד כמה, והטעם הוא שחשש לשיעור תוספת יוה"כ שהוא מצווה מדאורייתא ואין שיעורו ידוע... ומה שכתב הח"ח בשיעור תו' אפשר שלא גרע מזה או דלא ס"ל". בהמשך המכתב שואל רבי משה בשלומו של הנמען, ומבקש ממנו סליחה ומחילה.

הגאון רבי יעקב משה הלוי סולובייצ'יק (תרע"ה-תשנ"ה), מגדולי התורה באירופה בדור האחרון, בן רבי ישראל גרשון מבריסק דליטא (תרל"ה-תש"א – בנו בכורו של הגר"ח הלוי מבריסק). למד בצעירותו בישיבת "תורת חסד" בבריסק, אצל רבי משה סוקולובסקי בעל ה"אמרי משה", ובישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, אצל רבי ברוך בער ליבוביץ'. בערב ימי השואה נמלט לשוייץ, יחד עם רעו הבחור אהרן לייב שטיינמן מהעיר בריסק דליטא, כדי להנצל מהגיוס לצבא הפולני, והוא הנצר היחידי לבית אביו שנהרגו כולם בשואה, הי"ד. באותה תקופה הם למדו השנים בישיבת מונטרה. לאחר השואה הרביץ תורה בשוויץ, התגורר בציריך והיה הסמכות התורנית העליונה בכל עולם התורה באירופה. נסיעה זו של רבי משה סולובייצ'יק לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), התבררה אח"כ כנס הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בימינו – הגאון רבי משה סולובייציק בעיר ציריך, שהנהיג את כל עולם התורה באירופה, והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן בעיר בני ברק, שהנהיג בעשרים שנותיו האחרונות את עולם התורה בארץ ישראל.

גלויה, 10.5x15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק, עם פגיעה בטקסט.

ארבע מסכתות תלמוד בבלי, משתי הוצאות שונות, שנדפסו בימי השואה:
● תלמוד בבלי, מסכתות שבת, פסחים, חולין. מישקולץ, שופר, [תש"א-תש"ב, 1941-1942]. שלוש מסכתות בשלושה כרכים.
מסכתות תלמוד עם המפרשים על הדף, ובסופן חידושי מהרש"א, מהרש"ל ומהר"ם. הוצאת "שופר" מישקאלץ תע"א (הונגריה). דפוס צילום מוקטן מתוך הוצאות התלמוד, ווינה תרכ"ג ולמברג תר"ך-תרכ"ח.
הסכמות מהאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי. הרבנים מזכירים את המלחמה הקשה ואת חורבן ערי-ישראל, שגרמו לכך שכלתה מלאכת הדפוס ונחסרו הרבה ספרים וגמרות. מדבריהם עולה כי המדפיס הוא רבי שמעון זאב עהרנרייך בנו של רבי שלמה זלמן. במסגרת הוצאה זו נדפסו מספר מסכתות בודדות בלבד.

● תלמוד בבלי, מסכת ברכות. בודפשט, בית מסחר ספרים "מבשר" (מבשר טוב משמיע ישועה), [תש"א 1941]. דף השער נחתך סביב כל שוליו, והודבק על נייר אחר.

4 מסכתות ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הכרכים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מסכת נדרים, מן תלמוד בבלי, יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה. מינכן / סט. אטיליען, תש"ו 1946.
שער מאויר עם איור של מחנה השמדה והכיתוב "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".?לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמותו במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.

[2], ב-קג; טז דף. 39.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים זעירים בשולי הדפים האחרונים. חותמות. כריכה מקורית, מעט רופפת, עם הטבעה מוזהבת בצורת מגן דוד. פגמים וקרעים קלים בכריכה. שדרה קרועה וחסרה בחלקה.

משנה תורה להרמב"ם. שנחאי, בית אוצר הספרים "עזרת-תורה" שע"י ישיבת-מיר / ועד ההדפסה "תורה אור", תש"ג-תש"ה 1943-1945. עשרה כרכים (חסר כרך אחד עם ספר זרעים).
ספר משנה תורה להרמב"ם (דפוס צילום מוקטן של מהדורת ווילנא תרפ"ד), עם המפרשים. החלק השביעי – ספר זרעים, חסר.

10 כרכים. 26 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר בחלק מהכרכים. מצב משתנה. כריכות חדשות (אחידות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
במפעל הביבליוגרפיה לא נרשמו כל הכרכים.