מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
- (-) Remove and filter and
- book (72) Apply book filter
- ישראל (51) Apply ישראל filter
- יד (47) Apply יד filter
- כתבי (47) Apply כתבי filter
- manuscript (47) Apply manuscript filter
- ספרי (43) Apply ספרי filter
- כתבי-יד (35) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (35) Apply כתבייד filter
- תמונות (35) Apply תמונות filter
- of (35) Apply of filter
- pictur (35) Apply pictur filter
- חסידות (33) Apply חסידות filter
- israel (33) Apply israel filter
- ספרים (31) Apply ספרים filter
- jewish (30) Apply jewish filter
- the (30) Apply the filter
- isra (29) Apply isra filter
- palestin (29) Apply palestin filter
- עם (28) Apply עם filter
- תמונות, (25) Apply תמונות, filter
- חבד (25) Apply חבד filter
- חב (25) Apply חב filter
- ומכתבים (25) Apply ומכתבים filter
- חב"ד (25) Apply חב"ד filter
- chabad (25) Apply chabad filter
- letter (25) Apply letter filter
- pictures, (25) Apply pictures, filter
- מלחמת (23) Apply מלחמת filter
- מדינת (23) Apply מדינת filter
- והקמת (23) Apply והקמת filter
- העצמאות (23) Apply העצמאות filter
- העפלה, (23) Apply העפלה, filter
- העפלה (23) Apply העפלה filter
- המנדט (23) Apply המנדט filter
- הבריטי, (23) Apply הבריטי, filter
- הבריטי (23) Apply הבריטי filter
- establish (23) Apply establish filter
- illeg (23) Apply illeg filter
- immigr (23) Apply immigr filter
- immigration, (23) Apply immigration, filter
- independ (23) Apply independ filter
- mandatori (23) Apply mandatori filter
- palestine, (23) Apply palestine, filter
- war (23) Apply war filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
שני מכתבים בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון הצדיק רבי אהרן כהנא אב"ד ביסטרא [בנו של רבי נחמן כהנא מספינקא בעל ה"ארחות חיים"]. ביסטרא, צפון חבל מרמרוש (Bisztra, Maramureș), הונגריה, תש"ב-תש"ג [1942-1943]. כתובים על גבי גלויה.
מצורף: מכתב מאת רבי שמואל זנוויל כהנא-פראנקיל, ראש הלשכה המרכזית מבודפשט (מתאריך כ"ה טבת תש"ב 14 בינואר 1942), שנכתב כתשובה למכתב הראשון שלפנינו. כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו.
המכתבים עוסקים בבקשת עזרה וסעד בימים הקשים של מלחמת העולם השניה [תקופת השואה]. במכתב הראשון מראש חודש סיון תש"ב (מאי 1942), פונה רבי אהרן כהנא אל ראשי הלשכה של הקהילות האורתודוכסיות בבודפשט (Orth. Izr. Központi Iroda), ומספר במכתבו על כוונת שלטונות המחוז לגייס בכפייה חמש מאות יהודים ל"שירות העבודה" ההונגרי, ומפציר בהם להשיג עבורו תעודת שחרור, "שאוכל להציל אותי ביום זעם, וכמו ששלחו הלשכה להרב מסיגעט שליט"א [כנראה רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט] וכמו שהבטיח אותי ראש הלשכה... וזאת אני מבטיח שלא אודיע מזה לשום איש אם אני אקבל התעודה מהלשכה". בהמשך המכתב מבקש רבי אהרן שישלחו לו את התמיכה הכספית המובטחת עבור פסח, וחותם בברכה לרגל חג השבועות: "יה"ר שנזכה לקבל התורה מתוך נחת והרחבה, הק' אהרן כהנא אב"ד דפה".
מכתבו השני של רבי אהרן כהנא נשלח למעלה משנה לאחר מכן, בראש חודש מנחם אב תש"ג (אוגוסט 1943), אל ארגון עזרה של יוצאי צבא יהודים בבודפשט בשם "פארטפאגא" (Orsz. izr. Hadviseltek bizottság). במכתבו רבי אהרן מפציר בהם להשיג עבורו במשרדי הצבא בבודפשט תעודת שחרור (כנראה מעבודת כפייה ב"שירות העבודה" ההונגרי), וחותם בתפילה: "כה דברי המצפה להרמת קרן התורה והרמת קרן ישראל, ברגשי כבוד ועוז, הק' אהרן כהנא אב"ד דפה".
הגה"צ רבי אהרן כהנא אב"ד ביסטרא בעל "וערך הכהן" (תרנ"ה בערך – נספה בשואה טבת תש"ה), בן-בתו של האדמו"ר הראשון מספינקא רבי יוסף מאיר ווייס בעל "אמרי יוסף". התייתם בהיותו בן תשע שנים מאביו הגה"ק רבי נחמן כהנא אב"ד ספינקא בעל "ארחות חיים", והתחנך על ברכי זקניו הקדושים, אבי-אמו האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא, ואבי-אביו הגאון רבי חיים אריה ליב כהנא בעל "דברי גאונים". רבי אהרן נסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים והאדמו"רים בהונגריה באותה עת, בהם המהרש"ג מסמיהאלי, האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, ואחרים. כיהן בתחילה כאב"ד וכאדמו"ר בסיטשל, ובהמשך התמנה לכהן כאב"ד ביסטרא.
בקיץ תש"ד נשלח למחנה העבודה ריימסדורף-טרגליץ בגרמניה. האדמו"ר מסאטמר בעל ה"ברך משה", ששהה עמו באותו מחנה ואף קבע עמו שם חברותא, מספר עליו: "הכרתי את הה"צ הנ"ל ובפרט בהיותי אתו ביחד בצרה תחת יד אכזרי של האשכנזים ימ"ש וזכרם, והכרתי אותו שם לת"ח וצדיק". גם רבי אברהם מאיר איזראעל אב"ד הוניאד, ששהה בתקופה זו באותו המחנה, מספר על דרכו וקדושתו הנוראה של רבי אהרן: "שזכיתי להכירו בימים קשים כמות, בהיותינו יחד בשנת תקופת שפיכת דמים [=תש"ד] בגי צלמות במחנות השמדה ר"ל תחת שלטון הרוצחים הארורים... שגם באותם הימים המרים כלענה לא נמר ריחו ולא פג טעמו מלהגות בדברי תורה, וכמעט שלא הסיח דעתו על רגע כמימרא מדברי תורה ומצותיה, ובקש בהם נוחם לנפשו בימיו האחרונים עלי אדמות, שמסר נפשו על קדושת שמו יתברך הי"ד".
מרבית כתביו של רבי אהרן אבדו בשואה. מחיבוריו שנדפסו: שו"ת "וערך הכהן" (אויברווישא, תרפ"ח); ספר "דברי גאונים חדש" על ספר "דברי גאונים" מאת זקנו, ספר "שירי טהרה" על הלכות נדה, ועוד.
[2] גלויות. 10.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל. + [1] מכתב על נייר מכתבים רשמי, 22.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים וסימני קיפול.
מכתב מאת האדמו"ר רבי ברוך רבינוביץ' אב"ד מונקאטש, מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו. מונקאטש, תש"א [1940].
ממוען אל יושב ראש הלשכה האורתודוקסית המרכזית בבודפשט, רבי שמואל זנוויל כהנא-פרנקל, בעניין נסיונות הצלה של רבי חיים ווירצברגר מליטשיק, שכפי שכותב האדמו"ר רבי ברוך רבינוביץ', הוא "עומד ומצפה וצווח על דבר ישועה ורחמים בענין השגת זכות חפשית שלו".
האדמו"ר רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ (תרע"ה-תשנ"ח), בן האדמו"ר רבי נתן דוד מפרציווא (ביאלה). נשא את בתו היחידה של ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, בחתונה שתועדה בעיתונות אותה תקופה כחתונה היהודית הגדולה ביותר בהונגריה. כיהן כאב"ד מונקאטש והנהיג את העדה הגדולה הזאת שלש שנים עד שנות השואה. בשנות השואה היה פעיל בהצלת יהודים, תוך שהוא מנצל את כשרונותיו הברוכים למצוא דרכים מקוריות להצלה. לאחר גלגולים רבים הגיע לירושלים. בשנת תש"ה נסע לסאן-פאולו שבברזיל שם כיהן ברבנות, ולימד באוניברסיטה המקומית. בתשכ"ג עלה לארץ לכהן ברבנות בעיר חולון. בשנת תשל"ו עבר לפתח-תקוה בה הקים את בית מדרשו וכתב את ספריו "בינת נבונים" ו"דברי נבונים". בניו מאשתו בזיוו"ר הם האדמו"רים המפורסמים ממונקאטש ודינוב שליט"א בארצות הברית.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. רישום בכתב-יד מעבר לדף.
מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו ובחתימתו של רבי משה הלוי סולובייצ'יק. מונטרה (שווייץ), "ב' האזינו" [ח' תשרי] תש"ב [1941].
נשלח לאחד מחבריו ורעיו בשוויץ, בן למשפחת גליצקי שבלוגאנו, שדן עמו בבירור שיעור הזמן של "תוספת יום הכיפורים" ומנהג בריסק בדין זה.
בתחילת המכתב שנכתב ב"עשרת ימי תשובה" הוא כותב בהתרוממות הרוח של ימי "גילוי המלכות" בתקוה לסיום הימים הקשים שעברו על עם ישראל בזמן השואה: "...תודה לך על ברכותיך הלבביות, וברכותיך הם ברכותי לך ולכל אחב"י הנתונים בצרה, אשר בטח בקעו תפילותיהם שערי הרקיע בעת כזו, ובתפילותינו יחד נתקבלו לרצון לפני אדון כל, וישלח משיחו עוד במהרה בימינו, ויופיע עלינו בהוד יקרו, ותמלא הארץ דעת ה', ונזכה לעסוק בתוה"ק... ולעבדו שכם אחד בהר הקודש בירושלם".
בהמשך המכתב הוא עונה לשאלתו אודות שיעור הזמן של תוספת יום הכיפורים, : "בדבר שאלתך כמה אוסיף בשנה זו, לא אוכל לומר בבירור, אבל בל"נ אוסיף לפני שקיה"ח [כדי שיהיה תוספת גם לשיטת היראים] ובלילה אוסיף בערך חצי שעה לשישית היום... וע"פ מכתבי הקודם תוכל לדעת סיבת הדבר". הוא ממשיך בבירור המסורת על מנהג סבו הגר"ח מבריסק בדין זה: "בדבר השמועה ששמעת על בריסק, הלא תראה שגוזמא היא, אמנם זקני הגר"ח זצ"ל המתין הרבה מאד ואיני יודע בבירור [שאלתי כמה פעמים והשיבו לי שהמתין הרבה... עד שעה אחת עשרה בערך לפי"ד]") עד כמה, והטעם הוא שחשש לשיעור תוספת יוה"כ שהוא מצווה מדאורייתא ואין שיעורו ידוע... ומה שכתב הח"ח בשיעור תו' אפשר שלא גרע מזה או דלא ס"ל". בהמשך המכתב שואל רבי משה בשלומו של הנמען, ומבקש ממנו סליחה ומחילה.
הגאון רבי יעקב משה הלוי סולובייצ'יק (תרע"ה-תשנ"ה), מגדולי התורה באירופה בדור האחרון, בן רבי ישראל גרשון מבריסק דליטא (תרל"ה-תש"א – בנו בכורו של הגר"ח הלוי מבריסק). למד בצעירותו בישיבת "תורת חסד" בבריסק, אצל רבי משה סוקולובסקי בעל ה"אמרי משה", ובישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, אצל רבי ברוך בער ליבוביץ'. בערב ימי השואה נמלט לשוייץ, יחד עם רעו הבחור אהרן לייב שטיינמן מהעיר בריסק דליטא, כדי להנצל מהגיוס לצבא הפולני, והוא הנצר היחידי לבית אביו שנהרגו כולם בשואה, הי"ד. באותה תקופה הם למדו השנים בישיבת מונטרה. לאחר השואה הרביץ תורה בשוויץ, התגורר בציריך והיה הסמכות התורנית העליונה בכל עולם התורה באירופה. נסיעה זו של רבי משה סולובייצ'יק לשוויץ בקיץ תרצ"ח (1938), התבררה אח"כ כנס הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בימינו – הגאון רבי משה סולובייציק בעיר ציריך, שהנהיג את כל עולם התורה באירופה, והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן בעיר בני ברק, שהנהיג בעשרים שנותיו האחרונות את עולם התורה בארץ ישראל.
גלויה, 10.5x15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק, עם פגיעה בטקסט.
ספר אם הבנים שמחה, "על גאולתינו ועל פדות נפשינו מגלות האחרון הזה", מאת רבי יששכר שלמה טייכטל. בודפשט, דפוס משלם "זלמן" כ"ץ קאטצבורג, תש"ג-(תש"ד) [1943].
מהדורה ראשונה של ספרו הנודע של רבי ישכר שלמה טייכטל, העוסק בחשיבות העליה לארץ ישראל. הדפסת הספר הסתיימה בבודפשט בשנת תש"ד (1943), חודשים ספורים טרם הפלישה הגרמנית והשמדת יהדות הונגריה.
רבי יששכר (ישכר) שלמה טייכטל (תרמ"ה-תש"ה; נספה בשואה), גאון וחסיד, מרבני הונגריה המפורסמים, כיהן ברבנות ובראשות הישיבה בפישטיאן (סלובקיה). בשנת תש"ב ברח מסלובקיה להונגריה מאימת הנאצים. עד השואה החזיק בהשקפות "קנאיות" נגד ההתיישבות בארץ ישראל, כשאר רבני הונגריה החסידית, וכדעת מורו האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש. בעקבות אירועי השואה חל שינוי בהשקפתו. הוא החל להתעמק בסוגיות של גלות וגאולה, ובבירור השאלה האם הגאולה תתרחש על ידי יישוב הארץ בדרך הטבע. את מסקנותיו פרסם בספרו "אם הבנים שמחה", שכתב והדפיס במסירות נפש בבודפשט בשנת תש"ג. החיבור נכתב בתנאים קשים, בעת שהסתתר המחבר מפני הנאצים, וחרף זאת מצוטטים בו מאות מקורות מספרים שונים, אותם ציטט המחבר מזכרונו. בספר מובאת בין היתר ביקורת חריפה על הרבנים שמנעו את העלייה לארץ לפני השואה, והרב טייכטל אף כותב כי מאורעות השואה באו כעונש על הזלזול בארץ ישראל. כשהחל גירוש היהודים מהונגריה, ברח הרב טייכטל בחזרה לסלובקיה. משם גורש לאושוויץ לאחר דיכוי המרד הסלובקי בשנת תש"ד, ונספה זמן קצר לפני תום המלחמה. נודע גם בספר השו"ת שלו "משנה שכיר", שחלקים ממנו הדפיס בחייו. נכדו הוא הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל דומ"צ העדה החרדית בירושלים.
בדף השער, הקדשה בכתב-יד וחתימת: "משה פאשקוזס".
[11], ג-שס עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. רישום בכתב-יד בדף השער. חותמות. כריכה חדשה.
ארבע מסכתות תלמוד בבלי, משתי הוצאות שונות, שנדפסו בימי השואה:
● תלמוד בבלי, מסכתות שבת, פסחים, חולין. מישקולץ, שופר, [תש"א-תש"ב, 1941-1942]. שלוש מסכתות בשלושה כרכים.
מסכתות תלמוד עם המפרשים על הדף, ובסופן חידושי מהרש"א, מהרש"ל ומהר"ם. הוצאת "שופר" מישקאלץ תע"א (הונגריה). דפוס צילום מוקטן מתוך הוצאות התלמוד, ווינה תרכ"ג ולמברג תר"ך-תרכ"ח.
הסכמות מהאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי. הרבנים מזכירים את המלחמה הקשה ואת חורבן ערי-ישראל, שגרמו לכך שכלתה מלאכת הדפוס ונחסרו הרבה ספרים וגמרות. מדבריהם עולה כי המדפיס הוא רבי שמעון זאב עהרנרייך בנו של רבי שלמה זלמן. במסגרת הוצאה זו נדפסו מספר מסכתות בודדות בלבד.
● תלמוד בבלי, מסכת ברכות. בודפשט, בית מסחר ספרים "מבשר" (מבשר טוב משמיע ישועה), [תש"א 1941]. דף השער נחתך סביב כל שוליו, והודבק על נייר אחר.
4 מסכתות ב-4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הכרכים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מסכת ברכות ומסכת בבא קמא, עם המפרשים על הדף, והמפרשים שבסוף התלמוד.. שתי מסכתות מתלמוד בבלי, שנדפסו בימי השואה. בודפשט, הוצאת אור תורה [תש"ב בקירוב 1942]. שני כרכים, עם דפי שער מעוטרים ונאים, בדיו זהובה.
שני כרכים. ברכות: [1], סד, נז-נח, יד, לב דף. חסרים נז דף של רוב פירוש המשניות לרמב"ם, ומספר דפים נוספים בסוף (סופו של הרא"ש על מסכת ברכות). בבא קמא: קמג, [1], לג, [1] דף. 33.5-34 ס"מ. נייר יבש ושביר בחלק מהדפים. כרך ברכות במצב טוב-בינוני, כרך בבא קמא במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים. סימני עש קלים מעטים. חותמות, חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
במסגרת הוצאה זו נדפסו רוב מסכתות הש"ס. שנת ההדפסה תש"ב אינה מופיעה בכרכים שלפנינו, אלא בשער סדר זרעים בלבד.
מסכת נדרים, מן תלמוד בבלי, יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה. מינכן / סט. אטיליען, תש"ו 1946.
שער מאויר עם איור של מחנה השמדה והכיתוב "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".?לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמותו במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.
[2], ב-קג; טז דף. 39.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים זעירים בשולי הדפים האחרונים. חותמות. כריכה מקורית, מעט רופפת, עם הטבעה מוזהבת בצורת מגן דוד. פגמים וקרעים קלים בכריכה. שדרה קרועה וחסרה בחלקה.
מסכת קדושין, מן תלמוד בבלי. מינכן סט. אטיליען, "יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה", תש"ו 1946.
בדף השער איור של מחנה השמדה, מלווה כיתוב הסבר: "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".
לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמות במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.
?חתימה בדף השער: "הק' ש[מואל] שלמה ברוין" [כנראה ממשפחת רבי שמואל שלמה בראון אב"ד לוקוב ובלאכטוב].
[1], צו; טז; יד דף. 39 ס"מ בקירוב. נייר ייבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים, בשולי דף השער ובדפים נוספים משוקמים בחלקם בהדבקות נייר ונייר-דבק (עם פגיעות קלות בטקסט). חותמות. כריכת עור חדשה, עם הטבעת צורת "מגן דוד".
חמשה חומשי תורה, "מתנה מאת ועד ההצלה לשארית הפליטה". נדפס ע"י הועד להוצאת ספרים אצל ועד ההצלה. מינכן, תש"ז 1947.
חומש ומגלות רות, איכה וקהלת, עם פירוש רש"י ואונקלוס. לפני דף השער שני דפים, ובהם מכתב תודה באנגלית ובעברית (עם איור דגל ארצות הברית) לעם האמריקאי ולנשיאו, בחתימת הרבנים אביעזר בורשטין ונפתלי בארוך. שער בדפוס ליתוגרפי צבעוני.
[2], ס; נה; [1], נו-צז; מח, [1], מט-צז דף. 17 ס"מ. מצב כללי טוב, כריכה במצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש קלים. מעט רישומים. הדבקות נייר-דבק לחיזוק, בין לוחות הכריכה הפנימיים ודפי הביטנה. כריכה מקורית, עם פגמים וסימני עש, מנותקת חלקית.
נצח ישראל, "מאנאטליכע אויסגאבע פון ועד ההצלה פאר שארית הפליטה אין גלות דייעטשלאנד" [ירחון ועד ההצלה של שארית הפליטה בגלות גרמניה]. גליון מס' 3. הוצאת ועד ההצלה, מינכן, תש"ח 1948. עברית ויידיש.
העיתון הוקדש לחיזוק הדת, ויצא לאור ארבע פעמים בשנת תש"ח (אייר-אלול), לפנינו בגיליון מאמרים מאת חשובי רבני התקופה מקהילות ישראל במדינת ישראל ובתפוצות: האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון הריי"ץ מליובאוויטש, רבי הלל ליכטנשטיין (קראסנא), רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, רבי בנציון פירר, ורבים אחרים.
לאורך הגליון מופיעים תצלומי רבנים ואיורים רבים.
32 עמ'. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כריכה חדשה. כרוך עם עטיפת הנייר הצבעונית המקורית.
משנה תורה להרמב"ם. שנחאי, בית אוצר הספרים "עזרת-תורה" שע"י ישיבת-מיר / ועד ההדפסה "תורה אור", תש"ג-תש"ה 1943-1945. עשרה כרכים (חסר כרך אחד עם ספר זרעים).
ספר משנה תורה להרמב"ם (דפוס צילום מוקטן של מהדורת ווילנא תרפ"ד), עם המפרשים. החלק השביעי – ספר זרעים, חסר.
10 כרכים. 26 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר בחלק מהכרכים. מצב משתנה. כריכות חדשות (אחידות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
במפעל הביבליוגרפיה לא נרשמו כל הכרכים.
ספר אורחת צדיקים. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא, [תצ"ה 1735]. עברית ויידיש.
הספר תורגם ליידיש בידי רבי שלמה זלמן לונדן, בעל "קהלת שלמה", והתרגום נדפס בחלקם התחתון של הדפים, באותיות צו"ר.
[2], קח דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. שני דפים ראשונים מנותקים. דפים רופפים. כריכה ישנה ובלויה, עם קרעים חסרים בשדרה.