ארבעה מספרי המקובל הירושלמי, רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין, שנדפסו על ידו בירושלים, בשנים תרל"ט-תר"ס בקירוב:
● ספר חוסן ישועות, ביאור על מסכת בבא קמא בדרך הקבלה, עם ביאור על מאמר הזוהר מפרשת בלק. [ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרל"ט-תרמ"ט 1879-1889]. הדפסת הספר לא נשלמה במקור (הספר נדפס קונטרסים קונטרסים משנת תרל"ט עד תרמ"ט), והוא מסתיים באמצע משפט. ש' הלוי, מס' 320.
● סידור תפילה, עם כוונות האר"י, ועם פירוש תפלה למשה. ירושלים, [דפוס ישראל דוד פרומקין, ועוד], תרנ"ח [1898]. הספר נדפס בהמשכים, קונטרסים קונטרסים, בבתי דפוס שונים בירושלים. ההדפסה החלה כנראה בשנת תרל"ט ונסתיימה בשנת תרס"ב.
● ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד – טהרת הקודש, חלק שני, עם חידושים על מסכת ברכות. ירושלים, תרנ"ד [1894].
● ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד – טהרת הקודש, חלק שני, עם דיני הכשר מקוואות ודיני פתיל תכלת. ירושלים, ללא שם מדפיס, [אחר תר"ס 1900]. חותמת רבי "יחיאל מיכל זאב הורוויץ – רב ומו"צ בכנסת ישראל וסביבותיה בעה"ק ירושלם".

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

דרכו של רבי מעשיל גלבשטיין היתה להדפיס את ספריו קונטרסים קונטרסים. בדרך כלל, התאריכים המצוינים בשערי הספרים הם תאריכי השלמת הספרים. לעתים שלח רבי מעשיל גלבשטיין את הקונטרסים הראשונים שהדפיס לרחבי העולם, כדוגמאות לקראת הדפסת החיבור בשלמותו. בחלק מהעותקים השתמש בקונטרסי הדוגמא וצירף אותם לקונטרסי ההמשך שהדפיס לחיבור, אך בחלקם הדפיס מחדש גם את הקונטרסים הראשונים. זו הסיבה להבדלים הטיפוגרפיים הרבים בין העותקים של ספריו השונים.

הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק רבות בתורת המקדש, ובספריו עורר לקיום מצוות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, מסכת יומא ומסכת פסחים, ענייני שמירת המקדש ודרושי קבלה.

אוסף גדול ובו 21 ספרים פרי עטם של חכמי המזרח, שנדפסו בדפוסי ירושלים, תרנ"א-תרצ"ה.
באוסף:

● הלולא רבא, עם יעלזו חסידים. סדר תפילות על קברי צדיקים בארץ ישראל, עפ"י רבי ישראל בעש"ט והאר"י הקדוש. בהוצאות הרה"ח ר' חיים חייקיל שפירא נ"י בהרה"ג מראחמוסטרובקא זצ"ל מעה"ק צפת תובב"א. ירושלם, דפוס י"ד פרומקין, תרנ"א [1891].
● פלא יועץ – הנהגות ודברי מוסר, מאת רבי אליעזר פאפו, חלקים א-ב. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרס"ג 1903]. בסופו נדפס "פירוש על חמש מגילות מהמקובל מהרח"ו" – רבי חיים ויטאל, מהדורה ראשונה מתוך כתב-יד הספר "עץ הדעת טוב".
● ספר שמח נפש, דיני ברכות והלכות שונות על פי סדר האלף-בית, מאת רבי שמ"ח (שלום משה חי) גאגין. ירושלים, דפוס י"ן לעווי ושותפיו, תרס"ג [1903].
● ספר תקון כרת, סדר לימוד תקון כרת על-פי רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. ירושלים, דפוס ש. צוקערמאן, תרס"ג [1903].
● פרי הארץ, חלק שלישי, שו"ת מאת רבי ישראל מאיר מזרחי. ירושלים, בהוצאת הרב ר’ מיכאל רויטמאן מקליין וארדיין, [תרס"ה 1905].
● ספר כח מעשיו הגיד לעמו, חלק ראשון ושני, דרושים לשבתות, מועדים והספדים, וליקוטים על התורה, מאת רבי מסעוד חדאד הכהן. ירושלים, [תרס"ו 1906]. מצורף דף מודפס [בדיו מוזהבת, מודבק על לוח הכריכה הישנה ] הקדשה מאת המחבר.
● ספר מקרא מפורש, חמשה חומשי תורה, עם תפסיר ופירוש רש"י, חלק ראשון, בראשית. ירושלם, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרס"א 1906] (בשער: שנת "מפורש זה התרגום").
● ספר ארץ חיים, "...ענינים הנוגעים לארץ ישראל בדינים ומנהגים ותקנות והסכמות של הראשונים והאחרונים...", מאת רבי חיים בן מנשה סתהון. ירושלים, דפוס משה עזריאל, [תרס"ח 1908]. חותמת: יוסף בוימגארטען – וויען – דיין דקהל יראים" [תלמיד ה"חתם סופר"].
● חנוך לנער, על דרושי תפילין, לרבי נסים סג'ירה. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תר"ע 1910]. בדף האחרון איור "ירחו עיר התמרים", ואיור ישיבת המקובלים בית אל.
● ספר בן איש חיל, חלק ב', "דרושים לשבת תשובה ושבת זכור ושבת הגדול ושבת כלה", מאת רבי יוסף חיים מבגדאד. דפוס לעווי ושותפיו, [תר"ע 1910].
● ספר בניהו בן יהוידע, "כולל יחודים ותפלות ותקונים לעונות [...] המובאים בכתבי האר"י", מאת רבי חיים שאול דוויך. ירושלים, דפוס "האחים ליפשיטץ", תרע"א [1911].
● הדרת זקנים, זוהר, "הוא האדרא רבא ואדרא זוטא". ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרע"ג [1913]. חתימת המקובל רבי שלמה אלעזר מרגליות.
● ספר חנוכת ציון, "דינים ורמזים [...] לחנוכה ופורים", הובא לדפוס בידי רבי יחזקאל גרג'י. ירושלים, דפוס רפאל חיים הכהן, [תרע"ד 1914].
● ספר דבר טוב, דרושים מאת רבי יעקב בן יוסף הכהן טראב. ירושלים, [תרע"ד 1914?].
● שולחן ערוך, חלק שלישי, אורח חיים, עם באר הגולה וכף החיים, מאת הרה"ג משה רבקש. דפוס ליפשיטץ, תרע"ה [1915]. רישום בכתב-יד מעבר לשער, חתום "הצעיר דוד משה מזרחי".
● ספר סמא דחיי, חלק א' ו-ב', תוכחה ודרושים מאת רבי רפאל בן גבריאל נורצי. ירושלים, דפוס "החדש", תרפ"ד [1924].
● מאיר בת עין, אוסף מאמרי התנא רבי מאיר. ירושלים, דפוס ש’ הלוי צוקרמן, [תרפ"ח 1928].
● הקונטריס היחיאלי, הנהגות שונות על דרך הקבלה, [לרב המקובל רבי יצחק אלפייה]. ירושלים, חברת אור-חדש וצמח-צדיק, [תרפ"ח 1928]. עותק ממוספר N.543 בכתב-ידי המחבר, עם חותמת המחבר.
● ספר יש מאין – חלק שני, שו"ת וחידושים על שולחן ערוך. ירושלים, דפוס המערב של הא'י אביקציץ את י.ע. צבע, תרצ"ב [1932].
● ספר עשיר ורש, מאת רבי ציון אלקלעי. ירושלים, דפוס פ. עניו ובניו בהנהלת א. ח. ברנשטיין, תרצ"ד [1934].
● דברי חזקיהו, שו"ת מאת רבי חזקיה בן שבתי יהושע. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ה [1935].

21 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים בכתב-יד, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

"חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו – שמחו את ירושלם – תנו כבוד לה' אלהיכם שאלו שלום ירושלים" – כרוז גדול מודפס, אגרת שליחות של רבי יום טוב אלגאזי ורבי יעקב חזן, שיצאו לאסוף תרומות עבור הישוב היהודי בירושלים. [קושטא, תקל"א 1771]. חתומים – בדפוס – פקידי ירושלים בקושטא. בשולי האיגרת נדפסה המלצת רבני קושטא: רבי שלמה ב"ר חיים אלפאנדארי, רבי חיים מודעי, רבי שלמה קמחי ורבי רפאל יצחק ירושלמי.
מעברו השני של הדף רישום בכתב-יד, באיטלקית משולבת במילים עבריות.
בין השנים תק"ל-תקל"ה (1770-1775) יצאו כשליחי ירושלים לארצות אירופה הגאון המקובל רבי

יום טוב [המהרי"ט] אלגאזי (תפ"ז-תקס"ב), מגדולי חכמי ירושלים וידידו של החיד"א, יחד עם חברו רבי יעקב חזן, אף הוא מגדולי ירושלים (נפטר תקס"ב). במהלך שליחותם עברו בטורקיה, איטליה, צרפת, הולנד, גרמניה, פולין, וארצות נוספות באירופה וצפון אפריקה. המהרי"ט אלגאזי היה בנו של רבי ישראל יעקב אלגאזי שכיהן כ"ראשון לציון" בירושלים. תלמיד רבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף" ותלמיד הרש"ש בישיבת המקובלים "בית אל". במהלך השליחות המדוברת מצא המהרי"ט אלגאזי את כתב היד של הלכות נדרים ובכורות להרמב"ן והדפיסו מאוחר יותר עם פירושו המפורסם "הלכות יום טוב". בהיותם בפרנקפורט דמיין ראה אותו החתם סופר וכתב עליו ועל חיבורו בהתפעלות רבה: "מכירו הייתי לשעבר, בהיותו שליח ציון בפ"פ דמיין... והארץ האירה מכבודו, אמנם עדיין לא הגיע לחצי כבוד הראוי לו, לפי הנראה מחיבור זה 'הלכות יום טוב' על בכורות וחלה... ומיום חבור ה'משנה למלך' לא נראה כחבור הזה". בחזרתו לירושלים נתמנה המהרי"ט אלגאזי על מקומו של הרש"ש כראש ישיבת המקובלים "בית אל" ובשנת תקמ"ב מונה לתפקיד ה"ראשון לציון". מלבד חיבורו הנזכר, חיבר גם את הספרים: שמחת יום טוב, קדושת יום טוב, יום טוב דרבנן, ועוד.

37x48 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, עם קרעים קטנים. קרעים חסרים קטנים וסימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל-אביב, 057.011.008.

חוברת "התעוררות לשיבת ציון...", קונטרס תקנות חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים. נדפס ללא דף שער. ירושלים, [תרס"ד 1904].
בעמוד האחרון נדפס "שטר התחייבות", ממולא בכתב-יד וחתום בחתימת ידו של שלושת מנהלי החברה: רבי אשר ן’ יוסף חבשוש, רבי שלום הלוי אלשיך ורבי אברהם חיים אלנדאף (שני הרבנים האחרונים היו רבני ומנהיגי העדה התימנית בירושלים). תחת חתימתם מופיעה חותמת החברה: "חותם חברת 'שיבת ציון' לעדת התימנים פעה"ק ירושלם ת"ו Verein Schewth Zion Temonim Iereusalem".
הקונטרס כולל 28 סעיפים המגדירים את תכליתה של חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים בירושלים ומסדירים את תפקודה. מטרת החברה הייתה לספק פרנסה לבני העדה והקמת קרן לרכישת קרקע לשם עיסוק בעבודת האדמה ובחקלאות: "כאשר ראינו אנחנו יחידי ק"ק תימן שבפעיה"ק ירושלם ת"ו, כי אין לנו תקוה טובה לאחרית צערינו ודחקנו... שאר קהלות חושבין אותנו כמעט ככלי אין חפץ בו... רק ע"י אם נעסוק בעבודת האדמה... ולהיות כי אי אפשר להשיג... בלתי שיהיה לנו הקדמת כסף... בו נוכל להתחיל לקנות כברת ארץ... אי לזאת יעצונו... לייסד חברה קדושה... מאנשי קהלתנו... אשר לה יקרא בשם חברת 'שיבת ציון'...".

רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".

רבי אברהם בכה"ר חיים אלנדאף (תרכ"ו-ת"ש). עלה מתימן לירושלים בעלית תרמ"ב. מפורסמת האגרת שמסר ליבניאלי בשליחותו לתימן ופתחה בפניו דלתות רבות. פעל רבות בהדפסת ספרי חכמי תימן שהיו עד ימיו כולם בכת"י.

[1], ב-ח עמ'. 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכה חדשה.