"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, וחלק שני – תפילות לשבת, לראש חודש, לחגים ולמועדים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני חלקים בשני כרכים.

הסידור הובא לדפוס על ידי נכדי אדמו"ר הזקן – שניאור בה"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי בה"ר ברוך שמואל.
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו. בפתח הסידור "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורת קאפוסט תקע"ו.
רישום בעלות (דהוי וקצוץ בחלקו) בשער חלק ראשון; חתימת ר' "הלל הורוויץ" בשער החלק השני – ייתכן שהוא הרה"ח ר' הלל הורביץ (תרע"ד – נספה בשואה תש"ב), בנו של החסיד הנודע ר' איטשע דער מתמיד, חתן הגה"ח ר' רפאל הכהן, "ר' רפאל דער רב", רבה של נעוועל וריגא. כיהן כר"מ בישיבת "תומכי תמימים" בדנקרה שבלטביה

שני החלקים בשני כרכים. ● חלק ראשון: [2], קנד דף. 23 ס"מ בקירוב. ● חלק שני: [1], ב-סב; צד דף. 27.5 ס"מ. שוליים רחבים בחלק שני. מצב טוב עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר ודבק. בחלק ראשון, הדבקות נייר בשולי הדפים הראשונים, ובשולי כמה דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט. חתימות. כריכות עור חדשות.

ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תר"ס] 1900.

[2], ב-קסג דף. דף שער שני חסר. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וכתמים כהים. התכהות הנייר. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ל, עמ' 107-113.

ספר התניא – מהדורת ווילנא תר"ס – מהדורת אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש
במהדורת ווילנא תר"ס התחדשו כמה חידושים. ראשית כל, במהדורה זו נדפסו לראשונה שלושה קטעים, על פי העתקות מדויקות בכתב-יד, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. הקטע החשוב והמפורסם שבהם הוא חציו השני של פרק ז' מ"שער היחוד והאמונה", קטע ארוך המתפרס על פני דפים פג-פה (על סיבת השמטת הקטע ממהדורות הדפוס הראשונות, ראה להלן). שני הקטעים הנוספים שנדפסו במהדורה זו לראשונה (בחלק "אגרת הקודש"): ד"ה "האותיות", בין אגרת יט לאגרת כ (דף קכט/1); ד"ה "אהוביי", בין אגרת כב לאגרת כג (דף קלה).
בנוסף להדפסת הקטעים החדשים, הוגה הספר כולו ביגיעה גדולה על ידי אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהקדיש לשם כך מספר חודשים. בעבודת ההגהה השתתפו גם רבי אשר גראצמאן [גרוסמן] מניקולייב ורבי משה וויילער מקריסלאווא. למעלה מאלף תיקוני נוסח נעשו במהדורת תר"ס. הגהת הנוסח נעשתה בעיקר בחלק "אגרת הקודש" (חלק מהאגרות הוגהו תוך השוואה לאוטוגרף המחבר); בשאר חלקי הספר המעיטו בתיקונים והסתפקו בעיקר בהשוואת הנוסח למהדורת סלאוויטא. (במהדורת תר"ס הוחזרה עטרה ליושנה בהדפסת הנוסח המלא של ההקדמה ושל ההסכמות, כפי שהופיעו במהדורה הראשונה, וכן הנוסח המלא של הקדמת בני המחבר כפי שהופיעה במהדורת שקלוב תקע"ד).
על עבודתו והשקעתו בהגהת הנוסח של מהדורת תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב באחד ממכתביו: "הרבה יגענו ביגיעת נפש ויגיעת בשר להגיה מתוך הרבה כתבי קודש אשר השגנו, ובררנו הכל במתינות גדולה ובעיון הטוב... והעיקר באגה"ק, כי בגוף ועצם התניא נזהרנו לשלוח יד להגיה ולשנות מהנדפס בפעם הראשון בסלאוויטא, כי אם בטעות דמוכח ונראה בעליל... וגם ההדפסה נעשה בהשגחה יתירה מאד כפי האפשרי להיות בכח אנושי".
בניגוד למהדורות הקודמות, שנדפסו באיכות ירודה, במהדורת תר"ס ניתנה תשומת לב מרובה לאיכות ההדפסה ולהידורה, לגופני האותיות, ולטיב הנייר והכריכה. חלק מהטפסים נכרכו בכריכות נאות עם עיטורים מוטבעים, ובחלקם הוזהבו שולי הדפים. אדמו"ר הרש"ב כתב על מהדורה זו לאחר צאתה מהדפוס, שהיא "יפה והדר מאד... נקי ומבורר בתכלית".
המשפיע רבי שלום דובער זיסלין מספר בזיכרונותיו שבשעת התוועדות עם בחורי ישיבת "תומכי תמימים", מעט לאחר שיצא מבית הדפוס ספר התניא מהדורת ווילנא תר"ס, החזיק בידיו המשפיע המפורסם רבי שמואל גרונם (הרש"ג) אסתרמן את הספר החדש, ואמר בהתלהבות: "החסידים אינם יודעים כיצד להודות לרבי [הרש"ב] על ה'תניא' הזה! ולו רק עבור צורת ההדפסה כשלעצמה! הרבי עשה את ה'תניא' ל'יש ומציאות' אפילו בחיצוניות דחיצוניות! כל עוד היה ה'תניא' ספרון צנום ('ספר'ל') הנרכש תמורת עשר פרוטות ('קופיקות'), ואותיות בו קטנות, היה בכך גם העלם והסתר לאורה הגדולה הגנוזה בו. אך משעה שנדפס ה'תניא' באותיות מאירות עינים, על נייר משובח, גליונות רחבים, כריכה נאה, והוא 'תופס מקום' – נפתחו שערי אורה לחזות גם בפנימיותו של ספר ה'תניא!'" (מונדשיין, דברי ימי התמימים, עמ' 539-562).
מאז ואילך, עד לימינו, נדפסו כל מהדורות התניא על פי מהדורת ווילנא תר"ס. עם זאת, חיסרון אחד יש במהדורת תר"ס: בשונה מן המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, מהדורת תר"ס עברה תחת ידי הצנזורה ונעשו בה מספר "תיקונים" (בשנים ההן הייתה הצנזורה הרוסית בשיא כוחה, והמילים "גויים", "אומות העולם" וכדומה, הוחלפו ל"עכו"ם").
במהדורת ווילנא תרס"ט נוספה בראש הספר "מודעה רבה" על מכירת זכות ההדפסה מ"האלמנה והאחים ראם", "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים". שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא.
מדוע לא הדפיס בעל התניא בחייו את חלקו השני של פרק ז מ"שער היחוד והאמונה"?
אחד הקטעים שנדפסו לראשונה במהדורת תר"ס עוסק בביאור המושג הקבלי "צמצום אור אין סוף", מושג שהבנתו שנויה במחלוקת עתיקה בין המקובלים. הקטע מתחיל במילים: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו...". דברי אדמו"ר הזקן כוונו נגד דברי המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל ה"משנת חסידים", בספרו "יושר לבב" (אמשטרדם תק"ב), שטוען באריכות שהמושג "צמצום" הוא כפשוטו, בעוד שגדולי החסידות סבורים שמדובר בהגשמה, ודעתם בעניין היא שה"צמצום" אינו כפשוטו. ייתכן כי הסיבה שהמחבר השמיט קטע זה מהמהדורות שהדפיס הייתה רצונו להימנע מעיסוק בעניינים הקשורים למחלוקת שבין הגר"א ובין החסידים, שהייתה אז בשיאה.

שלחן ערוך יורה דעה, חלק ב, הלכות נדה (סימנים קפג-קצא), עם לקוטי הלכות שחיטה (סימנים א-ב, יח, כג-כו) וקצת הלכות טריפות (סימנים לא-לג), ובסופו י"ח תשובות, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. קאפוסט, דפוס ר' ישראל במוהר"ר יצחק יפה, [תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.

[1], מח; נד; [16] דף. דפים כה-ל מהספירה הראשונה ודפים מט-נד מהספירה השניה נכרכו שלא כסדרם. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. סימני עש קלים. קרעים משוקמים בהשלמת והדבקת נייר בשער (ייתכן שהושלם מעותק אחר). רישומים בשער. כריכת עור חדשה.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 26-27.

חיבור שלחן ערוך הרב והדפסתו
אחד ממפעלי חייו של אדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל אדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם אדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע.
היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של אדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ביניהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק אדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון – הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד. לאחר מכן, נדפס החלק השני – הכרך שלפנינו – הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר. חלק שלישי – הלכות רבית, "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט" ו"הלכות תלמוד תורה", נדפס בקאפוסט תקע"ד. שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו.

שלחן ערוך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. טשערנאוויץ (טשרנוביץ), Johann Eckhardt und Sohn, [תר"ט] 1849. סט שלם – כל החלקים (בחמישה כרכים).

מהדורה שישית של שלחן ערוך הרב, נדפסה על פי מהדורת סדילקאב תקצ"א (בהשמטת "הלכות עסקא"). מראי המקומות נדפסו בשולי הדף. בראש החלק הראשון, הקדמות "הרבנים בני המחבר" רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש והרה"ק ר' חיים אברהם.
חתימות וחותמות בעלות: חותמות רבי מרדכי דוד קלפהולץ מצאנז (Markus Dawid Klapholz, מחסידי צאנז. נפטר בשנת תרפ"ב), וחתימות בנו רבי חיים יעקב קלפהולץ מירושלים; חתימות "יצחק אייזיק פריינד", "שמעון פריינד", "שלום ליהמן"; ועוד.

שישה חלקים בחמישה כרכים:
● כרך א (אורח חיים חלק ראשון – הליכות היום, תפילה וסעודה): [2], קעו דף.
● כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת): [1], א, ד-קמו; מח דף. חסרים דפים ב-ג מהספירה הראשונה.
● כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות עירובין, יו"ט ומועדי תשרי): קמה; יד דף. חסר דף שער.
● כרך ד (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [1], ב-קטז, קיט-קכ; יח דף.
● כרך ה (יורה דעה חלק חמישי, עם שו"ת וחלק חושן משפט): [1], קנו; [1], קנז-קצח דף.

19.5-20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר ודבק. רישומים חתימות וחותמות. כריכות חדשות.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.

שלושה מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:
● ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני חלקים, "שער התשובה" ו"שער התפלה". יאס, דפוס צבי גאלדנער, תרי"ט [1859].
ספר "דרך חיים", והוא חלק שלישי מספר "שער התשובה והתפלה" (נקרא גם "שערי תשובה"; נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ט). מעבר לשער אזהרת המביא לדפוס, הרב יצחק משה בר' שמואל מיאס (שימש כרב ומשפיע לחסידי חב"ד ביאס. נפטר בי"ז ניסן תרכ"א כבן שמונים שנה ועל מצבתו נכתב: "יצק מים על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי ובנו רבי דוב בער מליובאוויטש". ה"צמח צדק" העריכו מאוד והיה "חשוב וספון אצלו ואומר לו ד"ח ביחידות").
[2], ב-קמח, [3] דף. [3] דף בסוף: "שמות האנשים אשר נדב לבם אותם" לרכוש את הספר. 20 ס"מ בקירוב.

● ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד). פרטי הדפוס "בקאפוסט בשנת תקע"ו" הובלטו בשני דפי השער.
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
ביאורי הזהר: [2], סד, לא-לד, סט-פד; מ, לא-לד דף. הוספות: [12], יג-כ, [1] דף. 25 ס"מ.

● ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם. וריאנט ללא דפוסת בדף השער. [לבוב, דפוס Ab. Nis. Suess und B. L. Necheles, תרכ"ב 1862]. המילה "בקאפוסט" הובלטה בשער.
ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס אדמו"ר האמצעי, המיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין, והוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה". אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. נכדו אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

[2], פב; כה דף. 24 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים ופגמים. קרעים חסרים בשולי שער "דרך חיים", עם פגיעה בטקסט בגב, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכות חדשות.