ספר אמרי שפר, הספד על רבי משה סופר – ה"חתם סופר", ודרשות ושו"ת, מאת רבי נפתלי בנעט אב"ד שאפא. פרשבורג, דפוס Anton Edlen v. Schmid, [ת"ר] 1840.
רישום בדף המגן הקדמי מאת רבי יהונתן הכהן לאפין (תלמיד-חכם נודע, ממקורבי גדולי המוסר וגדולי ירושלים): הספר הזה שייך להרב הדרשן המפורסם... נטע צבי ווייס... דברי ידידו... יהונתן הכהן לאפין".
חותמות: "נטע צבי ווייס יליד ירושלם עה"ק..."; מספרי הרנ"צ [רבי נטע צבי] ז"ל". חתימת חתנו, הגאון רבי "יוסף צבי סלנט" [בעל "באר יוסף"].
רבי נטע צבי וייס, "רבי נטע מגיד", (תרל"ג-תרע"ח) מגיד ירושלמי מפורסם, מתלמידי מהרי"ל דיסקין ומקורבו של האדר"ת; מורה בבית היתומים דיסקין, ודרשן בבית הכנסת של רבי יהודה החסיד בירושלים (בית הכנסת החורבה); בעל ה"נטעי חמד", בו מובאים מכתביו ודרשותיו. נטמן בהר הזיתים.

יט, [3] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט, בהם קרעים קטנים חסרים. כריכת עור חדשה.

תשעה ספרי הספדים, בהם הספדים על האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת", על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, על הנצי"ב מוולוז'ין, ועוד:

● ספר שאגת אריה, הספד על פטירת האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב, עם ספר באר אברהם, חידושים וביאורים שונים, מאת רבי אברהם אריה רוזן אב"ד מוינעשט. הוסיאטין, תרס"ה [1905]. חתימה בדף השער: "יוסף סלאנט".
● "מספד תמרורים" ("אמרות טהורות"), הספד על האדמו"ר רבי אורי מסאמבור, מאת רבי זאב זינגר. לבוב, דפוס שלום צווערלינג, תרע"א 1910. בשער: 1911.
● ספר צפנת פענח, מספד מאת רבי אשר ניסן לוינזון מבירז', על מות בנו רבי מנחם נחום נתן, והוא בן ח"י שנים. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, [תרל"ה] 1875.
● רועי ישרון, הספדים על רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ראש הישיבה בוולאזין, רבי יוסף דוב בער [סאלאווייצ'יק] מבריסק דליטא, רבי ישראל יהושע [טרונק] מקוטנא והשר משה מונטיפיורי, מאת רבי משה חיים טריוואקס. וורשא, תרנ"ד 1894.
● ספר עין דמעה, חלק ששי – הספד מאת רבי שלמה קלוגר, על פטירת הגאון רבי יעקב ריינמן אב"ד נאראל. בילגוריי, דפוס נ. קרוננברג, תרצ"א [1931].
● "דמעת אפרים", הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, שנאמר ע"י הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל "בית אפרים". לבוב, דפוס חיים ראהאטין, [תרנ"ט] 1899.
● "מספד תמרורים", על האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אגלי טל", מאת רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט. וורשא, "דפוס י. עדעלשטיין... תרע"א" [תרע"ב] 1912. חותמות וחתימת רבי "נתן אהרן מאשקאוויטש", בעל ספר "זכרון קדושים".
● "מספד מר", על האדמו"ר רבי יהודא אריה ליב אלתר – האדמו"ר השני מגור בעל "שפת אמת", מאת רבי אברהם יצחק דזובאס. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, [תרס"ה] 1905. רישום (קצוץ) בדף השער: "המפורסם... כבוד שמו תפארתו מו"ה שמחה בונם האלער בק"ק זארוב".
● "אבל כבד", הספד על האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר – האדמו"ר השלישי מגור בעל "אמרי אמת", מאת רבי טוביה יהודה טביומי. נדפס יחד עם ספרו: יקרא דחיי, נ"ד מאמרי הספד על גדולי הדור ואישים דגולים. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ט [1949].

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

"חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו – שמחו את ירושלם – תנו כבוד לה' אלהיכם שאלו שלום ירושלים" – כרוז גדול מודפס, אגרת שליחות של רבי יום טוב אלגאזי ורבי יעקב חזן, שיצאו לאסוף תרומות עבור הישוב היהודי בירושלים. [קושטא, תקל"א 1771]. חתומים – בדפוס – פקידי ירושלים בקושטא. בשולי האיגרת נדפסה המלצת רבני קושטא: רבי שלמה ב"ר חיים אלפאנדארי, רבי חיים מודעי, רבי שלמה קמחי ורבי רפאל יצחק ירושלמי.
מעברו השני של הדף רישום בכתב-יד, באיטלקית משולבת במילים עבריות.
בין השנים תק"ל-תקל"ה (1770-1775) יצאו כשליחי ירושלים לארצות אירופה הגאון המקובל רבי

יום טוב [המהרי"ט] אלגאזי (תפ"ז-תקס"ב), מגדולי חכמי ירושלים וידידו של החיד"א, יחד עם חברו רבי יעקב חזן, אף הוא מגדולי ירושלים (נפטר תקס"ב). במהלך שליחותם עברו בטורקיה, איטליה, צרפת, הולנד, גרמניה, פולין, וארצות נוספות באירופה וצפון אפריקה. המהרי"ט אלגאזי היה בנו של רבי ישראל יעקב אלגאזי שכיהן כ"ראשון לציון" בירושלים. תלמיד רבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף" ותלמיד הרש"ש בישיבת המקובלים "בית אל". במהלך השליחות המדוברת מצא המהרי"ט אלגאזי את כתב היד של הלכות נדרים ובכורות להרמב"ן והדפיסו מאוחר יותר עם פירושו המפורסם "הלכות יום טוב". בהיותם בפרנקפורט דמיין ראה אותו החתם סופר וכתב עליו ועל חיבורו בהתפעלות רבה: "מכירו הייתי לשעבר, בהיותו שליח ציון בפ"פ דמיין... והארץ האירה מכבודו, אמנם עדיין לא הגיע לחצי כבוד הראוי לו, לפי הנראה מחיבור זה 'הלכות יום טוב' על בכורות וחלה... ומיום חבור ה'משנה למלך' לא נראה כחבור הזה". בחזרתו לירושלים נתמנה המהרי"ט אלגאזי על מקומו של הרש"ש כראש ישיבת המקובלים "בית אל" ובשנת תקמ"ב מונה לתפקיד ה"ראשון לציון". מלבד חיבורו הנזכר, חיבר גם את הספרים: שמחת יום טוב, קדושת יום טוב, יום טוב דרבנן, ועוד.

37x48 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, עם קרעים קטנים. קרעים חסרים קטנים וסימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל-אביב, 057.011.008.

חוברת "התעוררות לשיבת ציון...", קונטרס תקנות חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים. נדפס ללא דף שער. ירושלים, [תרס"ד 1904].
בעמוד האחרון נדפס "שטר התחייבות", ממולא בכתב-יד וחתום בחתימת ידו של שלושת מנהלי החברה: רבי אשר ן’ יוסף חבשוש, רבי שלום הלוי אלשיך ורבי אברהם חיים אלנדאף (שני הרבנים האחרונים היו רבני ומנהיגי העדה התימנית בירושלים). תחת חתימתם מופיעה חותמת החברה: "חותם חברת 'שיבת ציון' לעדת התימנים פעה"ק ירושלם ת"ו Verein Schewth Zion Temonim Iereusalem".
הקונטרס כולל 28 סעיפים המגדירים את תכליתה של חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים בירושלים ומסדירים את תפקודה. מטרת החברה הייתה לספק פרנסה לבני העדה והקמת קרן לרכישת קרקע לשם עיסוק בעבודת האדמה ובחקלאות: "כאשר ראינו אנחנו יחידי ק"ק תימן שבפעיה"ק ירושלם ת"ו, כי אין לנו תקוה טובה לאחרית צערינו ודחקנו... שאר קהלות חושבין אותנו כמעט ככלי אין חפץ בו... רק ע"י אם נעסוק בעבודת האדמה... ולהיות כי אי אפשר להשיג... בלתי שיהיה לנו הקדמת כסף... בו נוכל להתחיל לקנות כברת ארץ... אי לזאת יעצונו... לייסד חברה קדושה... מאנשי קהלתנו... אשר לה יקרא בשם חברת 'שיבת ציון'...".

רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".

רבי אברהם בכה"ר חיים אלנדאף (תרכ"ו-ת"ש). עלה מתימן לירושלים בעלית תרמ"ב. מפורסמת האגרת שמסר ליבניאלי בשליחותו לתימן ופתחה בפניו דלתות רבות. פעל רבות בהדפסת ספרי חכמי תימן שהיו עד ימיו כולם בכת"י.

[1], ב-ח עמ'. 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכה חדשה.

חמישה מכתבים מודפסים וכרוזים שנדפסו בירושלים ובטבריה:
● "הלולא דרשב"י", עם איור קבר הרשב"י ושני פזמוני "בר יוחאי". ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרמ"ז [1887]. ש' הלוי, מס' 577.
● "כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם" – מכתב מודפס מטעם מנהלי חברת חסד ואמת של בני מרוקו בירושלים, קריאה לתרומה למען החברה, עם "תעודת הרבנים", מכולל עדת המערבים. חתום בחותמת החברה. ירושלים, תרמ"ט-תר"נ בקירוב [אחרי סיון תרמ"ט 1889 בקירוב]. לא נרשם אצל ש' הלוי.
● קבלה מודפסת, מילוי חלקי בכתב-יד מזרחי. ירושלים, שנות התר"ל [1870].
● "מחאת רבני ירושלם נגד עלילת הדם!", מכתב מודפס מטעם רבני ירושלים בעקבות עלילת הדם כנגד יהודי רוסיה במשפט בייליס. ירושלים, תשרי תרע"ד [1913]. בשולי המכתב נדפס מכתב נוסף מטעם הרבנות הראשית, חתום בחותמת הראשון לציון רבי משה פראנקו.
● "הודעה רבה ואזהרה גדולה", הודעה מטעם רבני וגאוני טבריה, עם מכתב מאת החכם באשי רבי חיים יששכר אבולעפיה, בעניין השד"ר חכם רבי יוסף אביטבול שאיבד את חזקת נאמנותו, וקריאה לציבור שלא לתרום לו כספים. [ארץ ישראל], תרע"ד [1914].
● אגרת מודפסת בדיו זהובה, ברכה לשנה טובה, ולכתיבה וחתימה טובה. ירושלים, [שנות התר"נ 1890 בערך].

6 פריטים. גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.