אוסף ספרי הזוהר הקדוש בתרגום ללשון הקודש, מאת רבי יהודה יודל רוזנברג. שתי מהדורות שונות (סטים חלקיים):
1-4. ספר זהר תורה, פירוש על הזוהר עם תרגום לעברית. מונטריאול-בילגורייא, [תרפ"ד-תר"צ] 1924-1930. ארבעה חלקים (מתוך שמונה) בארבעה כרכים:
● ספר זהר תורה, חלק שני, ספר שמות. מונטריאול, דפוס א. רויטשילד וי. אלבערט, [תרפ"ד] 1924.
● ספר זהר תורה, חלק שישי, תהלים. בילגורייא, דפוס האחים וויינבערג, [תרפ"ט] 1929.
● ספר זוהר תורה, חלק שביעי, שיר השירים, משלי, וקהלת. בילגורייא, דפוס האחים וויינבערג, [תר"ץ] 1930.
● ספר נפלאות הזהר, מעשיות וסיפורי הזוהר הקדוש, עם תרגום ליידיש. מונטריאול, דפוס סיטי פרינטינג קא., תרפ"ז 1927.
מהדורה מורחבת, שנדפסה בשמונה חלקים במונטריאול, בניו יורק ובבילגורייא (תרפ"ד-תר"ץ). לפנינו ארבעה חלקים בלבד. המהדורה הראשונה נדפסה בוורשא תרס"ו, תחת השם "שערי זהר תורה".

5-8. ספר זהר תורה, עם תרגום לעברית. ניו יורק, דפוס "טריא פרעס", [תרפ"ז] 1927. ארבעה מתוך חמישה חלקים, ללא החלק השני (ספר שמות).

המתרגם והעורך, רבי יהודה יודל רוזנברג (תרכ"א-תרצ"ו), מגאוני פולין וקנדה. מחבר פורה ומפורסם; רב בטארלא (פולין). נסמך לרבנות ע"י ה"תורת חסד" מלובלין והאדמו"ר מאוסטרובצה. התכתב בהלכה עם האדמו"ר רבי צדוק הכהן מלובלין. עבר לכהן כמו"צ בעיר לודז', ומשם כמו"צ בעיר ווארשא. בשנת תרע"ג עזב את פולין והתיישב בקנדה בה כיהן ברבנות בטורונטו ובמונטריאול. חיבר ספרים רבים בהלכה ובקבלה, ומעשי צדיקים, בעברית וביידיש. ספרו החשוב "ידות נדרים" (ווארשא, תרס"ד) התקבל בעולם התורני ונדפס במהדורות רבות. מפעלו התורני החשוב הוא סדרת ספריו "זהר תורה", שבעה חלקים (תרפ"ד-תר"צ), בהם תירגם לראשונה את ספר הזהר ללשון הקודש. נודע במיוחד בספרי הנפלאות המעניינים והפסאודו-אפיגרפיים (המומצאים) שפרסם על המהר"ל מפראג ועל ה"סבא משפולי": "נפלאות מהר"ל" (פיעטרקוב, תרס"ט), בו הועלו לראשונה אגדות "הגולם מפראג" [יצירה שנכנסה לפולקלור היהודי]; "חכמת מהר"ל מפראג" (פיעטרקוב, תרע"א) בו נדפסו מכתבים (דמיוניים) בין המהר"ל לכומר בשם "יאהן סאלוועסטער"; ספר "תפארת מהרא"ל" על נפלאות "הסבא משפולי" (פיעטרקוב, תרע"ב).

8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הכרכים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.

בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב.

על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (משמעות התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו נידונה בספרות; ראו למשל: 'אנציקלופדיה לחסידות' – ב, טור תקכה, "רבי ישראל בעל שם טוב").

שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד – חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (סך הכל חמישה שערים). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. חלק מהמילים בדף השער הראשון נדפסו בדיו אדומה. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. חותמות. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. הדבקת נייר בשולי אחד מהדפים. הגהה בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר קול אריה, פלפול, דרוש ומוסר על פרשיות התורה, וליקוטים על נ"ך ואגדות חז"ל, מאת הרה"ק רבי אריה ליב גלינר – המוכיח מפולנאה. [קוריץ, דפוס אברהם בן יצחק אייזיק ואליהו בן יעקב, תקנ"ח 1798. מהדורה ראשונה – חסר שער].
חסר דף השער (עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב).
רבי אריה ליב גלינר – "המוכיח מפולנאה" (נפטר תק"ל, אנצ' לחסידות, א, עמ' שכה-שכו), מראשוני תלמידי הבעש"ט ומפיצי תורתו. איש קדוש ובעל מופת. בהשפעתו התקרבו ה"תולדות יעקב יוסף" והמגיד ממעזריטש אל הבעש"ט ותורתו. בדורו היה נודע כדרשן ומגיד מפורסם. בעל ה"תולדות יעקב יוסף" מרבה להביא בספריו מדברי תורתו של "המוכיח".
בדף המגן הקדמי, רישום בעלות ישן: "הספר הלז שייך להרבני האברך החסיד ועניו, מופלג בתורה וביראה... שלמה זלמן גאלדפי'"; בדף א, חותמות עתיקות.

נה דף [צ"ל סה דף]. חסר דף השער. 20.5 ס"מ. נדפס על נייר כחול. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון – עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני – "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, ללא שם מדפיס, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ל"לילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט" [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם.

לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעו גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).

[4], ה-סט דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים, בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה.

ספר עץ פרי, דרושי חסידות על התורה והמועדים, מאת רבי מנחם מנדל מוויטבסק. [לבוב, תר"ם 1880]. בשער: "צפת".
ספר זה הוא מהדורה מעט שונה של הספר "פרי עץ", שנדפסה ע"פ כתב יד מדויק יותר.

[16] דף. 23 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק (הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעה במסגרת השער). רישום בכתב-יד וחותמת גדולה בדף השער. כריכה חדשה.