שני ספרים מאת רבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים" הקדוש, דפוסי רוסיה-פולין:
● ספר חפץ ה’, חידושים על הש"ס, מסכתות ברכות, שבת, הוריות וחולין. זולקווא "כאשר נדפס באמשטרדם", דפוס אברהם יהודה ליב מאיר האפער, [תקס"ה 1805].
מהדורה שניה. מעבר לשער הסכמות המגיד מקוז'ניץ, ורבי אפרים זלמן מרגליות מבראד.
חתימה משולבת במספור דפים א ו-ב: "דניאל ברוך".
[2], קכד דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (ללא פגיעה בטקסט). שרידי הדבקה בדף פח\1, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

● ספר ראשון לציון, חלק ראשון, ביאור על ספרים יהושע, שופטים, שמואל, ישעיה; וחלק שני, ביאור על ספר משלי. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ט 1809?]. בדף השער פרט השנה [תקס"ד], אך ההסכמות ניתנו בחודש שבט תקס"ט. בין ההסכמות, הסכמתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
חותמת בדף השער: "נחום טאוב מו"צ שו"ב מלאהישין".

יא; יג-יח; [יט]-לד; לז-מא דף. מספור דפים משובש. 19.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש רבים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.

המחבר, רבינו חיים בן עטר (תנ"ו-תק"ג) – ה"אור החיים" הקדוש, מחכמי סאלי שבמרוקו. על תולדותיו ועל וקדושתו, כותב תלמידו החיד"א: "מוהר"ר חיים ן' עטר, עיר וקדיש מק"ק סאלי, ובא לעה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדולת תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד, והיה כמעיין המתגבר... ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה. וחיבר "חפץ ה'", "ראשון לציון", "אור החיים", "פרי תאר", וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו, וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה"ז, ורבו עזוז נוראותיו..." (שה"ג, מערכת גדולים, ח, מב).

ספר נודע ביהודה, שני חלקים, חלק ראשון – שאלות ותשובות על אורח חיים ויורה דעה; חלק שני – אבן העזר וחושן משפט. [לאשצוב (Laszczow), ללא שם מדפיס, אחר תקע"ח 1818?]. בדף השער: "פראג, דפוס המנוח משה כ"ץ ונתחדש על-ידי נכדו... ישראל... ייטלש והוא בבית הרב מוהר"ר זרח איידלוש" (שמות מדפיסי מהדורת פראג הראשונה). שני חלקים בשני כרכים.
חתימות, חותמות ורישומי בעלות. רישומי בעלות של רבי ישראל כהנא[?] מבראדי. חותמות: "אברהם כץ. פריעדמאן"; "יצחק וויינשילבוים – ספרים האנדלונג בעלז גאליציען".

שני כרכים. כרך ראשון: [1], נט, סה-עב, ו, ו; כרך שני: [1], קח דף. 37 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).
דף המגן הקדמי בכרך הראשון ובדף האחורי המגן בכרך השני, נעשו בשימוש משני של דפים מנסיון הדפסה (משובש) של מחזור לימים נוראים.

"סדר תפלה מכל השנה", עם כוונות האר"י, תפילות לחול, שבת ומועדים, נוסח ספרד, בעריכת המקובל רבי שבתי מראשקוב – תלמיד הבעל שם טוב. [קוריץ, אליעזר ליבר בן ישראל מקארעץ, תקנ"ד 1794. מהדורה ראשונה – עותק חסר ופגום, ללא דף השער וללא דפים נוספים – ראה פירוט להלן].

בסידור זה מופיעים לראשונה כוונות ומנהגים מרבינו ישראל בעל שם טוב, רבו המובהק של עורך הסידור רבי שבתי מרשקוב. בשער הספר נזכר כי נוספו בו: "יחודי'[ם] של האלקי קדוש הבעש"ט אשר שמו נודע בכל קצוי ארץ". בסידור זה נדפס לראשונה המנהג שחידש הבעש"ט לומר בשעת הדלקת נרות חנוכה "ויהי נועם" ו"יושב בסתר" שבעה פעמים: "ובשם מורי ריב"ש נר"ו לאמר ז"פ [=ז' פעמים] ויהי נועם יושב בסתר כפשוטו, והיה נוהג לומר ג"כ בימים נוראים ובכל עת צרה שלא תבא..." (חלק א, דף שלו/2). כמו כן הוא המקור למנהג הבעש"ט שיש להימנע מדברי חולין בליל שבועות עד לאחר הקדושה שבמוסף: "בשם מורי נר"ו צריך ליזהר מאד אחר התיקון שעשה בלילה שלא יפסיק בשום שיחה בטילה עד אחר שאומר במוסף קדוש'[ת] כתר..." (חלק ב, דף נב/2). עוד מוזכר שם בעמ' שלפניו: "קבלתי ממורי נרו כשחל שבועות ביום... שיכוין בשעת אמירת עשרת הדברות...". כמו כן הוא מביא כוונות "ממורי נר"ו" שיש לכוונן בשעת הלימוד באשמורת הבוקר, וכן כוונות להתרת נדרים.

הסידור ומחברו התקדשו ונערצו ביותר בקהילות החסידים, ובעיקר אצל גדולי החסידות. בספר "סדר הדורות החדש" (מהדורת סאטמר תש"א, דף יט/1) נכתב: "הרב מ' שבתי ראשקיווער ז"ל המקובל האלקי חיבר סידור עם כוונת האר"י, והוא נדפס זה זמן רב, והוא יקר במציאות..." (הדברים נכתבו בשנת תרכ"ה).

מיכאל לוי רודקינזון כותב בספרו "תולדות עמודי החב"ד" (קניגסברג תרל"ו, עמ' 32-31) כי כאשר ערך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי את סידור התפלה שלו "בחר לו מסדורי האר"י ז"ל הנדפסים את סידור ר' שבתי שעפטיל מראשקוב... ועפ"י רוב לקח נוסח התפילה מסידור ר' שבתי ראשקעווער בסדור התפלה שלו".

בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) מובא בשם רבי יעקב שמעון בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב [=תקמ"ח, סידור רבי אשר] או בסידורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים".

עוד מובא שם בשמו של רבי בנימין זאב מבאלטא – תלמידו המובהק של רבי פנחס מקוריץ: "...סידור של רבי שבתי ז"ל הוא גם כן סידור שלנו" [של תלמידי רבי פנחס מקוריץ]. המגיד מקוז'ניץ, ה"עטרת צבי" מזידיטשוב וה"מנחת אלעזר" ממונקאטש למדו ועיינו בסידור רבי שבתי, ועיטרוהו בהגהות וביאורים שנדפסו. האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין התפלל כל ימיו בסידור רבי שבתי (להב אש, פיטרקוב תרצ"ה, עמ' 28).
הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין היה מתפלל את תפילותיו מסידור רבי שבתי שהיה כתוב בכתב-יד קדשו של המחבר. מסופר שלאחר שעקר הרב הקדוש מרוז'ין לסדיגורה, "שאל תמיד בלי הרף מאת כל האנשים העומדים לפניו, כי יתאמצו להביא לו את הסידור אשר שכח בעיר יאס, יען כי הוא כתב-יד של הצדיק מו"ה שבתי זצ"ל מראשקוב... וכן היה אשר הביאו לפניו את הסידור לסאדיגורא, וכאשר הגיע לידו הקדושה אמר בזה הלשון: דער סידור איז מיין לעבען [=הסידור הזה הוא החיים שלי]" (ישועות ישראל, פאדגורזע תרס"ד, ב, עמ' מט).

המקובל האלוקי רבי שבתי ב"ר צבי הירש מרשקוב (נולד לפני ת"פ ? – נפטר בין השנים תקמ"א-תקמ"ד), תלמידו של רבינו ישראל בעל שם טוב וסופרו של רבו הבעש"ט. יש אומרים כי היה גם תלמידו של רבינו דוב בער המגיד ממזריטש. ידוע כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן הראשון שימש כמלמד בביתו, ומספרים כי באותם ימים נסע אליהם הבעש"ט, כדי לפעול יחד ולבטל ע"י ייחודים וכוונות את כוחה של כת הפרנקיסטים שהתפשטה אז. נודע כמעתיק מומחה ועורך של כתבי-יד, במיוחד כתבי קודש מתורת האר"י ותלמידיו. כך לדוגמה, בספר "פרי עץ חיים" [לרבי חיים ויטאל] שנדפס בקוריץ תקמ"ה, ובו הוספות רבות מגורי האר"י שלא נמצאו במהדורה הראשונה, נכתב: "אלה מוסיף על הראשונים אשר יגענו ומצאנו ספר פע"ח מוגה מאד המועתק מכתיבת יד של הרב המנוח החסיד המקובל מו"ה שבתי ראשקובר ז"ל אשר כל כתביו בחזקת מתוקן כנודע שמו באיתן מושבו והמפורסמת א"צ ראי'[ה]...". מסופר כי הבעש"ט ביקש מרבי שבתי להעתיק עבורו את חיבורו של המקובל רבי העשיל צורף, "ונתן לו להעתיקו ולא גרמה הזמן עד שנתבקש הרב הריב"ש [רבי ישראל בעל שם] בישיבה של מעלה". על גודל קדושת כתביו של רבי שבתי מספרים מעשה מופלא בשם הרב מאוטוניא כי פעם נפל בשוגג כתב-יד של סידור רבי שבתי לתוך תנור אש, ומבלי שידעו הציתו עליו אש במשך החורף כולו, ובכל זאת נשרפו ממנו רק הגליונות החלקים והשאר נותר קיים בשלמותו. שנת לידתו ופטירתו לוטים בערפל. רבי שבתי העמיד אחריו שושלת מפוארת של צדיקים ואדמו"רים מצאצאיו. ביניהם, בנו האדמו"ר רבי יוסף – תלמיד רבי פנחס מקוריץ, נכדו – האדמו"ר רבי שלמה זלמינא מרשקוב, נינו – רבי שבתי [השני] מרשקוב, ועוד (סידור רבי שבתי, מהדו' ירושלים תשס"ח, "תולדות רבינו").

סידור זה שלפנינו בנוי על המהדורות הקודמות של סידורי האר"י האשכנזיים. הסידור הראשון שנדפס בזולקווא בשנת תקמ"א, נערך על-ידי המקובל רבי אריה ב"ר אברהם מזולקווא, בהסכמת חכמי ומקובלי הקלויז בבראד. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים ופרי עץ חיים. לאחר מכן נדפס בלבוב "סידור רבי אשר" בשנת תקמ"ח, שנערך על ידי רבי אשר מרגליות ממז'יבוז' – תלמידו של רבי חיים צאנזר מבראד. במהדורת לבוב תקמ"ח הוגהו ותוקנו השיבושים שנפלו במהדורה הראשונה, וכן נוספו בו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, וכן "מסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב" [הסידור שלפנינו שהיה עדיין בכתב-יד] (מהקדמת רבי אשר מרגליות לסידורו). בסיס הסידור שלפנינו הוא כאמור הסידור שנדפס בזולקווא תקמ"א, שעליו הוסיף רבי שבתי עוד הוספות חשובות מכתבי האר"י.

שני חלקים בכרך אחד. חלק א: ד-רלו, רמא-רמח, רנג-רנו, רנו-רסג, רסא-רפח, רצ-שמד דף; חלק ב: סב; [1], ב- פב דף. חסרים 23 דף: דף השער ו-4 דפים לאחריו, דף רפט, ו-17 דפים אחרונים). ללא [1] דף בין דפים רסג ו-רסא שכנראה צורף רק לחלק מן הטפסים (מזמור קז בתהלים ומאמר "כגוונא"). 16 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, טוב-בינוני עד גרוע. מרבית הדפים מנותקים זה מזה. כתמים ובלאי רב. סימני עש וקרעים גסים עם פגיעות רבות בטקסט, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בשולי הטקסט. ללא כריכה.

ספרי הלבושים מאת רבינו מרדכי יפה. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק] (מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין) ושותפו רבי יוסף בן צבי, [תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. סט שלם, חמישה חלקים בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה.

סט שלם של ספרי הלבושים לארבעת חלקי השולחן ערוך: לבוש התכלת ולבוש החור על אורח חיים (עם פירוש אליהו זוטא מאת רבי אליהו שפירא אב"ד טיקטין) – תקע"ח; לבוש עטרת זהב על יורה דעה (עם פירוש חגורת שמואל מאת רבי שמואל מלנצבורג) – תקע"ט; לבוש הבוץ וארגמן על אבן העזר – תקע"ט; לבוש עיר שושן על חושן משפט – תקפ"א.
מהדורה זו נדפסה עם הסכמותיהם של גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי אברהם דוב בער מחמלניק; ורבי ישראל מפיקוב.
חמישה כרכים. כרך ראשון – לבוש התכלת. כרך שני – לבוש החור. כרך שלישי – לבוש עטרת זהב. כרך רביעי – לבוש הבוץ וארגמן. כרך חמישי – לבוש עיר שושן.
בשער הכרך הראשון, רישום בעלות: "מה שקנה עבד קנה רבו, עבד הלוי הוא שמעי' סגל מקארמא"; בדף לד הגהות בכתיבה ספרדית, חתומות: "גוא"ן"[?]; בכרך השלישי, חותמת בעלות של האדמו""ר ממטרסדורף-ירושלים, רבי "ישראל טויסיג – רב דמאה שערים".

מיספור דפים משובש ומשתנה. 32-34 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל בחלקו. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון ושני במצב בינוני, כרך שלישי-חמישי במצב כללי טוב-בינוני (מספר דפים במצב בינוני). כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים קשים במספר מקומות). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. בשני הכרכים הראשונים סימני עש קשים בחלק מהדפים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (כולל בחלק מדפי השער). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (אחידות).

ספר משנה תורה להרמב"ם – סט שלם. ברדיטשוב, [דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. ארבעה חלקים בארבעה כרכים.

בשער חלק א', סמל המדפיס של רבי ישראל ב"ק, בו השתמש אח"כ בספרים שהדפיס בצפת. מהדורה שנייה שנדפסה בברדיטשוב; עם ההסכמות (שרובן הועתקו מהמהדורה הקודמת) מאת גדולי החסידות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי אשר צבי מאוסטרהא, דייני ברדיטשוב, ועוד.
בכרכים השני והשלישי חותמות: "ישראל מאיר קריניצקי – רב דלאנדוואראווע", בכרך הרביעי חותמת: "י"ל גינצבורג – ויטבסק" (לועזית).

4 כרכים. חלק ראשון (מדע-זמנים): [285] דף (מספור דפים משובש ומשתנה). חלק שני (נשים-קדושה): [4] רס דף. חלק שלישי (הפלאה-טהרה): [2], שפט, [1] דף. חלק רביעי (נזיקין-שופטים): [2], שי דף. 36-39 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים כהים במספר דפים). בלאי בחלק מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרעים בדף השער של החלק הראשון, משוקמים בהדבקות נייר, עם פגיעה בטקסט). חותמות. כריכות חדשות (אחידות).