מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, י"ז שבט תשי"ח [1958]. יידיש.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד המזכיר הרב אליהו קווינט, "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א".
נשלח אל "האברך" פנחס קובלסקי במונטווידאו (אורוגוואי): "...ובאם תחליט לנסוע, אזי וודאי יעשו שליח מצווה במצוות הצדקה עבור כל אחד בנפרד, נוסף על כללות הענין שזהו מצוה. ויהי רצון שיקוים פסק התורה אשר שלוחי מצוה יש להם הצלחה הן בהליכתן והן בחזירתן. בוודאי שומר אתה על השיעורים של חומש תהלים ותניא, נוסף על קביעות העתים בתורת הנגלה והנסתר, והשם יתברך יצליחך" (תרגום מיידיש).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. נייר דק. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל. כתמים כהים. נקבים.

מכתב מזכירות האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ז תמוז תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד הרב אליהו קווינט, "המזכיר".
נשלח אל הרה"ח ר' שמואל מנחם מענדל שניאורסון בירושלים (תרפ"ח-תשע"ז; מזקני אנ"ש בארה"ק וחבר הנהלת כולל חב"ד): "...לפלא שעד עתה לא נתקבל המשך בזה, כהבטחתו בהנוגע להכינוס בכפר חב"ד, בעניני דעין כרם וכו', ובודאי ימלא בהקדם, ות"ח [תשואות חן] מראש".
בהמשך מבקש הרבי להיוודע אודות ענינו ומהותו של הגאון רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה ("הרבי האצ"לניק"), שכיהן באותן שנים כרב שכונת עין כרם בירושלים: "להודיע בפרטיות אודות יחסו לאנשי חב"ד, ובכלל מהותו".

אגרת דואר אוויר. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים זעירים. בלאי קל.

ספר פרשת דרכים, עשרים ושישה דרושים וקונטרס "דרך מצותיך" על מנין המצוות, מאת רבי יהודה רוזאניס בעל "משנה למלך". ונציה, תק"ג [1743]. מהדורה שניה.

העותק של הגאון המקובל רבי אביגדור אב"ד קוויל. במרכז דף השער, חתימת יד-קדשו: "אביגדור יהודא ליבוש הלוי חופ"ק קויל". חתימות ורישומים נוספים בכתב-יד בדף השער: "הק' שלמה זלמן בא"א"; "קניתי בעד...".
בדף עא/1 ודף עב/1, הגהות ארוכות בכתב-יד (קצוצות בחלקן) יתכן בכתב-ידו של רבי אביגדור אב"ד קוויל, החתום בשער.
הרה"ק רבי אביגדור יהודה הלוי לוונטל (תקצ"ז-תרמ"ט, אנצ' לחסידות א', עמ' ד), גאון מופלג ומקובל אלוקי, מגדולי רבני פולין. ידידו וחברו הטוב של האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב (בעל "אבני נזר" ו"אגלי טל"), ו"חברותא" שלו בלימודי קבלה. משנת תרכ"ב כיהן כרב בבלשקי ומשנת תרל"ט התקבל לרבנות קויל, בה כיהן עד לפטירתו. מצדיקי החסידות בפולין, ועל אף שלא הוכתר לאדמו"ר היו חסידים מרבים לספר אודותיו סיפורי מופת. ידידו בעל "אבני נזר" מכנה אותו: "הרב הגאון המפורסם הצדיק החסיד פאר הדור אין גומרין עליו את ההלל" (שו"ת אבני נזר, הלכות פסח, סימן שסד). בספר אביר הרועים (אות קלז) מסופר כי בהלוויתו, לאחר שהספיד אותו כראוי, לא חזר האדמו"ר מסוכטשוב לביתו אלא עמד ברחוב והביט אחר מטתו, ולפתע אמר בזה הלשון: "הנה הרב מקויל כבר עבר את המערת המכפלה...".

[2], עו דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות בטקסט. כריכה ישנה, עם פגמים.

מסכת נדה מן תלמוד בבלי, ומשניות סדר טהרות. כרך אחד מתוך מהדורת וורשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרכ"ו 1866.
העותק של אדמו"רי סלונים – הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר מסלונים בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי ישכר ליב, כפי שמעידות החותמות בדף השער הראשון ובדף שאחרי השער: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג".

האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו בחו"ל ובטבריה. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה, והקים את ישיבת "אור תורה" בטבריה. ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב. ה"דברי שמואל" הסתופף רבות בצל צדיקי ואדמו"רי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין. הרבה בייחוד לנסוע אל האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, אשר שימש לו כרב מובהק בכל ענייניו. ה"דברי חיים" מצאנז הפליג פעם בשבחו של ה"דברי שמואל" ואמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא).
בנו הבכור, האדמו"ר רבי ישכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תסו-תסז) כיהן כאדמו"ר בסלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם". ידידות נפש עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. האדמו"ר רבי ישכר ליב נפטר בכ"ח ניסן תרפ"ח, והותיר אחריו את בנו רבי אברהם יהושע העשיל (לימים האדמו"ר מסלונים-תל אביב; תרנ"ח-תשל"ח, אנצי' לחסידות, א, עמ' צה-צו).

[2], ב-עג, [1]; ב-קב; צה-קמח דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכת בד חדשה.

ספר קדושת אהרן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורה. ווארשא, [תרע"ג] 1913. מהדורה ראשונה.
בדף השער הקדשה בכתיבת יד קדשו וחתימתו של בן המחבר, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, אל בנו של רבי אהרן מנדל הכהן אב"ד קהיר: "ב"ה, י"ב סיון תשכ"ז, מנחת מזכרת לידידנו הנכבד ר' נתן כהן הי"ו, בן החסיד ידידנו הרה"ג המפו' ר' אהרן מנחם הכהן אב"ד קאירא ז"ל. המעתיר בעדו בתוכרפ מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן סדגורה".
האדמו"ר הקדוש רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (תרנ"ז-תשל"ט), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג – בהיותו בן ט"ז שנה – הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ, ואף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.

158, 6-14 עמ'. 27 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים עם פגיעות בטקסט באחד מהדפים. בדף השני, מתחת להסכמה, הודבקה פיסת נייר עם חותמתו של רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן. כריכה חדשה.