ארבעה ספרי תפילה לנשים (גרמנית והונגרית):
1. Die fromme Zionstochter, ספר תפילה בגרמנית לנשים ולנערות יהודיות, מאת M.E. Stern. וינה, Knöpflmacher, 1857. גרמנית. מהדורה שישית. כריכת בד וקטיפה נאה בעבודת יד; דוגמת לוחות הברית רקומה בלוח הכריכה הקדמי, וראשי תיבות רקומים בלוח האחורי.
2.Hanna , ספר תפילה לנשים ולנערות יהודיות, מאת Jacob Freundו-Abraham Geiger. ורוצלב, W. Jacobssohn, 1893. גרמנית.
3. Mirjam, ספר תפילה בגרמנית לנשים ולנערות, מאת Arnold Kiss, רבה של בודה. בודפשט, Schlesinger Jos., [1907?]. גרמנית. מהדורה שנייה. כריכת עור נראה עם חיתוך דפים מוזהב.
4. Mirjam, ספר תפילה בהונגרית לנשים ולנערות מאת Arnold Kiss. בודפשט, Schlesinger Jos., [המחצית הראשונה של המאה ה-20]. הונגרית. מהדורה עשירית, מורחבת. כריכת עור מהודרת עם אבזם.

ארבעה ספרים במהדורות מהודרות, שלושה מהם נתונים בקופסה. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.206, NHB.402, NHB.239, NHB.131.

פאס / Pass, 35 דרכונים מטעם ה-Deutsche Verwaltung im Gebiet des Oberbefehlshabers Ost [המנהל הגרמני באיזור האובר-אוסט]. הונפקו בליטא, 1916-1918. גרמנית ויידיש.
דרכונים בגרמנית וביידיש עם מילוי פרטים בכתב-יד; תחת סעיף הדת נרשם "mos." ("mosaisch" – יהודי) או jüd (jüdisch). הדרכונים הונפקו עבור נשים, גברים וילדים בידי שלטון הכיבוש הגרמני באובר-אוסט – שטח שהיה נתון בשליטת האימפריה הגרמנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ובו נכללו: ליטא, לטביה, אסטוניה, בלרוס, ושטחים מפולין וקורלנד. הדרכונים מכילים תצלומים וטביעות אצבע של בעליהם, וחתומים בחותמת הדיו "Verwaltungsgebiet Litauen" [האזור המנהלי ליטא] ובחותמות-דיו נוספות; בחלקם מודבקים בולי מס.

35 דרכונים, [4] עמ' כ"א. 15 ס"מ. מצב משתנה. בלאי, רישומים וכתמים.

היהודים תחת שלטון האימפריה הגרמנית בשטחי המזרח

ככלל, בימי מלחמת העולם הראשונה שלט מנגנון הכיבוש הגרמני ב"אזורים המזרחיים" ביד רמה; הצבא הגרמני נטה להפעיל כוח רב כלפי מגוון הקבוצות האתניות אשר בשטחים שכבש במזרח אירופה, וביתר שאת כלפי היהודים המקומיים; כן עסקו הגרמנים בביזת רכוש לצרכים צבאיים ואזרחיים, ובהעסקת עובדי כפייה.
בכל זאת, באזור שכונה בפיהם "אובר-אוסט", תכננו הגרמנים להקים מדינה רב-לאומית אשר לא תישלט בידי קבוצה אתנית אחת ויחידה, ושבמסגרתה תזכה כל קבוצה לאוטונומיה ולזכויות מסוימות.
במסגרת התוכנית הוכרה בשנת 1916 היידיש כשפה רשמית באזור (לצד ליטאית, בלרוסית, ופולנית); כן הותרה ההוראה ביידיש בבתי הספר היהודיים, ונוסד עיתון ביידיש. בנוסף, מועצות מקומיות שבתחומן התגוררו דוברי יידיש נדרשו לשמור לפחות מושב אחד בהן לנציג יהודי. בהמשך המלחמה, עם פרוץ המהפכה ברוסיה, מצב היהודים באזור הורע שוב.

Korea and the Ten Lost Tribes of Israel [קוריאה ועשרת השבטים האבודים], מאת N. McLeod. יוקוהמה-טוקיו, C. Levy ו-Sei Shi Bunsha, 1879. אנגלית.
"קוריאה ועשרת השבטים האבודים", חיבור פסאודו-היסטורי, המתאר את בני העם הקוריאני כצאצאי עשרת השבטים האבודים, שהוגלו מממלכת ישראל לאחר כיבושה בידי אשור. מלווה בסדרת רפרודוקציות של תחריטים המתארים את הדמיון המצוי כביכול בין מבנים, חפצים ומנהגים קוריאניים ויהודיים.

[3] דף, 23 עמ', [1] דף + [23] לוחות הדפס. 18X28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים ואיורים על גבי דפי הבטנה והכריכה הפנימית (בעפרון). קרעים קלים במספר דפים. פגמים ובלאי בכריכה (משוקמים חלקית). שדרה לא מקורית.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.145.

אוסף מגוון של פריטי דפוס: אפמרה, מסמכים, תווי ספר, דפי תפילה ושירים, מקהילות ישראל השונות. שפות שונות.
בין הפריטים באוסף:
● עלון מודפס ומשוכפל בסטנסיל: "תלמוד תורה בבית הכנסת קהלת יעקב" שנה ראשונה למדינת ישראל – לקוטי הלכות לפרק "המניח" – רמב"ם פרק ג'...", [אמשטרדם, 1948/9]. ● 22 תווי ספר של "חברת ידיעות תורתיות" באמשטרדם. על כל תו נרשם בכתב יד שמו של תורם לחברה, שמו של "שומר הספרים" של החברה, והתאריך; על גבי חלק מהתווים מצוין הסכום שנתרם. [המאה-19]. ● שיר החלוץ / Song of the Pioneer, שיר חלוצי בעברית ובאנגלית [ראשית המאה ה-20?]. ● "פערנומעראציאנסשיין", טופס הזמנה לחלקו השני של הספר "תוצאות חיים", מאת רבי חיים טויבער. פרעסבורג [ברטיסלבה], דפוס אנטאן עדלען פאן שמיד [תקצ"ד בקירוב]. ● גיליון ציונים (ריק) של ישיבת אהל משה ויהודית ("Judith Lady Montefiore's Theological College"). ● ועוד.

כ-35 פריטי נייר (מתוכם, 22 תווי ספר של "חברת ידיעות תורתיות"). גודל ומצב משתנה.